פרק ל״ד

——–

א׳ מה דהוה קדמנא ביום פלוני דהוא אנך בירח פלוני למנינא דרגילנא ביה אנחנא דייני דמקצתנא כתיבין לתחתא במותב תלתא כחדא הוינא בבית דין (יבמות לט:) איך דפלונית בת פלוני ארמלת פלוני בר פלוני סליקת לקדמנא לבי דינא והקרבת לקדמנא גברא חד דשמיה פליני בר פלוני יבמה וכן אמרת פלוניתא דא דאנא הוה נסיב לי פלוני בר פלוני מיתנא אחוה דפלניא דנן מן אבוהי ושכיב וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק וברא וברת ומקיים שמיה בישראל לא שבק והדין פלניא אחוהי דההוא פלניא מיתנא חזי ליבומי יתי מן אורייתא כען אנתון רבנן דייני אמרו ליה אם צבי ליבומי יתי יבם ואם לא ליטלע לי קדמיכון רגלי' דימינא ואישתמודענוהי לפלניא דנן דאחוהי דההוא פלניא מיתנא מן אבוהי הוא ואמינא ליה אם צבית ליבומי יתה יבם ואם לא אטלע לה קדמנא רגלך דימינא ותשרי סינך מעל רגלך ואמר לית אנא צבי ליבומי יתה וכיון דאמר קדמנא כן הקרינוה לפלניתא דא מאן יבמי ואף להדין פלניא אקרינוהי לא חפצתי לקחתה ואטלע לה קדמנא רגליה דימינא ושרת סיניה מעל רגליה ורקת באנפוהי רוקא דאיתחזי לנא מן פומה על ארעא. ותו הקרינוה להדא פלניתא ככה יעשה לאיש וגו' ותו אקרינוה ונקרא שמו בישראל וגו' ואנחנא דייני וכל דהוו יתבין קדמנא בבי דינא ענינא כולנא בתרהא ואמרנא חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל תלתא זימנין ומדאיתעבד עובדא דנן קדמנא אשרינוהא לפלניתא דא למהך להתנסבה לכל גבר דתצבי ואינש לא ימחה בידה מן יומא דנן ולעלם ובעת מיננא פלניתא דא גיטא דחליצותא דנן וכתבנא וחתמנא ויהיבנא לה דליהוי בידה לזכו כדת משה וישראל וחתמין תלתא ומשתריא לאלתר. (שם קו:) מצות חליצה קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה. כתובת יבמין כתוב בהלכות קטן. (שם לט.) ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. (שם כא:) כי אתא רב יהודה בר שילא ממערבא אייתי ואתא מתניתין בידיה כל שבנקבה ערוה בזכר משום שניה ואמרינן עלה אמר רבא כללא הוא חמותו אסורה אשת חמיו מותרת חורגתו אסורה אשת חורגו מותרת בת חורגו ערוה אשת בן חורגו מותרת הא דרב יהודה בר שילא לאיתויי מאי לאיתויי אשת אחי האם מן האם דאסירא דגזרו בה רבנן משום אחות האם מן האם ש"מ. (שם כב.) א"ל רבא לרב נחמן חזי מר האי מרבנן דאתא ממערבא ואמר איבעיא לן גזרו שניות בגרים או לא השתא יש לומר ערוה אי לאו דלא לימרו אינשי קאתי מקדושה חמורה לקדושה קלה לא גזרו בה רבנן מאי טעמא דהא אמור רבנן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי שניות צריכה למימר דלא גזרו בהו רבנן אלמא ליכא שניות בגרים. אמר רב נחמן הואיל ואתא לידן נימא בהו מילתא אחים מן האם לא יעידו ואם העידו עדותן כשרה אחין מן האב מעידין לכתחלה אמימר אמר אחד אחין מן האב ואחד אחים מן האם מעידין לכתחלה מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
מהדורת מנדלבוים, נויארק. בית המדרש לרבנים שבאמריקה, תשכ"ב