בני יששכר, אדר ד׳:י׳

א

שואלין ודורשין בה' הפסח קודם לפסח שלשי' יום וכתבו הרבה מהפוסקים שלשים יום דייקא ומתחילין מן יום הפורי"ם (הגם שיש דיעות בזה עכ"ז סוגיין דעלמא כהנך פיסקי') ולא דבר ריק הוא והנה גם על זה יש לחקור טעם למה שלשים יום דייקא (הגם דדרשינן לה מקראי בגמ' עכ"ז מצוה לבקש טעם והנה נראה דבכל המועדים ובכל המצות כן הוא כדמוכח בגמ' באחד באדר משמיעין על השקלי' וגם מן פלוגתא דרב ושמואל על יומי שולחנות אבל כפי הנראה העיקר הוא שלשים יום קודם לפסח ואיידי דחג הפסח תקנו כן בכל המועדי' ובכל המצות זמניות ועיין בש"ע של הגאון החסיד מהרש"ז ז"ל) ונ"ל הטעם עפ"י מ"ש הרב הקדוש בעל חסד לאברהם דבכל שנה ושנה שלשים יום קודם לפסח הש"י ברוב רחמיו וחסדיו ממציא פדיון לבניו הגם שע"י העונות נפשותם שקועו' ח"ו בשערי טומאה באותן השלשי' יום קודם לפסח הש"י מוציא אותם בכל יום ויום חלק אחד ופודה אותם עד כי בליל י"ד בניסן הם עומדי' חוץ לטומאה ובליל ט"ו הם בני חורין לגמרי עכ"ד (והנה לדעתי תתבונן למה שלשים יום דייקא כי הנה נצטוינו על מחיית עמלק ג' מצות ממנין תרי"ג במחשבה ל"א תשכח) בדבור (זכור בפה) במעש' והיה בהניח וכו') הוא מחיית שיעור קומת הקליפ' חב"ד (מחשב') חג"ת (דיבור) נהי"ם (מעשה) עיין במאמר מלחמ' לי"י סי' י"ג והנה בשלשים יום הם תש"ך שעות בגימ' ג' פעמים עמלק ביטול שיעור קומתו בכל סטרין קומת המחשב'. קומת הדבור קומת המעשה (כענין שיש באדם נפש רוח נשמה וכ"א שיעור קומה שלימה) והנה באותן השלשים יום קודם לפסח הוא החג אשר מתעורר החס"ד הש"י מעורר חסדיו תש"ך שעות קודם החג (תש"ך הוא שיעור קומת החס"ד י"פ חסד בגימ' תש"ך תש"ך צירופי בראשית עולם חסד יבנה ישתבח שמך לעד מלכינו) ובזה תתבונן אשר מתחילין לדרוש בה' פסח ביום הפורי' דייקא יום מחיית עמלק והנה מקובל בידינו קבלת הקדמונים עיין בת"ז ובר"מ אשר לעתיד ב"ב מלחמת עמלק ומחייתו יהיה בערב חג הפסח הרי שלך לפניך ההתחל' ביום הפורים והסיום והגמר בערב פסח הן המה תש"ך שעות מנין ג"פ עמלק לבטל שיעור קומת הקליפ' מכל וכל במחשבה דבור ומעשה ובזה תבין טעם בדיקת חמוץ אור לארבעה עשר ולמה התנא נקט אור כי יוצאים אז מחשך לאור ותבין ג"כ מה שנתקשו הפוסקים למה לא מברכין שהחיינו על בדיקת חמץ ולדרכינו מובן כי מברכין שהחיינו בהתחלת זמן ביעור כתרין דמסאבותא היינו ביום הפורים והבן ואי"ה יתבאר במאמרי חג הפסח:

ב

ובאלה הדברים תתבונן מה שאמרה אסת"ר ואני לא נקראתי לבא אל המלך זה שלשי"ם יום ובאלה דברים יצדק נמי למה קבעו פורי"ם באדר שני דמיסמך גאול' לגאולה עדיף. דהיינו התחלת הגאולה מתחלת בפורים עד חג הפסח שיוצאין לגמרי לחירות וניחא נמי משארז"ל דקורין פ' זכור בשבת שקודם פורים להקדים זכירה לעשי' וקשה איזה עשי' אנחנו עושים כעת בעמלק אבל העשי' הוא שמתחילין אנחנו ביום הפורים להניע רגל מתוך המרכב' טמאה ולהתקרב אל הקודש והוא הטעם שאמר בת"ז ובר"מ אשר מחיית עמלק ב"ב יהיה בערב פסח הבן הדבר: