בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:ל״ט

א

בנבואת חגי. אמר אל זרובבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ והפכתי כסא ממלכת והשמדתי וכו' הנה נראה ודאי דהנבואה הזאת נאמרה על מפלת מלכות יו"ן ולמה נאמר' דוקא אל זרובבל וגם סיום הנבואה ביום ההוא נאום י"י צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחות' כי בך בחרתי נאו' י"י צבאו' הנה מפלת יו"ן הי' רי"ג שנה לבנין בית שני הנ' דוחק לומר אשר זרובבל הי' עדיין בחיי' הלא הי' בן יכני' מלך יהודה והי' קרוב לש' שנה וגם אפי' נאמר שהאריך ימים כ"כ מהו הכבוד והגדול' שנעש' אז לזרובב"ל אדרבא ניטלה הגדולה מזרע דוד וניתנה לכהני' בני לוי אבל על פי דברינו ניחא נאמר לו בבשורה בעת אשר תהי' מפלת יו"ן אקחך זרובבל (שהוא ממלכות בית דו"ד וממנו יצמח קרן מלוכה באחרית) ושמתיך כחות"ם (והוא כמו החות"ם שאינו גוף האדם עצמו רק ע"י החות"ם זוכרין את האדם וכמו שביקשה כנ"י לדודה שימני כחותם על לבך ע' בסבא משפטים) והוא כמש"ל דאדרבא הנס הזה נעש' חינו"ך למה שיהי' בשלימות הגדלו' למלכו' בית דו"ד הנמשח בקר"ן ע"כ ניתוסף נס נ"ר על נס פ"ך וכמ"ש בפירוש הכתוב כהני"ה אלביש ישע וכו' שם אצמיח קר"ן לדוד ערכתי נ"ר למשיחי הוספ' נ"ר על פ"ך בגימ' קר"ן הוא הורא' על מלכות בית דו"ד שנמשח בקר"ן (כאשר נתבאר אצלינו כ"פ במאמרי' הללו) (זה שסיים חגי נבואתו אקחך זרובבל וכו' כי ב"ך בחרתי והיינו ולא בכהני"ם למלוכה כי זהו רק מלוכה לשעת' ותוספת טוב"ה ע"כ נעש' להם נס בפ"ך פ"ך בגימ' ימל"ך מה שאם כן קר"ן בגימ' ימל"ך לעל"ם וע"ד וכמו שכתבתי כ"פ) וע"כ סיים נאום י"י צבאות כבר ידעת אלקים צבאות הוא הו"ד הוי' צבאות הוא נצ"ח והנה כתב האריז"ל שכל הגאולות שהיו עד היום הי' ע"י מדת הו"ד ע"כ היו כל הגאולות ע"י אשה כמ"ש להלן משא"כ לעתיד ב"ב גאולה נצחיות תהי' ע"י אור הנצ"ח ובזה יתבטל מהקליפות והאומות נצח"ם כמ"ש ויז נצח"ם על בגדי וזה שסיים נאים י"י צבאות שזה יהי' בשלימות בזמן שתהיה הגאולה בשם הו"י צבאו"ת נעימות בימינך נצח: