אוהב ישראל

א וידבר וגו' קח את המטה וגו' העדה וגו'. הנה בכאן רבו הדיקדוקי'. וזה יצא ראשונה להבין ולדעת. ענין הטעות והחטא של מרע"ה. מה היה לו. ורש"י ז"ל פי'. ע"פ יען לא האמנתם בי להקדישני שאלו דברתם אל הסלע הייתי מקודש לעיני העדה כו' עיי"ש. וזה אינו מובן. כי מהו החילוק בהוצאת מים מן הסלע … להמשך קריאה

א וידבר וגו' לאמר זאת חקת התורה וגו' לאמר וגו'. ראשונה צריך להבין ולדעת מהו זה. ב"פ לאמר. והנה לאמר הראשון הוא נכון. כי משרע"ה לא הורשה לאמר לישראל שום דיבור ששמע מפיו הק' ית'. עד שיתן לו הש"י רשות לאמר. ותיבת דבר אל בנ"י הוא לחיוב. שמחויב ומצווה לאמר להם. אך לאמר השני הוא … להמשך קריאה

א וישלח משה לקרוא וגו' בני אליאב ויאמרו לא נעלה. האי בני אליאב האמור כאן הוא לכאורה מיותר וגם מהו הלשון לא נעלה היל"ל לא נלך. אכן י"ל דהנה משרע"ה רשכה"נ היה דורש טוב לעמו וחפץ בטובתם ולזאת היה מחזר ע"כ הצדדים בכל האפשרי לבקש איזה עילה ועצה טובה כדי להחזיר לדתן ואבירם למוטב ולתקן … להמשך קריאה

א ויקח קרח וגו' במדרש שלקח מקח רע לעצמו. ביאור דברים אלו הוא. דהנה כתיב ביחזקאל ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו גו'. הוא בעונו גו' נפשך הצלת. ולכאורה הוא אינו מובן. מה משמיענו בזה הכתוב שהרשע בעונו ימות בודאי הדין נותן כך שהרשע ימות בעונו ועוד מה זה הוא הבטחה להצדיק המוכיחו. … להמשך קריאה

א ואל הלוים תדבר וגו' כי תקחו וגו' המעשר והרמותם ממנו וגו'. כי המעשר שלקחו הלוים הוא בסוד יו"ד משם אדנ"י הק' והתרומת מעשר שנתנו הלוים להכהנים שהוא מעשר מן המעשר. והי' לו כל דין תרומה גדולה הוא בסוד יו"ד משם הוי"ה הק'. וזהו והרמותם ממנו לשון הרמה ועלייה תרומת ה' מעשר היינו יו"ד עילאה … להמשך קריאה

א ויקח קרח בן יצהר וגו'. כבר נאמר ונשנו מדרשים רבים על לשון ויקח ועוד יש לאלוה מילין ואענה גם אני חלקי. וע"פ דברינו אלה יבואר עוד כמה דברים נפלאים. והוא כי קרח אדם גדול היה כמבואר בדחז"ל. ומה ראה לעשות כזאת. וגם יתבאר מה היתה התשובה על ענין מחלוקתו. ועוד כמה דברים. ובהעיר לב … להמשך קריאה

א ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר. ואחז"ל במס' שבת פ' ארע"ק (שבת פט.) אריב"ל בשעה שעלה משרע"ה למרום מצאו להקב"ה שהיה יושב וקושר כתרים לאותיות. א"ל הקב"ה למשה אין שלום בעירך. א"ל משה כלום יש עבד שנותן שלום לרבו. א"ל היה לך לעזרני. מיד פתח משה ואמר. ועתה יגדל נא כח אדני … להמשך קריאה

א (ותדבר מרים גו' משה ענו מאד וגו'. ולכאורה אינו מובן מה ענין פסוק זה לכאן. וכן הקשו מפרשי התורה. וכ"א תירץ לפי דרכו. עוד קשה לקמן בפסוק ויקרא אהרן ומרים גו' פירש"י ז"ל למה הפרישן ממשה. מפני שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו. וכן מצינו בנח. וכי מה דמיון יש משם … להמשך קריאה

א להבין ענין וטעם שתי נונין הפוכות. שמקודם הפסוק ויהי בנסוע ואחריו. גם להבין דברי רש"י ז"ל עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו. לומר שאין זה מקומו. למה דוקא עשה הסימנין בנונין. ובהעיר לב ושום שכל י"ל כי ידוע מספה"ק סוד מסע ב"י במדבר ובשאר מקומות שהיו סוד העלאת הניצוצין קדישין אשר המה היו משוקעים בדיוטא … להמשך קריאה

א עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'. שמעתי בשם הרב הק' כו' מוה' דוב בער זללה"ה שאמר אלו הדיבורים. עשה לך שתי חצוצרו"ת. נוטרי' שתי חצי צורות אך פירושן של הדברים לא שמעתי. וי"ל ביאור הדברים כי דבר גדול דיבר וסוד עמוק. כי הנה ידוע מזוה"ק ומספה"ק כי משה נקרא בבחי' בעלה דמטרוניתא בעלה דשכינתא … להמשך קריאה

א קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אותם. במדרש ותנחומא. הלכה כמה נימין היו בכנור שהיו הלוים מנגנין בו. א"ר יהודא ז' נימין היו בכנור הלוים שנ' שובע שמחות את פניך כו'. א"ת שובע אלא שבע. וכן דוד הוא אומר שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. וליה"מ נעשית שמונה. שכן דוד הוא אומר בניגון … להמשך קריאה

א ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה גו'. ופירש"י ז"ל להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. ולכאורה אין זה שבח כ"כ לאהרן הכהן שלא שינה ציווי הקב"ה ע"פ משרע"ה. עוד יש להבין יתור לשון של הפסוק ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה גו'. והיה די לומר ויעש כן אהרן כאשר צוה גו' וממילא … להמשך קריאה

א ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדה צור וגו'. במדר' הה"ד אני פי מלך שמור ובהעיר לב ושים שכל י"ל דהנה כתיב ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת בית אבי ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי וידוע כי יוסף הוא הצדיק יסוד … להמשך קריאה

א ואיש את קדשיו לו יהיו וגו'. והנה פסוק זה ע"כ אומר דרשוני וחיו. כי לפי פשוטו אינו מובן. אך י"ל בזה ע"פ מאחז"ל בפ' כיצד מברכין. אסור לאדם ליהנות מהעוה"ז בלא ברכה כו'. וכאלו מעל בהקדש כו'. וכאלו גוזל אביו ואמו כו' ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה. וכתיב השמים שמים לה' והארץ … להמשך קריאה

א קח את הלוים תחת כל בכור בבנ"י וגו'. יש להבין ולדעת בשום שכל וליתן טעם הגון על לקיחת הלוים תחת הבכורות. וגם ענין מספרם. שמספר הלוים היו כ"ב אלף והבכורות היו עודפים במספרם על מנין הלוים רע"ג. וציוה הבורא בהוב"ש לקחת מחירם פדיון חמשת חמשת שקלי כסף לגלגלת. וליתן כסף הנ"ל לאהרן ולבניו והכל … להמשך קריאה

א בעזר אל כביר. נתחיל לכתוב ספר במדבר ב וידבר גו' במדבר סיני באוהל גו' באחד גו'. יש להבין ולדעת למה פרט כאן הכתוב מקום וזמן הדיבור ולא כן עשה בכל מצות התורה ובשאר ענינים. ועוד רבו הדקדוקים. כמבואר לכל איש משכיל. אמנם בהעיר לב. י"ל ע"ד האמת. כי תוה"ק השמיענו כאן דברים נפלאים נסתרים … להמשך קריאה

א והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים וגו'. ופירש"י ז"ל אטייל עמכם בג"ע כו'. יכול לא תיראו ממני ת"ל והייתי לכם לאלהים. י"ל בהעיר לב. כי לכאורה יפלא מה שייכות יש הטיול בג"ע לתיבות אלו והתהלכתי בתוככם. וגם מהו זה שסיים רש"י ז"ל יכול לא תיראו ממני וכי יעלה כזאת על דעת שום נברא שלא לירא … להמשך קריאה

א ואכלתם ישן נושן ונו'. בהעיר לב אחר אשר חנן ה' אל דעות בחכמה ובינה ודעת ברוב רחמיו וחסדיו י"ל ע"ד האמת. ואכלתם ישן נושן היינו שפע קדושה ובהירה בבחי' עתיקא דעתיקין סתימא דכולא. והוא ע"י לימוד תורה לשמה וקיום מצותיה לשמו ית' וית'. תזכו להשפעה הקדושה זכה ובהירה. וישן מפני חדש תוציאו. היינו שהמשכת … להמשך קריאה

א ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם. י"ל בזה בהעיר לב. דהנה אי' בזוה"ק בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה. היינו כשעלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא את העולמות. אז כביכול צמצם אורו אור בהיר אור צח ומצוחצח כדי שיהיה מקום להתפשטות העולמות. ואח"כ האצי"ל ובר"א ויצ"ר ועש"ה את עולמו השמים ושמי השמים העליונים והארץ … להמשך קריאה

א ועץ השדה. היינו סוד עץ החיים הק' סוד עץ אשר בתוך הגן הק' אשר מהלכו ת"ק שנה יתן פריו ר"ל השפעתו והמשכיל יבין כ"ז: או יאמר ונתנה הארץ יבולה ירמוז בזה לתחיית המתים שיהא אי"ה אחר שיבוא העת הטוב לקיבוץ הגליות ונדחי ישראל במהרה בימינו ואח"כ יהיה תחיית המתים וזהו אומרו ונתנה הארץ יבולה. … להמשך קריאה

א אם בחקותי תלכו וגתתי גשמיכם גו'. א"ם ב"חקתי ת"לכו ר"ת אב"ת. וגם תיבת אם הוא אֵם בצירי סוד אימא עילאה קדישא סוד ה' עילאה ובחקותי היא בחי' מלכותא קדישא סוד. ה' תתאה. כי חוקים המה גזירת המלך על עמו וכדאי' בזוה"ק. פ' זו. והיינו אם תפעלו ע"י מעשיכם הטובים. כגון לימוד תורה לשמה וקיום … להמשך קריאה

א כי לי ב"י עבדים עבדי הם וגו'. להבין כפל הלשון עבדים עבדי הם. י"ל שבא הכתוב להורות לנו שכל איש מישראל אינו יכול להקר' בשם עבד אפילו להצדיקים הקדושים. אינם נקראים בשם עבד לומר עליו שהוא עבדו של צדיק הזה כי שם עבד אינו שייך רק במי שעובד ועושה ופועל עובדות ועשיות ופעולות אשר … להמשך קריאה

א ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה וגו'. ימים תהיה גאולתו גו' שנה תמימה וקם הבית גו'. ב להבין טעם למה נשתנו בתי ערי חומה להיותם נחלטין אם לא נגאלו תוך שנה ראשונה גם למה דוקא הוקף ולבסוף ישב. גם למה תלוי הדבר בימות יהושע ב"נ ורואני כי לא נאמר כאן במצוה זו חוקה … להמשך קריאה

א והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים וגו'. י"ל בהעיר לב כי התוה"ק רומזת לנו כאן הבטחה נאמנה שהבטיח לנו הבורא בהוב"ש לעת הזאת אשר אנחנו בגלות הזה וכביכול השכינה הק' היא ג"כ בגלות. כמ"ש ובפשעיכם שולחה אמכם. וכתיב בכל צרתם לו צר כביכול וכאשר יגיע עת דודים אי"ה במהרה בימינו להקים … להמשך קריאה

א במדרש א"ר אבין כו' לעולם אל תהי מצות עומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך. ע"מ ואתה את בריתי תשמור ואיזה זה מצות העומר והוא תמוה דמה שייכות יש מצות העומר לבריתי תשמור אך י"ל ע"ד האמת. דהנה לכאורה יש לדקדק דמצות מילה הוא … להמשך קריאה

א דבר אל בני ישראל וגו' וקצרתם וגו' את עמר וגו'. בהעיר לב י"ל. אחרי אשר חנן ה' בדיעה והשכל. כי הנה ידוע כי ראשית המחשבה שעלה ברצונו הפשוט האחדות האמיתית ית' וית'. להאציל ולברוא את העולמות. הי' מחמת שהי' ברצונו כביכול להיות לו תואר מלכות. ואין מלך בלא עם. והיינו ה' מלך כדי להתאר … להמשך קריאה