אוהב ישראל, אמור ב׳

א

במדרש א"ר אבין כו' לעולם אל תהי מצות עומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך. ע"מ ואתה את בריתי תשמור ואיזה זה מצות העומר והוא תמוה דמה שייכות יש מצות העומר לבריתי תשמור אך י"ל ע"ד האמת. דהנה לכאורה יש לדקדק דמצות מילה הוא בזכר ושמירה הוא לשון נוקבא וא"כ היאך אמר את בריתי תשמור אך באמת ידוע דמצות מילה מורה על התגלות החסדים והארת שם הוי"ה הק'. כמו שמרומז בהפסוק מ"י י"על"ה ל"נ"ו ה"שמימ"ה. ר"ת מילה וס"ת הוי"ה ר"ל שע"י כריתות הערלה ופריעה נתגלה החותם הק' ומאירים החסדים. אך דמקודם צריך האדם להכין א"ע לעשות כלי לקבל החסדים והעמ"ר הוא הכלי והמדה כמ"ש והעמר עשירית האפ"ה הוא וע"כ הכוונה בספה"ע הוא שצריך ליתן הארה להכלי היינו שמטהרין הגבורות. ע"י שהאדם מטהר מדותיו ומחשבותיו ומצמצם א"ע מה לעשות ומה שלא לעשות וזהו גבורה מה שמגבילי' הדבר ומעכבין אותו שלא להתפשט. וישראל כשיצאו ממצרים היו צריכין לספור ולעשות כלי שיהיו מוכשרין לקבל התורה דעדיין לא הגיעו אז לבחי' אותיות דהוא הא"ב עד ימי חג השבועות שהיו מקריבין שתי הלחם מן החטה וחט"ה גימ' כ"ב אותיות. ולכך היו צריכין להקדים הבאת העומר שהוא מין שערה שהיו להם יניקה מאותיות מנצפ"ך דב' פעמים מנצפ"ך עולה גימ' שער"ה. (כמו שמבואר בכ' האריז"ל בכוונת ספירת העומר). דהוא רומז על הגבורות ואנו צריכין להמתיקן וליתן ספירה והארה להעמ"ר וכמ"כ באברהם שקיים מצות המילה שזכה להתגלות החסדים ולהארה של שם הוי"ה הק' אך עכ"ז ודאי הוצרך להקדים לברית בחי' שמו"ר דהוא נוקבא שרומז על הדין והצימצום. היינו שהכין א"ע וטיהר את גופו ואיבריו להיות כלי מוכשר לקבל הארה וכנ"ל כמו שאנו מכוונין בכוונת ספה"ע לקבל אח"כ ברית התורה בחג השבועות. ודא ודא אחת הוא. דעל המילה נכרתו י"ג בריתות. העמ"ר היה צ"ל מנופה בי"ג נפה נפ"ה גימ' ע"ב ס"ג כי הם רומזים אל דבר אחד כנודע להבאים בסוד ה' והבן כ"ז היטב: