מערכת אתר אשובה א פרק ארבעה עשר, בענין השמח בחלקו ב גדול הנהנה מיגיעו יותר מיראת שמים, שביראה כתי' אשרי כל ירא ה'. ובמלאכה כתי' יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ולא שרתה שכינה על משה רבינו ע"ה אלא מתוך מלאכה, שנא' ומשה היה רועה וגו', וכתי' וירא מלאך ה' … להמשך קריאה
א פרק שלשה עשר, בעניין הדיין ב גדול המשפט, שקרא הב"ה שם כסאו משפט, שנא' צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך. ג גדול המשפט, שהוא אחד משלשה דברים הנקראים עוז. ואלו הן. א' התורה, ב' המשפט, ג' המלך המשיח, שיגלה במהרה בימינו. התורה, מנין, דכתי' ה' עוז לעמו יתן, ואומר גבר חכם בעוז. … להמשך קריאה
א פרק שנים עשר, בענין משא ומתן ב גדולה אמונה לפני מי שאמר והיה העולם, שבשכר אמונה שהאמינו ישראל, זכו ששרתה עליהם רוח הקדש, ואמרו שירה לפני הב"ה, שנא' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, וכתיב בתריה, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'. ג גדול האמת, שהוא אחד משלשה עמודים שהעולם עומד עליהם, דתנן … להמשך קריאה
א פרק אחד עשר, בענין גידול בנים ב גדול גידול בנים וגדול שכר גידול בנים על הדרך הנכונה. ואע"פ שצער גידול בנים קשה, אפי' הכי אל יתרשל אדם בגידול בניו. [אמר ר' שמעון בן אלעזר, נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד של זתים בגליל, ואל יגדל תינוק אחד בארץ ישראל]. ג גדולה הצלת הבנים לאבות … להמשך קריאה
א פרק עשירי, בענין נשואי אשה ב גדול נושא אשה הגונה וכשרה, שכל טובות שבעולם סובבין אותו, ומי שאין לו אשה, שרוי בלא טוב, בלא עזר, בלא שמחה, בלא כפרה, בלא ברכה, בלא שלום, בלא חיים. בלא טוב, דכתי' לא טוב היות האדם לבדו. בלא עזר, דכתי' אעשה לו עזר כנגדו. בלא שמחה, דכתיב ושמחת … להמשך קריאה
א פרק תשיעי בענין כיבוד אב ואם ב גדול כיבוד אב ואם, שהעדיפו הב"ה יותר מכבודו, שנא' כבד את ה' מהונך. בלקט שכחה ופאה ותרומה ומעשרות, אם יש לך אתה חייב, ואם אין לך אינך חייב, ונאמר כבד את אביך ואת אמך, בין יש לך בין אין לך, ואפי' אתה מחזר על הפתחים. ג גדול … להמשך קריאה
א פרק שמיני, בענין כבוד שבתות וימים טובים ב גדולה שבת, שהיא שקולה כנגד כל המצות, שכל המחלל שבתות בפרהסיא, או עובד ע"ז, שניהם כגוים לכל דבריהם. ג גדולה שבת, שאסר הב"ה לעשות בה מלאכה, ואע"פ שהמלאכה חביבה לפניו. שהרי הב"ה ברא את העולם במאמר, לא ביגיעה ולא בעמל, ואפי' הכי קרא למעשה בראשית מלאכה, … להמשך קריאה
א פרק שביעי, בענין גמילות חסדים ב גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, שהצדקה בממונו של אדם וגמילות חסדים בגופו ובממונו, והצדקה עם החיים בלבד וגמילות חסדים עם החיים ועם המתים, דכתי' ברוך ה' אשר לא עזב חסדו עם החיים ועם המתים, וכתי' יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי. והצדקה עם העניים … להמשך קריאה
א פרק ששי, בענין המצות ב גדולה מצוה, שמנחלת לעושיה חיים בעולם הזה ובעולם הבא. בעולם הזה מנין, שנא' שמור מצותי וחיה. ובעולם הבא מנין, דתנן ר' אליעזר בן יעקב אומר, כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד, פי' מליץ טוב, שיליץ בעדו להצילו מדינה של גיהנם ולהנחילו חיי העולם הבא. ג גדולה מצוה, … להמשך קריאה
א פרק חמישי, בענין תלמוד תורה ב גדולה תורה, שבה הבדיל הב"ה את ישראל עמו ונחלתו מאומות העולם. ג גדולה תורה, שבזכותה מציל הב"ה את ישראל עמו ונחלתו מאומות העולם. ד גדולה תורה, שבזכותה הב"ה מציל את ישראל מן הייסורין, ולא ישלוט בהם יצר הרע, ושורה עליהם רוח הקדש. ה גדולה תורה, שמאירה ללומדיה בעולם … להמשך קריאה
א פרק רביעי, בענין הענוה ב גדולה ענוה, שבה נשתבח אברהם אבינו ע"ה. מפני שהיו בני דורו, הגדולים בהם, מנשאים אותו, כגון עפרון החתי, והיו קוראים אותו אדוני, שנא' שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו, והוא ע"ה היה משפיל את עצמו לפניהם, והנהיג את עצמו במדת הענוה והצניעות עמהם, ואפי' לפני הפחותים שבהם, שנא' וישתחו … להמשך קריאה
א פרק שלישי, בענין התשובה ב גדולה תשובה, שהיא מקרבת את הגאולה, שנא' ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה'. ג גדולה תשובה, שמקרבת את הרחוקים, שנא' והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. ד גדולה תשובה, שהיא עושה לרשע זכאי. דא"ר שמעון בן לקיש גדולה תשובה שהזדונות … להמשך קריאה
א פרק שני, בענין התפלה ב גדולה תפלה יותר מן המעשים טובים, שנא' ואתחנן אל ה' וגו', וכתי' ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, עלה ראש הפסגה [וגו']. פי' רב לך, רוב מעשים טובים עשית, ואעפ"כ עלה ראש הפסגה והתפלל לפני ואתפייס לך. ג גדולה תפלה יותר מן הקרבנות, … להמשך קריאה
א ועוד כתבתי בפרק זה כל מימרא שתחלתה גדול או גדולה שבכל התלמוד, לפי שיש בו דרך ארץ הרבה, וחלקתי אותם לעשרים פרקים, על סדר הספר, וקראתיו אור גדול. ב גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם. ג פרק ראשון, מדבר בצדקה ד גדולה צדקה יותר מן הקרבנות, שנא' עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. ה … להמשך קריאה
א פרק עשרים, בענין דרך ארץ ב לעולם יהיה אדם נאה במשאו ובמתנו ובכסותו ובמאכלו ובשתייתו ובכל ענייניו. ג לעולם יזדהר אדם ממקק הסופרים, פי' אבק שמשימין הסופרים על כתיבתן, כדי שלא תמחק, ומתכך דשיראי, פי' הסס שעל המלח, ומפח דתאיני, פי' עפוש התאנים, ואילה דענבי, פי' עכביש שעל הענבים, מפני שדברים אלו מזיקין לגוף … להמשך קריאה
א פרק תשעה עשר, בענין כסוי הסוד ב לעולם הוי זהיר בסוד חבירך, ואל תגלהו. וחרפה גדולה היא המגלה סוד חבירו, ואפי' בשעת מריבה, שנא' ריבך ריב את רעיך וסוד אחר אל תגל, [וכתיב פן יחסדך שומע]. ג לעולם ישתדל אדם לכסות סוד חבירו, ואל יגלהו, שכל המגלה סוד כאלו שופך דמים, שנא' לא תלך … להמשך קריאה
א פרק שמונה עשר, בענין לשון הרע ב לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה על פיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות, ולא הוציא דבר מגונה, שנא' ומן הבהמה אשר איננה טהורה. ג לעולם יספר אדם דרך כבוד, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב, דכתי' ותבחר לשון ערומים, ואומר ודעת שפתי ברור מללו. ד לעולם … להמשך קריאה
א פרק שבעה עשר, בענין אהבת החברים ב לעולם יהיה אדם אוהב את הבריות, ומצוה זו מצות עשה מן התורה, שנא' ואהבת לרעך כמוך. ומה שאמ' לרעך, ולא אמ' רעך, בא ללמד, שחייבה תורה לאהוב ולחמוד לחבירו כל מה שהוא אוהב וחומד לנפשו. ר' שמעון בן אלעזר אומר, בשעה שאמ' הב"ה דבר זה, ואהבת לרעך … להמשך קריאה
א פרק ששה עשר, בענין החנופה והליצנות ב לעולם יהיה אדם תוכו כברו, ולא יהיה מדבר אחת בפה ואחת בלב, ויתרחק מן הליצנות, ולא יחניף לשום אדם בעולם. א"ר שמעון בן לקיש, מאי דכתיב בחנפי לעגי מעוג חרוק עלי שנימו, בשביל חנופה, שחנפו לו עדתו לקרח על עסקי לגימה, חרק עליהם שר של גיהנם שניו. … להמשך קריאה
א פרק חמשה עשר, בענין הכעס והחמה ב לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הב"ה, שנא' אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים. ג לעולם יהיה אדם קשה לכעוס ונוח לרצות. וכל מי שאינו כועס ניצל מדינה של גיהנם. … להמשך קריאה
א פרק ארבעה עשר, בענין השמח בחלקו ב לעולם יהיה אדם שמח בחלקו, ואז יהיה נאה ומעשיו נאים, ובני אדם משבחים אותו, ועל זה אמ' שלמה בחכמתו ושבח אני את השמחה. פירוש מי שהוא שמח בחלקו. ג [לעולם יסלק אדם בטחונו מבשר ודם וישים] בטחונו בהב"ה. כי כל הבוטח על בשר ודם, בטחונו הבל וריק, … להמשך קריאה
א פרק שלשה עשר, בענין הדיין ב לעולם יהיה הדיין זהיר בדין, שבשכר הדין נתן הב"ה תורתו לישראל, שנא' ועוז מלך משפט אהב, ועוז זו תורה, שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. ג לעולם יראה הדיין עצמו כאלו חרב מונחת בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו תחתיו. וכן כתי' בשלמה, הנה מטתו … להמשך קריאה
א לעולם ישתדל אדם בכל יכלתו להיות זהיר במשא ומתן באמונה, שכל הנושא ונותן באמונה כאלו קיים תרי"ג מצות. ב לעולם ידבק אדם באומנות חשובה ונקיה, ויתרחק מאומנות פחותה ונבלה, כגון בורסקי, חמר, גמל, וספן, וכיוצא בהם. ג לעולם ישכיר אדם את עצמו לעבודה שאינה שלו ואל יצטרך לבריות. ד לעולם ימכור אדם קורות ביתו … להמשך קריאה
א פרק אחד עשר, בענין גידול בנים ב לעולם ישתדל אדם לרדות את בנו בקטנותו, שמתוך כך נמצא מזורז בגדולתו. ג לעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים, שבשביל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב אבינו ע"ה ליוסף משאר בניו, נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. ד לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה. מאי … להמשך קריאה
א פרק עשירי, בענין נישואי אשה ב לעולם ישתדל אדם לישא אשה בת טובים, צנועה וכשרה, ממשפחה הגונה, שלא יצא עליה ערעור מעולם. ולא יתכוין ליופיה, אלא לכשרון מעשיה, שנא' שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. בכשרון מעשה האשה היא מהוללה, ולא ביופיה. ושנו חכמים אל תתן עיניך בנוי, אלא תן עיניך … להמשך קריאה
א לעולם יפליג אדם בכבוד אביו. תאני ר' שמעון בן יוחאי, גדול כיבוד אב ואם, שהעדיפו הקב"ה יותר מכבודו, שנא' כבד את ה' מהונך, בלקט שכחה ופאה תרומות ומעשות, אם יש לך אתה חייב, ואם אין לך אינך חייב, ונאמר כבד את אביך ואת אמך, בין יש לך בין אין לך, ואפי' אתה מחזר על … להמשך קריאה