א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' בסכות תשבו שבעת ימים וגו'. איתא בגמרא (פסחים ה.) מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון שנאמר בראשון בארבעה עשר יום לחדש וכו' וכמו שארבעה עשר דפסח נקרא ראשון כך ארבעה עשר דסוכות נקרא נמי ראשון כמו שנאמר עליו ולקחתם לכם ביום הראשון וכן כמו שמצינו גבי פסח … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. איתא בגמרא (סוכה מג.) ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים ולא לילות וכו' בסכות תשבו שבעת ימים ימים ואפילו לילות וכו'. ביאור הענין הוא כמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה הענין שמסככין בפסולת גורן ויקב משום שהעמיד השי"ת בזה העולם בכל הדברים שיהיה קליפה קודמת לפרי כמבואר … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'. במדרש (אמור) וכי ראשון הוא והלא חמשה עשר הוא ואתה אמרת ביום הראשון אלא ראשון הוא לחשבון עונות וכו'. והענין הוא כי כל הסדר מהבריאה הציב השי"ת חרוב ובנוי היינו שכל תקופה נגד חברתה הבאה אחריה נחשבת כמו עלמין דאתחרבון נגד עולם התיקון ועיקר עולם התיקון הוא שיהיה גבי … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וגו'. איתא בזוה"ק (צו לא:) הני שבע קלין תליין במלה דפומא בשאר יומי שתא והשתא לא תליין אלא בעובדא וכו' ולהבין זאת הלא מקודם הם כל העבודות ואחר שנגמרו בשלימות גבי האדם ומאסף אותם הביתה אזי נקרא זמן אסיפה כדכתיב חג האסיף ומה זה דאיתא … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. בזוה"ק (אמור קב:) ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' ת"ח בין לעילא בין לתתא כל חד וחד בארחיה נטלא ובארחיה יתבא ובארחיה אתער ועביד מאי דעביד וכו'. היינו כמו שמצינו בהתחלת הבריאה שהאור היה אז בלי לבוש כמאמרם ז"ל בגמרא בראשית נמי מאמר הוא וזה המאמר … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. הנה מר"ה עד סוכות היו כל העבודות במלולא ובסוכות מתחיל בעובדא. וכדאיתא בזוה"ק (ויחי רכ:) במלין ובעובדא בעיין לאחזאה מלה בגין לאתערא מלה אחרא וכו' ועובדא אין יתכן כי אם בהלבושים של זה העולם ובזה החג נגמר התלבשות רצונו ית' בשלימות שיהיה נקרא ראשון חד בחושבן … להמשך קריאה
א שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות וגו' (ר"ה ד:) מכדי מינייהו סליק למה ליה למיהדר ומכתב בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות שמע מיני' לבל תאחר וכו' ר"ש אומר אין צריך לומר בחג הסוכות שבו דיבר הכתוב למה נאמר שזה אחרון … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וגו'. אלו הארבעה מינים רומזים על גודל השלימות והם בצורת אדם וכן הם כל הגוונים שהעמיד השי"ת בזה העולם הכל בצורת אדם ורומזים נמי על החיים שהוא בהשורש כי כמו שהחיים הוא בשורשו כך מתפשט מזה גוון בזה העולם. והנה על אתרוג אמרו ז"ל שדר … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. וביארו ז"ל במדרש (אמור) ולקחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עונות וכו'. והענין הוא כדאיתא בזוהר חדש (דף ב) קב"ה אקרי אחד ואקרי ראשון וכו' היינו כי אחד מורה על שורש העליון שהוא למעלה מתפיסת הבריאה כלומר זה הרצון העליון שהאציל השי"ת שיהיה לסדר הבריאה השגה … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו'. הנה כל הארבעה מינים רומזים על השלימות מהצורת אדם ולא נאמר מפורש בתורה רק כפת תמרים וגם ערבי נחל אינו מפורש בתורה מה הוא כמבואר בגמ' וגם הברכה הוא רק על הלולב ומבואר בגמרא הטעם לפי שגבוה במינו מכולן … להמשך קריאה
א אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה וגו'. הנה בכל מקום שכתוב בתורה מלת הזה רומז על הכרה מפורשת שהמקבל מכיר היטב איך שמקבל מהשי"ת פב"פ והכרה מפורשת כזו אי אפשר להיות רק כשיש השתנות כשהאדם רואה נגדו חילוף הזמנים ועל דרך שנאמר והוא מסיבות מתהפך וגו' אז נותן אל לבו להכיר מי ברא … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. בזוה"ק (תצוה קפו:) וכד ישראל אינון בחמיסר יומין כדין נטיל לון לבנוי לפרשא גדפוהי עלייהו ולמחדי עמהון וע"ד כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי דא איהו אילנא דאקרי עץ פרי ואשתכח ביה פרי עץ הדר כד"א הוד והדר לפניו מ"ט אקרי הדר ומאן איהו הדר אלא … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפת תמרים וגו'. במדרש (אמור) זש"ה ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחוכמים וגו'. כוונתם ז"ל לבאר בזה אף שבמה נחשב הכח מהארבעה מינים הלא קטן הוא הגם שהם רומזין על עולם התיקון כי הם נגד ארבעה אותיות משם הויה כידוע מ"מ מה יש לו להאדם מזה וכי יש … להמשך קריאה
א יום א דסוכות ב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו'. בזוה"ק (תצוה קפו.) פתח ואמר החדש הזה לכם וכו' דלכון איהו באתגליא אבל שביעאה דילי איהו וע"ד איהו בכסה ולא באתגליא וכו' וירחא דא דקב"ה איהו בלחודוי. כיון דמטא יומא דחמיסר כדין גליא כלא איהו … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'. אמר אאמו"ר הגה"ק זצלל"ה ולקחתם הוא מלשון מה יקחך לבך היינו שלבו ילקח עם אלו הד' מינים כי מהם מתחיל עולם התיקון שנעשה הכל ממוזג ושוב לא יאמר כל אחד אני אמלוך כמו שהיה מלפנים בעלמין דאתחרבין בקדמיתא וזהו נמי דאיתא במד"ר (אמור) ולקחתם לכם ביום … להמשך קריאה
א ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'. ומבואר במד' ראשון לחשבון עונות וכו'. והענין הוא כי איתא במדרש (בראשית רבה) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אם לחשבון הימים הוא מונה היה לו לומר יום ראשון וכו' אלא בעוד שהיה אחד חפץ לדור בתחתונים היינו שישראל עלו במחשבה בהרצון עליון הנקרא אחד שהוא למעלה הרבה מתפיסת … להמשך קריאה
א אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' ולקחתם לכם וגו'. איתא בזוה"ק (אמור קב.) דהא חמישאה בי' יתיב מלכא בתרעא וכו'. היינו כמו שמצינו בכלל הבריאה קודם שנגמר הוית הבריאה בשלימות הגמור אז היתה עומדת נוכח השי"ת פב"פ ולא היה לה שום כח הוי' בפני עצמה אכן אחר שנגמר הוייתה בשלימות הגמור אזי הפך … להמשך קריאה
א וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה וגו' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו'. הנה בזה הפסוק מראה השי"ת שבחר במדתו של אברהם אבינו להנהיג בה את העולם ומדתו של אברהם אבינו הוא כדכתיב חסד אל כל היום ובזאת המדה ברא הקב"ה את העולם כדכתיב … להמשך קריאה
א וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום וגו'. כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו'. הנה אף שמצינו שכרת השי"ת ברית עם נח ג"כ אכן איתא בזוה"ק (נח ע"ג) כד בעי נח למבדק וכו' כיון דמטי להאי וכו' היינו כיון … להמשך קריאה
א איתא בילקוט שמעוני פ' אמור בשם הפסיקתא כל המקיים מצות סוכה בעוה"ז הקב"ה נותן לו חלק לעתיד לבא בסוכתה של סדום וכו' שהיתה מסוככת בשבעה אילנות שהן מסוככות זו על גב זו וכו'. והענין הוא כמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה הפסוק וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'. היינו שאמר השי"ת וכי יכול אני לכסות … להמשך קריאה
א וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'. היינו שהשי"ת אומר שאין לו שום מכסה שיהיה מכסה חוץ מן ההיקף של אברהם אבינו כי ההיקף של אאע"ה היה מקיף את כל העולם כולו אף אותן הדברים שהם רחוקים מאד עכ"ז היה כולל אותם ההיקף של אאע"ה משום שאאע"ה היה מברר ביגיעת עבודתו עד מקום שידו מגעת … להמשך קריאה
א כי אמרתי עולם חסד יבנה. הנה זה החסד הנקרא חסד יבנה התחיל בשלימות מאברהם אבינו כי החסד שהיה קודם אאע"ה היה חסד שהיו נזונים ממנו העשרים וששה דורות קודם שנתנה התורה כמאמרם ז"ל כ"ו דורות קודם שנתנה התורה היה זן אותם השי"ת בחסדו היינו שאותו החסד בעצמו שהשפיע אותם כל הטובות היה משכח אותם … להמשך קריאה
א כתיב אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק וגו'. ומבואר במדרש שנלקח הכהונה משם ונתנה לאברהם על שהקדים ברכת אברהם וכו'. הענין הוא כי עד אאע"ה כאשר היה מבקש האדם להכיר את אורו ית' אזי היה מוכרח מקודם לבטל כל תפיסתו כי השי"ת היה נקרא אז אל עליון וזה מורה שאורו ית' הוא למעלה … להמשך קריאה
א (שם) אבל יצחק קאמר גבור בארץ יהיה זרעו וגו' הון ועושר בביתו וגו' הענין הוא כי אאע"ה היה כלי פעולה להשי"ת להשפיע על ידו כל החסדים לזה היה בכחו להכניס עצמו בספיקות ולבררם אח"כ אבל יצחק אבינו איתא עליו במדרש (שיר) יצחק שנא את הניר היינו שהיה זורע תמיד בעומק מאד כי אמר ממ"נ … להמשך קריאה
א ויצחק קארי עליה כל כלי יוצר עליך לא יצלח א"ר שמעון האי דוד מלכא אמר בגין דכל זיינין דמלכא וקרבין דמלכא בידוי דדוד אתפקדו וכו': ב היינו כי זה הפסוק שייך לדוד מלכא מאחר שהלך תמיד בנסיונות אבל יצחק אבינו שהלך תמיד מבורר אמר גבור בארץ יהיה זרעו היינו כי מדת יצחק היה לילך … להמשך קריאה
א שם ואי חדי לאושפיזין ורוי לון קב"ה חדי עמיה ואברהם קרי עליה אז תתענג על ה' וגו'. ביאור הענין כי כל הברואים נבראו מיד בתחלתם בהתרבות חוץ מהצורת אדם שתחילת בריאתו היה אחד. אדם הראשון. ובראו דו פרצופין. כדכתיב זכר ונקבה בראם. וממנו יצאו אח"כ כל סדר השתלשלות. והוא כי מה שהוא בסדר השתלשלות … להמשך קריאה