א פסק ריא"ז דעיסה הנילושה בבצים או במי פירות בלא מים לאפוקי ז' משקים דאיקרו משקה כגון מים יין שמן חלב דבש טל דם פטורין מן החלה אפי' מדרבנן אבל ר' יחיאל מפריש מחייב מדרבנן ואין מברכין עליה. והק' עליו ריא"ז דאי איכא חיובא דרבנן אמאי אין מברכין הא קיי"ל כל מדרבנן בעי ברכה כדמוכח … להמשך קריאה
א אומר רבינו נתנאל שאין ללוש שיעור חלה דהיינו מ"ג בצים כמניין חלה וחומש ביצה בבצים בלא מים. כי הדגן לא הוכשר במחובר ומי פירות אין מכשירין וא"כ לא הוכשרה עיסה זו לקבל טומאה והאיך ישרפו חלתה דהוויא טהורה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה
א נצוק ההולך לאיבוד שמקלח ע"ג קרקע לא הוי חיבור ליאסור מה שבכלי וכבר הי' מעשה בחבית שנסדקה ובא עכו"ם ולקח כנף בגדו וסתם את הנקב עד שהפכו את החבית אבל לא נגע ביין שבפנים והתיר רבינו שמרי' ז"ל ומעשה בא לפני רבינו משה הכהן והתיר גם הוא כ"כ ריא"ז: הסבר על זכויות יוצרים פסקי … להמשך קריאה
א מעשה שנתנו לפני עכו"ם קנקן מלא יין והריק עכו"ם מן הקנקן לכליו לשתות ושוב מזגו מן החבית לתוך הקנקן והתיר רש"י ז"ל היין שבחבית מטעם נצוק בר נצוק דאינו חיבור דיין שבקנקן לא נאסר אלא מחמת נצוק ולא חש שמא הריק עכו"ם מיי"נ שבכלי לתוך הקנקן או שמא נגע בידו לתוך הקנקן דמילתא דלא … להמשך קריאה
א יש אומרים עכו"ם השופך יינו של ישראל אפי' בכוונה ויודע שהוא יין אין בו משום יי"נ כיון דאזיל לאיבוד אין דרך ניסוך בכך מדאמרי' פ' אין מעמידין נעשה כזורק מים לטיט וכיון שאין נסך מה שבכלי מותר אבל מכלי לכלי הכל אסור משום נצוק ויש אוסרין: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א יהודי שהיה יושב על שולחנו והיין אצלו ובא עכו"ם והשמיט מפה והשליך היין אם היה יודע עכו"ם שהיה יין אסור בשתייה וכח כחו הוי ורב אחא בר יעקב עבד עובדא בכח כחו ואסר משמע מהכא אע"ג דאזיל לאיבוד אסור: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א עו"ג ששתה בכלי ישראל יין ואח"כ נערו הכלי מן היין ושכחו ולא שטפוהו והוציאו בו יין והורו שאם היה הכלי טופח ע"מ להטפיח כל היין שבחבית אסור ואם לאו מותר אפילו בשתייה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה
א ברזא שיצאת מן החבית והיין מקלח לחוץ ולקח עכו"ם הברזא לנועצה בנקב ולא כיון מקום הנקב והיין היה מקלח ע"י עכו"ם ולקח ישראל הברזא מן עכו"ם ושטפו במים ונעצו במקומה זה היה מעשה והתירו היין בשתייה אע"פ שהיה נוגע ביד עכו"ם שאין דרך ניסוך בכך: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א פירש רש"י אסור להעמיד בחלב הנמצא קרוש בתוך הקיבה הנמלח בעור כי העור והחלב נתנו טעם זה בזה ונעשו שניהן איסור וכל טעם היוצא מן החלב שבתוך העור הויא נבילה וכשמתערב חלב זה עם חלב הגבינה הוי ליה חלב נבילה בחלב היתר ומין במינו לא בטיל לפי שיטתו ז"ל. ומה שכתוב בספרים חלב המכונס … להמשך קריאה
א פסק הר' אליעזר ממיץ דגבינת עכו"ם במקום שיודע שאין העכו"ם מכיר שרי ואפילו איסורא דרבנן ליכא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה
א כתב רבינו יהודה בר' יצחק בשם רבו דגבינה שנמלח אחר עשייתן חושבן דאין נאכלין מחמת מלחו והוו ליה כרותח דצלי ויש ליזהר לענין דבר שיפול עליהם או הם על אחרים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א כתב רבינו שמשון שעתה נהגו לאסור כל הסירכות כי אין אנו בקיאין לבודקה במים חמין מפני הנקב רק בשני אונות זה לזה דהיינו רביתייהו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה
א דגים קטנים לאחר שנתבשלו נמצא בהם דג טמא מבושל האיסור יש להשליך והשאר כולן מותרים דהואיל ונמצא האיסור לא נשאר באחרים אלא טעמו ובטל בששים אם יש בו ששים כנגד הטמא כשאר טעמי איסורין אבל אם לא נמצא בעין וידוע שנתבשל בתוכו הרי נאסר המאכל והקדירה דבריה לא בטילה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי … להמשך קריאה
א פסק רבינו יצחק הלכה למעשה וכן קיבל מר"ת הלכה למעשה דהא דאמרו דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותה ל"ש עלו ול"ש נתבשלו דהכל שרי: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה
א כתב הר' שלמה מברזילונא שהרוצה לצאת מכל ספיקות דם שנמצאות בבצים לא יתיר ביצה שנמצאות טיפת דם עליה אלא היכא שנמצא הדם בחלבון שלא בקשר א"נ בקשר של חלבון ולא נתפשט כלום חוץ מן הקשר דבכיוצא בשני עניינים אלו מותרות לכ"ע. אבל בשאר המקומות ביצה עצמה אסורה. ומקום הקשר פרש"י ז"ל בראש הכד של … להמשך קריאה
א פסק רש"י דריחא לאו מילתא היא ורבני צרפת אוסרין. וגם הר"א ממיץ. וכתב הר' אליעזר דאפי' למאן דאית לי' ריחא מילתא היא דוקא בתנור קטן דאלים פיטומא אבל תנורים גדולים שלנו שרי דנפיש אוירא דידהו ולא נפיש פיטומא. ואהא סמכי' למיפא פת עם צלי בתנור: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א פסק ר"ת והר"א ממיץ דמין במינו בטיל מדקיי"ל כרבנן דאמרו נתערב [בדם] רואין אותו כאילו הוא מים ולא כרבי יהודה דאמר אין דם מבטל דם. ועוד דרבי אליעזר בר' יעקב הכי ס"ל בזבחים וקיי"ל דמשנתו קב ונקי. ועוד דריו"ח ור"ל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנ"ט חוץ מטבל ויי"נ … להמשך קריאה
א פסק ר"ת דעירוי ככלי ראשון וכ"מ בירושלמי. ואע"ג דקיי"ל כשמואל דאמר פ' כיצד צולין תתאה גבר מ"מ מודה דעירוי מבשל כדי קליפה לכל הפחות הלכך אם עירו מים רותחין מכלי ראשון על התרנגולת קודם שנמלחה אסור בה כדי קליפה שבשל בה דמה אמנם אם הנוצה שוכבת באותו ענין בשעת העירוי שהנוצה מהלכת מלמטה מותרת … להמשך קריאה
א הא דאמרי' נותן טעם לפגם מותר ה"מ במה שכבר נתבשל לתוך הכלי ההוא שאין לאוסרו בדיעבד. אבל הקדירה והכף אסורה שאין לבשל בהם לכתחילה יותר ואי עביר ובישל מותר כיון דנ"ט לפגם: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה
א פסק הר"א ממיץ אין בגידין בנותן טעם כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ושומנו של גיד הנשה ישראל קדושים נהגו בו איסור ויש בו איסור יותר מן הגיד דאילו גיד אינו אוסר דבר אחר כדאמרי' ושמנו אוסר בנותן טעם כשאר כל איסורין שבתורה כדאמרי' התם הנהו אטמתא דאימלחו בי ריש גלותא בגידא … להמשך קריאה
א כתב רבינו אבי העזרי דצומת הגידין לא שייך אלא בשני הרגלים שכלפי זנבה אבל בשני ידים לא. אך לענין האבר משפטם שוה שאם נשבר העצם ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו האבר אסור והשאר מותר ובלבד שלא תעבור המכה מעבר לצלעות שאז יש לחוש לריאה שלא תינקב ואם עור ובשר חופין את … להמשך קריאה
א כתב רבינו יהודה בר' יצחק דהא דאמר רבא אכיל לי' וקרי לי' חמר בשר היינו דוקא לאחר שנגמרה צלייתו שעלתה תימרתו כבר וכן הסוגיא מוכחת: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א עוף שנצלה והלב מחובר בו מותר דאע"ג דלא נקרע קורעו לאחר צלייתו ואפי' הלב עצמו מותר. ואם נתבשל בקדירה דאין מועיל כלום מה שפלט שנשאר הדם בקדירה הלב עצמו אסור שנתבשל בדם חללו אבל העוף מותר שיש בו ששים מדם הלב ואפי' העוף מנותח לנתחיו והלב דבוק בחתיכה אחת קטנה שאין בה ששים מותר … להמשך קריאה
א כתב בתשובת מעשה בא לפני רבי בקרקבן תרנגולת שניקב והוסר ממנה ונתערב אותה תרנגולת טריפה בכשירות והביאום לפני רבי והביאו גם הקרקבנים ודימה שומן הקרקבנים לשומן התרנגולים ואידמו שומן תרנגולת אחת של מקום חיבור הקרקבן אל שומן הקרקבן והתיר האחרות. ופי' ריא"ז שהנקב הי' שלא במקום השומן דאי במקום השומן הא קיי"ל דחלב טהור … להמשך קריאה
א לפי קבלת ר"ח כל עוף הבא לפנינו אם קרקבנו נקלף עם סימן אחד דהיינו או זפק או אצבע יתירה כשר הלכך עוף שיש לו זפק וקרקבנו נקלף כשר לכ"ע אך רש"י פסק שאין עוף נאכל לנו אלא במסורת עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור טהור ושלא מסרו לנו יש לחוש שמתוך שאין אנו בקיאין בהן … להמשך קריאה
א פסקינן בפרק כל הבשר בין כבדא בין כחלא תותי בישרא שרי עילוי בשרא דיעבד אין לכתחילה לא. מכאן יש ללמוד כבד שנמלח עילוי בשרא שרי בדיעבד דהא מליח שאינו נאכל מחמת מולחו אינו אלא כרותח דצלי. אך אם העוף נמלח או נצלה עם הכבד אם אין בעוף לבטלו ששים אסור דהואיל ודבוק במקומו בתוך … להמשך קריאה