א הכבד בעי קריעה שתי וערב בשעת צלייה או בשעת מליחה ולא עבדינן חליטה דהאידנא לא בקיאין בחליטה ואם לא קרעו קורעו לאחר צלייתו ושרי אך יש מפקפקין לאסור דלא הותר קריעה אחר בישול אלא גבי לב. ותימה על מה שנהגו העולם שלא לקורעו שתי וערב אלא תוחבין בו קיסם. וכתב רבינו יהודה בר' יצחק … להמשך קריאה
א הדחת הבשר שכ' הר"א ממיץ שידיח הבשר תחילה בכלי שאינו מנוקב ואח"כ יתפוש בידו אחת באויר וישליך עליו מים כדי להדיח תפיחת מים התפוחים על הבשר שהן אסורות שהרי הפליט בהן הדם בהדחתו. וב' פעמים צריך להדיח בעוד הבשר בידו כרי להדיח טפיחת האיסור יפה יפה ואם לא הדיח אחר הדחתו הראשונה אוכל דם … להמשך קריאה
א הא דאמר דשיעור מליחה כשיעור צלייה היינו שכל חתיכה צריכה לשחות במלח לפי גודלה ועובייה ואין זה שיעור לכל האברים בשוה אלא לפי מה שהיתה היא ניצלית כך היא צריכה לשהות במלח ואין משערין במעט בשר אלא כל חתיכה לפי מה שהיא ועי' בסי' ר"ו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א צריך להדיח הבשר יפה יפה קודם שיתנהו בקדירה אע"פ ששהה במלח כדי צלייה לפי שהמלח שעל הבשר הוא אסור לפי שהדם מעורב בו ומ"מ אותו הדם שבמלח נדבק הוא במלח ומתייבש עמו ואין בו כח ליבלע בציר אלא עומד במקומו ולכך אינו אוסר הבשר: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א כתב רש"י בתשובה דבשר ששהה כל צרכו במלח דהיינו כשיעור צלייה ואח"כ הושם בכלי שאינו נקוב ושהה בכלי כל הלילה ולמחר נמצא הכלי מלא ממימי המליחה והתיר רש"י זה המעשה. אבל אם לא שהה כל צרכו במלח אסר רבי שמואל בהר' מאיר: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א כשמולחין הבשר על הדף צריך שיהא הדף מדרון וכשמולח בכלי מנוקב צריך לשום עצים בין שולי הכלי והבשר שלא יגע הבשר בציר כ"כ רבינו שמואל בהר' מאיר וקיבל בשם רש"י זקינו דאפי' נמצא ציר בין חתיכה לחתיכה אפ"ה הבשר מותר כיון שהכלי הוא מנוקב ויש הפסק בין הבשר לכלי: הסבר על זכויות יוצרים פסקי … להמשך קריאה
א בשר שנמלח בכלי שאינו מנוקב לפרש"י שפי' שהבשר בעוד שפולט אינו בולע א"כ אינו אסור אא"כ שהה בכלי כדי פליטת כל דמו שאז חוזר ובולע ושוב אינו פולט עוד מיהו ר"ת אוסר אע"פ שלא שהה שם כדי פליטה וכבר בא מעשה לפניו ואסר אע"פ שלא הי' בו אלא מעט ציר וכן הי' נוהג ר"י … להמשך קריאה
א בשר ששהה שלשה ימים מעת לעת ולא נמלח שוב אינו פולט דמו ע"י מליחה לפי שפסק לחלוחותו אבל פולט ע"י בישול הלכך אסור לבשלו אבל לצלותו מותר דדם האיברים שלא פירש מותר ואפילו לבשלו אחר צלייה אסור דצלייה כמליחה. וה"ה אם שרה הבשר במים תוך ג' ימים. דינו כנמלח: הסבר על זכויות יוצרים פסקי … להמשך קריאה
א בשר וחלב שנמלחו יחד אי איכא בבשר ששים כנגד החלב שרי ואי לא אסור ולא סגי ביטול את מקומו ואם אותה החתיכה שאין בה ששים לבטל החלב נמלחה עם חתיכות אחרות אסר רי"א ז"ל כל החתיכות: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה
א שנים שהיו אוכלין על שולחן אחד זה בשר וזה גבינה טוב ליזהר שלא ישתו שניהם בכוס אחד וכך היו נוהגין רבינו קלונימוס הזקן ורבינו יהודה ז"ל וצריך שיהיה מפה לפני כל אחד ואחד להכירא בעלמא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א רבינו משה בר' יקותיאל היה אומר לברך על המאור בט"ב שחל להיות במוצאי שבת אע"פ שאמרו חכמים צריך לסדרן על הכוס בשעת הדחק שאני: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה
א פירש רבינו אבי העזרי שלא לשחוט ולהכין סעודת מוצאי ט"ב עד לאחר חצות מכי ינטו צללי ערב. ובין השמשות של ט"ב אסור הלכך צריך להפסיק מבעוד יום וכן סובר רב אלפס: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה
א כתב רב שרירא גאון פירשו גאונים יחיד שקיבל עליו תענית שני וחמישי כל השנה כולה ואירע ערב ט"ב להיות בשני בשבת כיצד יעשה לסעוד פעמים אי אפשר מפני נדר אלא סועד פעם אחת טרם יבא השמש דקיי"ל מתענין לשעות ומתפלל תפלת תענית וצריך להתפלל מנחה ואח"כ יסעוד ואע"ג דאמר כל תענית שלא שקעה עליו … להמשך קריאה
א כתב בתשובות כל תלמידי חכמים שבארץ ישראל נוהגין בט"ב מבערב בסעודה המפסקת שלא להסב אלא כל אחד יושב לבדו וכל אחד מברך לעצמו ואין מזמנין בברהמ"ז לפי שדומה לו כמו שמתו מוטל לפניו וכן עושין ת"ח וותיקים בכל גלותם: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א הלכה כרב ששת דאמר אפי' לכבס לפני ט"ב ולהניח אסור: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד … להמשך קריאה
א תשעה באב שחל להיות בשבת מותר בתשמיש אע"פ שהוא דברים של צנעה. לפי שאין נוהג בו אבילות כלל. והר' יצחק מווינא אסר וכן הסכים הר' מאיר כדאי הוא בית אלהינו לאבד עליו עונה אחת בשנה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א יולדת שחל שמיני שלה בצום גדליה והתיר לה ר"ת לאכול: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד … להמשך קריאה
א המתענה רשאי לטעום מן התבשיל עד רביעתא ואינו מברך ופר"ח שצריך לפלוט ולא בולע וי"א דוקא בתענית שקבלו עליו אבל תענית צבור לא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה
א אמר בירושלמי דנדרים פרק קונס נדר להתענות ושכח ואכל כזית איבד תעניתו בשם רבנן דתמן הוא דאמר יום סתם הא אם אמר יום זה מתענה ומשלים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א מותר לשתות בתענית לאחר שישן דאין קבע לשתייה ואף כי לא התנה מיהו אכילה אסור כי לא התנה ואם התנה אפילו אכילה שרי. ופר"ח דוקא בישן אז אכילה אסורה בלא תנאי אבל מתנמנם לא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה
א הורה רבינו שמואל בר' דוד הלוי זצ"ל יחיד שיושב בתענית בין בשבת בין ביו"ט אומר לאחר תפלה אלקי בזמן שבית המקדש וכו' תפלה דרב ששת דס"פ היה קורא רב ששת כדהוה יתיב בתעניתא וכו' עד כאלו הקרבתיו על המזבח ותרצני יהיו לרצון וכו' ואינו אומר כלל עננו וכן קיבל מרבותיו. ובתוספת רבינו פרץ דברכות … להמשך קריאה
א כתב רבינו קלונימוס שבזמן הזה אין מתענין בשבת תענית חלום כלל דאין אנו בקיאין בפתרון חלומות כבימי רבותינו ומספיקא אין מתענין וכ"נ לרבינו אבי העזרי. ואין המנהג כן. וגם רבותינו הגאונים לא נהגו כן דכיון שהראו לו בחלום ע"י מלאך מן השמים הוי ספק נפשות ודוחין עליו את השבת. ואם הוא תלמיד חכם ישב … להמשך קריאה
א פרש"י וריב"א הורה הלכה למעשה דהא דאמרינן לוה אדם תעניתו ופורע מיירי אפילו אמר יום זה וקבלו עליו מאתמול. וכן פרש"י שנדר להתענות ביום פלוני וכן דעת ריא"ז ודייק לישנא דפורע דמשמע שייחד היום דאי ביום סתם איירי מאי ופורע הלא אינו מחויב בזה יום יותר משאר ימים ודוקא לסעודת מצוה ולפחות בשמחה ומריעות. … להמשך קריאה
א כתב הרבי אליעזר ממיץ הא דאמר גבי נזיר שנקרא חוטא על שציער עצמו מן היין וכן ליושב בתענית דוקא שעושה כן בכעסו אבל לשם שמים לא ושכר התענית גדול כדאמר בברכות גדול היושב בתענית יותר מן הצדקה זה בגופו וזה בממונו. ובפי' נדרים שלו כתב שזהו שיבוש דמקרא נפקא לן דכתיב וכפר עליו וכו' … להמשך קריאה
א הלכה שמתענין לשעות כגון אם קבל עליו שלא לאכול עד חצי היום ושוב התענה כל היום מתפלל תפלת תענית והיה רבי' יצחק רגיל לומר ביום שלפני התענית הריני בתענית למחר. וגם א"צ להוציא בשפתיו אלא במחשבה סגי וי"א שאין לחתום העונה בעת צרה ומושיע שאין חותמין בשתים אלא העונה בעת צרה וכן נוהגים באשכנז. … להמשך קריאה
א פירש רבינו אבי העזרי דהא דאמרינן כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית ה"מ למקבל עליו תענית סתם כגון האומר הריני בתענית למחר אי נמי בד' צומות אבל בי' ימי תשובה או תענית חלום צערא בעלמא קביל עליה כמו אנשי משמר וכן העידו על רבי אליעזר בר' נתן שלא היה מתענה בי' ימי … להמשך קריאה