——–
כתב הטור שדעת הבה"ג ורב עמרם שלא מברך מעין שלוש על כוס ברהמ"ז. וכתב ע"ז הרא"ש דמלתא דתמיהא היא שהרי ברכת המזון מפסקת וכן כתב המרדכי, והסמ"ג כתב שטעות סופר היא בבה"ג. והב"י ישב דבריו שסובר כרב אשי הנ"ל שלא ברך הגפן על כוס ברכת המזון, ורבנו יונה כתב טעמו של רב אשי שסובר שברכת המזון לא נחשבת הפסקה. וסיים הב"י ומכל מקום כיון שהסכימו הפוסקים שלא כדברי בה"ג הכי נקטינן.
וכ"פ מרן אחר ששתה כוס של בהמ"ז יברך ברכה אחת מעין שלש.
וכתב המ"ב (ס"ק ח') ואם דעתו לשתות עוד אם שותה מיד יברך ברכה אחרונה בסוף שתיתו, אבל אם מתעכב יברך מיד ברכה אחרונה, שמא יפסיד הברכה אם יעבור זמן עיכול, שבשתיה הוא זמן קצר עד שיהא תאב לשתות שוב כמבואר בסימן קפד' סעיף ה'. ובביה"ל (ד"ה אחר ששתה) כתב שלדעת המ"א אם עבר שיעור עיכול צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אולם לדעת אבן העוזר והרבה אחרונים שכל שלא סילק דעתו מהאכילה או השתיה לא נתבטלה ברכה ראשונה אפילו שהה כל היום. (וכ"פ בלקו"י עמ' רכד' וכתב וטוב שיכון לפטור בברכתו הראשונה כל מה שיביאו לפניו. וכ"כ בחזון עובדיה ברכות עמוד קעג') . ואם יכול לברך ברכה אחרונה קודם שיעבור זמן עיכול וימשיך לשתות עוד על סמך ברכה ראשונה כתב בביה"ל (דה' יברך ברכה) בשם המ"א שאם טעה וברך ברכה אחרונה לא צריך לברך שוב ברכה ראשונה כיון שהיה דעתו לשתות עוד וכ"כ הגר"ז והחיי אדם. ור' עקיבא איגר בשם תשובות מלך כתב שדווקא אם בשעת ברכה אחרונה היה רצונו לשתות עוד, אבל אם שכח שצריך לאכול או לשתות עוד וברך ברכה אחרונה צריך לברך ברכה ראשונה על מה שיוכל או ישתה עוד. אולם לדעת הבגדי ישע ומאמר מרדכי והנהר שלום ברכה אחרונה בכל אופן נחשבת לסילוק כמו ברכת המזון, וצריך לברך שוב ברכה ראשונה. ובאליה רבה מפקפק בזה וכתב הביה"ל שצריך עיון למעשה. (ובילקו"י עמוד רכה' כתב שאם ברך ברכה אחרונה מחשש שמא יעבור זמן עיכול והיה בדעתו לאכול עוד אינו חוזר לברך עליהם ברכה ראשונה. ובשארית יוסף ג' עמ' שז' בהערה כתב, ואדרבה עדיף לנהוג כן לברך ברכה אחרונה על דעת לאכול עוד כדי שלא להפסיד ברכה אחרונה. וכן משמע בחזון עובדיה ברכות עמוד קעז' במקורות. אולם בהלכה ברורה אות ד' כתב שברכה אחרונה נחשבת להפסק ואם יברך ברכה אחרונה יצטרך לברך שוב ברכה ראשונה).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5