בהמשך – אומר כאמור פותח את ידיך. – ספר מנחת שי

——– בכל בו כתב שלא אומר כאמור פותח את ידיך, אלא חותמין הזן את הכל בלי שום פסוק, כי איך נביא פסוק שאומרו דוד לדברי משה רבינו ע"ה. וכתב הב"י ואין בטענה זו הכרח. ובדרכי משה (אות ב') כתב אבל המנהג כדבריו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

שריית צימוקים במים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לשרות צימוקים ושאר פירות במים, כדי שיתנו את טעמם במים וישתה מהם בשבת, ואין בזה איסור כבישה, שאין כבישה בפחות מ-24 שעות. (שבת ד תנט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

בהמשך – לא יאמר כי לעולם חסדו 'עמנו'. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שהרא"ש לא היה אומר כי לעולם חסדו עמנו, כי חסדיו הם עם כל חי. וכתב הב"י גם המרדכי כתב בשם ספר הפרדס שאין לאומרו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

הכנת סודה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להכין סודה במתקן 'סודה סטרים' או 'סיפולוקס' וכדומה. (שבת ה רפו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם … להמשך קריאה

הכנת קוביות קרח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר למלאות מים במתקן קוביות קרח או בשקית ניילון, וליתנם בתא ההקפאה לצורך שבת. וכן מותר להקפיא רוטב דגים או מרק רגלי בהמה, ואין לחשוש משום "בונה" בכך שהם נקרשים, שאין זה אלא גרמא בעלמא. ובלאו הכי, אין על זה שם בנין, כיון שאין לו קיום כלל. וכתב … להמשך קריאה

בהמשך – אמר בריך רחמנא מלכא מאריה דהאי פיתא, יצא ידי חובת ברכת הזן. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מ: גבי בנימין רעיא דכרך רפתא, אמרינן דאם אמר ברוך רחמנא מלכא מאריה דהאי פיתא יצא י"ח ברכת הזן. וכתב הב"י שמשמע שאין צריך לחתום בה. אבל הרשב"א כתב שצריך לחתום בה בריך רחמנא דזן כולא, שאל"כ לא יצא כיון שברכת הזן פותחת בברוך ומסיימת בברוך. ועל כגון זה נאמר מקום שאמרו להאריך … להמשך קריאה

סעי' ב' – צריך לומר ארץ חמדה טובה ורחבה. ברית, ותורה, ולהקדים ברית. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בגמ' מח: תניא רבי אליעזר אומר כל מי שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו נחום הזקן אומר צריך שיזכיר בה ברית שעל ידי ברית נתנה הארץ לאברהם רבי יוסי אומר צריך להזכיר בה תורה שבזכות התורה ירשו הארץ. ולא בא לחלוק אלא להוסיף. פלימו אומר צריך … להמשך קריאה

הכנת טחינה, מיונז, רטבים, ג'לי, מטרנה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כבר ביארנו במלאכת לש, שמותר להכין מאכלים אלו בשבת, עיין שם. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל … להמשך קריאה

יפוי המאכל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לדבק מאכלים זה בזה בצורה מיוחדת לנוי. וכן סלט חומוס או סלט ביצים וכיוצא, מותר להחליקם יפה בצלחת, ואין בזה משם בונה. שכשם שאין בנין בכלים, כך אין בנין באוכלים. כי בונה שחייב הוא דוקא כשיוצר כלי מתחילתו, וכן באוכלים כגון "מגבן", שיוצר הגבינה מתחילתה, אבל אם … להמשך קריאה

סעי' ג' – לא הזכיר ארץ חמדה טובה ורחבה, ברית, ותורה, חוזר. – ספר מנחת שי

——– ברכות מח: תניא, רבי אליעזר אומר: כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה, בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים – לא יצא ידי חובתו; וכתב הטור שאחיו ה"ר יחיאל ז"ל הסתפק לומר שמה שכתב לא יצא ידי חובתו הוא למצוה ולא לעיכובא שנצריכנו לחזור. והטור כתב כיון דברכת המזון דאוריתא לעיכובא קאמר וצריך … להמשך קריאה

סעי' ד' – לא הזכיר מלכות בית דוד מחזירים אותו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י הנ"ל בסעי' ג' מגמ' מח: וכ"פ הרא"ש כל שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו ומחזירים אותו. וכן הוא בירושלמי. וכ"פ מרן אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד, מחזירין אותו. (וכתב בהלכה ברורה אות יא' שאם לא הזכיר דינו כמי שלא הזכיר … להמשך קריאה

איסור רחיצה – גזירת הבלנים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חז"ל אסרו לרחוץ את כל הגוף במים חמים, משום "גזירת הבלנים" [בלנים הם האחראים על בתי המרחץ]. כי מתחילה כשהיה מותר לרחוץ כל הגוף בבית מרחץ בשבת, היו בלנים רשעים שכשהיו רואים שבאו רבים למרחץ ואין די מים חמים, היו מדליקים אש ומחממים מים. לכך, אסרו חכמים להתרחץ … להמשך קריאה

בהמשך – לא אמר על הניסים בחנוכה ופורים אינו חוזר. – ספר מנחת שי

——– בשבת כד. בחנוכה אין צריך להזכיר בברכת המזון ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה. וכתב הב"י שהפוסקים כתבו סתם שצריך להזכיר. ואם לא הזכיר פשוט שאינו חוזר שהרי בגמ' אמרו רק אם רצה להזכיר מזכיר. וכ"כ הרמב"ם וסמ"ג והגהו"מ ותרומת הדשן והכל בו. ואפילו נזכר תיכף שחתם ברכת ההודאה לא חוזר. ואם נזכר בהרחמן יאמר … להמשך קריאה

מים פושרים. מים קרים.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין להתרחץ אפילו במים פושרים, אבל במים קרים מותר, ומותר לפתוח מעט גם את ברז המים החמים [שהוחמו על ידי דוד שמש], כדי להפחית מעט מקור המים. ויתנגב במגבת בנחת שלא יבוא לידי סחיטה. (ד נז, ס) בני אשכנז נהגו שלא להתקלח אפילו במים קרים, אלא אם כן … להמשך קריאה

רחיצה חלקית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו או שאר אבריו במים חמים [מדוד שמש או מיחם מים], כל שבסך הכל אינו רוחץ את רוב גופו. (בית יוסף ושלחן ערוך סימן שכו ס"א ובאחרונים) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

סעי' א' – אחר ברכה שלישית עונה אמן שהיא סיום הברכות מדאוריתא. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' מה: בברכה שלישית חותם ברוך אתה ה' בונה ירושלים, ואומר אמן. דתניא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח, ותניא הרי זה מגונה לא קשיא, בשאר ברכות מגונה בבונה ירושלים משובח מפני שהוא סיום הברכות, דהטוב והמטיב לאו דאורייתא. וכ"פ מרן אחר שחתם: בונה ירושלים, יענה אמן אחר ברכת עצמו, מפני … להמשך קריאה

סעי' ב' – עונה אמן אחר בונה ירושלים בלחש. שלא יזלזל בברכה רביעית – ספר מנחת שי

——– בגמ' מה: רב אשי ענה אמן של בונה ירושלים בלחישה שלא ישמעו וידעו ששם גמר ברכות דאורייתא ויבואו לזלזל בברכה רביעית שהיא מדרבנן. ואביי ענה בקול שישמעו הפועלים ויקומו למלאכתם. וכתב התוס' שבה"ג פסק כרב אשי שיאמרנה בלחש, ועוד כשאין פועלים גם אביי מודה שיאמרנה בלחש. וכך כתב בהגהות מימוניות שמהר"ם נוהג כרב אשי, … להמשך קריאה

רחיצה לקטנים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לרחוץ ילד עד גיל 9 במים חמים. כי דינו כחולה שאין בו סכנה, וכדלהלן. (שבת ג שסא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

סעי' ג' – מזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד ולא יזכיר עוד מלכות. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מח: כל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו. וכתב הרמב"ם הטעם שצריך להזכיר מלכות בית דוד בברכה זו מפני שהוא עניין הברכה, שאין נחמה גמורה אלא בהחזרת מלכות בית דוד. ובשיבולי הלקט בשם ה"ר בנימין כתב הטעם כיון שאמרו במדרש שביום שנחלקה מלכות בית … להמשך קריאה

סבון

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להשתמש בשבת בסבון מוצק, ובני אשכנז מחמירים בזה. ואולם בסבון נוזלי, אף לבני אשכנז מותר ללא חשש. (שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן נ. שבת ד קסב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

סעי' ד' – נוסח ברכת רחם אחיד בין בשבת בין בחול. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מח: ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע, ופירש"י כלומר אינו צריך לא לסיים ולא להתחיל בשל שבת, אלא מתחיל ומסיים בנחמה, בנין ירושלים קרי נחמה, כל היכי דמתחיל בין רחם בין נחמנו. וכ"כ התו"ס דלא כאומרים נחמו בשבת דרחם הוי לשון בקשה ותחנונים, שהרי גם נחמנו הוא לשון תחנונים, וכדאמרינן … להמשך קריאה

נתינת מי בשמים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת מי בשמים ודאודורנט על הגוף והשיער, אבל לא על בגדיו. מפני שאסור להוליד ריח בדבר שמתקיים בו הריח, אבל בגוף ובשיער, שאין הריח מתקיים בהם זמן רב ומתנדף מחמת הזיעה, הרי זה מותר. (ג תי) מותר לזלף מי ורדים [זָהֶר] על הידים, וכן נהגו רבים מעדת … להמשך קריאה

סעי' ה' – מזכיר מעין המאורע בברכת רחם, כל מאורע בפני עצמו. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מח: בשבת אומר קדושת היום באמצע (רחם). כתב הטור שאומר רצה והחליצנו פי' זרזנו כמו ועצמותינו יחליץ. ובר"ח ובחולו של מועד אומרים בה יעלה ויבא. ואם חל שבת בר"ח או בח"ה אומר רצה והחליצנו ואח"כ יעלה ויבא, ואין מזכיר של שבת ביעלה ויבא ולא של ח"ה ושל ר"ח ברצה והחליצנו: וכתב הב"י שכן … להמשך קריאה

צחצוח שיניים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לצחצח שיניים במברשת עם משחה. ומותר גם להרטיב את המברשת במים, ואין בזה משום כיבוס (שו"ת שרידי אש ועוד. יביע אומר חלק ד סימנים כז-ל). ונראה שלפי מה שהתיר בהליכות עולם (ח"ג רכג) לנער בכח מעיל גשם העשוי מניילון, שכיון שאין המים נספגים בו, אין בו סחיטה, … להמשך קריאה

בהמשך – בטופס ברכות אין איסור שאילת צרכיו בשבת. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור גרסינן בירושלמי (שבת פט"ו ה"ג) תניא אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת רבי זירא שאיל לר' חייא בר אבא מהו למימר אבינו רוענו זוננו א"ל טופס ברכות כך הוא: וכתב הב"י ומכאן משמע שיש לגרוס זוננו בשור"ק במשקל (תהלים פה ה) שובנו אלקי ישענו וכמו שכתבו ה"ר דוד אבודרהם (עמ' שכג) ושבלי הלקט … להמשך קריאה

תשלום בהבלעה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– העובד בעבודה המותרת בשבת כגון מלצר, אסור לו לקחת שכר על עבודתו בשבת, משום שנראה כקונה ומוכר בשבת. אולם אם עובד בעבודה זו גם בימי החול, מותר להבליע לו את שכר השבת עם השכר של ימי החול. והיינו שיאמר לו, תן לי שכרי כך וכך לחודש, או לשבוע, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן