א פסק רבינו יצחק דהלכה כרב הונא דאמר לכל ב"ד מגלגלין מעצמן לישבע על תביעה אחרת אפי' אין בע"ד תובעו חוץ משכיר שאם אין בעה"ב תובעו אין ב"ד מגלגלים עליו לישבע על תביעה אחרת: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה
א ראובן שתקף את שמעון לדין ונתחייב לו שמעון שבועה ופייסוהו ב"ד עד שמחל לו את השבועה ואח"כ בא ראובן על שמעון בעקיפין עד שתפס משלו וטוען לו שבועה מחלתי תביעה לא מחלתי הדין עם שמעון שהרי אין כאן תביעה אלא בשבועה והואיל ושבועה אין כאן תביעה אין כאן: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: … להמשך קריאה
א התובע את חבירו בממון וחייבוהו ב"ד שבועה חמורה ועשו פשרה ביניהן משום השבועה ולאח"כ חזר בו הב"ד ואמר הוראה זו בטעות היתה ואין נתבע זה מתחייב שבועה אלא חרם סתם פסק רב אלפס דיכול חבירו לומר אילו הייתי יודע שאין עלי אלא ח"ס לא הייתי עושה פשרה וה"ל קנין בטעות וחוזר כדאמרי' במעשה דהנהו … להמשך קריאה
א פסקו הגאונים כרב ששת דאמר הילך פטור ולא מיקרי הילך אלא היכא שהחזיר לו אותן המעות עצמו או אותו הפקדון או אותו שאילה וכ"מ מפרש"י שפי' והילך לא הוצאתים והן שלך בכל מקום שהן ועל הא פליג רב ששת ואמר הילך פטור והא דפריך לי' מסלעין דינרין וכו' התם פרש"י דכיון דכתב שטר הקרקע … להמשך קריאה
א המחויב לחבירו שבועה ורוצה לישבע והתובע אומר איני רוצה שתשבע עתה אולי תחזור למוטב או שכחת ותזכור או יבואו עדים הדין עם התובע: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה
א אומר רבינו תם דלא בעינן הזכרת שם או כינוי בשום שבועה אלא במושבע מפי אחרים דומיא דשבועת האלה דסוטה אבל בשאר שבועות לא בעינן הזכרת שם או כינוי אלא כיון דאמר שבועה שלא אעשה דבר זה חלה שבועה עליו כדמשמע בריש נדרים. והראב"ד אומר דלא בעינן הזכרת שם או כינוי רק בג' שבועות שבועת … להמשך קריאה
א פסק רב אלפס דכל המחוייב שבועה מדרבנן ונוטל אי תפס התובע ואינו רוצה לישבע לא מפקינין מיניה ומחוייב שבועה דאורייתא אי תפס מפקינין מיניה אם אינו רוצה לישבע ומחוייב בשבועה דרבנן ואינו רוצה לישבע אין יורדין לנכסיו אלא מנדין אותו. אבל אי מחוייב שבועה דאורייתא יורדין לנכסיו כן כתב הר"מ במז"ל ומחוייב שבועה דרבנן … להמשך קריאה
א פסק ריב"ם והר"מ במז"ל וריא"ז דלא אמר מגו אלא להעמיד הממון ביד המוחזק בו כגון ראובן דנקיט שטרא על קרקע שבידו שקנאה משמעון ואי בעי מצי לקיומו בחותמיו ומודה לשמעון ששטר אמנה הוא אך שאומר שטרא מעליא ה"ל ואירכס נאמן במגו. אבל להוציא זוזי בטענה כזאת לא אמרינן דמגו להוציא לא אמרינן אלא היכא … להמשך קריאה
א כתב רבינו יוסף הלוי דהאי דנאמן אדם ע"י מגו היינו לאפטורי ממונא אבל לאפטורי משבועה לא דהא שומרין דאיכא למימר בהו מגו ולא מפטרי משבועה דאורייתא ועוד הביא ראיות אחרות בפרק כל הנשבעין: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה
א שליח המביא [גט] לאשה בזמן שהגט יוצא מתחת ידו נאמן לומר כי בתנאי היה אבל כשאין הגט יוצא מתחת ידו אינו נאמן בין לקולא בין לחומרא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א כתב רבינו יואל הלוי דגוסס א"י ליתן גט מדאמר בב"ב בנכסים שנפלו כשהוא גוסס ופי' ר' חננאל שא"י להקנותם במתנה דרוב גוססין למיתה וחשיב הוא כמת והא דתנן הגוסס ה"ה כחי לכ"ד נוחל ומנחיל וכו' ה"מ בדברים הנעשים מאליהן אבל בדברים הצריכים מעשה לא והא דאמר המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה … להמשך קריאה
א השיב רב אלפס שאבי האיש והאשה א"צ בגיטין ושמו ושמה סגיא דלא מצינו בכל הלכות גיטין שצריך אבי האיש והאשה כדאמרי' בראשונה הי' משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין ר"ג הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שם שיש לו וכו'. ואילו שם אביו ואביה לא אשכחן וכן השיבו הגאונים שלפניו: הסבר על … להמשך קריאה
א מי שיש לו אשה במדינה אחרת מאותה שעומד בה הוא והרשת האשה את אחיה לקבל גט מיד בעלה ולקח האח הגט מן הבעל ומסרו לאחותו בפני עדי מסירה ולאחר זמן בא הבעל ואמר שהגט מזוייף ולא כתבו הוא מעולם והגט יוצא מת"י האשה ולא נתקיים בחותמיו הגט בטל כיון דליכא עדי מסירה שנמסר מיד … להמשך קריאה
א השיב רב אלפס דלא הצריכו חז"ל להעיד תוך ג' ימים למיתת הבעל לעדות אשה אלא במיתת הים שמשתני צורתן במים. ובפסק כתב דברים שנראין היפך זה דכתב וזה לשונו. והני מילי דבעינן ג' ימים ביבשה אבל בים אפשר שישהא ד' וה' ימים ואינו משתנה דמיא היכא דליכא מכה מיצמת צמת לגוף כדאמר ההוא גברא … להמשך קריאה
א פנויה שילדה לזנונים צריכה להמתין כ"ד חודש. דמשום דקלקלה אין להקל עליה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל … להמשך קריאה
א כתב בתשובות הגאונים שאינה נקראת מניקת חבירו אם פירשה ממנו מלהניקו ונתנתו למניקת ג' חדשים קודם מיתת הבעל. ובשאלתות דרב אחאי גאון מעוברת חבירו ומניקת חבירו דעברה ואינסבה או נתקדשה מפקינן לה בגיטא. ומעשה אירע באשה שנתנה בנה למניקת ישראלית והמניקה נשבעה שבועה דאורייתא וע"ד רבים שאין לה הפרה והתרה שלא תניח מלהניק הבן … להמשך קריאה
א מניקה שצריכה להמתין כ"ד חדשים היינו חדשי לבנה קאמר כסדרן אחד מלא ואחד חסר ומענין חדש העיבור צ"ע. דמדנקט כ"ד חדשים משמע דחדש העיבור עולה למנין כ"ד. ומההיא דתנן בפרק מי שאחזו כמה היא מניקתו שתי שנים משמע איפכא. ונכון להחמיר כך השיב הר"מ ז"ל. ונ"ל כי לפי אותן שנותנין סימן לדבר לא תבשל … להמשך קריאה
א פסק ר"ת דאין צריך להמתין לינשא ג' חדשים אחר החליצה אבל לאחר מיתת היבם צריכה להמתין ג' חדשים אע"פ שלא מת היבם עד ג' חדשים אחר מיתת הבעל. וי"א דצריך שיאמרו הדיינים ליבם לבטל מודעא כדרך שעושין בגט. והמארסה תוך צ' למיתת הבעל מנדין אותו ואם כנסה מפרישין אותו עד אחר זמן ויעמוד עם … להמשך קריאה
א הא דאמר בעכו"ם שמשיאין לאשתו על פיו היינו דוקא לענין התרת עגונה. אבל אין היורשין יורדין לנחלה על פיו ואפי' ע"פ עד אחד ישראל ואפי' ליטול כתובה לא האמינו אלא ממדרש כתובה כשתנשאי לאחר טלי מה שכתוב ליכי ולולא זה לא היתה נוטלת כתובתה עד שתתברר מיתתו בפני עדים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי … להמשך קריאה
א פסק בשאלתות דרב אחאי בקטנה שהלך אביה למדינת הים והשיאה אמה דקדושיה קדושין מדרבנן כמו ביתומה ממש שהרי ביתומה תקינו רבנן קדושין משום הפקר והך כיון שהלך אביה למדינת הים הרי היא כיתומה משום הפקר והקשו עליו בתוספות דא"כ אמאי לא אשכח בגמ' בת ממאנת אלא ביתומה בחיי האב הוה ליה לשנויי כגון שהלך … להמשך קריאה
א השיב רב אלפס דאין לברך ברכת אירוסין אחר אירוסין דכל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן הלכך מברך ואחר נותן הקדושין ובמקומות שנוהגין לקדש ואח"כ מברכין ברכת אירוסין כתב ריא"ז דכשמקדש מברך אקב"ו על קדושי אשה וכ"כ ר' יחיאל ויש חולקין עליו. ומ"ש רב אלפס דאין לברך ברכת אירוסין אחר עשייתה נ"ל דבדיעבד שרי … להמשך קריאה
א אמר רבינו שמעון שהשמשין האוכלין אחר סעודת הנשואין לא יברכו ז' ברכות. והר' טובי' אומר שיברכו וטעם רשב"י הוא לפי שכיון שכבר אכלו החתן והכלה והשושבינן האוכלין אחריהן הוי כסעודה שני' ומ"מ מודה שמברכין אשר ברא אפי' אכלו בבית הפתוח לחופה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה
א אמרי' אין שמחה אלא בחופה פסק ריא"ז דאם יוצא אדם מחופתו אפי' כלתו עמו והולכין לאכול בבית אחר שאין מברכין שם שהשמחה במעונו ולא ברכת חתנים. וכבר הי' מעשה שהיו סועדין החתן ושושביניו במקום אחד שלא בבית החופה ולא הניח ריב"א ז"ל לברך ז' ברכות מהך דשמעתין. וי"א דשהשמחה במעונו מברכין אפי' שלא בבית … להמשך קריאה
א פסק רב אלפס שדין כלאים בחוץ לארץ נחלק לג' חלקים. יש מהם אסור מדאורייתא ויש מהם אסור מדרבנן ויש מהם מותר. כלאי בהמה והרכבת אילן אסור מדאורייתא. וכלאי הכרם אסורין מדברי סופרים וכלאי זרעים מותרין והכי מוכח בקדושין. וספק ערלה בח"ל מותר וודאי אסור. חדש אסור מן התורה בכל מקום. וכתבו התוס' בפ' כיצד … להמשך קריאה
א התיר הר"א ממיץ לבישת כלאים בלא כוונת לבישה דפסק כר' שמעון דאמר לובש אדם כלאים להבריח בו את המכס ואע"ג דת"ק פליג עלי' ואסר כוותי' קיי"ל דאמר בהגוזל דבדבר שאינו מתכוין פליגי וקיי"ל כר"ש דדבר שא"מ מותר דלא הוי דומיא דלבישה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה
א פירש רבינו יצחק מסיפונטו שהמפריש חלה מברך אקב"ו להפריש חלה מעיסה ולא להפריש תרומה. בברכות ירושלמי המפריש חלה לעצמו אומר להפריש חלה. לאחר אומר להפריש חלה לשמו. ואין ריא"ז יודע מה פי' (לעצמו) [לשמו] דלא מצינו הפרשת חלה צריך לשם בעליו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה