פרק ל״א

——– א׳ דאלו מאן דשכיב בלא זרעא ואית ליה אחא מאבוה מיחייב ליבומה לאיתתיה והני מילי אחי דהוו להו ישיבה אחת בעולם אבל איתיליד ליה אחא בתר דשכיב ההוא לא מיחייב ליבומי שנאמר כי ישבו אחים יחדו. (שם יז:) אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא אמר רב יהודה אמר קרא כי ישבו אחים יחדו … להמשך קריאה

מבוא התלמוד פרק ל״א

א׳ מעניני המזיקין, ועין הרע, ורוח רעה. אשר בא מזה בש״ס, בלי ספק צריכין לקחת הדברים כפשטם. ואין לסבור בהם סברות ולפרש בענין רחוק. אחר שפשטות הדברים מורים שהאמינו במציאותם, וספרו מהם טבעם וגדרם והלוכם, ע׳ (חגיגה ט״ז ע״א) ג׳ דברים נאמרו במזיקים שלשה כמלאכים ושלשה כבני אדם, והמשנה באבות אומרת ג״כ המזיקין בערב שבת … להמשך קריאה

פרק ל״ב

——– א׳ (יבמות קח.) איזהו מיאון כל שאמרה אי איפשי בפלוני בעלי אי איפשי בקידושין שקידשוני אימא ואחי ה"ז מיאון ר' יהודה אומר אפי' יושבת באפריון ומהלכת מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי איפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו אורחין מסובין בבית בעלה ועומדת ומשקה עליהם ואמרה אי … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ל״ב

א׳ וארבע כוסות הללו תקנו חכמים כנגד ארבעה לשונות של גאולה האמורים בגלות מצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם ולקחתי אתכם וגאלתי אתכם וכולן בפרשת וארא ובין כוס ראשון לשני אם רצה לשתות ישתה דחמרא מגרר גריר לבא ואכיל לה למצה לתיאבון אבל בין שלישי לרביעי לא פן ישתכר ולא יגמור את ההלל ואין לומר והלא … להמשך קריאה

תורה – ל״ב – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ב:ש״א א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח (תהילים נ״א:י״ז), וְהוּא בְּחִינַת רִקּוּדִין שֶׁל חֲתֻנָּה. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נְתוּנָה לְזִוּוּג, הִיא אִתְקְרִיאַת נַעֲר בְּלֹא ה' (זוהר בא דף לח:), גִּימַטְרִיָּא שַׁ"ךְ דִּינִים, ב׳ וְכַד אִתְתַּקְנַת לְזִוּוּג אִתְקְרִיאַת נַעֲרָה בְּהֵ"א, שֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין עַל־יְדֵי ה' אַלְפִין שֶׁל אֶהְיֶה שֶׁבַּבִּינָה, כַּמּוּבָא בִּ"פְרִי־עֵץ־חַיִּים" שַׁעַר עֲמִידָה. ג׳ נִמְצָא … להמשך קריאה

מבוא התלמוד פרק ל״ב

א׳ טרם אכלה לדבר, אמרתי לבאר דרך נכון, לישב הסתירות, ולישר המעוקלות הנופלות בהשקפה ראשונה נדון ענין האגדות, כי ראינו המשפט אשר החריצו חז״ל על האגדות, היו פעם לטובה ופעם לרעה, פעם לטובה אמרו בספרי פ׳ עקב רצונך להכיר מי שאמר והיה העולם, למוד אגדה שמתוך כך אתה מכיר אותו, ופעם אמרו להיפך עקיבא מה … להמשך קריאה

מבוא התלמוד פרק ל״ג

א׳ נשאר אצלנו לבאר ולדבר מענין חתימת המשנה והתלמוד, וכבר ידענו דסדר המשנה היה עוד קודם רבינו הקדוש ואמרו (שבת קכ״א ע״א) משנה זו בימי נחמי׳ בן חכליה נשנית, ראינו דכל המשניות בפ״ק דביצה, יבאו אלינו עוד מזמן נחמי׳ בן חכליה בתחלת בית שני בשעה שנאסר על ידו טלטול כלים בשבת, ועוד אמרו (סנהדרין מ׳ … להמשך קריאה

פרק ל״ג

——– א׳ ברישא צריכין למיתב בההוא דינא חמשא ומסיים לההוא שליח ב"ד סנדלא ברגליה ומקרי ליה ליבמה מאן יבמי ומקרי ליה ליבם לא חפצתי לקחתה ואתיה יבמה ושריא לה לסנדלא ושלפא ליה מכרעיה ושדיא רוקא נפישא על ארעא קמי יבם וצריכין דייני למיחזי רוקא כי נפיק מפומה דיבמה ומקרין לה ליבמה ככה יעשה לאיש וגו' … להמשך קריאה

תורה – ל״ג – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ג:ש״ב א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב: (תהילים ל״ד:י״ג) ב׳ א הַכְּלָל הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ (שם נו): בַּה' … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ל״ג

א׳ אלו הם פירושי אגדה של פסח והוא במכילתא.‏ ב׳ הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים היה אלא שקפצה עליו זקנה, ‏שבשעה שנתמנה נשיא, כמו ששנינו במסכת ברכות אהדרו ליה תריסר דרי חוורתא ואותו ‏היום עמד בן זומא ודרש ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות. ימי חייך היה לו לכתוב. כל ‏למה … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ל״ד

א׳ פעם אחת שכח ר׳ ולא אכל מצה אחר סעודתו קודם ברכת המזון ולאחר כך ‏הוזכר ולא רצה לחזור ולאכול ממנה לפי שהיה צריך לברך אחריה ולשתות מכוס של ‏ברכה ואי אפשר לשתות בין כוס של ברכת המזון לכוס של הלל דאמור רבנן בין הכוסות ‏הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה … להמשך קריאה

פרק ל״ד

——– א׳ מה דהוה קדמנא ביום פלוני דהוא אנך בירח פלוני למנינא דרגילנא ביה אנחנא דייני דמקצתנא כתיבין לתחתא במותב תלתא כחדא הוינא בבית דין (יבמות לט:) איך דפלונית בת פלוני ארמלת פלוני בר פלוני סליקת לקדמנא לבי דינא והקרבת לקדמנא גברא חד דשמיה פליני בר פלוני יבמה וכן אמרת פלוניתא דא דאנא הוה נסיב … להמשך קריאה

תורה – ל״ד – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ד:שי״א א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (שמות י״ט:ו׳) ב׳ א כְּתִיב: חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי (תהלים סט); הַיְנוּ הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַחֶרְפָּה הַשּׁוֹרָה עַל לִבּוֹ: … להמשך קריאה

תורה – ל״ה – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ה:ש״כ א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן: (תהלים פט) ב׳ א דַע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב אֶת הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם, וְהוּא בְּחִינַת זַרְקָא, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקונים תיקון כא דף מג: ובדף ס. ותיקון סד דף פו: ובתיקונים שבסוף הזוהר חדש דף קט:): דְּאִזְדְרִיקַת לַאֲתָר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן; … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ל״ה

א׳ והשלש מצות מברך אחת לברכת המוציא ואחת לאכילת מצה ולבציעה ואחת לכריכה וכן ‏אמר לו ר׳ יעקב הזקן משום אביו הואיל ושלשתן באו לשם מצוה תעשה מצוה בשלשתן ‏אבל שאר בני אדם מניחין האחת שלימה ולא נכון לעשות כן.‏ לעילוי נשמת רבי שלמה בן רבי יצחק מקור: primo.nli.org.il דיגיטציה: ספריא רשיון: בנחלת הכלל

פרק ל״ה

——– א׳ (תו"כ בהר) ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים מה ת"ל מנין אתה אומר ישראל שבא על שפחתו וילדה ממנו בן שמותר אתה לשעבדו ת"ל [אשר יהיה לך] מאת הגוים אשר סביבותיכם ולא מן הכנענים שבארץ מהם תקנו בניהם ובנותיהם הן עצמן מנין ת"ל מהם תקנו עבד ואמה מקיש עבד לאמה מה אמה … להמשך קריאה

תורה – ל״ו – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ו:של״א א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי וְכוּ': (תהלים כז) ב׳ א וְזֶהוּ כְּלָל, כִּי כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הוּא מֻשְׁרָשׁ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, מֻשְׁרָשִׁים בְּשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. ג׳ וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים, שֶׁכְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, הֵם שִׁבְעִים לָשׁוֹן, … להמשך קריאה

פרק ל״ו

——– ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ל״ו

א׳ הבא להוציא אחרים ידי חובתן בהלל והגדה וסדר ברכות של מצה ומרור, יקדש וישתה ‏כוס ראשון ויטבול טבול ירק הראשון ויאמר ההגדה וישתה כוס שני ויפרוס פריסת ברכת ‏המוציא ועל אכילת מצה ויאכל ויברך על המרור ויאכל ויכרוך כהלל ויקום ויעשה כן בכמה ‏בתים וכן בביתו באחרונה ויגמור סעורתו ויברך על מזונו וישתה כוס … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ל״ז

א׳ ליל שמורים שחל להיות בשבת מוזג אדם כוס של יין ואומר עליו ויכולו. ובורא פרי הגפן. ‏ואשר בחר בנו. ושהחיינו. ואינו אומר שעשה נסים מפני שעתיד לאמרו בהגדה אשר גאלנו ‏וכו׳ וכוס שאמרו שיחזיק רביעית הלוג ומוזג כוס לכל אחד ואחד מבני ביתו אחד אנשים ‏ואחד נשים ואם חל להיות במוצאי שבת, מברך בורא … להמשך קריאה

תורה – ל״ז – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ז:של״ט א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: (תהילים ק״ה:ד׳) ב׳ א כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הִיא בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ (זוהר בא דף מב.), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ג:ז׳): לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו: ל״ז:ש״מ א׳ ב וְגוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת אָדָם וּבְהֵמָה, חֹמֶר וְצוּרָה, חָכְמָה וְסִכְלוּת, בְּחִינַת אוֹר וָחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת … להמשך קריאה

פרק ל״ז

——– א׳ (נדרים ט.) דאסיר ליה לבר ישראל למידר נדרא ומאן דנדר ומשתבע למיסר מידעם עליה או מיעבד מידעם חוטא הוא ואי עבר ונדר מיחייב לקיומי ומנלן דאסיר למינדר דכתיב וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא הא לא חדלת איכא חטא וכתיב טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם והני מילי מילתא דלא מחייבא … להמשך קריאה

תורה – ל״ח – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ח:שמ״ז א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וְכוּ': (שמות ט״ו:ד׳) ב׳ א כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְפַשְׁפֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת, אִם הוּא דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהַסִּימָן שֶׁל דְּבֵקוּת הוּא תְּפִלִּין, כִּי תְּפִלִּין הֵם סִימָן עַל הַדְּבֵקוּת: ל״ח:שמ״ח א׳ ב וְאִי־אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת תְּפִלִּין אֶלָּא שֶׁיַּעֲלֶה אֶת הַדִּבּוּר וִיתַקְּנֵהוּ. כִּי הַדִּבּוּר … להמשך קריאה

פרק ל״ח

——– א׳ (נזיר ד:) תניא אמר רבי שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד פעם אחת בא לפני אדם אחד מן הדרום ראיתיו יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים אמרתי לו מה ראית להשחית שערך זה נאה אמר לי רועה הייתי לאבא והלכתי למלאות מים מן המעיין ונסתכלתי בבואה שלי … להמשך קריאה

איסור והיתר לרשי ל״ח

א׳ ומביאין לפניו קערה ובה שלש מצות וירקות שאינן אמרא אמרא כגון חסא דפנו ולא ‏גרגירא אירונאי או כרפסא וופין או שצרפויילי או כוסברתא אלורנדרא או קפוטות פירוש. ‏ושני תבשילין זכר לחגיגה ולפסח דג וביצה או ביצה ובשר או אפילו ממין אחר כגון שאחד ‏צלי ואחד מבושל שהרי אמר רבינא דאפילו עצם ובישולו חשובין שני … להמשך קריאה

תורה – ל״ט – ספר ליקוטי מוהר"ן

ל״ט:שנ״ח א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ (דברים י״א:ט״ו). ב׳ עֵשֶׂב – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. ג׳ בְּשָׂדְךָ, לְשׁוֹן שִׁדּוּד וּשְׁבִירָה. ד׳ כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֵיזֶה רְעָבוֹן, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת אֲכִילָה, יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם (תהילים קמ״ז:י״ד), וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים מִלְּמַטָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָשִׁים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן