נתינת מים בתרמוס

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת מים רותחים מכלי ראשון לתוך התרמוס. שלא אסרו להטמין תבשיל שהועבר לכלי שני אף כשכוונתו לחממו. ועוד שעיקר הטמנה היא בבגדים ולא בכלים. (סימן רנז ס"ה. שבת א ע. ח"א תרסג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

מאכל עטוף בנייר כסף

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להניח על פלאטה מאכל מבושל כל צרכו, כדג, בורקס, קוגל וכיוצא, העטוף בנייר כסף או נייר אפיה. ואין בזה איסור הטמנה, מאחר והעטיפה היא במקום כלי העשוי לקבל את המאכל, שבודאי לא נחשב שמטמין בכלי. גם אין העטיפה באה אלא לשמור על המאכל שלא יתלכלך, שכן הדרך … להמשך קריאה

סעי' ד' – קבלה בשתי ידיו, נתינה לימין, מגביהו טפח, נותן בו עיניו, שיגור לאשתו. עיטור, עיטוף. – ספר מנחת שי

——– הזכרנו בסעיף א' הא דאמר ר' יוחנן הדחה שטיפה חי ומלא. וכתב הטור וסימנו חמש"ה. וכ"פ הרמב"ם כר' יוחנן שלא הביא אלא ארבע דברים אלו. אולם לדעת רבינו יונה ארבע לאו דוקא ור' יוחנן מודה גם בנותנו לימינו מזה שאמר ר' יוחנן שאלו ראשונים מהו שתסייע שמאל לימין ש"מ שצריך לאחוז הכוס בימין. ונמצא … להמשך קריאה

נתינת מאכל על מיחם וכיסויו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לחמם בשבת מאכל יבש מבושל כל צרכו על גבי מיחם חשמלי [כמבואר לעיל שאין בישול אחר בישול], אך לא יכסהו בבגדים, משום איסור הטמנה. (ח"א תרפב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

סעי' ה' – איטר יאחז הכוס בשמאל כל אדם. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם שיבולי הלקט שאם היה המברך איטר אוחז הכוס בימינו שהיא שמאל כל אדם כדאמרינן (מנחות לז.) גבי תפילין: וכ"פ מרן יש מי שאומר שאם המברך אטר (בלע"ז מנצ"ינו), אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם. וכתב המ"ב (ס"ק כ') שאם הוא שולט בשתי ידיו אוחז בימין שהוא ימין כל אדם. (ובהלכה … להמשך קריאה

סעי' ו' – לא ישיח המברך משנתו לו הכוס והמסובים בין הברכות. – ספר מנחת שי

——– בגמ' נא: אמר ר' אסי אין משיחין על כוס של ברכה. ופירש"י משאחזו עד שיברך. ומשמע מדברי רבינו יונה ורבנו ירוחם שגם המסובים לא רשאים לדבר. וכתב הב"י שאין נראה כן מדברי הטור וכתבו התו"ס ורבינו יונה והרא"ש שהמסובים לא ידברו בין הברכות בשעה שהמברך שותק מעט, ובדיעבד אם שחו יצאו דומיא דשמע תשע … להמשך קריאה

סעי' ז' – נכון שהמסובים יברכו בלחש עם המברך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם שבלי הלקט בשם ה"ר אביגדור כל אחד מהמסובין חייב לומר בלחש עם המברך כל ברכה וברכה ואפילו החתימות: וכן משמע מהרא"ש בתשובה גבי ברכות ק"ש שאומרים יחד עם שליח ציבור כי כשאדם קורא בפיו אף אם קורא מקצתה בלא כוונה יצא ע"כ. וכ"כ הארחות חיים בשם רבנו פרץ (תשב"ץ סי' שו) … להמשך קריאה

אש גלויה. אש מכוסה. פלאטה.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל תבשיל שהוציאוהו מהאש בשבת, אסרו חכמים להחזירו על אש גלויה, אף אם הוא יבש ומבושל כל צרכו, מכיון שנראה כמבשל מחדש בשבת. אבל על אש מכוסה או על פלאטה חשמלית, מותר להחזירו באופנים מסויימים, ואפילו אם החום השני גדול יותר ממקור החום הראשון שהיו מונחים עליו, מפני … להמשך קריאה

העברת התבשילים לפלאטה אחרת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם כבתה הפלאטה ורוצה להעביר את התבשילים לפלאטה של השכן, רשאי להעבירם, לפי התנאים המבוארים בהלכה הקודמת. (שבת א פט, ד שצד. ח"א תקז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

סעי' ח' – שאלת שלום בברכת המזון אסורה כתפילה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתוב עוד באורחות חיים (שם אות נג) לענין לשאול בברכת המזון מפני הכבוד או מפני היראה דינה כתפילה: וכ"פ מרן לענין לשאול בבה"מ מפני היראה או מפני הכבוד, יש מי שאומר שדינה כתפלה. וכתב המ"ב (ס"ק ל') דינה כתפלה שאין שואלין ומשיבין כלל והטעם מדמצינו שהחמירו חכמים בבהמ"ז שאין מברכין אלא במקום … להמשך קריאה

סעי' ט' – צריך לשבת בשעה שמברך ולא יעמוד או יסב. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וצריך לישב בשעה שמברך בין אם היה הולך כשאכל או עומד או מיסב כשמגיע לברך צריך לישב כדי שיוכל לכוין יותר וגם לא יהא מיסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימה. וכתב הב"י שכן מסקנת הגמ' נא: וכתב הרמב"ם בפ"ד (ה"א) דבדיעבד אם בירך כשהוא עומד או כשהוא מהלך יצא. עוד כתב … להמשך קריאה

תנור חשמלי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בהיות וההיתר להחזיר על פלאטה או אש מכוסה, הוא מפני שאין דרך לבשל עליהם בחול, לכך אין להחזיר תבנית עופות או דגים ותפוחי אדמה לתנור חשמלי ["מצב שבת"], כי כן דרך שימושם בחול, והרי זה נראה כמבשל מחדש. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

אופנים שמותר להחזיר לתנור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לבני ספרד – אם הוציא את התבנית והניחה על השיש שבמטבח או על כסא או שלחן כדי להוציא ממנה את התבשיל, מותר להחזירה לתנור כדי לשמור את חומו. אבל אם הניחה על הרצפה, אינו רשאי להחזירה. והטעם, כי לא התירו חכמים לתת נתינה חדשה לתנור [אפילו מאכל יבש … להמשך קריאה

סעי' י' – גם ברכת מעין ג' יאמרה מיושב. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הרמב"ם שנראה מדבריו שם דברכה מעין שלש נמי צריך לאומרה מיושב לכתחלה וכן כתב המרדכי (סי' קפד): וכ"פ מרן יש אומרים שגם ברכת מעין שלוש צריך לאומרה מיושב. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

סעי' יא' – האוכל בדרך ואוכל יכול לברך בהליכה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם הרא"ש הא דאמרינן אכל כשהוא מהלך צריך לישב ולברך. מיירי כשהוא הולך בביתו אבל מהלך בדרך ואוכל א"צ לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו אם יאחר דרכו כדאמרינן (ברכות ל א) גבי תפלה: וכתב הב"י וכ"כ הכל בו (סי' כה כב סו ע"ג) בשם התוספות אבל כתב שיש חולקים על … להמשך קריאה

הנאה ממעשה שבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אף על פי שחילול שבת הוא מהאיסורים החמורים ביותר שבתורה, מכל מקום לענין ההנאה ממנו, נאמר בתורה (שמות לא יד): "ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם". ודרשו חז"ל (חולין קטו ע"א): "היא קודש, ואין מעשיה קודש". והיינו, שמלאכה שנעשתה בשבת, לא אסרה התורה ליהנות ממנה, אבל חכמים … להמשך קריאה

סעי' יב' – אסור לברך כשהוא עוסק במלאכתו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י גרסינן בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ה) שאסור לברך והוא עוסק במלאכתו: וכ"פ בשו"ע אסור לברך והוא עוסק במלאכתו. וכתב המ"ב (ס"ק לז') שכן הדין בכל הברכות. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

בישל במזיד או בשוגג

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המבשל בשבת במזיד, אסור לו לאכול תבשיל זה לעולם, אבל לאחרים אסור לאוכלו רק בשבת, אבל למוצאי שבת מותר. ואם בישל בשוגג, כגון שלא ידע שהיום שבת, בשבת עצמה התבשיל אסור באכילה לכולם, אבל במוצאי שבת מותר אף למבשל עצמו. (סימן שיח ס"א. שבת ד תיח) ——– לעילוי … להמשך קריאה

מסעדה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המבשל בשבת בקביעות לצורך אחרים, אסור לאחרים לאכול תבשיל זה לעולם. על כן, בעל מסעדה שמבשל מידי שבת לצורך הקונים, אסור לאכול מתבשיליו. ובלאו הכי, מצד כשרות המאכלים, אסור גם בימי החול לאכול אצל אדם כזה, אף שבודאי לא התבשלו המאכלים בשבת. (ג כא, כג) ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

סעי' א' – יצא ממקומו ולא ברך במזיד יחזור, בשוגג יברך במקום שנזכר. – ספר מנחת שי

——– בברכות נא: תנן מי שאכל ושכח ולא ברך בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך ובית הלל אומרים יברך במקום שנזכר ובגמ' מחלוקת בשכח אבל במזיד יחזור למקומו ויברך. ופירש הב"י מחלוקת ב"ה וב"ש, לפי מה שכתב הטור שלב"ש אם ברך במזיד לא יצא, דלב"ה ההבדל בין יצא ממקומו בשוגג או במזיד הוא באופן שעדיין … להמשך קריאה

הורים מחללי שבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בן שזכה להתחזק בשמירת השבת, והוריו עדיין לא זכו, ובא לבקרם במוצאי שבת, ומגישים לו מהתבשילים שבישלו בשבת, מן הדין מותר לו לאכול מהם. אך אם חושש שייראה הדבר כהסכמה מצידו על חילול השבת, יאמר להם בנחת שאינו אוכל ממאכל שבושל בשבת, מאחר ונעשה נגד ציוויו של ה' … להמשך קריאה

סעי' ב' – אכל פת במקום השני מברך שם ולא צריך לחזור למקומו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור כתב הר' פרץ דוקא שאין לו עוד פת לאכול במקום הב' אבל אם יש לו עוד פת לאכול יאכל שם מעט ויברך שם רק שלא יהא רעב מאכילה הראשונה, והא דאמרינן דברים הטעונין ברכה לאחריהם במקומן פירוש אם אינו רוצה לאכול במקום הב' צריך לחזור למקומו ולברך אבל אם ירצה לאכול במקום … להמשך קריאה

בהמשך – סעי ג' – גם חמשת מיני דגן שאינם פת טעונים ברכה במקומם. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י דלדעת הרא"ש כל חמשת מיני דגן ואפילו אינם פת טעונים ברכה במקומם, ושאר פירות שבעת המינים לא צריך לברך במקום שאכל. ולדעת הרשב"א גם חמשת המינים אם אינם פת אלא פהב"כ שברכתם מעין ג' לא טעונים ברכה במקומם. ובסימן קעח' כתב שדעת הרי"ף כהרא"ש ולדעת הרמב"ם כל שבעת המינים טעונים ברכה במקומם. … להמשך קריאה

הכשר הכלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מאכל כשר שבישלוהו בשבת במזיד, אף שהוא נאסר באכילה, מכל מקום הכלים אינם צריכים הגעלה. על כן, בן שהוריו מחללי שבת אך מקפידים לאכול כשר, מותר לו לאכול מהתבשילים שבשלו בסירים אלו בימי החול. (ג כז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

שאר מלאכות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גם אם עבר אדם על שאר מלאכות במזיד, אסור לו ליהנות מהן לעולם [לבד ממלאכות ברירה והוצאה כדלהלן]. על כן, מי שכיבס בגד בשבת במזיד, אסור לו ליהנות מכיבוס זה לעולם, וילכלך את הבגד ושוב יכבסהו. (שבת ד תמא, תמב) עבר וברר פסולת מתוך אוכל, וחזר ועירב את … להמשך קריאה

סעי' ד' – ספק ברך ברכת המזון חוזר ומברך מפני שהיא של תורה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור אכל ואינו יודע אם בירך בהמ"ז אם לאו צריך לברך מספק. וכתב הב"י כיון שברכת המזון מהתורה. וכתב הרא"ש בשם השאילתות שכל הברכות שהם מדרבנן אם מסופק בהם אם ברך לא חוזר ומברך. משמע שברכות שהם מהתורה חוזר ומברך. וכ"פ הרמב"ם שכל זמן שלא נתעכל המזון שבמעיו חוזר ומברך מספק. וספק ברך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן