בני יששכר, אדר ו׳:ח׳

א ויהי בימי אחשורוש וכו' המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מהראוי להתבונן על המספר הזה של המדינות דהנה אחשורוש היה מולך בכיפה וא"א לומר שאין בכל העולם רק קכ"ז מדינות לומר שהוא הי' חולק את האפרכיות לקכ"ז חלקים דהיינו שהיה ממנה מלך ושרים על כל חלק והוא היה מולך על כולם ולמה … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ו׳:ז׳

א ותאמר אסתר וכו' לך כנוס את כל היהודים וכו' וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים ולילה ויום וכו' ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת וכו' ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר הנה הי' די לשיאמר ויעבר מרדכי ויעש כן גם לשון ויעבר אינו מובן וכבר דברו בו חז"ל ועוד … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ו׳:ו׳

א וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוי' להמן וכו' ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ויאמרו וכו' מרדכי מדוע וכו' ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי הנה יתפלא כל משכיל בהבנת המקראי קודש הללו א' הוא נפלא למה לא השתחוה … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ו׳:ה׳

א ויאמר המלך לחכמים יודעי העתי"ם מהראוי להתבונן מה שייכות יש ליודעי העתי"ם לענין המשפט של ושתי ונ"ל עפ"י משארז"ל בזהר תשא ר"י ור"ח הוו אזלי באורחא וכו' שראת צפרא לאנהרא אר"ח חמו אנפוי דמזרח דקא מנהרין השתא וכו' בזמנא דשמשא נהיר עד לא יפוק ההוא ממנא דפקיד על שמשא נפיק וכו' וההוא ממנא עאל … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ו׳:ד׳

א וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימי"ם ליל"ה ויום יש להתבונן מפני מה צותה להתענות ג' ימים דייקא הנה קרוב לפשוטו י"ל דבג' ימים מעל"ע יש בהן ע"ב שעות לעורר מדת חסד אך יש להתבונן עוד דהלשון שלשת ימים לילה ויום אינו מדוקדק והל"ל שלשה ימים ושלשה לילות גם מה שאמרה תיבת עלי … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ו׳:ג׳

א ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה והוא לכאורה לתימא האיך הכניס א"ע בסכנה כיון שהי' המ"ן קרוב למלכות וכתיב השבעתי אתכם בנות ירושלים וכו' והנראה דהנה ידוע נשמת בחי' מרדכ"י מהארת יסוד דאבא והנה ידעת מ"ש בזהר בהגיע המתפלל לתהלות לא"ל עליו"ן גואל' צריכין למיק' קדם מלכ' עילאה היינו יסוד אבא המתגלה הנה מרדכי שהיה … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ו׳:ב׳

א ועוד נ"ל דהנה יש בפ' ויבא עמל"ק קי"ט תיבין וגם תיבת ברפידי"ם דרשו חז"ל ברפיון ידי"ם מן התורה א"כ לפי קבלתם הוא כמו ב' תיבות הוה ק"ך תיבות א"כ לבעבור זה היינו שרפו ידיהם מן התורה (שקיבלה משה בק"ך ימים) נתגבר עמלק והן היום קבלו' מחדש בזמן שיצא לאור מגיל"ת אסתר הנה תקנו זמני … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ו׳:א׳: מאמר חדש אדר מאמר ו מגלה נקראת:

א מאמר חדש אדר מאמר ו מגלה נקראת: בו ידובר מענייני ביאור כמה עניינים בפסוקי מגלה הנקראת פרסומי ניסא ומצוה עלינו להשיח בכל נפלאותיו בפסוקי מקראי קודש הנאמרו ברוה"ק וקיבלם משה מהר סיני (כמ"ש בזהר וקבל היהודים דא משה וכללא דיהודאי) והגם שלא יבואו העניינים על הסדר קמא קמא דמטי לידינו נכתב על ספר חוקה … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:י״ד

א עוד אשר לך מרדכ"י הנ"ה עמ"ד לנגד המן קליפת עמלק גמירי דאין עמלק נופל אלא ביד בני בני' של רחל כמו שתראה יהוש"ע שאו"ל הי' מבני' של רח"ל והנה תראה בכל המלחמות של עמל"ק בני רחל המה הפועלים והעושים ובני לא"ה הם המצווים כאשר תראה ויאמר משה (מבני לאה) אל יהוש"ע (מבני רחל) בחר … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:י״ג

א עוד אבאר לך שם האיש מרדכ"י הנה הוא מיוחס במגלה (הנכתבת ברוה"ק) במדת כל"ל ופר"ט וכל"ל היינו איש יהודי הי' כלל ושמו מרדכי פר"ט איש ימיני כל"ל והנה כבר ידעת י"ג מדות המקובלות בתורה שבע"פ שתהי' התורה נדרשת בהן המה מפתחות לעורר האדם בגבהי מרומ. י"ג מדות של רחמים היינו בלמוד האדם מדת ק"ו … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:י״ב

א מרדכי עמ"ש בהודאה דחנוכה כל דבר נסיי לא במקר' הוא ומהראוי להתבונן מפני מה היה שם הצדיק הגואל הזה מרדכי והנה במדרש פ' תרומה דרשו חז"ל בפסו' נבחר שם מעושר רב נבחר שמו של מרדכי מעשרו של המן (ואי"ה נפרש המדרש הזה) עכ"פ יצא לנו מדבריהם דשמא גרים והנה זה יצא ראשונה לדרוש בשם … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:י״א

א בימי מרדכי (י"ב) בימי מרדכי ר"ת מ"ב עמ"ש בהודאה דחנוכה מה שכתבו המקובלים שכל הנסים נעשים ע"ש מ"ב כדכתיב לעושה נפלאות גדולות לבדו בגימ' מ"ב ע"כ ר"ת בימי מרדכי בימי מתתיהו הוא נרמז שם מ"ב ועמ"ש עיין מעשה בראשית וענין התורה א"צ לכפול: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:י׳

א עיין מ"ש בהודאה דחנוכה תיקון חמשה לשונות בנוסח על נגד ד' מלכיות וגלות השרשיי גלות מצרים והנה אי גרסינן בהודאה זו ג"כ ועל הנפלאות כמש"ל הנה הם ששה לשונות נגד הגלות הנ"ל ואחרון שבכולם יום בוא גוג על אדמת ישראל עיין בתרגום המיוחס ליונתן בפסוק ואף גם זאת וכו' לא מאסתים ולא געלתים ועיין … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:ט׳

א שעשית לאבותינו (י) בימים ההם בזמן הזה (י) בימים ההם בזה"ז הכל נתבאר היטיב בהודאה דחנוכה אין מן הצורך לכפול: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:ח׳

א ועל המלחמות (ט) המלחמות עמ"ש במאמרי חנוכה ויש גורסין הנחמות עיין מאמר הל"ל והודאה אשר הרבה מהקדמונים לא רצו לגרוס על המלחמות שאפי' חרב של שלום אין בה שבח כ"כ ועמש"ש דיש ידים ורגלים לגירסא זו עיי"ש וביותר בהודאה זו דפורים הנה מלחמת עמלק היא מן המצו' עלינו בתורה לג' מצות במחשבה ודיבור ומעשה … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:ז׳

א ועל הנפלאות (ח) הנפלאות כבר כתבתי במאמרי חנוכה במאמר הלל והודאה דלא נמצא זאת הגירסא בכתבי מר"ן זלה"ה וכן בספרים הישינים ובימי הפורים אפשר לגרוס אותה ובאם גורסין אותה יש לפרש דהנה נפלאות יתפרש בלשה"ק על דבר הנבדל מעולמות הנבדלים ואינם מושגים כענין שאמרו במופלא ממך אל תדרו"ש (דרו"ש הוא בבריאה ועניני עולם האצילות … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:ו׳

א ובזה יש לפרש ומרדכי ידע את כל אשר נעשה וכו' ויצא בתוך העיר ויצעק צעקה גדולה ומרה הנה יש להתבונן מהו ומרדכי ידע וכו' הל"ל שמע או ראה פתשגן הכתב ב' דמשמע דמרדכ"י לבדו נתוודע לו הלא כתיב למעלה והעי' שושן נבוכה משמע דכל העם אשר בשושן נתוודע להם כיון שניתן הדת בשושן. ג' … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:ה׳

א ועל התשועו"ת (ו) התשועו"ת כבר קדם מאמרינו. החילוק בין עזר"ה לישוע"ה (הגם שלדברי המדקדקים הוא מן השמות הנרדפים עכ"ז אין דבר ריק בלה"ק ויש חלוקים גם בשמות הנרדפי' כאשר נתבאר בדברינו במקומות רבים) והוא ישוע"ה נק' כשהמושיע מושיע אחר הצעקה כשצועק אליו המצטרך והוא מושיע (כעין צעק"ה הנערה המאורס' ואין מושי"ע לה) אבל לשון … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:ד׳

א ועל הגבורות (ה) הגבורות עמ"ש במאמרי חנוכה מאמר הנ"ל ובכאן יצדק הדבר מאוד. דלפי מ"ש מרן האריז"ל דהמן וחכמיו יועציו וזרש אשתו היו קליפות גדולות והיו יונקים מן שמרי הגבורות דמנצפ"ך המן היה יונק מן מ"נ וזרש מן צ' וחכמיו מן פ"ך ורצו להשליט הדינים והגבורות על ישראל והש"י היפר עצתו ונמתקו הדינים והגבורות … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:ג׳

א ועל הפורקן (ד) הפורק"ן הוא לשון תרגום. עמש"ל במאמרי חנוכה מאמר הלל והודאה ותבין הטיב: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:ב׳

א ועל (א) הנסים (ב) וע"ל כצ"ל בוא"ו כמ"ש במאמרי חנוכה דקאי על ברכת ההודא' לעיל נודה לך ונספר תהלתך על חיינו וכו' וע"ל הנסים וכו' (ג) הנסי"ם עמ"ש במאמרי חנוכ' מאמר הל"ל והודא"ה שורש תיב' נ"ס ע"פ דרכי פרד"ס וי"ל עוד ידוע הענין נ"ס דבר מוגב' למעלה מן השכל המוטבע בתוך חומרת הגוף זה … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ה׳:א׳: בו יבואר פירוש נוסח ההודאה המתוקנת לנו מאנשי כנסת הגדולה ומיודעי בינה לעיתים שבט יששכר ואגב יבוארו בזה כמה עניינים מדברי חז"ל ונק' המאמר הפע"ם אוד"ה:

א בו יבואר פירוש נוסח ההודאה המתוקנת לנו מאנשי כנסת הגדולה ומיודעי בינה לעיתים שבט יששכר ואגב יבוארו בזה כמה עניינים מדברי חז"ל ונק' המאמר הפע"ם אוד"ה: נוסח ההודאה המצוי' בידינו (היינו עם נוסח ע"ל הניסי"ם שאומרים ג"כ בחנוכ"ה) הנה יש בה ס"ח תיבין מנין חיי"ם להורות שיצאנו ממו' לחיים כענין לשון חז"ל ממות לחיים … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ד׳:י״א

א אבאר לך עוד מ"ש במגל' ע"כ קראו לימים האלה פורים ע"ש הפור' היה בימי הזעם לא בעת הישועה וכמש"ל ונאמר ע"פ מ"ש מפרשי הקדמונים. שגזירת המן היה על אדר שני ע"כ קבעו מצות החדש ובפרט קריאת המגל' באדר שני דייקא ונ"ל דמאת הש"י היתה נסיב' שיפול לו הפור על חדש אדר שני דהנה המן … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ד׳:י׳

א שואלין ודורשין בה' הפסח קודם לפסח שלשי' יום וכתבו הרבה מהפוסקים שלשים יום דייקא ומתחילין מן יום הפורי"ם (הגם שיש דיעות בזה עכ"ז סוגיין דעלמא כהנך פיסקי') ולא דבר ריק הוא והנה גם על זה יש לחקור טעם למה שלשים יום דייקא (הגם דדרשינן לה מקראי בגמ' עכ"ז מצוה לבקש טעם והנה נראה דבכל … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ד׳:ט׳

א פורים מתורגם פורי"א וכתב הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה שהוא לשון מטה שעיקר הנס הי' והמן נופל על המטה (ע' במאמר ז' סי' ז' וסי' ט"ו ותבין שורש הנס היתה נפילתו על המטה ובין והתבונן בדבר ועוד יתבאר אי"ה במ"א ותבין עוד לפי מ"ש לקמן (במאמר ז') דאסתר היתה גלגול יעל והמ"ן גלגול סיסר"א … להמשך קריאה

בני יששכר, אדר ד׳:ח׳

א סיפרו לנו חז"ל עפ"י קבלתם אם כל המועדי' יהיו בטלי' ימי הפורים לא נבטלי' הנה בודאי מהראוי להבין איך יצוייר שכל המועדי' יהיו בטלי' והלא קיי"ל אשר הש"י לא יחליף ולא ימיר דתו וגם אם יצוייר אסר המועדים יהיו בטלים מהראוי להתבונן מפני מה תגדל מעל' ימי הפורי' אשר לא יהיה נבטלים והנלע"ד דהנה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן