——–
כתב הטור שהסתפק ה"ר יחיאל בסעודה שלישית אם לא אמר רצה והחליצנו אם חוזר או לא, דלדעת ר"ת שלא חייב לאכול פת דינה כר"ח שאינו חוזר, ולשאר מפרשים שחייב לאכול פת, חוזר. וכתב הב"י שגם התוס' והמרדכי והרשב"א כתבו ספק זה. וכתב הגהות מימוניות בשם ראבי"ה כיון שנהגו העולם להזכיר וגם בירך על דעת להזכיר שוויה עליה כחובה כמו בתפילת ערבית שאם מתפלל שוויה עליה כחובה. ולכן צריך לחזור. וכתב הב"י אולם מדברי תרומת הדשן סימן לח' יתבאר לך דלא קימ"ל הכי. עוד כתב בשם התוס' שאם אכל בשבת סעודה רביעית לא חוזר לראש שהרי לא חייב לאכול סעודה זו כלל.
וכ"פ מרן סעודה שלישית בשבת דינה כר"ח.
וכתב המ"ב (ס"ק לא') שאע"פ שפסק מרן בסימן רצא' שחייב לאכול פת בסעודה שלישית עכ"פ אם שכח לא חוזר, דסב"ל. עוד כתב ובסעודה ג' ביו"ט לד"ה אינו חוזר שהרי לד"ה אינו אלא רשות וכמש"ל בס"ק כ"ו ומ"מ אם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אפילו בסעודה רביעית או חמישית בשבת ויו"ט אומר בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה וכו' או שנתן ימים טובים וכו' כמו שאומר בר"ח אע"פ שא"צ אז פת כלל באותו יום: וכתב בביה"ל (ד"ה בשבת דינה) שלדעת המ"א לא חותם בה כמו בר"ח שכל שבדיעבד לא מחזירים אותו לא חותם בה. אולם לדעת הנהר שלום מה שלא חותם בר"ח משום שאין היום כ"כ חשוב לכן לא תקנו בו חתימה, א"כ לפי זה בשבת ויו"ט שהיום חשוב שייך בו חתימה ולכן גם בסעודה רביעית בשבת וכ"ש בסעודה שלישית שחותם בה. (ולכאורה לדידן שבר"ח אומרה בלא שם ומלכות אפילו בפתיחה א"כ הוא הדין הכא יאמרנה בלא שם ומלכות וכפשטות דברי מרן שכתב שדינה כר"ח. אולם בהליכות עולם עמוד עט' ובחזון עובדיה שבת ב' עמוד שמג' כתב שבסעודה שלישית כיון שלדעת מרן חייבים לאכול פת יאמרנה בשם ומלכות בפתיחה וחתימה. ומ"ש מרן דינה כר"ח רק לענין שאינו חוזר. ומשמע שבסעודה רביעית בשבת שלא חייב בה כלל לא יאמרנה בשם ומלכות. אולם בהלכה ברורה אות לא' כתב שאומרה בשם ומלכות. וכן משמע בחזון עובדיה שבת ב' בעמוד שמו' במקורות). עוד כתב בביה"ל (ד"ה סעודה שלישית) בשם הרשב"א שחיוב אכילת פת בשבת הוא מהפסוק וקראת לשבת עונג ואין עונג בלא פת. ובתוספות רבנו יהודה לברכות כתב שהוא הדין ביו"ט שיש בו שמחה, ואין שמחה בלא לחם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5