בני יששכר

א עוד טעם נ"ל ע"פ משארז"ל גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים והקשה בס' עוללת אפרים מאי שייכות יש לשני הענינים הללו הלא אינם תחת סוג אחד ופירש דהנה העובד מיראה אינו נהנה מהעבודה שהעבוד' יגיעה היא לו רק שבהכרח הוא עובד מחמת היראה מהנעבד משא"כ העובד מאהבה הנה הוא נהנה מעבודה עצמה שהוא עושה … להמשך קריאה

א ונ"ל עוד טעם ע"ד שאמרו משכו וקחו וכו' משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן למצוה הנה הוא תשוב"ה בסור מרע ועשה טוב כמש"ל והנה ארז"ל גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה שנאמר ובא לציון גואל ולשבי פשע וכו' והגאולה הוא בבחי' חסד כעין בריאת עולם מחדש כי ישראל עיקרו של עולם וכמו שהעולם חסד יבנה … להמשך קריאה

א ונ"ל עוד טעם לקריאת השבת הזה שבת הגדול דהנה המצריים היו עובדים לצאן הוא מז"ל טל"ה בכו"ר המזלות בחושב"ם כי אין הנהג' גדולה למעלה מן המזלו' רק הכל עפ"י המזלות והנה ישראל עפ"י ציוי הש"י לקחו את הטל"ה וקשרוהו בכרעי המט' לשוחטו ולזרוק את דמ"ו (הוא כחו וחיותו כי הדם היא הנפש) לשם ד' … להמשך קריאה

א עוד טעם לקריאת שם השבת הזה שבת הגדול כתב הרב הגדול בעל עוללות אפרים הוא עפ"י משארז"ל גדו"ל המצוו' ועושה ממי שאינו מצוה ועושה והנה עד היום ההוא בעשור לחודש הראשון הגם שמזמן האבות צדיקי הדור ויחידי סגול' היו מקיימין את התור"ה אבל היה בתורת נדבה ולא היו מצווים ועושים והן היום שנצטוו ויקחו … להמשך קריאה

א עוד יש לפרש המדרש הנ"ל עפ"י מה שארז"ל ביומא גדולה תשובה שאפילו יחיד ששב מוחלין לכל העולם כולו והנה זה מן התימא דודאי אין לך זמן מן הזמני' שאינו בדור יחיד ששב וא"כ מוחלין לכל העול' כולו ומדוע נתארכו כ"כ ימי גלותינו ופירשו בזה שמוחלין לכל העולם הערבות שהיה מגיע להם העונש מן העונותיו … להמשך קריאה

א מדרש פליאה (הובא בספר צפנת פענח ובס' עפר יעקב המחובר לטהור ס' דעת זקנים) וז"ל האדם שעשה עבירה וחזר בו ועשה תשובה הקב"ה מוחל לו כל עונותיו ולכך נקרא שבת הגדול עכ"ל והוא פלא ונראה לפרש עפ"י משארז"ל במדרש רבה פ' בא וז"ל משכו וקחו לכם צאן הה"ד בשובה ונחת תושעון עכ"ל והנה ג"ז … להמשך קריאה

א ויתכן עוד טעם לדעתי משארז"ל שבת קביעא וקיימא משא"כ מועדים תלוים בקידוש ב"ד וע"כ קדושת שבת הוא כמו הגדול שיכול לעמוד בעצמו משא"כ קדושת המועדים מעמידין אותן אחרים היינו ישראל. כביכול כמו הקטן שמחזיקין בידו אחרים להעמידו ובזולת אחרים אין   לו העמדה והנה קודם בא יום המועד הקדוש הרגל הראשון שברגלים שבכל השנים … להמשך קריאה

א טעם ב' נקרא שבת הגדול. מצאתי ראיתי טוב טעם בשו"ת שמן המו"ר בשם גדול ספרדיי אחד נק' הרב מ' מרדכי זאב. דהנה וספרתם לכם ממחרת השב"ת באת הקבלה ממחרת יומ"א טב"א דיו"ם טו"ב נקרא גם כן שב"ת והאפקורסי' שאינ' מאמינים בקבלת תור"ה שבע"פ נתפקרו בזה והנה הרבה ענינים עשו חז"ל לפרסם הדבר ולהוצי' מלב … להמשך קריאה

א שבת הגדול בו ידובר כמה טעמים למה קוראין לשבת שלפני הפסח שבת הגדול: טעם למה קוראין לשבת לפני ח"ג הפסח שבת הגדול הנה כבר דברו בזה כל הראשונים והאחרוני' כל שלה"ג כיד י"י הטובה עליהם ואענה גם אני חלקי לכבוד התורה ולכבוד השבת שבת כלה. ועת לכל חפץ ופטטייא דאור' טבין. ואען ואומר ידוע … להמשך קריאה

א ע"ש רבות עשית אתה י"י אלקי נפלאותך ומחשבותיך אלינו וגו' וא"ר סימן. חשבונותיך אלינו כל אותן ב' אלפים תמ"ח שנים (מבריאת העולם) עד שלא יצאו ישראל ממצרים הי' הקב"ה יושב וחושב חשבונות ומעבר עיבורים ומקדש את השנים ומקדש את החדשים עד שיצאו ישראל ממצרים ומסרם להם שנאמר ויאמר י"י אל משה וכו' באמ"צ לאמר … להמשך קריאה

א ע"ש בסיום המאמר. שיהי' אוה"ע מונין לחמה. וישראל ללבנה. החדש הזה לכם עכ"ל (נ"ל שהוא כמו דבר אחד ובא ג"כ לפרש תיבת לכ"ם. והכוונה החדש הזה היינו הלבנה מסורה למנו' רק) לכם ולא לאוה"ע. שהם ימנו לחמה. ומהראוי להבין הרי גם ישמעאל מונה ללבנה. ועיין ברעיא מהימנא פ' תצא סימני הליקויים: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א פסיקתא פט"ו החדש הזה לכם. עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו א"ר יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה יהי מאורות מארת כתיב וחסר מורה רק על מאור אחד) וא"כ למה נבראת לבנה אלא לקדש בה ראשי שנים ור"ח רצונו לתרץ תיבת לכם דמיותר ואין לו ביאור. ע"כ הביא להקדמה. הפסוק עשה ירח למועדים … להמשך קריאה

א ויש לפרש. דרצו לדרוש. החדש הזה לכם ראש וכו' מהו לכם. לגם כל הענין כפל. דהרי כתוב מבואר אח"כ ראשון הוא לכם. ע"כ דרש דהש"י הראה למשה סימן שכבר נשלם הגלות. והסימן הוא. מיד גילו הצדיקים את ראשיהם. דהנה בכל דור ודור יש צדיקים גדולים יכולים לפעול פעולות נוראות. אבל הוא כשהדור אינו ראוי … להמשך קריאה

א במדרש רבה. נדרש ג"כ בפסוק. החדש הזה לכם ראש חדשים. אמר משה רבש"ע ת' שנה אמרת להשתעבד ועדיין לא שלמו א"ל כבר שלמו שנא' כי הנה הסתו עבר מיד גילו הצדיקים את ראשיהם שהיה מכוסה שנאמ' הנצנים נראו בארץ. אלו הן שבטו של לוי שהיה צדיקים כולם. עכ"ל הנה אין מן הצורך להאריך בדקדוקים … להמשך קריאה

א בפרשת היום וככה תאכלו אותו וכו' פסח הוא לי"י ופירש"י הקרבן קרוי פס"ח ע"ש הדילוג וכו' ואתם עשו את כל עבודותיו לש"ם שמי"ם עכ"ל הנה עקבותיו לא נודעו מה בעי בזה לא ראיתי בזה דבר המתיישב על הלב והנני אומר בדרך צחות עפ"י מ"ש בפ' ויהי ביום השמיני וכו' ויאמר משה זה הדבר אשר … להמשך קריאה

א פסיקתא (הובא בילקוט) החדש הזה לכ"ם מסור הוא לכ"ם אריב"ל משל למלך שהיה לו אורגולין (כלי שעות) והיה מביט בה והיה יודע איזה שעה ביום כיון שעמד בנו על פרקו מסר לו אורגולין שלו כך אמר הקב"ה עד עכשיו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי מכאן ואילך הרי הם מסורים בידכם שנאמ' החדש הזה … להמשך קריאה

א פרשת החודש בו ידובר דרשות נחמדות בפרשת החד"ש אשר הוא חוק לב"י ילקרוא פ' זו בתורה בשב"ת ר"ח ניסן או בשבת שלפני ר"ח ניסן אם יחול ר"ח באמצע השבוע: במדרש החודש הזה לכם לקיים מה שנא' בי מלכים ימלוכו ע"כ והוא תמוה. ונראה לפרש ע"פ מה שמצאתי בשם הרב המקובל מהרי"ו בעל שם זלה"ה … להמשך קריאה

א בפסיקתא פט"ו על פסוק החד"ש הזה לכם. תוחלת ממושכה מחלת לב. אר"ח בר אבא אלו ישראל עד שלא נגאלו אתה מוצא כיון שבא משה אצל ישראל וא"ל אמר לי הקב"ה לך אמור לישראל פקד פקדתי אתכם א"ל משה רבינו לא עדיין זמן פקידה וכו'. וכיון שאמר להם בחדש אתם נגאלים. אמרו הוא סימ"ן טוב. … להמשך קריאה

א ניסן בהחשב הנו"ן האחרונה ת"ש כמשפט מנצפ"ך פשוטים אז מספר ניסן ד' פעמים ה"ר המלכיות נק' הרים שמעו הרים את ריב י"י וכן על ההרים דלקונו. והנה גאולת כל הד' מלכיות בניסן בב"ל בי' בלילא קטיל בלשצר וכמו שיסד הפייטן צפה הצפית ערוך השלחן בפסח. מדי. בלילה ההוא נדדה וכו' ונתלה המן כידוע. יון. … להמשך קריאה

א ובזה ביארנו מדרש תמוה פ' בשלח ויאמר וכו' מה תצעק אלי דבר אל ב"י ויסעו. יסיעו דבר מלבן כמה דאת אמר דברו על לב ירושלים עכ"ל והוא לפלא. ופירשנו דהנה זמן הקץ אמרז"ל שאמר הקב"ה ללב"י גליתי לפומ"י לא גלית"י (ובכמה מדרשים לאברי לא גליתי וכולא חד כי גילוי האברים ותעלומותיהם הוא ע"י הפה … להמשך קריאה

א ניסן בגי' ב"פ פ"ה. דהנה במצרים מה שהיה בגלות בבחי' נאלמתי דומיה. הנה נפתח הפה בסוד פ"ה ס"ח והנה מוכן החודש גם לעתיד ב"ב הוא הלילה הזה לי"י שמורים לכל ב"י לדורותם ומה שהוא כעת בגלות אין חזון נפרץ. וכתיב כרחל לפני גוזזיה נאלמה הנה בחדש הזה יהיה פתחון הפ"ה ושפכתי רוחי על כל … להמשך קריאה

א אבאר לך עוד ניסן על שם נס כבר כתבנו נקרא הפל"א בלשון הקודש נ"ס ע"פ משארז"ל מפני מה לא נאמר' נו"ן באשר"י מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל שנא' נפל"ה לא תוסיף וכו' ואמרו אח"כ אפ"ה חזר דוד וסמכה ברוח הקודש שנא' סומך י"י לכל הנופלי"ם נמצא לפ"ז הנפיל' נרמזת בנו"ן והסמיכ"ה לאקמא … להמשך קריאה

א ניסן שמו נודע בשערים והוא בכתובים במגילת אסתר ופירושו נודע נקרא ניסן חודש של ניסי"ם נגלים מוגבהי' למעל' מן הטבע והשכל. חודש אשר הוא מוכן לניסי' מששת י"ב. ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ וכו' הוא הליל' הזה לי"י שמורי' לכל בני ישראל לגאלינו בגאול' העתיד במהרה בימינו. והנה מש"ל אשר שמות החדשי' ודאי … להמשך קריאה

א שמות החדשים עלו עמהם מבבל כן אמרז"ל ויצא להם זה מדלא נמצא שום שם חדש בדברי נבואה רק בכתובים במגילת אסתר בעזר"א ונחמי"ה ונ"ל דודאי שמות החדשים נתקבלו ג"כ מסיני רק שהיה בבחי' תורה שבע"פ דהרי נזכרו השמות של חדשים בתרגום והתרגום נתקבל בסיני כידוע אבל התרגו"ם הוא תורה שבע"פ אבל לא ניתנו לכתוב … להמשך קריאה

א מצורף לסי' א' ישמחו השמים ותגל הארץ מר"ת הפסוק הזה יוצא שם הוי"ה כסדר' אשר שולט בחד"ש ניסן והנה ד' תיבות הללו בגי' ידו"ד ניסן החדש הזה לכם רחש חדשים עם הכולל (עמ"ש הטעם באות א'): הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

א בספר יצירה י"ב פשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק וסודן שיחה הרהר הילוך ראיה שמיע"ה מעשה תשמיש ריח שינה רוגז לעיטה שחוק וכו'. י"ב פשוטות יסודן חקקן חצבן צרפן שקלן והמירן וצר בהם י"ב מזלות בעולם טלה שור תאומים סא"ב מע"ק גל"ד. י"ב חדשים בשנה ניסן אייר וכו' אדר. י"ב מנהיגים בנפש זו"נ. ב' ידים … להמשך קריאה