סימן לח – הלכות פת גוים

סעיף א

אסרו חכמים לאכול פת של עובד כוכבים. ויש מקומות שמקילין ולוקחין פת מנחתום עובד כוכבים במקום שאין שם נחתום של ישראל, או אפילו יש, אלא שאין הפת יפה כמו זה. אבל בפת של בעלי בתים עובדי כוכבים לא היו מקילין, אך בשעת הדחק. ומי שהוא בדרך, אם יכול להשיג פת כשר צריך להמתין עד פרסה. ולא מקרי פת בעל הבית אלא עם עשאו בשביל בני ביתו, אבל אם עשאו למכור מיקרי נחתום אף על פי שאין דרכו בכך, וכן נחתום שעשאו לבני ביתו מיקרי בעל הבית, ויש מי שאומר דבמקום שאין נחתום מצוי, מותר אפילו בפת של בעל הבית, ואינו צריך להמתין על פת כשר, וכן נוהגין.

סעיף ב

אם ישראל השליך אפילו רק עץ אחד לתוך התנור בהיסקו, מותר הפת ולא הוי פת עובד כוכבים.

סעיף ג

לא אסרו פת של עובד כוכבים אלא של חמשה מיני דגן, אבל פת קטניות אינו בכלל פת וגם אינו אסור משום בישולי עובד כוכבים, דהא אינו עולה על שלחן מלכים.

סעיף ד

פת שפניו טוחים בביצים אסור משום הביצים שעליו, ויש בהם משום בישולי עובד כוכבים, ואותן רקיקים שנאפים על ברזל ויש לחוש שנמשח הברזל באיזה שומן, אסורים בכל ענין משום בליעת איסור.

סעיף ה

פת ישראל שאפאו עובד כוכבים גרע מפת עובד כוכבים, ואסור משום בישולי עובד כוכבים אם לא הכשיר את התנור בהשלכת עץ. וצריכין ליזהר בזה כששולחין לאפות או לצלות אצל נחתום עובד כוכבים שהישראל ישליך עץ לתוך התנור, או שיניח הישראל את הפת או המחבת לתוך התנור.

סעיף ו

דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי וגם עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת או לפרפרת שיבשלו או צלאו עובד כוכבים, אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל, אסור משום בישולי עובד כוכבים. אבל דבר שהוא נאכל כמו שהוא חי, או שהוא דבר שאינו חשוב ואינו עולה על שלחן מלכים, אין בו משום בישולי עובד כוכבים, ואין לחוש להכלים דסתם כלים אינן בני יומן.

סעיף ז

שפחה עובדת כוכבים בבית ישראל המבשלת בשביל הישראלים נוהגין להקל מפני שאי אפשר שלא יחתה אחד מבני הבית באש.

סעיף ח

אבל אם היא מבשלת בשביל עצמה לבדה, אין רגילות שיחתה ישראל, ואפשר דלא מהני בזה חיתוי, דגרע מאלו מבשלת בשביל ישראל. ולכן אם בשלה דברים שיש בהם משום בישולי עובד כוכבים, לא לבד התבשיל אסור, אלא גם הקדירה נאסרה לבשל בה לכתחלה, ובדיעבד יעשה שאלת חכם.

סעיף ט

עובד כוכבים שבישל בשבת בשביל חולה, התבשיל אסור במוצאי שבת אפילו להחולה אם אפשר בתבשיל אחר. ובכלים יש להתיר, אחר מעת לעת.

סעיף י

ביצה אף על פי שראויה לגמעה חיה, מכל מקום כיון דזה הוי רק אכילה על ידי הדחק, אם בשל העובד כוכבים אסורה, וכן כל כיוצא בזה.

סעיף יא

פירות שלא נתבשלו באילן כל צרכן, ואינן נאכלין חיין אלא על ידי הדחק, שהאומנים מטגנים אותן בצוקר, אסורין משום בישולי עובד כוכבים.

סעיף יב

שכר של תבואה ושל דבש, נוהגין בו היתר לשתותו אפילו בבית שמוכרין אותו העובדי כוכבים ואין בו משום בישולי עובד כוכבים, דהתבואה בטלה במים, רק שצריכין לחקור אם אין מעמידין אותן בשמרי יין. ובמקום שישראלים מזלזלין ומקילין ביין של עובד כוכבים, יש לבעל נפש להחמיר על עצמו גם בשכר. ובענין שתיית קפה (בלא חלב, דעם חלב ודאי אסור) וכן שוקולדה ותה אצל עובד כוכבים שומר נפשו ירחק את עצמו. ויש מתירין לשתות דרך ארעי, אבל דרך קביעות אסור.

סעיף יג

חלב שחלבה עובד כוכבים ואין ישראל רואהו, אסורה אפילו לעשות ממנה גבינה, ולכתחלה צריך הישראל להיות בתחלת החליבה ויראה שהכלי הוא נקי. ונהגו להחמיר שלא יחלוב לתוך הכלי שדרכו של העובד כוכבים לחלוב לתוכו. ושפחות שחולבות הבהמות בבית ישראל או בדיר שלהם, כל מקום שאין בית עובד כוכבים מפסיק, ואין לחוש לבהמה טמאה מותר אפילו לכתחלה להניחן לחלוב, אבל אם בית עובד כוכבים מפסיק, צריך שיהא שם ישראל, ואפילו קטן או קטנה בני תשע שנה סגי.

סעיף יד

גבינות העובד כוכבים אסורה, ואם הישראל רואה החליבה ועשיית הגבינות, אם הגבינות בשעת עשייתן הן של ישראל מותרות, אבל אם הן בשעת עשייתן של עובד כוכבים אסורות.

סעיף טו

החמאה תליא במנהג המקומות. יש מקומות שאין אוכלין חמאה של עובד כוכבים ויש מקומות שאוכלין אותה. ומי שהולך ממקום שאין אוכלין אותה למקום שאוכלין אותה, אף על פי שדעתו לחזור למקומו, אוכל שם עמהם. וההולך ממקום שאוכלין אותה, למקום שאין אוכלין אותה אסור לאכלה שם. כעת נשמע שמזייפין את החמאה בשומן חזיר על כן שומר נפשו ירחק.

דילוג לתוכן