א והיה כראותו כי אין הנער ומת וגו' כי עבדך ערב את הנער וגו'. והענין בזה הוא, דהנה יוסף הוא צדיק לעילא ובנימין הוא צדיק לתתא, כדאיתא בזוה"ק (ויצא קנג:) ובזהר חדש (בראשית מט:). והוא כי יוסף הצדיק שהוא ברזא דברית מדת יסוד זורח תמיד בישראל בלי שום הפסק. שכמו שנמצא באדם כח החיים, שאף … להמשך קריאה
א כי עבדך ערב את הנער וגו'. בזו הפרשה מלמד השי"ת תורה לעמו ישראל להתחזק ולנצח על מלאכת ה', כביכול נוצחים אותו ושמח (פסחים קיט:) וכענין דכתיב (משלי כ״ב:כ׳) הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעתקיזכמבואר במאמר הקודם בהערה קיב שם.. והוא כי אלה הדברים שדיבר יהודה עם יוסף פנו גם למעלה, והיו מראין פנים לכל … להמשך קריאה
א כי עבדך ערב את הנער וגו'. בזו הפרשה מלמד השי"ת תורה לישראל איך ינצחו על מלאכת ה', כביכול נוצחים אותו ושמח (פסחים קיט:) וכענין דכתיב (משלי כ״ב:כ׳) הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת וגו'קיבלשון שלשים מורה על דבר שבתוקף כדאיתא בגמ' (שבת קי"ט:) עגלא תילתא. כמבואר בבית יעקב שמות פרשת יתרו אות לט.. והענין … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו'. הענין בזה הוא, שיהודה נגש אל יוסף להתוכח עמו ואמר אליו, הנה כל המעלה ממדתך הוא שאתה הוא ברזא דברית מדת יסוד, ויש בך כח לצמצם את עצמך לבל תתפשט אנה ואנה, זה הכח נמצא גם בי, שכן שם אדוני שנקרא שם יקו"ק נמצא בשמיקיכדלעיל במאמר הקודם … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה וגו'. בזוה"ק (ויגש רה.) פתח רבי אלעזר כי אתה אבינו וגו' וכו' כיון דאתא יומא שתיתאה ואצטריך למברי אדם אתת אורייתא קמיה אמרה האי אדם דאת בעי למברי זמין הוא לארגזא קמך אלמלא לא תאריך רוגזא טב ליה דלא יתברי. אמר לה קב"ה וכי למגנא אתקרינא ארך אפים, אלא כלא באורייתא … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל. ביאר בזה אאמו"ר זצללה"ה (מי השלוח ח"א פרשת ויגש ד"ה ויגש [א]) שזה מורה על כללי ד"ת שנתנו לכל ישראל שוה, רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה, … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה (מי השלוח ח"א פרשת ויגש ד"ה ויגש [א]) אמירה היא לשון רכה ודיבור הוא לשון קשה. אמר אלהי ישראל, היינו שכל הדברות שיצאו מפי הקב"ה יצאו … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה וגו'. יהודה נקרא ארי, גור אריה יהודה (ויחי מט), והענין הוא כי ארי מורה על נקודה אמצעית, כענין דאיתא בש"ס (מנחות צז) והאריאל שתים עשרה על שתים עשרה (יחזקאל מ״ג:ט״ז) והא עשרים וארבעה הוה אלא מאמצעיתו הוא מודדסחבית יעקב ויקרא פרשת בהר אות כב.. ובישראל, יהודה הוא הנקודה האמצעית, שזו הנקודה … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו' כי עבדך ערב את הנער וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל. אמירה הוא בלחישה כדאיתא בזוה"ק (אמור פח:), וזה מורה על ד"ת פשוטים השוים לכל בריה, את זה תעשה ואת זה לא תעשה. … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה וגו'. בזוה"ק (ויגש רה.) רבי אלעזר פתח כי אתה אבינו וגו' אתה הוא אבינו גואלנו מעולם שמך, ת"ח כד ברא קב"ה עלמא וכו' כיון דאתא יומא שתיתאה ואצטריך למברי אדם אתת אורייתא קמיה אמרה, האי אדם דאת בעי למברי זמין הוא לארגזא קמך אלמלא לא תאריך רוגזא טב ליה דלא יתברי, … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל, מורה על ד"ת המפורשים לעין כל זה הדרך לכו בו לכולם בשוה, שכן אמירה הוא לשון רכה. לי דבר צור ישראל, היינו בכח אמיץ, שהשי"ת מדבר אל זה האדם בפרט. והכתוב … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל, אמירה מורה על שהשי"ת נתן כח בד"ת שיפעלו בלב אדם, שלא יעשה כי אם מה שבחר בו השי"ת. אכן מפני שהשי"ת חפץ בטובת אדם, שכל אשר יסגל יקרא … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל. היינו כלל הד"ת זה הדרך לכו בו. ומזה יתחייב שבמקום אחד צריך האדם לצמצם את עצמו ובמקום אחד יוכל להתפשט. שענין אמירה מורה על צמצום לכל פרט, וזהו ברזא דיוסף יסוד … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל. היינו כלל הדברי תורה שצוה השי"ת את זה תעשה ואת זה לא תעשה זה הדרך ילכו בה. כי אמירה הוא בלחישא, כדאיתא בזוה"ק (אמור פח:). והענין שהשי"ת נקרא … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל, היינו כל הדברי תורה בכלל. והוא, כי הארץ נתן לבני אדם, רשות נתונה בבחירה חפשית לעשות איש איש כרצון לבו, ומזה הם כל השכחות וההסתרות, עד היכן, עד … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל מורה על הד"ת שנאמרו לכלל ישראל, והם בבחינת אמירה, כדכתיב (יתרו יט) כה תאמר לבית יעקב, ואמירה היא בלחישו כדאיתא בזוה"ק (אמר פח.), וזה מורה על צמצום, שהשי"ת … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וגו'. אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים (שמואל ב כ״ג:ג׳). אמר אלהי ישראל, מורה על כללי הלמוד מד"ת, שמלמדין את האדם שיהיה תמיד בבחינת אמירה שהיא בלחישה, כדאיתא בזוה"ק (אמור פח:), והוא שלעולם יהיה אדם רך כקנה, שיהיה בנקל להטותו ממדה … להמשך קריאה
א הענין שלא הודיע יוסף לאביו ממצרים שעודו חי והמתין עד שבאו אחיו למצרים. ולהבין ג"כ למה צוה להביא גם את בנימין למצרים, שבזה נתגדל ההסתר עוד יותר. שמתחלה כששמו את יוסף בבור, זה היה עיקר ההסתר, שנתן השי"ת צמצום בעולם עד ששמו את יוסף הצדיק לבור, וזה מורה על גלות ישראל, שאחר שיוסף מוסתר … להמשך קריאה
א ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח וגו' ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי וגו' אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים וגו' ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט … להמשך קריאה
א ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו וגו' על כן באה אלינו הצרה הזאת. ויען ראובן אותם לאמר הלא אמרתי אליכם לאמר על תחטאו בילד וגו'. והנה צריך להבין בדבר, היתכן זאת, שאחר שבאה להם הצרה שהצר להם עד מאד, חתה ראובן עוד גחלים על ראשם … להמשך קריאה
א להבין הענין, מאחר שמצינו שגזירת הרעב היתה בכל הארצות בטח היה מתחלה גם שובע בכל הארצות, א"כ למה רק במצרים הטמינו משובע לרעב ולא בכל הארצות. אכן הענין בזה, מפני שהשי"ת רצה למשוך את ישראל למצרים ולשכון בתוך בני ישראל, לזה הוצרך זו העצה מענין הצמצום להיות במצרים קודם זה. כי דרך ארץ קודמת … להמשך קריאה
א אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה וגו'. איתא ע"ז במדרש רבה (מקץ צ) רבי נחמיה אמר נתן בהם עפר וקטמיות דברים שהן מעמידין פירות. והוא עפר מליחה, כענין דאיתא גם בש"ס (שבת לא.) מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש, ופירש"י ז"ל שהוא ארץ מליחה שמשמרת את הפירות. והענין בזה, דהנה … להמשך קריאה
א ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה וגו'. איתא ע"ז במדרש רבה (מקץ צ) רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר מן אני של בשר ודם את למד אני של הקב"ה, מה אני של בשר ודם שאמר פרעה הרשע ליוסף אני פרעה היה לו כל הכבוד הזה, לכשיבא אני של הקב"ה אני עשיתי ואני אשא … להמשך קריאה
א ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים וגו'. איתא ע"ז במדרש רבה (מקץ צ) רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר מן אני של בשר ודם את למד אני של הקב"ה מה אני של בו"ד שאמר פרעה הרשע ליוסף אני פרעה היה לו כל … להמשך קריאה
א ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת וגו' אתה תהיה על ביתי וגו'. הענין שפקד את יוסף על כל זה, מפני שהבין שאין בכל עמו גם אחד שיהיה מעצור לרוחו בעת שהשי"ת יאיר פניו לעולם, להבין לצמצם את עצמו ולידע שעוד יבא עת שהשי"ת ינהג אז במדה אחרת בעולם, ולהכין … להמשך קריאה
א אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. הענין הוא, שמה שבאומות נראה לעמקות גדול פשוט הוא בישראל. ולזה בעיני פרעה היה נראה זאת לחכמה שאין גדולה הימנה, כי הצמצום הוא הנותן חיים באדם ובשרש אין להם חיים, לזה נראה להם זאת לחכמה עמוקה, שאני ישראל שיש להם חיים בשרש ויש … להמשך קריאה