——–
בגמ' מט: אמר רב מנשיא בר תחליפא אמר רב: לא שנו אלא שלא פתח בהטוב והמטיב, אבל פתח בהטוב והמטיב – חוזר לראש. וכתב הב"י לדעת הראב"ד בהשגות (פ"ב הי"ב) וכן דעת ה"ר יונה (לו. ד"ה לאות) והרשב"א (מט: ד"ה לא). א"צ לחזור לראש ברה"מ אלא חוזר לתחילת בונה ירושלים, וכמו שאם לא אמר יעלה ויבא בתפילה חוזר לרצה, גם כאן חוזר לרחם. ודחה דבריהם הרא"ש שבתפילה חוזר לרצה כיון ששלוש הברכות האחרונות נחשבות לברכה אחת, וכן בברכת המזון שלושת הברכות נחשבות לברכה אחת לכן חוזר לראש ברכת המזון. וכן פירש רש"י. וכן דעת הרמב"ם בפ"ב (הי"ב). וכתב הב"י ומאחר שהרמב"ם והרא"ש ורש"י מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן: עוד כתב הב"י בסמוך (סעי' ז') שהרשב"א דייק מהא דלא חוזר בראש חודש כיון שלא חייב לאכול פת, א"כ גם בכל סעודות יו"ט חוץ מלילה ראשונה של פסח וסוכות, אם לא אמר יעלה ויבא אינו חוזר כיון שלא חייב לאכול פת. וכ"כ התוס' בסוכה כז. אולם התוס' בברכות מט: כתב שחייב לאכול פת ביו"ט. וכ"פ הרא"ש שחייב לאכול פת משום שמחה ואין שמחה בלא לחם. וכן דעת הר"ן והמרדכי וכן דעת הטור שסתם שביו"ט חוזר ולא חילק בין לילה ראשונה של פסח וסוכות לשאר סעודות.
וכ"פ מרן והא דסגי בהך ברכה, דוקא כשנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, צריך לחזור לראש בהמ"ז. (אולם לדעת מרן שליט"א יביע"א ח"ט סימן מז' ובחזו"ע ברכות עמוד קד' כתב, שבכל ימים טובים אינו חוזר, חוץ מלילה ראשונה של פסח ושל סוכות. כיון שנחלקו הראשונים אם יש בהם חיוב אכילת פת, ואמרינן סב"ל נגד מרן. ועיין שם במילואים).
וכתב המ"ב (ס"ק כב') ואם נזכר אחר שאמר תיבת ברוך אתה פשוט דחוזר לומר רצה והחליצנו או יעלה ויבוא, ואומר אח"כ ובנה ירושלים וכו'. ואם נזכר אחר שאמר כבר ברוך אתה ה', מהנכון שיסיים תיכף למדני חקיך, כדי שלא יהיה השם לבטלה, והוי עדיין כלא סיים הברכה וחוזר לרצה: (וכ"כ בחזון עובדיה שבת ב' עמוד קצב' וכן בחזון עובדיה סוכות עמוד קא' ובילקו"י מועדים עמוד קמ'. אולם בהלכה ברורה אות יא' ויג' כתב שבשבת וליל פסח וסוכות יסיים בונה ירושלים. ויאמר אשר נתן בשם ומלכות ובשאר ימים טובים יסיים למדני חקיך וחוזר לרצה והחליצנו).
עוד כתב (ס"ק כג') בשם הח"א שדוקא אם אמר ברוך אתה ה' אמ"ה האל זה מקרי התחלה לברכה זו, אבל אם אמר רק בא"י אמ"ה, יסיים אשר נתן שבתות למנוחה וכו', ואח"כ יחזור ויאמר ברכת הטוב והמטיב. ובביה"ל נשאר על דין זה של הח"א בצע"ג, משום שמשמע בירושלמי שכל שפתח בברכה רביעית הסיח דעתו מברכה שלישית וצריך לחזור לראש, וכן מבואר באור זרוע להדיא, וכ"פ כמה אחרונים. (ובהלכה ברורה אות יא' ויג' כתב כהח"א).
עוד כתב (ס"ק כד') ואם טעה בברכה רביעית כגון שלא אמר בה שם ומלכות אע"פ שכבר גמר אותה אינו חוזר אלא להטוב והמטיב שהיא ברכה בפני עצמה [מ"א וש"א]: כתב בביה"ל (ד"ה לחזור) אם נרדם בבהמ"ז ואינו יודע באיזה ברכה עומד חוזר לראש בהמ"ז אם לא שיודע בודאי שאמר איזה מהברכות שאז אינו חוזר אלא למקום שמסתפק [ברכי יוסף]: עוד כתב בביה"ל (ד"ה לראש ברהמ"ז) שהמג"א כתב כיון שכל השלוש ברכות הם ברכה אחת כמו שכתב הרא"ש, לכן אם טעה אפילו באמצע ברכה שניה כגון שלא אמר ברית ותורה, חוזר לראש ברכת המזון. אולם הפמ"ג מפקפק מאוד בזה, משום שרש"י כתב שהטעם שחוזר לראש הוא, שכמו גבי תפלה אם עקר את רגליו – חוזר לראש, הכא נמי סיום הברכה הוא כעקירת רגלים. ולא כתב טעם הרא"ש שכל השלוש ברכות ברכה אחת הם. ואפשר שכן דעת הרמב"ם. וכן ג"כ בנהר שלום השיג על המ"א בזה. וגם הלא בלא"ה הראב"ד והרשב"א והרבינו יונה והרוקח פליגי אעיקר דינא דמחבר וס"ל דגם בטעה בבונה ירושלים ופתח בהטוב והמטיב אינו חוזר לראש, וסוברים ששלושת הברכות אינם ברכה אחת, ואף שאנו פוסקים כשאר ראשונים שאומרים שחוזר לראש, יתכן וסוברים כטעם רש"י, ולא כטעם הרא"ש, וכנ"ל. וע"כ דין זה דמ"א צע"ג למעשה . (עיין מה שהבאנו בסימן קפז' במ"ב ס"ק ח', שבהלכה ברורה כתב שאם לא אמר ברית ותורה ונזכר באמצע ברכה שלישית חוזר לנודה לך).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5