א ויחי יעקב. איתא בזוה"ק (ויחי רטז.) רבי חייא פתח ואמר (ישעיהו ס׳:כ״א) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. זכאין אינון ישראל יתיר מכל עמין דקב"ה קרא לון צדיקים לאחסין לון ירותת עלמין בעלמא דאתי לאתענגא בההוא עלמא, כמה דכתיב אז תתענג על ה' וכו'. ועמך מורה שהם דבוקים בהשי"ת … להמשך קריאה
א ויחי יעקב. איתא בגמ' פסחים (דף פח.) ואמר ר"א מאי דכתיב (ישעיה ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וגו' אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק. אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר (בראשית כב) אשר יאמר היום בהר ה' יראה, ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר … להמשך קריאה
א ויחי יעקב וגו'. זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ״ח:י״ג) אם תשיב משבת רגלך וגו'. שבת היינו שם ה' הנמצא בכל דבר, כדאיתא בזוה"ק (יתרו פח.) מאי שבת שמא דקב"ה. כי בכל הדברים שבעולם השאיר לו הש"י כח לבלי יוכל שום אחר זולתו לפעול, כדי שיהיה ניכר יתרון הבורא מהנבראים, וזה נקרא שבת. וכמו שבשבת אסור … להמשך קריאה
א ויחי יעקב וגו'. כתיב (ישעיהו נ״ח:י״ג) אם תשיב משבת רגלך וגו'. היינו אם תשיב הרגלים שלך מלצאת חוץ לגבולם. כי הש"י הראה בזה העולם הכל בגבולים, שזה האדם ביכלתו לקבל הטובה שהשי"ת הקנהו, ויש אדם שאין בו כח לקבל הטובה, ואף האדם שמקנהו השי"ת הטובה יבין וידע שבאמת הטובה הזו היא מתנת חנם. ואיתא … להמשך קריאה
א ויחי יעקב וגו'. ויחי מורה על כלל שורש החיים, ויעקב מורה על פרט (כמבואר במי השלוח ח"א פרשת ויחי ד"ה ויחי). וזהו ויחי יעקב, להורות שהכלל צריך לפרט והפרט צריך להכלל, כי בהכלל לבד בלתי הפרטים המסתעפים ממנו אין שום טעם והבנה בו, כמו שמביא הזוה"ק (תרומה קעו.) מתלא לבר נש דהוה דיוריה ביני … להמשך קריאה
א ויחי יעקב וגו'. איתא במשנה (אבות פרק ג', מ"ז) אם אין בינה אין דעת אם אין דעת אין בינה. ואמר אאמו"ר הרב הגאון הקדוש זצללה"ה (מי השלוח ח"א פרשת ויחי ד"ה ויחי) שבינה היינו הכללים ודעת הוא הפרט וזה צריך לזה, כמו שאנו רואים כמה פעמים בהמשנה שחשב מקודם הרבה דברים ואח"כ אמר זה … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'. כתיב (ישעיהו נ״ח:י״ג) אם תשיב משבת רגלך וגו'. רגלך היינו תמכין דאורייתא, כדאיתא בזוה"ק (וישלח קעא.) שרגלים הם תמכין דאורייתא, שהרגלים מטלטלין את האדם להוליכו ממקום למקום. וזהו, אם תשיב משבת רגלך, כי בעת שנותן הש"י השפעת אור הוא נותן רק חיים פשוטים בלי שום לבוש, לזה יקח האדם … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'. מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון (תהילים צ״ב:א׳-ב׳). מזמור שיר הוא כולל העבר והעתיד, והוא כמו שכתוב (ישעיהו מ״ג:י׳) לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה. לפני היינו ההוה, והוא מה שהאדם מברר בדעתו ובבחירתו הטובה לבלתי יצא מרצון השי"ת. ואחרי לא יהיה, היינו העדר, … להמשך קריאה
א ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך (יחזקאל ל״ז:ט״ז-י״ז). והענין בזה שלא צוה אותו השי"ת לכתבם על עץ אחד יהודה ויוסף, רק צוה אותו לכתוב … להמשך קריאה
א וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן. ביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצקלה"ה (מי השלוח ח"א פרשת ויגש ד"ה וישב ישראל) שגושן הוא התקרבות והתחברות. הענין בזה הוא, כי ארץ מצרים הוא ההיפך לגמרי מארץ ישראל, שארץ מצרים רחוקה מהשי"ת, כי בארץ ישראל למטר השמים תשתה מים, ומצינו כתוב (עקב יא) ארץ אשר ה' אלהיך דורש … להמשך קריאה
א הא לכם זרע וגו' ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהיה להם. זשה"כ (משלי י״ב:ט׳) טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. והענין בזה, כי הש"י הניח כחות היותר גדולים וכל הטובות אצל העכו"ם, אכן אחריתם הוא עדי אובד, שצריכים למכור גויותיהם וקניניהם וכל רכושם בעד ככר לחם להחיות נפשם בימי הרעב. ולישראל לא ניתן … להמשך קריאה
א ויקן יוסף את כל אדמת מצרים וגו' ואת העם העביר אותו לערים וגו' רק אדמת הכהנים לא קנה וגו'. איתא ע"ז בש"ס (חולין ס:) כי היכי דלא לקרי לאחיו גלוותא. להבין הענין שסיפר לנו הכתוב כל זאת שקנה את אדמת כל מצרים ואת אדמת הכהנים לא קנה, מאי נפקא לן מכל זה. אכן הענין … להמשך קריאה
א ואת יהודה שלח לפניו וגו'. הענין בזה, דהנה מתחלה היה נראה ליעקב אע"ה שיוסף הגדול בשבטים מאחר שיש לו מפתחות החיצוניות, וליהודה אין לו רק מפתחות הפנימים, ומוכרח הוא לבא אל יוסף שיפתח לו במפתח החיצון ואז יכנס כי בהי עייל, ומפתח הפנימי לבד אינו כלום, כי בכל דבר יש להשי"ת מכוון בבריאתם שהם … להמשך קריאה
א ואת יהודה שלח לפניו וגו'. איתא ע"ז במי השלוח (ח"א פרשת ויגש ד"ה ואת יהודה) שזה הוא כונת המדרש תנחומא (ויגש) הוו זהירין במצות שהם שלוחי. כי מדרגת יוסף הוא קיום המצות ומדרגת יהודה הוא כונת וברכת המצות וכל המצות כלן מברכין עליהן עובר לעשייתן, לזה שלח את יהודה לפניו. והענין בזה, שיוסף הוא … להמשך קריאה
א ואת יהודה שלח לפניו וגו'. בתנחומא פתח (ויגש) ילמדנו רבינו אימתי מברכין על הנר במוצאי שבת, כך שנו רבותינו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו וכו'. להבין הענין שפתח בזו ההלכה הוא, כי לכאורה היה מהראוי שנצרך לברך על הנאת הנר בכניסת ליל שבת, שאז הוא עיקר מצות נר שבת, שכן תקנוהו משום … להמשך קריאה
א ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה וגו' אנכי ארד עמך מצרימה ואני אעלך גם עלה. הענין שלא דבר עמו השי"ת מזמן היותם במצרים כלל, רק מענין ירידתו והעלאתו הבטיחהו שיהיה עמו. אכן השי"ת הבטיחהו במה שתופס בו שכל אנושי, אבל במה שאין לאדם תפיסה כלל לא דבר עמו השי"ת. והוא אף … להמשך קריאה
א אנכי האל אלהי אביך. הענין שהשי"ת נגלה עליו עתה ברזא דיצחק. כי אבינו יעקב נתיירא מלילך למצרים ששם ההסתרה גוברת מאד ומאד, ופחד מדרגא דיצחק שממנו מתחייבים כל הבירורים שבעולם, כי הוא יחפוץ רק בענינים מבוררים וזכים, וכמו שמצינו בברכתו שברך את בניו אמר להם (תולדות כז) ורוב דגן, שזה מרמז על ענינים ברורים, … להמשך קריאה
א ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק וגו' ויאמר אלהים לישראל וגו' אנכי האל אלהי אביך וגו'. הענין שיעקב אבינו ע"ה זבח זבחיו לרזא דיצחק, הלא אנן רחמי בעינן חסדי אברהם אבינו ע"ה. ועוד למה בצאתו מבאר שבע לחרן נגלה אליו ה' ואמר לו (ויצא כח) אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, וכתיב אביך גבי אברהםקנאבמי … להמשך קריאה
א ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע. הענין שהלך יעקב עתה לבאר שבע. כי גם אברהם אבינו ע"ה הלך לבאר שבע, שזה המקום מרמז על שאאע"ה נתיירא פן ואולי ברוב הימים אשר יעברו ישתכח מי הוא הראשון שהתחיל לחפור את באר זו מד"ת, ונשבע לו השי"ת שעד עולם על שמו יקרא, שהוא המקור … להמשך קריאה
א ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות וגו'. ביאר בזה א"א מו"ר הגה"ק זצללה"ה בספר מי השלוח ח"א פרשה זו על זה, שזה הוא כענין דאיתא בש"ס (ברכות ה.) א"ר לוי בר חמא לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנאמר רגזו ואל תחטאו, נצחו מוטב ואם לאו יעסוק … להמשך קריאה
א וירא את העגלות אשר שלח יוסף וגו' ותחי רוח יעקב וגו'. איתא בזוה"ק (ויגש רי:) ר"א אמר רמז רמז ליה יוסף ליעקב על עגלה ערופה דהא בההוא פרקא אתפרש מניה ואוקמוה עגלה ערופה דאיהי אתיא על דאשתכח קטולא ולא אתיידע מאן קטיל ליה וכו' הכי נמי אית ליה דינא דלא אתיידע בגין לקטרגא על … להמשך קריאה
א ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים וגו'. להבין הענין מה חידש להם יוסף בדברו זאת, האם כל השבטים לא ידעו זאת שבאמת לא נעשה דבר מבלעדי רצון השי"ת והשגחתו, אמנם כונת יוסף בזה הוא לנחם אותם ולדבר על לבם, שבאמת כוונו הם לעומק רצון השי"ת, ועל ידם יצא לפועל רצונו ית'. כי … להמשך קריאה
א ויאמר אני יוסף אחיכם וגו'. זשה"כ (ישעיהו ס״ד:ב׳) בעשותך נוראות אשר לא נקוה. כי אחי יוסף לא היה להם שום צפוי וקווי לזו הישועה שיוסף יתודע להם, ומצדם היה להם די ישועת ה' אם היה מחזיר להם את בנימין. אכן כן הוא דרכי השי"ת כאשר ירצה להצמיח ישועה לאדם אזי מכניס בו מיחושים אף … להמשך קריאה
א ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו. בזוה"ק (ויגש רח:) רבי ייסא פתח קרא בזמנא דקב"ה יוקים לה לכנסת ישראל מעפרא ויבעי לאנקמא נקמתא מעממיא העכו"ם, כדין כתיב ומעמים אין איש אתי, וכתיב הכא ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו, כד"א וינטלם וינשאם כל ימי עולם. והענין בזה הוא, שבאמת הוא … להמשך קריאה
א ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו. להבין דברי יהודה אלה, היתכן דרך זה, שאם יעשה אדם עוול יקום תחתיו איש אשר לא חטא וישא עונשו והוא יצא נקי. אכן טענת יהודה הוא, שאף אם נמצא באדם מדה לא טובה אין להענישו כל זמן שלא יוציאה מכח אל הפועל, … להמשך קריאה
א ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו. הענין שיהודה היה מכניס את עצמו כ"כ עד שרצה להשאר לעבד תחת בנימין הוא, כי הענין שבית דין מוכרין את הגנב לעבד מפני גנבתו, מפני שבפעלו זאת הראה שאינו עומד לנכח פני השי"ת לבקש מאתו את סיבת פרנסתו, לכן המשפט הוא שמחייתו … להמשך קריאה