א ותקח שרי אשת אברם את הגר וגו' ותתן וגו' אישה לו לאשה. לא היה צריך לפרש כאן ששרי היא אשת אברם וכבר ידענו, ואך מחמת שהלכה הגר להיות אשה לאברהם, אבל רק לאברהם תהיה אשה אבל לשרה עודנה שפחתה כבראשונה כי אין אחד מהם יכולין לשחררה כנאמר. ולזה אמר הכתוב ותקח שרי אשת אברם … להמשך קריאה
א ותאמר שרי וגו' עצרני ה' מלדת בוא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה. הגם שגם שרה בודאי האמינה בדברו של הקב"ה שיתרבה זרעה כעפר הארץ וכל זרע אברהם ממנה יהיו כי הלא לא מצינו שיאמר ה' אל אברם לקחת לו אשה על שרי אמנם שרי אמנו נביאה היתה, ובדוקה לאברהם ממצרים שמלומדת בנסים ומדברת … להמשך קריאה
א ושרי אשת וגו' לא ילדה וגו'. חז"ל (בראשית רבה מ"ה) פתחו פתחא להאי פרשתא מהכא אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה וגו' (משלי ל"א, י'), וצריך להבין מאי שיאטיה דהאי קרא הכא ונראה על פי הידוע מרזי אלהינו ברוך הוא וברוך שמו כי היו"ד שבשם הגדול והקדוש מורה על בחינת הקדמת הזכר על … להמשך קריאה
א ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית וגו' ולזרעך נתתי את הארץ וגו'. ואמרו חז"ל (בראשית רבה מ"ד, כ"ב) מאמרו של הקב"ה מעשה, אתן לא נאמר אלא נתתי כאלו כבר נתתי. ועל כל פנים צריך קצת הבנה שהקב"ה יאמר לזרעך נתתי והם עדיין אינם כלל בעולם ואמנם לדברינו יאמר שכאשר ירשו בניך הארץ יהיה … להמשך קריאה
א ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן. כי לפי שהקמת הברית בהנחלת הארץ לא יהיה כי אם אחר הגלות והשיעבוד והעינוי אמר הכתוב ויהי לשון צרה, והשמש באה ועלטה, הכל לרמז על החשך והצרה שיהיה קודם הקמת הברית ואחר כך והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר, הוא כריתת הברית עצמו. ואמר אחר … להמשך קריאה
א ודור רביעי ישובו וגו' כי לא שלם עון האמרי וגו'. והנה להבין טעם זה הנאמר כאן כי לא שלם עון האמרי אשר לכאורה אינו מובן, כי לפי הטעם הזה לא היו צריכים בני ישראל לעבודה ועינוי באותן הימים כי אם גירות לבד בארץ אחרת שלא לנחול הארץ עד גמר עון אמורי, ועוד כי אם … להמשך קריאה
א ואתה תבוא אל אבותיך בשלום וגו'. כי באברהם לא היה ניכר שום בחינת הגירות כי היה נשיא אלהים ומלך בין העמים כמאמר חז"ל (בראשית רבה מ"ג, ה') שקצצו ארזים ועשאו בימה וכו' והיו מקלסין לפניו מלך אתה עלינו וכו'. ועל כן אמר להלן גר ותושב אנכי עמכם פירוש אף על פי שאני גר ממדינה … להמשך קריאה
א וגם את הגוי וגו' דן אנכי וגו'. שמלת וגם אין לו פירוש שהיה לו לומר ואת הגוי וגו' ואכן יאמר הכתוב כי לא תאמר מאחר שהעבדות והעינוי הם טובתם וחסדם למהר ביאתם לארץ לקבל כל הטובות שוב אין למעבידהם שום עונש כי בטובה יעשו עמם לזה אמר לא כן כי וגם את הגוי וגו' … להמשך קריאה
א ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וגו'. פירוש שני ידיעות אחד כי גר יהיה וגו' בארץ לא להם סתם גרים אבל לא עבדים והשנית ועבדום וענו אותם שבזמן מה יהיו עבדים ממש בעינוי עבודה ושניהם יעלו לת' שנה כמאמר חז"ל (בבראשית רבה מ"ד, י"ח ושאר מקומות) שהגירות הותחל משנולד יצחק כידוע. ב … להמשך קריאה
א ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וגו'. פתח כביכול הוא יתברך פתח בעצמו לכרות עמו ברית בשבועה כי כל ענין כריתת ברית הוא בחינת השבועה כמו שכתוב (דברים ז', י"ב) ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד ואת השבועה וגו' ובזה הרי היא שלו מעתה וזרעו ירשנה אחריו בתורת מוחזקת מאבותיהם, ובזה יבוא … להמשך קריאה
א ויאמר אדני ה' במה אדע כי אירשנה וגו'. נראה לי להצדיק את הצדיק במה שאמר במה אדע וגו' והוא על פי מאמר חז"ל (בבא בתרא קי"ט.) ארץ ישראל מוחזקת היא וכו' ופירש רשב"ם שם מוחזקת היא ליוצאי מצרים כדכתיב (שמות ו', ח') ונתתי אותה לכם מורשה, כלומר אני נתתיה לכם ירושה וכו'. ולהלן (שם … להמשך קריאה
א והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה וגו'. דיבור הראשון וראשונה תיכף בישר לו אשר הן מעתה לא יירשך זה, ולא יגזול עוד, עבורך. ואחר כך ניחם אותו במה שאמר שאינו יודע מה יניח אחריו אם חכם אם כסיל וזה נמשך לו ממה שאמר לו קודם והיה זרעך כעפר הארץ המשולים לעפר אשר … להמשך קריאה
א ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי וגו'. להבין מה הוסיף בדבר האחרון לומר הן לי לא נתתה זרע וכבר אמר ואנכי הולך ערירי וגם לתרץ הלא כבר הובטח מה' שיהיה לו זרע כנאמר, ואכן לאשר כתבנו למעלה אשר שני הבטחות הבטיחו הקב"ה במחזה אשר הוא מגן לו וכל אשר יעבור … להמשך קריאה
א ויאמר אברם וגו' ואנכי הולך ערירי וגו'. אמרתי להצדיק את הצדיק דמעיקרא אברהם אבינו ע"ה ראש המאמינים הלא כבר שמע זה ג' פעמים כשמעו מאלהיו שיתן לו זרע ואעשך לגוי גדול וגו' לזרעך נתתי וגו' לך אתננה ולזרעך וגו' וכי לא האמין בו יתברך ח"ו ולא מצינו שיחשב לו מחוסר אמנה על זה הלא … להמשך קריאה
א אחר וגו' היה דבר ה' אל אברם במחזה וגו' אנכי מגן לך וגו'. צריך לדעת מה נשתנה ענין הנבואה הזו שנאמר בה במחזה מה שאין כן בשארי דברי נבואות לא נאמר רק וירא ה' אל אברם וכדומה וגם תיבת לאמר צריך להבין למי יאמר. והנראה כי אמרו חז"ל בזה (בראשית רבה מ"ד, ד') אחר … להמשך קריאה
א אם מחוט וגו' ולא תאמר אני העשרתי וגו'. לכאורה יפלא בזה כי הלא מצינו ראינו שקיבל אברהם מתנות רבות מבית פרעה מקנה כבד וכסף וזהב, גם מאבימלך קיבל מתנות רבות ולמה לא חשש שלא יאמרו אני העשרתי וגו' (ועיין בדברינו להלן שכתבנו טעם נכון בזה) ועוד נראה כי באמת טעם אברהם היה כאן לפי … להמשך קריאה
א ויאמר אברם אל מלך סדום הרמתי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך וגו'. צריך להבין מה הרמת יד שייך בכאן. ונראה כי הנה נודע אשר ענין הנדר הוא מי שאוסר החפץ עליו לומר ככר זה עלי קונם, או נכסיו של זה קונם … להמשך קריאה
א ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון וגו'. הנראה פירוש כתוב הזה על פי מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה שם) אל עמק שוה שהשוו כל אומות העולם וקצצו ארזים ועשאו בימה והושיבו אותו למעלה וכו' והיו מקלסין לפניו מלך את עלינו, אלוה את עלינו, אמר להם אל יחסר העולם מלכו … להמשך קריאה
א ויצא מלך סדום וגו' כדרלעמר ואת המלכים וגו'. חלק הכתוב כדרלעמר לבד והמלכים לבד וחלקם בשני אתין לומר כדרלעמר היה שקול כנגד כולם בגבורתו על דרך הכתוב (מלכים-א י"א, א') והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה וגו' לפי שהיתה החשובה והעיקרית בעיניו (כמאמר חז"ל בספרי סוף עקב מובא בילקוט נ"ך רמז … להמשך קריאה
א ויחלק עליהם לילה. גם בזה רבו הפירושים ולדעתינו נראה שהוא על דרך הכתוב כשרדפו מצרים אחר בני ישראל ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה ואמרו חז"ל שהיה ענן וחושך למצרים ואורה לישראל וכמו כן כאן שהיה צריך אברהם אבינו לרדוף אחריהם בלילה והאיך ישיגם באישון לילה ואפילה ולכן נחלק הלילה, שלהם היה חושך אפילה … להמשך קריאה
א וירק את חניכיו ילידי ביתו וגו'. רבו הפירושים בזה וגם אנו נאמר כי הנה נודע אשר אין הצדיקים מבקשים מהקב"ה כי אם מתנת חנם אף על פי שיש להם לתלות במעשיהם הטובים כמאמר חז"ל (ספרי פרשת ואתחנן) כי לא נדמה להם כלל שיש להם איזה מעשים טובים בעולם לצד הכרתם בגדולת הבורא וידיעת ערכם … להמשך קריאה
א ויקחו את לוט וגו' בן אחי אברם וילכו וגו'. פרט לפרש כאן אשר הוא בן אחי אברם מה שכבר ידענו מזה לומר כי עיקר קיחת לוט מה שלקחו אותו לשביה הוא עבור שהוא בן אחי אברם ואולי ירצה אברם להציל בן אחיו ויכו אותו וכמאמר חז"ל הנזכר למעלה חרב פתחו רשעים וגו' עד לטבוח … להמשך קריאה
א ויקחו את כל רכוש וגו' ואת כל אכלם וילכו. לכאורה הנה גם דברי מאכל נכלל ברכוש ולמה פרט זאת בפני עצמו גם למה לא פרט קיחת הנשים כאשר סיים בסוף הענין וישב את כל הרכוש וגם את הנשים ואת העם. ואולי כי בלשון נקיה דיבר הכתוב כאן לכנות הנשים בשם אכלם על דרך (בראשית … להמשך קריאה
א וינסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה וגו'. אמרו חז"ל (בראשית רבה מ"ב, ז') כי נעשה נס למלך סדום שנמלט מבור החמר לפי שהיו באומות מקצתם שלא היו מאמינים שניצול אברהם מאור כשדים מכבשן האש וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברהם למפרע וכו' עד כאן. ולכאורה לפלא הוא כי אדרבה על ידי זה מחויב … להמשך קריאה
א ויכו את רפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזים בהם וגו'. בא הכתוב להודיענו זאת, הכל להראות גבורת כדרלעומר והמלכים אשר אתו כי תחילה עבדו אותו ואחר כך כאשר מרדו תיכף בא והכה אותם. ונודע גבורת רפאים אשר יחשבו גם הם כענקים ומי יתיצב לפני בני ענק ואף על פי כן הכה אותם, ומזה נדע גם … להמשך קריאה
א ויהי בימי אמרפל וגו'. חז"ל אמרו (בעירובין נ"ג. ותנחומא פרשה זו ו') זה נמרוד ולמה נקרא שמו אמרפל על שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש וכו' ונראה שכיוונו בזה מה שלכאורה יתמה הלא כפי הנראה היה כדרלעומר מלך עילם הוא הגדול באותן הימים כמאמר הכתוב אחר כך בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו שהם היו … להמשך קריאה