מערכת אתר אשובה א׳ כבר הראיתי בספרי דרכי הוראה, כי גם בעניני הדרשות הלכה למעשה, לא שם הדורש עינו ולבו, רק לפעול אצל המון השומעים שידעו להתנהג כשורה, ולפעמים דריש בציבור שלא כהלכה. מפני הסיבה שלא יבאו לזלזל באיסורי דרבנן. והחמיר עליהם יותר מן הראוי, ע׳ (חולין ט״ו ע״א). וכן בדרושי אגדה הנה מטרת הדורש היתה, רק למען … להמשך קריאה
——– א׳ מאן דקבע מזוזה מיחייב לברוכי ב"א ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה וכד עביד מעקה מיחייב לברוכי וצונו על המעקה. (פסחים ז:) אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהם עובר לעשייתן אמר רב חסדא חוץ מן הטבילה בלבד משום דאכתי גברא לא חזי. תניא נמי הכי … להמשך קריאה
א׳ דין מורסן. אין עושין מורסן לעוף בשני ימים טובים בין לפניהם בין לאחריהם משום דכתיב לכם מאי לכם לכם ולא לגוים לכם ולא לכלבים לכם ולא לעופות לכם לכל צרככם ולא לצורך בהמותיכם אבל בחולו של מועד שרי ובחולו של מועד של פסח צריך שנוי שלא יבא לידי חמוץ הילכך צריך להכניס הסובין בתוך … להמשך קריאה
כ״ו:רמ״ד א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. וְאָמַר לְהוֹ: בְּהַיְנוּ דְּעָל: ב׳ רְצִיצָא, זֶה אֶפְרוֹחַ. זֶה בְּחִינַת צַדִּיק, בְּחִינַת (תהילים ע״ב:ז׳): יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק. ג׳ שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ: הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ, וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בִּצְלוֹתֵהּ וּבָעוּתֵהּ – בְּאֵיזֶה מִן הַמְּקוֹמוֹת מִן הַתְּפִלָּה, צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר. ד׳ וְהֵשִׁיב … להמשך קריאה
א׳ דין תנור בשותפין. שאלו את רבי ישראל וגוי שיש להם תנור בשותפות מהו לומר לו טול אתה שבוע של פסח ואני אטול שבוע של אחר הפסח כנגדו ולאפות בו בשבת ואמר רבי מתנה ישראל קודם הפסח ויטול המנו דמים מאותו שבוע ואינו דומה לגוי וישראל שיש להם שדה בשותפות לא יאמר לו טול אתה … להמשך קריאה
א׳ ולקחתם.[א] ר' אבא בר כהנא פתח קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר (משלי ח:י). א"ר אבא בר כהנא קחו מוסרי ואל כסף, קחו מוסרה של תורה ואל כסף. למה תשקלו כסף (ישעיה נה:ב), למה אתם שוקלים כסף לבני עשו, לא בלא לחם (שם), על שלא שבעתם מלחמה של תורה. ויגיעכם בלא לשבעה (שם), … להמשך קריאה
——– א׳ (מנחות מג:) תנו רבנן וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בה ואיזו זו קריאת שמע דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן. תנו רבנן וראיתם אותו וזכרתם ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הסמוכה לה ואיזו היא זו כלאים דכתיב לא תלבש שעטנז וסמיך ליה גדילים … להמשך קריאה
כ״ז:רמ״ה א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ, הֵיכָא נָפֵק רוּחָא. אָמַר לְהוֹ: בְּהַיְנוּ דְּעָל: ב׳ א כִּי לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד – זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְהֵם … להמשך קריאה
——– א׳ ולקחתם.[א] ר' אבא בר כהנא פתח קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר (משלי ח:י). א"ר אבא בר כהנא קחו מוסרי ואל כסף, קחו מוסרה של תורה ואל כסף. למה תשקלו כסף (ישעיה נה:ב), למה אתם שוקלים כסף לבני עשו, לא בלא לחם (שם), על שלא שבעתם מלחמה של תורה. ויגיעכם בלא לשבעה … להמשך קריאה
א׳ הרבה ענינים בתלמוד, אין אפשרות לפרשם כפשוטם. כי הנגלה מהם הוא הגשמה לשי״ת חלילה. ולפעמים חירוף וגידוף ג״כ. ואנו מוכרחים ומחויבים להאמין. כי מורישי הקבלה האמתית. אשר נודעו לנו לצדיקים וקדושים. וחכמים מובהקים לא ידברו דברים זרים. רק צריכים להאמין כי נאמרו הדברים דרך רמז וסוד. נסתר. ומורים על ענינים נשגבים מדעתינו עומדים ברומו … להמשך קריאה
א׳ ביום השמיני עצרת.הלכה, אדם מישר' מהו שיהא לו מותר לאכול בסוכתו ביום השמיני, כך שנו חכמ', אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום האחרון. א"ר יהושע בן לוי צריך אדם להפריש עצמו מסוכתו ביום השמיני שכבר אמרה תורה בסוכת תשבו שבעת ימים (ויקרא כג:מב), ולא שמנת ימים. ואם היתה סוכתו … להמשך קריאה
——– א׳ (יבמות ב.) חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם בתו ובת בתו ובת בנו בת אשתו ובת בתה ובת בנה חמותו ואם חמותו ואם חמיו אחותו מאמו ואחות אמו ואחות אשתו אשת אחיו מאמו ואשת אחיו שלא היה בעולמו וכלתו הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן … להמשך קריאה
כ״ח:רנ״ה א׳ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא. אָמַר שֵׁם, קָם וְתָלָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא. אָמַר לְהוֹ: אַפִּיקוּ לִי לִבְנֵי וְטִינָא מֵהָתָם. אָמְרוּ: וּמִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְאַסּוּקֵי הָתָם. אָמַר: וּמִי אִיכָּא דְּמָצֵי לְמִבְנֵי בֵּיתָא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא: ב׳ א הַמִּתְנַגְּדִים הַמְבַזִּים וְהַמְחָרְפִים יִרְאֵי הַשֵּׁם – זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֵׁדִין … להמשך קריאה
——– א׳ ביום השמיני עצרת.הלכה, אדם מישר' מהו שיהא לו מותר לאכול בסוכתו ביום השמיני, כך שנו חכמ', אבל מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יום האחרון. א"ר יהושע בן לוי צריך אדם להפריש עצמו מסוכתו ביום השמיני שכבר אמרה תורה בסוכת תשבו שבעת ימים (ויקרא כג:מב), ולא שמנת ימים. ואם היתה … להמשך קריאה
א׳ ונבא עתה לבאר המופתים יוצאים מגדר הטבע, אשר נמצאו ברוב ענין בספרי התלמוד ובברייתות, ולהזכיר גם כן דעת רבותינו הקדמונים, והחלטת דעתם וחריצת משפטם. כגון מה שאמרו חז״ל (תענית י״א ע״א) שנקדה לו חמה לנקדימון בן גיריון, ולר׳ פינחס בן יאיר נקרע נהר גינאי (חולין ו׳ ע״א): וכן הנסים שהראה ר׳ אליעזר בן הורקנוס, … להמשך קריאה
א׳ דין קידוש. בליל שני ימים הראשונים של פסח אין אומרים (ו׳ ב׳) קדוש על היין בבית הכנסת לפי שקדוש אחד מארבע כוסות ואין שותין אותו בבית הכנסת נמצא שותה חמשה כוסות ולפיכך אין מקדשין שהרי אין כאן להוציא שום אדם ידי חובתו מפני שאין עני בישראל הפוחת מארבע כוסות של יין ואין זה דומה … להמשך קריאה
——– ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות … להמשך קריאה
כ״ט:רס״א א׳ הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ, מַאי חָזֵי דְּאָזֵל לְהֵיכָא דְּמִדְלֵי מִנַּהּ. שְׁקַל סִכְּתָא דָּצָהּ לְתַתָּא לָא עָל, דָּלֵי דָּצָהּ לְעֵלָּא עָל. אָמַר: הַאי נַמִּי מִתְרַמִיָא לֵהּ בַּת מַזָּלֵהּ: ב׳ הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ וְכוּ': ג׳ א כִּי לֹא כָּל דִּבּוּר נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע … להמשך קריאה
א׳ דרך המשל הנהוג אצל חז״ל, הוא אחד מן ל״ב מדות דר׳ אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי באגדה, וחז״ל השתמשו בדרך זה ברוב ענין. לבאר המקראות וכן להשיב לחכמי עמים, ולמינים, עת עוררו טענות נגד התורה. וע״פ הרוב גם הלבוש החיצון אשר הלבישו בו חז״ל דבריהם, נחמד להשכיל ומתוק לחיך, וע׳ ריש מדרש קוהלת … להמשך קריאה
א׳ דין מרור. רבי לא מצא חסא בפסח והביא מרויי״א ועיקר של פופר״ץ והם שנוים בפרק ערבי פסחים ומברכין עליהן על אכילת מרור ומה שמברכין על שאר ירקות בורא פרי האדמה לפי שאינו יכול לטעום מן המרור בלא ברכה וברכת מרור אין זה ברכה של ירקות אלא ברכת המצות ולפיכך אין מברך אכילת מרור ובורא … להמשך קריאה
ל׳:רע״ג א׳ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לָהּ, ב׳ בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא. ג׳ וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, ד׳ וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי. ה׳ אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ: הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא. אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ: הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא: ו׳ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ'. ז׳ א הַשָּׂגוֹת … להמשך קריאה
——– א׳ (יבמות קיג. ותוספתא כתובות פ"א) פקח שנשא חרשת או שוטה כתובתן מאתים מפני שרצה לזוק לה נכסיו. חרש ושוטה שנשאו פקחות אף על פי שחזר חרשת ונתפקח שוטה ונשתפה אין להם כתובה רצו לקיים נותנין כתובה מנה. גוי ועבד הבא על בת ישראל אע"פ שחזר גוי ונתגייר עבד ונשתחרר אין להם כתובה רצו … להמשך קריאה
א׳ סדר ערוך שסדר רבינו שלמה. כשחל פסח להיות בשבת אומר ויכולו בורא פרי הגפן ואת יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ואחר כך אומר שהחיינו וכו׳ ונוטל ידיו ומברך על הירקות בורא פרי האדמה וטובל בחרוסת ואוכל ובוצע אחת מן המצות לשתים ונותן חציה בין שתי השלימות וחציה … להמשך קריאה
א׳ עוד נתנו לנו חז״ל כלל גדול (חולין צ׳ ע״ב) דברי חכמים גוזמא וע׳ ג״כ (עירובין י׳ ע״א) וסימנך מתניתא גוזמא. וע׳ ג״כ ריש עירובין בשלמא בר קפרא גוזמא. והביאו חז״ל בחולין. מן שלשה מקומות. אשר דברו חז״ל בהפלגה במספר שלש מאות, ומזה המין הוא מה שזכרו חז״ל (בכורות נ״ד ב׳) מביצת בר יוכני, ששברה … להמשך קריאה
א׳ ואוכלין סעודתן וכשיגמור הסעודה אוכל מן הפרוסה שהניח תחת המפה והיא לחובת אכילת מצה באחרונה שהיו אוכלין בימי המקדש מצת חובה עם הפסח בגמר סעודה ואחר כך נוטל ידיו למים אחרונים ומברך ברכת המזון על כוס שלישי וחוזר ומוזג כוס רביעי ואומר (עליו הגדול וחותם) לא לנו עד גמר הלל וחותם ביהללוך וחוזר ואומר … להמשך קריאה
ל״א:רפ״ג א׳ אָמְרוּ לֵהּ: אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵי לְמָתָא. אַיְתֵי פָּארֵי, שְׁדָא לְהוּ. אָמַר לְהוֹ: אִפְשְׁלֵי לִי חַבְלֵי דְפָארֵי, וַאֲעַיְלֵהּ. אָמְרוּ לֵהּ: וּמִי אִיכָּא דְּמִפְשַׁל חַבְלֵי מִפָּארֵי. אָמַר לְהוּ: וּמִי אִיכָּא דְּמַיְתִי בֵּירָא מִדַּבְרָא לְמָתָא: לְשׁוֹן ב׳ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה א צְדָקָה הִיא בְּחִינוֹת הַגַּלְגַּלִּים, כְּמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר … להמשך קריאה