בית יעקב על התורה, מקץ ל״א

א ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. הענין בזה הוא, דהנה כל הימים שיוסף הצדיק היה בבית כלאו, לא היה שום הכרה והבנה איך לחבר אור עם חשך, לצמצם את עצמו ולהטמין משובע לרעב, שזה הוא מדת יוסף הצדיק שהוא אור הדעת, ואם אין אור דעת … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ ל׳

א ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים וגו' ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע וגו' והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב. הענין שנאמר לשון וחמש הוא, כי לפעמים ידמה לאדם בעת שהשי"ת מנהג עמו בפנים שוחקות, שהשי"ת מוותר ומפריז כנגדו יותר מדאי שמשפיע לו שפע … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״ט

א ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו. הטעם בזה הוא, כדאיתא בש"ס (ברכות נה:) א"ר יוחנן שלשה חלומות מתקיימין חלום של שחרית וחלום שחלם לו חבירו וחלום שנפתר בתוך חלום, ויש אומרים אף חלום שנשנה, שנאמר ועל השנות החלום וגו'. והענין בזה, דהנה גבריאל ממונה על דרגין … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״ח

א הנה בבריאת עולם נאסרו כל בעל חי עד נח. כי בכל דבר היתר צריך להיות בו שני דברים, שיולד ממקור טוב, ושיהיה בו מדת צדיק שלא להתפשט ביותר. כי אם יהיה בו רק אחד מאלו השנים אינו מבורר עוד להיתרקמזוהענין, כי דורות הראשונים שלפני המבול, מחמת שהיו קרובים להתחלת הבריאה, נמצא בהם ג"כ חוקים … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״ז

א כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וגו' (ישעיהו ס׳:ב׳). וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וגו' (מלאכי ג׳:כ׳). הענין בזה, כדאיתא בש"ס (נדרים ח:) שבזה עצמו צדיקים מתרפאין ורשעים נדונין. והוא שהשי"ת משפיע בטובת עין, ויוכל האדם להתפשט בהטובה עד שידמה לו שהוא בעל הבית. ולעתיד כשיבא יום ה' … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״ו

א טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם (משלי י״ב:ט׳). נקלה ועבד לו דא יוסף הצדיק, שהכיר שאין לו מצדו שום הון ורכוש. מתכבד וחסר לחם, היינו האומות שמתפשטים בגודל זרם בהטובה שהשי"ת משפיע להם בלי שום מעצור. והענין הוא, דהנה השי"ת נתן כל הטובות והשפעות בין האומות, והם מתפשטים בהטובות בלי שום גדר וצמצום. … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״ה

א ויאמר פרעה אל יוסף וגו' ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו. תשמע חלום היינו שיש בך מבינות לסדר את החלום כפי הפנימיות שנמצא בו. והענין הוא, כי חלם הוא אותיות לחם אתוון דדין כאתוון דדין, וכמו שלחם משביע את האדם, ומהו שביעתו הד"ת נמצא בפנימיות הלחם, זהו משביע לכל חי, אכן בעוה"ז … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״ד

א וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור. איתא ע"ז בזוה"ק (מקץ קצד:) רבי אבא פתח ואמר רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו וכו' רוצה ה' את יראיו כתיב ולא ביראיו כמאן דרעי ברעותיה לאחרא ואתרעי ליה לאתפייסא בהדיה ובגין כך רוצה ה' את יראיו ולא ביראיו וכו'. היינו שאם היה כתוב רוצה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״ג

א ופרעה חולם וגו' והנה שבע פרות וגו' וייקץ פרעה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים וגו'. הענין בזה, שאחר חלום הפרות אתער פרעה ואח"ז חלם שנית הוא, כי חלום הפרות מרמז על גוף החיים וחלום השבלים מורה על התפשטות החיים מזוני ופרנסה (כמו שנתבאר במאמרים הקודמים). ובגוף החיים כבר נטבע יראה אחר המבול, שלא … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״ב

א והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאר וגו' והנה שבע שבלים עולות וגו'. הענין שנראה לו בחלומו פרות ושבלים הוא, שמתחלה הראה לו השי"ת שגוף החיים שלו הוא בהתפשטות רב עד שיאבד מן העולם. כמו דור המבול שהתפשטו ביותר, עד שלא זכרו את השי"ת בעת שהראה להם פנים שוחקות להכיר שמהשי"ת נשפע להם … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ״א

א והנה מן היאר עולות וגו'. בזוה"ק (מקץ קצד:) א"ר יצחק אע"ג דאתמר דלא אחזיין ליה לבר נש אלא בההוא דרגא דיליה שאני למלכים דאחזיין להון מלין עלאין וכו'. והוא שהשי"ת הראה לו שהם יהפכו הנהגת השי"ת מכפי מה שהשי"ת מנהיג. כי השי"ת מנהג בעולם כסדר הבריאה ויהי ערב ויהי בקר, שתחלה צריך האדם לראות … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ כ׳

א ופרעה חולם והנה עומד על היאור וגו'. איתא ע"ז בזוה"ק (מקץ קצד.) רזא איהו כמה דאתמר דא יוסף דנהר דא יוסף הצדיק הוא. הענין בזה, שיוסף הצדיק הוא המחבר כל הבריאה להשי"ת, בזה שעומד על משמרתו תמיד לצמצם את הבריאה, שלא תתפשט ביותר ולא יתעלם מאתה החיבור שיש לה להשי"ת. כי מצד השי"ת אין … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ י״ט

א ופרעה חולם והנה עומד על היאור. איתא ע"ז בזוה"ק (מקץ קצג:) כל נהר דיוסף הצדיק איהו. הענין בזה הוא, שיוסף הצדיק עומד על המשמר תמיד לחבר ולקשר כל הדרגין וכל העולמות, שבכל מקום שאדם נכנס בהסתר ומשפיע ליד אחר, שם עומד יוסף הצדיק ומצמצם שלא להתפשט ביותר, רק שישאר תמיד קוסטא דחיותא. וכן בכל … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ י״ח

א ופרעה חולם והנה עומד על היאר. בזוה"ק (מקץ קצג:) דא חלמא דיוסף הוה בגין דכל נהר דיוסף הצדיק איהו. ולזה ידע יוסף הצדיק סדר החלום על מכונו, כדאיתא בזוה"ק (שם קצו.) ר"ח אמר פרעה בעא לנסאה ליה ליוסף ואחלף ליה חלמא, ויוסף בגין דהוה ידע דרגין אסתכל בכל מלה ומלה ואמר כך חמיתא כל … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ י״ז

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאר וגו'. איתא ע"ז במדרש רבה (מקץ פט) כי בא החלום ברוב ענין, אמר פרעה מי מתקיים על מי אני על אלהי או אלהי עלי אמר ליה אתה על אלהיך וכו' א"ר יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם, ופרעה חולם והנה עומד על היאר. אבל הצדיקים … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ ט״ז

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאר. איתא ע"ז במדרש רבה (מקץ פט) כי בא החלום ברוב ענין, אמר פרעה מי מתקיים על מי אני על אלהי או אלהי עלי אמר ליה אתה על אלהיך וכו'. הענין בזה הוא, שכאשר ראה פרעה שכל אשר חפץ נשפע לו, רצה לידע אם הוא … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ ט״ו

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו'. יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו (הושע ו׳:ב׳). הענין בזה הוא, כמו שפתח בזוה"ק (מקץ קצג:) מאי מקץ רבי שמעון אמר אתר דלית בה זכירה ודא הוא קץ דשמאלא. מאי טעמא בגין דכתיב כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך וכי הכי אתחזי ליה ליוסף צדיקא … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ י״ד

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו'. בזה"ק (מקץ קצג.) רבי חייא פתח ואמר קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות וכו' אבן אפל וצלמות דא אבן נגף דבה כשלין חייבין וקיימא בהאי דאקרי ארץ עיפתה כמו אפל וכו'. עיפתה היינו מכופל כדכתיב (משלי כג) התעיף עיניך. שמי שנשתרש וכפול בחטא … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ י״ג

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו'. בזוה"ק (מקץ קצג.) ובמדרש רבה (מקץ פט) רבי חייא פתח ואמר קץ שם לחשך, זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפלה וכו' זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפלה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום. זשה"כ (ישעיהו מ׳:כ״ו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ י״ב

א ויהי מקץ שנתים ימים וגו'. איתא בזוה"ק (מקץ קצג:) מאי מקץ רבי שמעון אמר אתר דלית ביה זכירה ודא הוא קץ דשמאלא מ"ט בגין דכתיב כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך, וכי הכי אתחזי ליה ליוסף צדיקא דאיהו אמר כי אם זכרתני אתך, אלא כיון דאסתכל יוסף בחלמיה אמר ודאי חלמא דזכירה איהו … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ י״א

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו'. בזוה"ק (מקץ קצג:) רבי שמעון אמר מאי מקץ וכו' כיון דאסתכל יוסף בחלמיה אמר ודאי חלמא דזכירה איהו ואיהו טעה בהאי דהא ביה בקב"ה הוי כלא וע"ד אתר דהוה ביה נשיו קם קמיה מה כתיב ולא זכר שר המשקים וכו'. עד דתב דרגא לדרגא דהוה בה זכירה. … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ י׳

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור וגו'. חי ה' וברוך צורי וירום אלהי ישעי (תהילים י״ח:מ״ז). חי ה', היינו שהשי"ת הוא חי, וכל המצות שצוה השי"ת הם חיים, לא שנמצא בהם חיים רק שהם עצם חיים, כי דרכי הד"ת אינם כמכונה מלאכתית שעושה פעולתה ע"י המכונות שיעמידו בה, אכן שהם … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ ט׳

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו'. חי ה' וברוך צורי וירום אלהי ישעי (תהילים י״ח:מ״ז). חי ה', היינו במקום שנראה מפורש שהשי"ת חי, כי לפעמים אין נראה מפורש ח"ו איך שהשי"ת חי, כגוונא דכתיב (תהלים עח) ויפתוהו בפיהם, וכדאיתא בזוה"ק (בא לג.) ותסיתני לבלעו לא כתיב אלא ותסיתני בו, ביה קיימא בדעתיה דאיהו … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ ח׳

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו'. בזוה"ק (מקץ קצג:) רבי אלעזר פתח ואמר חי ה' וברוך צורי וירום אלהי ישעי וכו' האי קרא אית לאסתכלא ביה, חי ה' דא צדיקא יסודא דעלמא דאקרי חי עלמין. וברוך צורי דא הוא דכתיב ברוך ה' צורי ודא עלמא דאתקיים עליה צדיקא דא. וירום אלהי ישעי וירום … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ ז׳

א ויהי מקץ שנתים ימים וגו'. שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש (משלי כ״ז:ט׳). שמן, מורה על ד"ת מבוררים, וקטורת מורה על הארת אור השי"ת בכל הענינים שהכל ממנו ית'. וכדאיתא בזוה"ק (בהעלותך קנא:) קטורת קטירו דכלא. היינו שמקשר כל כוללות הבריאה בהשי"ת (וכמש"נ בפרשת תצוה אות ד, ה, ו). ולזה יוצרך האדם … להמשך קריאה

בית יעקב על התורה, מקץ ו׳

א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם וגו'. שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה (תהילים קכ״ו:א׳-ב׳). שיר המעלות. תרגם יונתן, שירא דאתאמר על מסיקין דתהומא. תהום מרמז, שבזה המקום גנז השי"ת כל הטובות שיתגלו לעתיד לבא. אכן בזמנים שהיו ישראל בגלות המר, לא היה בכחם לסבול … להמשך קריאה

דילוג לתוכן