בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ו

א

והמים היו הלוך וחסור עד החד"ש העשיר"י בעשיר"י באחד לחדש נראו ראשי ההרי"ם הנה קיי"ל. לפי החשבון עשיר"י זה חדש א"ב עשיר"י למרחשו"ן שבו התחיל הגש"ם ויש להתבונן למה נכתב בלשון כזה וה"ל לכתוב בחשבון החדשים הנמנים מניס"ן או לפי סדר השני' דמתשרי מנינן וכמו שהתחיל בפועל הזה לקרוא למרחשון שני אך הוא לדעתי דהנ' בכל פעולת הש"י בשמים ובארץ רצונו ית"ש שיהי' הכל ע"י איתערות"א דלתתא והנה בבריאת שמים וארץ שלא הי' אז איתערות"א דלתת"א (כי אדם אין) הנה הספיק מחשבתן ש"ל ישרא"ל שקדמה למעשה בראשית להיות לאיתערות"א דלתת"א כי עלה במחשבתו ית"ש האיך יהי' ישראל מקיימי' מצות ומע"ט ועי"ז כביכול הי' איתערותא הבריאה שעלה במחשבה כביבול מה שיקבל תענוג מן מצות ומע"ט של ישראל הא ודאי אשר לכל הברואים אשר ברא השי"ת במאמרו לכולם הספיק' מחשבתן של ישראל הוא ית"ש היודע איזה מן המצות של תורה שייכות לברואים כאלה היינו להמשיך חיות לנבראים שנבראו במאמר א' ועלה במחשבתו שישראל יקיימו מצות כאל' ובאיתערותא הלזו ברא את ברואיו שבמאמר א' וכן איזה מן המצות שייכות לחיות לנבראים במאמר ב' עלה במחשבתו אשר ישראל יקיימו אלו מצות וכן כולם הכל בהתעוררת מחשבת"ן של ישראל אשר יקיימו מצות כאלה השייכים אל כל המעשם הבן והנה בכאן במבו"ל הנה נחרב העולם והגזרה היתה אפי' על שטחיית הארץ ג' טפחים של עומק המחריש' והנה בהתעוררת הרחמים בעתה רצון הנה הי' מן הצורך ג"כ לאיתערותא דלתתא במחשבתן של ישראל והנה כביכול הפעולה הראשונה הי' מן הצורך שתתרא"ה היבש' והנה הי' מן הצורך לאיתערותא דלתתא במחשבתן של ישראל אשר ישראל יתקיימו מצות ברא"י' והנה בעשירי באחד לחד"ש הוא ר"ח טב"ת מקיימים ישראל ב' מצות בראי' היינו קידוש החדש בראי' תליא מלתא כזה רא"ה וקד"ש. ומצות נ"ח לראות"ן בלבד וגם מברכין על הרא"י' ובמחשב' הלזו כביכול שעל' במחשבתו ית"ש אשר בעשירי באחד לחדש יתקיימו ישראל ב' מצות בראי' זה נתהוו כביכול לאיתערות"א דלתת"א שיהי' מציאות ראי' בעולם: נרא"ו ראשי ההרים נתרא' העולם היינו היבש' וזה שרמז' התורה (הגם שלפי פשוטו מוכרחין לפרש שהוא אב"ע כ"ז זה היא מרמזי התורה) בעשירי באחד לחדש (רצ"ל ע"י זכות מצות הראי' הנעשים בעשירי באחד לחדש ע"ז) נראו ראשי ההרי"ם הבן כנ"ל ויתבאר אי"ה להלן במזמור אשא עיני אל ההרי"ם: