שפת אמת, דברים, נצבים כ״א

א

תרנ"ד

ב

בפסוק לעברך בברית ה"א. זה הברית היא התורה כדאיתא קוב"ה ואורייתא וישראל כולהון חד. תורה גי' תרי"א ועם דחילו ורחימו שהוא שורש כל המ"ע ול"ת. והוא בחי' אנכי ולא יהי' לך וכתיב אחת דיבר א' שתים זו שמעתי. ובאמת אהבה היא מתת אלקים וזה אנכי. וע"ז ביקש דהע"ה אחת שאלתי מאת ה'. ויראה היא עיקר הכח של איש ישראל בעצמו וע"ז כ' מה ה"א שואל מעמך כ"א ליראה. נמצא א' עם תורה הוא ברית. וזה הברית מהקב"ה להתורה ומהתורה לישראל. וזה הברית הוא לכלל ישראל כמ"ש לא אתכם לבדכם א' כורת כו' פי' שזה הברית א"א להיות רק לכלל ישראל הדורות שהי' ושיהי'. כמו הקב"ה הי' הוה ויהי' והכל אחדות א'. כן בריתו א"א להיות רק בכלל כל הדורות. ומ"מ יש לכל איש ישראל חלק בו. שכל אחד מישראל כשמכניס עצמו לקבל עליו זה הברית מעורר כל הדורות עמו שהי' ושיהי':

ג

בפסוק כי המצוה הזאת כו' ובמד' ונעלמה מעיני כל חי כו'. כי באמת התורה היא בכל מקום וכל זמן כי הכל נברא בתורה. אך אינו מתגלה רק לבנ"י כמ"ש מגיד דבריו ליעקב. וכמ"ש במד' הכל בחזקת סומין עד שהקב"ה מאיר עיניהם. ולכן אפי' אחר שחטאנו ונגרשנו בין העמים מ"מ ע"י תשובה כתיב משם יקחך. הוא בחי' תורה שנק' לקח טוב. שע"י התשובה הש"י מגלה עיני האדם למצוא דברי תורה בכל מקום שהוא. ובאמת דורות הראשונים שזכו הי' להם התורה בהתגלות במדרגה עליונה. ואנחנו נמצאת לנו התורה בדרך רחוקה. אבל הכל תורת ה'. ועל זה כתיב ואהבת את ה"א בכל מאדך. דרשו חז"ל בכל מדה ומדה שמודד לך כו'. הרמז הוא כי הקב"ה משפיע אלקותו ית' לכל א' כפי מדת המוכן לו. כי התורה מים שאין להם סוף. וצריכין לאהוב אותו ית' במדידת אלקותו ית"ש עלינו כפי מה שמודד לנו. וז"ש ובקשת משם את ה"א: