בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:מ״ז

א עיין בפוסקים עכשיו מדליקין בפנים כאשר תתבונן מש"ל החילוק בין אויב לשונא הנה עכשיו בעקבות משיחא חוצפי יסגי ורשעי' אשר בקרבינו הם יושבין הן הן המתגברין על חכמת התור' ולומדי' והנה מדליקין בפנים לבטל כחן וחכמתן הבן: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:מ״ו

א כי ברך אברכך והרבה ארב' את זרעך וכו' ויירש זרעך את שע"ר אויבי"ו. במדרש ר' אומר זו תרמו"ד אשריו כל מי שהוא רואה במפלתה של תרמו"ד והוא לפלא מהיכן שפטו שהיא תרמו"ד ולא על כלל שונאיי ישראל והנראה ע"פ מ"ש רש"י בפ' בחקותי דיש חילוק בין אויב לשונא אויב הוא מבחוץ ואינו יושב בקרבינו … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:מ״ה

א ומשה הי' רועה את וכו' וינהג את הצאן אחר המדב"ר יש רמז לפמש"ל בתיבא גשנ"ה (סי' כ"ה) מרומזין כל הד' מלכיות והנה מצרים הי' גלות שרשיי לכל הד' גליות הנה נאמר במש' וינהג את הצאן אחר המדב"ר אחר אותיות מדב"ר הם אותיות גשנ"ה הבן: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:מ״ד

א שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמ"ן הטוב וכו' ומסיים אח"כ כי שם צוה י"י את הברכ"ה חיים עד העולם יש לפרשו ברמז ע"פ מ"ש במדרש מקץ עובדא הוה בדרומא תמן חד פינדקי והוה קאים ולביש זוגיי (בגדיו) בלילה ואמר להון (להאורחים דהיו תמן קומו פוקו לכון דלווייתא … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:מ״ג

א רמז מן התור' לנר מצוה בשמן ובנ"י יצה"ר (היינו התולד' היוצא מן היצה"ר הוא השמ"ן) קר"ח ונפ"ג וזכר"י ר"ת זק"ן היינו כונת י"ג ת"ד שצרכין לכוין בהדלקתן ס"ת חג"י היינו ביום הח' משלימין כל הי"ג תיחונים מן נוצ"ר עד ונק"ה וזה חג"י ח' י"ג וכן הנביא שהתנב' על מפלת מלכות יון הוא שמו חגי … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:מ״ב

א טוב שם משמן טו"ב במדרש קהלת מנלן מדו"ד שנ' ויצא ש"ם דוד בכל הארצות וי"י נתן פחדו על כל הגוים חביב שם טוב מכהונ"ה ומלכו"ת שכהונ"ה ומלכו"ת בטלו ושם טו"ב לא בטל עכ"ל יתפרש עפ"י האמור שעל מגינו של דו"ד הי' חקוק צורת המנור' והנה נאמר בדוד ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:מ״א

א ובזה תבין ג"כ שם בנבוא' זכרי' ראיתי והנה מנור"ת זה"ב (בגימ' דו"ד) כלה וגלה על ראשה וכו' ואען ואומר וכו' מה אלה וכו' ואען וכו' זה דבר י"י אל זרובבל לאמר לא בחיל ולא בכח כ"א ברוחי אמר י"י צבאות מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור והוציא את האבן הראשה תשואות חן חן … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:מ׳

א ובזה תמצא טוב טעם ודעת למה שנהגו להפטיר בחנוכ' רנ"י ושמח"י בת ציון דלכאורה אין לו שייכות כלל לחנוכ"ה ואי מש ם זכרון המנור"ה מהראוי להתחיל וישב המלאך וכו' ראיתי מנור"ת זהב וכו' אבל זכור תזכור את כל הדברים הנ"ל עריכ' הנ"ר הלזה הגם שבעת הדלקתו למטה אעפ"כ נ"ר יקרא היינו השפעה מכל הג' … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ט

א בנבואת חגי. אמר אל זרובבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ והפכתי כסא ממלכת והשמדתי וכו' הנה נראה ודאי דהנבואה הזאת נאמרה על מפלת מלכות יו"ן ולמה נאמר' דוקא אל זרובבל וגם סיום הנבואה ביום ההוא נאום י"י צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחות' כי בך בחרתי נאו' י"י … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ח

א אך טוב לישראל וכו' ואני כמעט נטיו רגל"י נראה לפרש ברמז חנוכ"ה ופורי"ם הם בחי' נצ"ח הו"ד נק' בשם רגלין המעמידין את הגוף ומחזיקי לומדי תורה הם בבחי' הללו וח"ו בהעדר מחזיקי לומדי תורה אין קיום ח"ו ובימי הצרות דהמן ויונים היה מחמת העדר מחזיקי לומדי תורה ובזמן הישועה וגאולה נתקנו הב' מועדים הללו … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ז

א שיר המעלות אל י"י בצרתה לי קראתי יענני י"י הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה יש לדקדק אומרו אל י"י בצרתה לי קראתי הל"ל כסדר קראתי אל י"י בצרתה לי ב' בצרתה בצרה מיבע"ל ג' מהו הנרצה אח"כ י"י הצילה נפשי משפת שקר וכו' והנראה דהנה כתבנו כ"פ כאשר האדם מתפלל מחמת שצר לו … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ו

א רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל יש להתבונן אם הכונה שאומרת כנ"י לפני הקב"ה רבים הם הצוררים אשר צררו אותי גם מימי הנעורין עד היום א"כ רבים צררוני מיבע"ל כיון דקאי על דורות והמון רשעים רבים ותיבת רב"ת אינו מורה על רבם רק הצרור' הוא ברבו סגיא והנראה לפרש עיקר הצרורו' וקנאתן היא על … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ה

א והנה אלו עשר' ימי ניסים ב' ימי הפורים ח' ימי חנוכה יש בם ר"מ שעות והן מסוגלין לבטל קליפת עמלק (ראשית גוים) הוא הדעת דקליפ' אשר כל העצות רעות והתקוממת על ישראל באין מפאת הדעת דסט"א הוא עמלק ע"כ צוה הש"י לזכור בדעתינו ומחשבתינו מעשה עמלק ועי"ז יתבטלו עצת אויבינו וכל הקמים עלינו והן … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ד

א כ"ל ה"נשמה ת"הלל ר"ת בגימ' חנוכה פורים (חנוכ' הנה ניתן להלל ולהודות ופורים קריאתה זו הלולא והוא השם תכ"ה המסוגל להכות ולהכניע הרשעי' ובזה השם הכה משה את המצרי ואלו הב' מועדי' מסוגלי' להכניע הרשעים והבן. הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ג

א בינו בוערים בעם וכו' הנוטע אוזן הלא ישמע אם יוצר עי"ן וכו' עיין במאמר הלל והודא' סי' קט"ו דרוש נחמד על ימי חנוכה שהם בחדשי כסל"ו טב"ת הלא הם בחינת אז"ן עי"ן עיי"ש: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ב

א ע"ת לעשות לי"י הפרו תורתיך ע"ת בגימ' קנ"ה וש"ט רמז לימי חנוכה ופורים חנוכה בקנ"ה להודות ולהלל פורים משתה ושמח' בשני עיתים הללו הפרו תורתיך כי מבטלין ת"ת למקר' מגילה ונר חנוכה עיין במאמר הלל והודאה סימן קט"ז עיקר הענין: הסבר על זכויות יוצרים בני יששכררשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״א

א עיין מ"ש בסי' כ"ה (בפסוק ואת יהודה שלח וכו' שהד' מלכיות המה מנגדים לקדושת ד' אותיות הוי' והנה יונח בזה מה שיש להתבונן הנה במצרים נקבע יו"ט ע"פ התורה חג הפסח ובהצלת ישראל מגזירת מד"י ניתקן יו"ט פורים ובהצל' מיו"ן ניתקן יו"ט חנוכה ואי"ה ב"ב בגאולה האחרונה יהיה בודאי קביעות יו"ט כדכתיב חגי יהודה … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל׳

א ויש לפרש עוד אשא עיני אל ההרים (המלכיות נק' הרים ה"ר בגימ' בבל מדי יון אדום וכבר ידעתי כ"א כלול מכל' ולכך נק' הרים ואמר כשאשא עיני ואסתכל בעניני המלכות המושלים בי ואני רואה כי לא נושענו מעולם עדיין תשועה שלימה שלא תהיה עד אחרי' שעבו' מזה אתבונן שכל העזר שהיה לי עד היום) … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ט

א ויש לפרש עוד אשא עיני אל ההרים וכו' עזרי מעם ה' עושה וכו' ונבא לדקדק כמה דקדוקי' אחד מהו הנרצה נשיאת עין אל ההרי"ם לענין העזר ב' למה אמר המשורר דרך שאל' ותשוב' מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' וכו' ג' למה תיאר את הש"י בכאן בבריאת שמים וארץ ונראה לפרש דהנ' כתיב חושה … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ח

א שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם י"י עושה שמים וארץ להתבונן מהו הנשיאות אל ההרים. וגם למה תואר את הש"י בכאן בשבח שעש' את השמים וארץ ומי לא ידע בכל אלה כי יד י"י עשת' זאת עיי"ן מ"ש לעיל בסי' כ"ו בפסוק והמים היו הלוך וחסור וגו' בעשירי באחד … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ז

א ישקיני מנשיקות פיהו וכו' לרי"ח שמני"ך טובי"ם שמן תורק שמך ע"כ וכו' ע"כ יש לדרוש ברמיזה על נ"ר חנוכ"ה דהנה הנס דחנוכ"ה כבר הי' בגמר הנבוא' (כמש"ל) ולא ניתן לכתוב ונעשה הנס בשמ"ן כי שמ"ן בכ"מ שיפול ונכנס הגם שהורק מכלי אל כלי הנ' נשאר רושם והרוש' אינו מסתלק כמו כן הוא משארז"ל לא … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ו

א והמים היו הלוך וחסור עד החד"ש העשיר"י בעשיר"י באחד לחדש נראו ראשי ההרי"ם הנה קיי"ל. לפי החשבון עשיר"י זה חדש א"ב עשיר"י למרחשו"ן שבו התחיל הגש"ם ויש להתבונן למה נכתב בלשון כזה וה"ל לכתוב בחשבון החדשים הנמנים מניס"ן או לפי סדר השני' דמתשרי מנינן וכמו שהתחיל בפועל הזה לקרוא למרחשון שני אך הוא לדעתי … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ה

א ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנ"ה יש להתבונן למה שלח לפניו. (ודרשות רז"ל ידוע. וגם לדבריהם ז"ל קשה למה שלח את יהוד' דייקא) גם גשנ"ה הל"ל לגש"ן הגם שבמקום למ"ד בתחילה מטיל הכתוב לפעמים ה' בסופה עכ"ז טעמא בעי ולא דבר ריק היא): ב ונראה דהנה ידוע דגלות הראשון גלות מצרים … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ד

א בזוהר ויחי דף רח"ל ע"ב א"ר יהודה כתיב לא תירא לביתה משל"ג כי כל ביתה לבוש שני"ם האי קרא ר' חזקי' חברנא אוקים ביה דאמר דינא דחיבייא דגיהנם תריסר ירחין פלגא מינייהו בחמה ופלגא מינייהו בתלגא וכו' והיכן מישתלמי נפשייהו בשלג וכו' יכול אף ישראל כן ת"ל לא תירא לביתה משל"ג מ"ט בגין דכל … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ג

א והנה למען יתאמתו לך כל הדברים הנ"ל אשר בחי' הארת נ"ר חנוכ"ה הוא הארה מן או"ר הגנו"ז ע"כ נקרא חנוכ"ה חינוך אל הגאולה האחרונה שיתגלה האור כי טוב בשלימות אעתיק לך לשון הזוה"ק פ' מקץ דף ר"ג ע"ב ר' חייא פתח ואמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפי' ת"ח זמין קוב"ה לאנהר"א … להמשך קריאה

בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ב

א וע"פ הדברים האלה תמצא טוב טעם על קושיית הראשונים למה לא תיקנו ספיקא דיומא בחנוכ"ה ויהי' ימי חנוכ"ה ט' ימים ועפ"י כל הדברים הנ"ל תבין דהנה צורת הט' כפוף רגל הימיני לתוכה להורות טובך גניז בגווך וירא אלקים את האור כי טוב וגנזו (עיין בזהר הקדמת בראשית) ובנ"ר חנוכ"ה נתגלה גילוי ניצוצי אור הגנוז … להמשך קריאה

דילוג לתוכן