סימן נה – דין קדימה בברכות

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר קיצור שולחן ערוך המלא סימן נה – דין קדימה בברכות

סעיף א

מי שיש לפניו מיני פירות הרבה והוא רוצה לאכול מכולם, אם ברכותיהן שוות, יברך על זה שהוא חביב לו וחפץ בו יותר, ואם שניהם שוים לו בחביבות, אזי אם יש ביניהם ממין שבעה שנשתבחה בהם ארץ ישראל יברך על זה, אף על פי שאינו אלא חצי פרי והשאר הם שלמים, ואם אין ביניהם ממין שבעה, אם אחד שלם ואחד אינו שלם, שלם עדיף; וכן אם אין ברכותיהם שוות, אלא שאחד ברכתו בורא פרי העץ ואחד ברכתו בורא פרי האדמה שצריך לברך על שניהם, אם האחד חביב עליו יברך תחלה על החביב, ואם שניהם שוים לו יברך תחלה על זה שהוא ממין שבעה אפילו הוא חצי, ואם אין ביניהם ממין שבעה, שלם עדיף. ואם שניהם שלמים או שניהם חסרים, יקדים בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה.

סעיף ב

אם כולן הן ממין שבעה ושוים לו בחביבות, צריך להקדים את זה שהקדימו הפסוק. וארץ בתרא שנאמר בפסוק הפסיק את הסדר, נמצא לפי זה כי תמרים קודם לענבים, לפי שתמרים הם שני לארץ בתרא, וענבים הוא שלישי לארץ קמא. ודוקא ענבים אבל יין כיון שהוא דבר חשוב וקבעו לו ברכה לעצמו הוא קודם לכל הפירות.

סעיף ג

הא דיש מעלה למין שבעה, דוקא כשנגמרה הפרי, אבל פרי שלא נגמרה אין לה מעלה דלא משתבח קרא במידי דלא חזי, וכן אם אכלו שלא כדרך הנאתו, כגון הכוסס חטה אין לה קדימה.

סעיף ד

אם יש לפניו דבר שברכתו בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, וגם דבר שברכתו שהכל ורוצה לאכול משניהם, ברכת בורא פרי העץ וברכת בורא פרי האדמה קודמות שהן חשובות, לפי שהן מבוררות יותר שאינן פוטרות אלא מין אחד ושהכל היא ברכה כוללת הרבה. ואפילו אם זה שברכתו שהכל הוא חביב לו יותר, מכל מקום צריך להקדים בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה.

סעיף ה

ברכת בורא מיני מזונות קודמת גם לברכת היין, ומכל שכן המוציא, שהרי היא קודמת גם לברכת בורא מיני מזונות, ולכן בשבת ויום טוב כשמקדש על היין צריך לכסות את הפת שלא יראה בושתו שמקדימין לו ברכת היין. וכן בשחרית שמקדש ואוכל אחר כך מיני מזונות צריך לכסותן בשעת הקידוש.

דילוג לתוכן