באר מים חיים, בראשית ט״ו:ט״ו

א

ואתה תבוא אל אבותיך בשלום וגו'. כי באברהם לא היה ניכר שום בחינת הגירות כי היה נשיא אלהים ומלך בין העמים כמאמר חז"ל (בראשית רבה מ"ג, ה') שקצצו ארזים ועשאו בימה וכו' והיו מקלסין לפניו מלך אתה עלינו וכו'. ועל כן אמר להלן גר ותושב אנכי עמכם פירוש אף על פי שאני גר ממדינה אחרת אבל עתה תושב אני עמכם כי כל גדולי המדינה היו משכימין לפתחו ויצא מוניטין שלו בעולם (פירוש מטבע שלו) כמאמר חז"ל (בראשית רבה ל"ט, י"א), ולא היה כלל בבחינת גר במדינה. מה שאין כן יצחק שנאמר בו (בראשית כ', א'^*צריך עיון, דהרי פסוק זה נאמר אצל אברהם אבינו. ומה עוד שאצל יצחק אבינו כתיב (שם כ"ו, ה') וישב יצחק בגרר. ואולי יש לומר דכוונתו היא על הצווי שאמר לו ה', 'גור' בארץ הזאת (שם שם, ג').) ויגר בגרר, גֵר לבד ולא תושב, וכאשר גָר שם אמרו לו (שם כ"ו, ט"ז) לך מעמנו כי עצמת ממנו וגו' וזה גירות שאין כמוהו לגרשו ממדינה למדינה. וגם יעקב תחילה היה גר בבית לבן כמו שאמר (שם ל"ב, ה') עם לבן גרתי, ולא נעשיתי שר וחשוב אלא גר כפירוש רש"י ז"ל שם, ואחר כך כשביקש להעשות תושב כמאמר הכתוב (שם ל"ז, א') וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו' שרצה להעשות תושב במקום שהיה אביו גר ולא תושב, מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף ולא היו חייו חיים כלל עד שירד למצרים וכל זה הוא מכללי האופנים שפירש לו ה' בעת השבועה שהוא לבד יבוא בשלום אל אבותיו ולא יהיה גר בארץ אבל זרעו גרים יהיו ולא יירשו את הארץ עד אשר.