א עוד אבאר לך על כן קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור והנה לכאורה הפור הוא הצרה לשונאי ישראל ולמה יכנו שם המועד בזמן הישועה על שם הזה ואבאר לך בהקדים משארז"ל חייב אדם לבסומי בפורייא וכו' הנה מצוה להשתכר בשכרות בימ"י פירי"ם ובאמת השכרות הוא מדה מגונה ולמה תהי' במצוה בימי הפורים ונ"ל עפ"י … להמשך קריאה
א ראה זה דבר חדש מצאתי להרב הגדול מ' חיד"א בס' דבש לפי (מערכת אות ע' סי' ב') פורי"ם כולל כל הימים טובי' פס"ח מעבדות לחירות וכאן ממו' לחיים שבועות מת"ן תור"ה וכאן הדר קבלו' ראש השנה ספרי חיים וספרי וכו' וכאן היו נידונים אם לקיים הגזירה אם להנצל (וניצולים בכל שנה ע"י קריאת המגילה … להמשך קריאה
א והנני מוסיף חומש על כן קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור אומר לך הטעם דהנה בעת הזעם היה זמן התגברות הדינים דגבורות מנצפ"ך עיין בכתבי מרן האריז"ל המ"ן היתה יניקתו מן (שמרי) גבורות מ"נ דמנצפ"ך וזרש אשתו מן צ' דמנצפ"ך וחכמיו מן פ"ך דמנצפ"ך והנה בזמן שליטת הגבורות בהמשך אליהם החסדים מן אות ו' … להמשך קריאה
א עוד אגיד לך רביעי בקדש ע"פ מ"ש במאמר שקל הקדש דרוש ח' בפ' שקלים הנאמר שם ולקחת את כסף הכפורי' ונתת אותו על עבודת אה"מ והי' לבני ישראל לזכרו"ן לפני י"י עפ"י משאמרז"ל חד לא מיכתבן מילי' בס' הזכרונות תר"י מכתבין מילייהו בס' הזכרונות והקשו בתוס' הרי אמרו גם בחד וכל מעשך בספר נכתבים … להמשך קריאה
א ועוד בה שלישי' על כן קראו לימים האלה פורים ע"ש הפו"ר הנה הפו"ר הי' זמן הצער וה"ל לקרות שם המועד ע"ש הישוע' ככל המועדות וכמש"ל והנראה לפרש דהנה איתא בגמ' שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיה' של ישראל שבאותו הדור וכו' עיי"ש כל הענין ולכאור' יקשה מי הגיד להם נבואות זה שנתחייבו … להמשך קריאה
א אשוב עוד לבאר לך ע"כ קראו לימים האלה פורים על שם הפו"ר כי הפו"ר הי' יסוד הישועה והנס הוא ע"פ מ"ש במאמר א' בשם סודי רזי המלאך של החדש אד"ר שמו אברכיא"ל וי"ל הטעם עפ"י מ"ש בדרושי השבתו' בטעם פשוט לאכילת דג"ים בשב"ת הוא להיות ג' ברכו' נאמרו במעשה בראשית ג' ימים זה אחר … להמשך קריאה
א בו ידובר קריאת שם המועד פורי"ם ועוד כמה עניינים לימי הפורים ומפלאות תמים דעים המגיד מראשית אחרית ונק' המאמר ימי הפורים: על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור וכו' מהראוי לתת לב מה נשתנה קריא' שם המועד הזה מן כל השמות של כל המועדים שהשמות של כל המועדים נקראים על שם הנס … להמשך קריאה
א שם זכו"ר פתח ר"ת ב"ר זש"ה יזכ"ר עון אבותיו אל י"י וחטאת אמו אל תמח אינו אומר עון אביו אלא עון אבותיו אתה מוצא עשו הרשע שלא חטא על ישראל בלבד אלא הרבה חטא על הקב"ה וכו' ע"ש כל הענין עד גמירא נראה שדרש תיבת א"ת זכור אח"כ אשר עשה לך עמלק הוא ריבוי … להמשך קריאה
א שם זכור כך פתח ר' תנחומא וכו' אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן וכו' הקב"ה אומר לישראל ישראל יהא בכם בינה וכו' ע"ש עד סוף זכו"ר את אשר עשה לך עמלק נ"ל הכוונ' בזה הדרוש לתרץ תיבת זכו"ר בקמץ והנ"ל זכו"ר בשב"א ע"כ אמר הכוונ' הוא זכור בקמץ תהי' בעל בינה אשר … להמשך קריאה
א שם זכרוניכם משלי עפר מדבר כננד ישראל שאמר להם הקב"ה אני מצו' לכם שתהיו מזכיר' שני זכרונות (ע"כ אמר איוב וזכרוניכ"ם לשון רבים שנאמר (זכור את אז רעש' וגו' תמח' את זכר וגו' הנה המפרש הביא בשם הילקוט גירסא אחרת והוא תמחה את זכר עמל"ק אמח' את זכר עמלק ונ"ל שהוא הגירסא הנכונה שבזה … להמשך קריאה
א ובפסיקתא פי"ב אמר שלמה זכר צדיק לברכה אמר ריש לקיש כשהקב"ה מזכיר לצדיק הוא מזכירו לטובה וכו' כשבא להזכיר הרשע הוא מזכירו לרעה מי היה הוא זה היה עמלק שבשעה שבא לעשות מלחמה עם ישראל מה אמר הקב"ה למשה כתוב זאת זכרו"ן בספר א"ל משה רבון העולמים הצדיקים כתב בהם זכרו"ן א"ל הקב"ה חייך … להמשך קריאה
א יש להתבונן במצוה זו מצות מחיי' עמלק מה נשתנית מן כל המצות שבתורה דהנה כל מצות שבתורה צריכין לקיימם במחשבה דבור מעשה ולכולם נקרא מצוה אחת מה שאין כן מצו' מחיי' עמלק הנה הם בחשבון ג' מצו' ממנין תרי"ג מחשבה נימני' למצוה בפ"ע ל"א תשכ"ח במחשבה דבו"ר נמנה למצוה בפ"ע זכו"ר בפה מעש"ה נמנ' … להמשך קריאה
א אמרו רז"ל בפסוק ויזנב בך כל הנחשלים וכו' שהיו עמלק חותך מילות וזרקן וכו' יש להתבונן מאין היה לעמלק הכח הזה והנרא' עפ"י מ"ש הרב הגדול מ' חיד"א לה"ה דע"י פגם הברי"ת ח"ו שולטת הקליפ' הנקרא זבוב עיי"ש (הברי' מדת יסו"ד נק' טו"ב בגי' י"ז והזבו"ב בכ"מ עומד על מקום הר"ע היינו על מקום … להמשך קריאה
א ויבא עמלק וילחם וכו' ברפידי' ודרשו חז"ל על שרפו ידיהם מן התור"ה ומאי שייכות לעמלק בזה נ"ל התורה נק' טוב אין טוב אלא תורה כמד"א כי לקח טו"ב נתתי לכם תורת"י וכו' טו"ב בגימ' י"ז והנה קליפת עמלק נק' זבו"ב (עיין בקרנים ודן ידין ועיין בבעה"ט זכרון בספר ושים באזנ"י ר"ת זבוב בגי' י"ז … להמשך קריאה
א כתב הרוקח אמרו במדרש אמרו ישראל לפנ"י הקדוש ברוך הוא אתה אמרת לנו הוו זכורים מעמלק מה אנו לשעה אחת אתה שאתה חי וקיים לעד ולעולמי עולמים לך נאה לזכור א"ל הקב"ה בניי בזמן שאתם קוראים פ' עמלק מעלה אני עליכם כאילו מחיתם שמו עכ"ל נראה דדרש זכו"ר בקמץ וחולם ולא בשב"א ע"כ דרשו … להמשך קריאה
א ואגב באתי כמזכיר הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה הביא להלכה ברייתא הנישנית בת"כ וז"ל זכור את יום השבת יכול בלבך כשהוא אומר שמו"ר הרי שמירת הלב אמור הא מה אני מקיים זכו"ר שתהא שונה בפיך וכו' וכן הוא אומר זכו"ר וכו' למרי' יכול בלבך כשהוא אומר השמ"ר בנגע הצרעת לשמ"ר מאד הרי שכחת הלב … להמשך קריאה
א כתב הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה בס' דב"ש לפ"י מערכ' אות ז' סי' כ"א וז"ל ראיתי להרב הגדול מר מחותני ז"ל בפי' ספרי שנדפס מחדש שכתב בפ' תצא דזכיר' עמל"ק חייב לזכור בפ"ה בכ"י וכ"כ רבינו האריז"ל גבי וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול וכו' ע"ש ונראה דסבר הרב ז"ל דאומרו לשמ"ך הגדו"ל וזוכר מעשה עמלק … להמשך קריאה
א ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים הנה צריך הודעה זו באיזה מקום הי' דרשו חז"ל רפידים לשון ריפוי ידים שנתגבר כח עמלק על שרפו ידיהם מן התורה ומצוה והנה לפי"ז התורה מלמדה אותנו דעת בזה לבל יבא האדם לידי רפיון ידי' מן התורה ומצות כי עי"ז יהיה ח"ו שליטת החיצינ' על שונאי ישראל. ע"כ … להמשך קריאה
א בזהר חדש פ' תשא מאי כל העובר על הפקודים אלא דא היא מאן דעבר על פקודי דמארי' איבעי לאיתתקנא קמי' מארי' דלא ישלוט עליה דינא דלעייא ז"ה יתנו ז"ה בעי למיתן לקרבא לי' בזא"ת ולא נהרא לה בנהירו בגין דלא יתוקיד עלמא בשלהובוי בגין דמאן דעבר על פקודי דמארי' אפריד ז"ה מזאת כדין בעי … להמשך קריאה
א עוד שם בפרשה הנ"ל בפסוק זה יתנו אמר ר' מאיר נטל הקב"ה מטבע של אש קטן וקרא לו למשה ואמר לו ז"ה יתנו כיון שרא' דוד שבזה יש להם כפר' התחי' אומ' באו וראו נפלאותיו של הקב"ה ומעשיו שבדבר שהכעיסוהו בו בדבר נתן להם כפרה כי אלקים שופט ז"ה ישפיל וז"ה ירו' ז"ה שהשפיל … להמשך קריאה
א שם אמר הקב"ה צפוי לפני שכל מנין שעתידין ישראל להימנות שיש בהם חסרון. אלא מה אני עושה הריני מתקן להם רפואה שכל מנין שיהיו נמנים שיהא להם כפר' ומה היתה כפרתם זה כפרת שקלים. מנין ממה שקראו בענין כי תשא עכ"ל. נ"ל בא לבאר. א' ש"א לא נאמר אלא תש"א. ב' ונתנו איש כפר … להמשך קריאה
א פסיקתא רבתי פ' כי תש"א את ראש ב"י לפקודיהם ילמדנו רבינו כמה פעמים בשנה תורמין את הלשכ'. כך שנו רבותינו בשלשה פרקים בשנה (נרא' דבא לדייק ש"א לא נאמר אלא תש"א אבל הוא הגם דשלש תרומות תיקנו חכמים והוא מבחי' תור"ה שבע"פ אבל ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש … להמשך קריאה
א והיה לב"י לזכרון וכו' בתרגום המיוחס ליונתן לדוכרן ט"ב הנה כונתו נראה כפי המבואר בזהר אית זכיר"ה פקיד"ה לטב ואית זכיר"ה ופקיד' וכו' ע"כ הזהירו שם בזה"ק שלא יאמר האדם בתפלתו זכרינו ופקדינו רק בענין שיפרוש דבריו זכרינו לטוב"ה ע"ש וא"כ לפ"ז תיבת טוב נמסר בכאן בתור' שבע"פ להיות ע"י מעשינו הטובי"ם בעסקינו בכל … להמשך קריאה
א ועוד רצה כלל החשבון הוא באותיות א' ב' וכל אותיו' הא"ב הוא רא"ש היינו כשתמנה האלף לאלף ואותיות מנצפ"ך לא תמנה רק ה' כי אין להן חשבון בפ"ע רק מציאותן (והא דנמנין למאות היינו שלא במקומן בא"ב דאי"ק אבל במקומן מנה רק מציאותן) ובמנין כזה כל הא"ב הן אלף ת"ק מנין רא"ש והוא כלל … להמשך קריאה
א כי תשא את ראש ב"י מתרגמינן חושב"ן ב"י ומהו השורש ונ"ל דדבר שאינו מוגבל בחשבון אין לו ראש וסוף ודבר המוגבל וחשבון יש לו ראש וסוף התחלת המספר ותכליתו והנ' הש"י בחפצו להרבות את ישראל כחול הים אמר ראש ב"י ואין סוף למספרן הבן הדבר: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א זה יתנו וכו' כתב אדמו"ר הרב הקדוש מהריעי"צ זצוק"ל ז"ל זה יתנו כל העובר על הפקודים וכו' וכן אח"כ כל העובר על הפקודים וכו' יתן תרומת י"י י"ל דהנה איתא תינח בזמן שביהמ"ק קיים וכו' כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עול'. וכן י"ל כאן כי השקלי"ם היו נוהגין בזמן שביהמ"ק קיים לקרבנות אבל … להמשך קריאה