סעי' ו' – שכח רצה בשבת או יעלה ויבא ביו"ט אומרה ברכה בפני עצמה קודם הטוב והמטיב – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בגמ' מט. טעה ולא הזכיר של שבת אומר בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת: טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בי"ט אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה בא"י מקדש ישראל והזמנים. כתב הראב"ד צריך לומר לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה. … להמשך קריאה

בהמשך – בשבת ויו"ט כולל בברכה גם שבת וגם יו"ט, וכן שבת וראש חודש. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואי מקלע שבת וי"ט בהדי הדדי כולל ואומר ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וי"ט לעמו ישראל לששון ולשמחה ולזכרון בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים: וכתב הב"י שכן כתבו שם התוספות (ד"ה ברוך), והרא"ש. וכתבו הגהות מיימון בפ"ב (אות ו) וכן שבת וראש חודש אך שאינו חותם בראש חודש: … להמשך קריאה

השכרת דירה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הרוצה להשכיר דירתו לאורחים לשבת, מותר לו לקבל את דמי השכירות, כיון שמשלמים גם עבור הזמן ששהו בדירה קודם השבת ובצאת השבת. (ב קלה) וזהו גם טעם ההיתר בתשלום לבתי מלון בשבת. ובתנאי שהליכתו למלון במתכונת של צניעות ויראת שמים, כגון שהולכים קבוצה גדולה של כמה משפחות, ומבלים … להמשך קריאה

בהמשך – פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש – ספר מנחת שי

——– בגמ' מט: אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב: לא שנו אלא שלא פתח בהטוב והמטיב, אבל פתח בהטוב והמטיב – חוזר לראש. וכתב הב"י לדעת הראב"ד בהשגות (פ"ב הי"ב) וכן דעת ה"ר יונה (לו. ד"ה לאות) והרשב"א (מט: ד"ה לא). א"צ לחזור לראש ברה"מ אלא חוזר לתחילת בונה ירושלים, וכמו שאם לא אמר … להמשך קריאה

שכר לדבר מצוה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב הרשב"א: הגון וראוי יותר לקחת שליח ציבור בשכר מאשר בהתנדבות, כי כאשר מקבל שכר, מקפיד יותר ומתבונן ונזהר יפה בתפילתו. וגם על ידי זה, לא כל הרוצה לעלות שליח צבור, יעלה. ע"כ. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן נג סכ"ב): "שליח ציבור בשכר עדיף יותר מבנדבה". ולא … להמשך קריאה

סעי' ז' – שכח בר"ח או בחוה"מ יעלה ויבא לא חוזר, וקודם הטוב והמטיב מברך, ובר"ח לא חותם. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מט: אמר שמואל: טעה ולא הזכיר של ראש חדש בתפלה – מחזירין אותו, בברכת המזון כיון דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל – אין מחזירין אותו. ובגמ' מט. טעה ולא הזכיר של ראש חודש אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, ולא ידענא – אי אמר בה שמחה אי לא אמר … להמשך קריאה

סימן ברכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הגם שמותר לקבל שכר שבת עבור דבר מצוה, מכל מקום אינו רואה סימן ברכה מכסף זה. על כן, הנכון שיקנה בכסף חפצי מצוה, כספרי קודש או חוברות לזיכוי הרבים לחזקם בשמירת תורה ומצוות, ויזכה לראות ברכה במעשה ידיו. (ב קכא) אם מקפידים בדבר מצוה לקחת את שכר השבת … להמשך קריאה

בהמשך – שבת ור"ח, שכח ר"ח לא חוזר, שכח שניהם אם הוא לפני הטוב והמטיב כולל שניהם וחותם בשבת – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם ה"ר יוסף אם חל ר"ח בשבת והזכיר של שבת ולא של ר"ח שאינו חוזר אם פתח בהטוב והמטיב, ואפילו שחייב לאכול משום השבת, שלא תיקנו להחזיר בר"ח, וגם חיוב האכילה הוא משום השבת ולא משום ר"ח. וה"ר יחיאל ז"ל כתב ויש חולקים בזה ולזה דעתי נוטה, כיון דסוף סוף לא סגי … להמשך קריאה

סעי' ח' – סעודה שלישית דינה כר"ח שלא חוזר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שהסתפק ה"ר יחיאל בסעודה שלישית אם לא אמר רצה והחליצנו אם חוזר או לא, דלדעת ר"ת שלא חייב לאכול פת דינה כר"ח שאינו חוזר, ולשאר מפרשים שחייב לאכול פת, חוזר. וכתב הב"י שגם התוס' והמרדכי והרשב"א כתבו ספק זה. וכתב הגהות מימוניות בשם ראבי"ה כיון שנהגו העולם להזכיר וגם בירך על דעת … להמשך קריאה

איסור מקח וממכר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסרו חכמים לקנות ולמכור בשבת, שמא יכתוב שטר על המקח או את יתרת הסכום שעדיין לא שילם. (ב קמ) השבת – אוירת נופש יש לציין שבכפרי נופש יוקרתיים התשלום בימי הנופש עבור מוצרים שונים מתבצע אך ורק באמצעות חרוזים מיוחדים, הניתנים להשגה בתחילת ימי הנופש תמורת תשלום. המטרה … להמשך קריאה

צורך מצוה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גם מכירה של מצוה כארבעת מינים ותפילין, אסורה בשבת. אולם מותר למכור פתיחת ההיכל ועליות לתורה, כי אין כאן מעשה קנין, אלא התחייבות לצדקה בלבד. וכן מותר לערוך מגבית ולהתרים את הציבור עבור דבר מצוה. (ב קמג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב … להמשך קריאה

סעי' ט' – שלשה שזימנו ושכחו מעין המאורע, לא חוזרים על הזימון. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הכל בו וכ"פ בשו"ע שלושה שאכלו בשבתות ויו"ט, ושכחו להזכיר מעין המאורע והם צריכים לחזור לראש בהמ"ז, יברך כל אחד בפני עצמו, כי מידי זימון כבר יצאו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד … להמשך קריאה

מצרכי מזון מחנות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הנצרך למיני מאכל ומשקה בשבת, מותר לו לבקש מבעל החנות שיפתח את חנותו ויביא לו מצרכים, ובלבד שלא יזכיר לשון קניה ומכירה, ולא ישקול, ולא ימדוד, אלא יאמר: "תן לי כך וכך תפוחים, כך וכך אגוזים", וכיוצא. (סימן שכג ס"ד. שבת ג צה) לא יביא את המצרכים מהחנות … להמשך קריאה

סעי' י' – אחר יציאת השבת מזכיר של שבת בברכת המזון וכן בר"ח, פורים וחנוכה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שהרא"ש בתשובה כתב שלא מזכירים של שבת בחול. כמו תשלומי תפילת מנחה של שבת שמשלימה במוצאי שבת בנוסח של חול. וכ"כ הטור בסימן תרצ"ה גבי פורים שאם התחיל את סעודתו ביום ונמשכה עד הלילה שכתב הרא"ש שלא אומר על הניסים. אבל בהגהות מימוניות בשם הר"מ כתב שצריך לומר על הניסים. ובתשובה אשכנזית … להמשך קריאה

חנות פתוחה בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לשבת בחנות הפתוחה בשבת, בין אם החנות של גוי או של יהודי, שמא יחשדו בו שבא לקנות או לסייע לבעל החנות (ב קנד). וכיום שבעוונות הרבים יש מאחינו התועים שמחוסר ידיעה פותחים חנויותיהם בשבת, יש להעיר להם בנועם, ולחזקם באמונה בבורא עולם שהפרנסה ממנו, ואדרבה "השבת היא … להמשך קריאה

סעי' א' – ברכה רביעית פותחת בברוך ואינה חותמת. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' מח: ברכה רביעית הטוב והמטיב ולאו דאורייתא היא שחכמים תקנוה על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה הילכך פותחת בברוך דלא הויא סמוכה לחברתה. ואינה חותמת דהויא מטבע קצר. אע"ג דאיתא במדרש שצריך לומר בה ג' הטבות וג' גמולות אפ"ה אינה חותמת, דמעיקרא לא תקנו אלא הטוב והמטיב ואח"כ הוסיפו בה דברים הללו. … להמשך קריאה

מתנה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לתת מתנה בשבת, משום שנראה כמוכר חפץ לחברו. אולם רשאי להקנות לו את המתנה קודם שבת [על ידי שיתן את המתנה לאדם אחֵר, שיגביה אותה, ויאמר: "בהגבהה זו אני זוכה לפלוני במתנה". ולאחר מכן, אינו רשאי לחזור בו שלא ליתנה, כי משעה שהקנה לו את החפץ, זכה … להמשך קריאה

בהמשך – אומר בה ג' מלכיות ג' הטבות וג' גמולות – ספר מנחת שי

——– בגמ' מט: צריכה שתי מלכויות לבר מדידה, וכתב הב"י שנתבאר בסימן קפח', ושם באות ג' מבואר דאמרינן בגמ' מט. ג' מלכויות של הטוב והמטיב אחת לעצמה ושניים לאלו שלפניה שלא הוזכר בהם מלכות כיון שהם ברכות סמוכות, (ולא חייב להזכיר מלכות בברכות סמוכות. ב"י). ולמה צריך להשלים להם המלכות כיון שהזכרנו מלכות בית דוד … להמשך קריאה

לצורך מצוה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת מתנה לצורך מצוה. ולכן ישנם בתי כנסת שנהגו לתת מתנת עידוד לחתן בר מצוה בשבת. ואולם טוב שיזכו לו את המתנה קודם השבת, כנ"ל. (ב קנט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

סעי' ב' – בבית האבל אומר המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת וכו'. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מו: מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מלתא, פתח ובריך: הטוב והמטיב, אל אמת דיין אמת, שופט בצדק לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים. וכתב … להמשך קריאה

איסור מוקצה וטעמיו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסרו חכמים לטלטל [להזיז] חפצים מסויימים בשבת. ואיסור זה נקרא "מוקצה", מלשון הבדלה, הרחקה ודיחוי מטלטול החפץ בשבת. והטעם שאסרו כן, כי חששו שמא יטעו ויוציאו חפצים מרשות [היחיד] לרשות [הרבים], ויעברו על מלאכת "הוצאה" [כפי שבארנו לעיל, שבמקום שאין עֵרוּב, אסור להוציא חפץ מרשות היחיד [מהבית] לרשות … להמשך קריאה

טלטול מן הצד

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לטלטל מוקצה כשאינו נוגע בו ממש בידיו אלא על ידי דבר אחר, ובלבד שהטלטול יהיה לצורך דבר המותר. כגון: קליפות אגוזים ושקדים [שהן מוקצה כדלהלן], מותר לגררן בסכין או מגב לצורך ניקוי השלחן, וכן מותר לאוספם במטאטא לניקוי הבית. (שבת ג קסט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סעי' א' – אם כל אחד כוסו בידו יכול לטעום קודם המברך. – ספר מנחת שי

——– בפסחים קג: נחלקו מר זוטרא ורב אשי מר זוטרא בירך הגפן על כוס ראשון שמתחיל לשתות ועל כוס ברכת המזון, ורב אשי בירך רק על כוס ראשון ולא בירך על כוס ברכת המזון. וכתבו הרי"ף והרא"ש שהלכה כמר זוטרא כיון שברכת המזון היא מפסקת והוי הסיח הדעת על מה שאכל ושתה. וכתב הרא"ש לכן … להמשך קריאה

סעי' ב' – יברך מיד אחר ששתה הכוס ברכת מעין שלוש. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שדעת הבה"ג ורב עמרם שלא מברך מעין שלוש על כוס ברהמ"ז. וכתב ע"ז הרא"ש דמלתא דתמיהא היא שהרי ברכת המזון מפסקת וכן כתב המרדכי, והסמ"ג כתב שטעות סופר היא בבה"ג. והב"י ישב דבריו שסובר כרב אשי הנ"ל שלא ברך הגפן על כוס ברכת המזון, ורבנו יונה כתב טעמו של רב אשי שסובר … להמשך קריאה

טלטול כלאחר יד [בשינוי]

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לטלטל מוקצה "כלאחר יד" בגופו, כגון ברגלו, או שדוחפו במרפק, או שנופח בפיו והוא זז וכיוצא, אפילו אם עושה כן לצורך המוקצה שלא יגנב וכיוצא. על כן, המוצא כסף בשבת, מותר לדוחפו ברגלו למקום מסתור שלא יראוהו אחרים. (שבת ג קלו, קסז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סעי' ג' – ישתה רביעית כדי שיברך ברכה אחרונה ללא ספק. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ולעניין שיעור שתייתו שחייב בברכה אחרונה היה ר"י מסתפק אם הוא בכזית או ברביעית, לכך כתב שטוב ליזהר לשתות פחות מכזית או רביעית כדי להסתלק מן הספק. והכא אי אפשר לשתות פחות מכזית דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמא שהוא רוב רביעית, הלכך ישתה רביעית שלם: וכתב הב"י שכתב … להמשך קריאה

דילוג לתוכן