בני יששכר, ראש חודש א׳:ט״ו

א

ויאמר יהונתן (אל דוד) מחר חדש ונפקדת וכו' וישב המלך על מושבו. כפעם וכו' וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד וכו'. ויאמר שאול אל יהונתן מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם עיי"ש בכל הפרשה. הנה מוכח מכל סדר הפ'. כי כן היה להם בחובה. אשר שרי המלך היו מסובים אצל המלך בסעודת רא"ש חד"ש ותהי לחוק בישראל עד שהיה הדבר לפלא בעיני שאול המלך. מדוע לא בא בן ישי וכו' אל הלחם. ולא נמצא במקראי קדש שום זכרון לחוק כזה גם בשבתות ומועדים רק בראש חדש וטעמא בעי. ואחשבה לדעת. ע"פ מ"ש בגמ' בעיבור השנה. שהיו מתחילין בשלשה ואח"כ חמשה ואח"כ שבעה ואמרו בגמ'. הנך גה"ז כנגד מי. ואמרו. נגד הנמצא בכתוב אצל המלכים. שומרי הסף. ושרי המלך ושבעה רואי פני המלך ופירש"י. ועיבור השנה הוא כעין טכסיסי מלכות. עיי"ש. הכוונה לדעתי. דהנה אמרו במדרש החדש הזה לכם. לקיים מה שנאמר ב"י מלכים ימלוכו ע"כ. הכוונה לדעתי החדש הז"ה לכ"ם. מסור בידכם. אימתי יקבעו ראש חדש. ויהי' החדש חסר או מלא. וכן אם תהיה השנה פשוטה רק י"ב חדשים מנין ז"ה (גם י"ב צירופי הו"י'. מנין חד"ש. וזהו החד"ש הז"ה לכם. הבן) או תהיה השנה מעוברת. והנה כתיב אקרא לאלקים עליון לא"ל גומר עלי. וכל ענייני העולם שיפורא גרים. אימתי קובעין ישראל ראש"י חדשי"ם וראשי שנים. ואמרו רז"ל. המלאכים שואלין להקב"ה אימתי ר"ח. ור"ה. אומר הקב"ה אני ואתם נשאל לב"ד של מטה. ואין לך טכסיסי מלכות לישראל גדול מזה. גוזרין שיהיה ר"ח ביום זה דייקא וכן ר"ה. וז"ש במדרש לקיים מ"ש ב"י מלכים ימלוכו. והבן. הנה לבעבור זה היה לחוק בישראל אשר שרי המלך היו מסובין אצל המלך בסעודת ראש חדש. כי קביעת ר"ח הוא טכסיסי מלכות לישראל. הבן: