סעי' ה' – אם התחיל להיות רעב מהאכילה או שתיה לא מברך ברכה אחרונה. – ספר מנחת שי

——– במשנה נא: ועד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו. ובגמ' נא': וכמה שעורו א"ר יוחנן כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה. וכתב רבנו יונה שמשעה שמתחיל להיות רעב נחשב כנתעכל המזון במעיו. וכתב הרא"ש וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותן פירות יברך. והקשה הב"י … להמשך קריאה

הדליק רדיו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– השומע רדיו שהדליק שכנו הגוי, לא יאזין לו, שהרי נהנה מחילול שבת של עובדים יהודים בתחנת השידור. וכל שכן אם הדליק שכנו יהודי. (שבת ה רלח) חיילים שנמצאים בחדר עם חייל שלא זכה עדיין לשמור שבת, והדליק את הרדיו, אינם צריכים לצאת מהחדר או לאטום אוזניהם, ודי שלא … להמשך קריאה

סעי' ו' – שיעור אכילה לברך עליה ברכת המזון בכזית. – ספר מנחת שי

——– במשנה מה. עד כמה מזמנים עד כזית רבי יהודה אומר עד כביצה. וכתב הב"י וכל הפוסקים הסכימו דהלכה כמאן דאמר בכזית ואע"ג דמתניתין בזימון מיתניא כבר כתבו התוספות (שם מט: ד"ה עד) והרשב"א (ד"ה עד) דהוא הדין לברכת המזון בלא זימון וכתבו טעם אמאי נקט מתני' זימון: וכתב הטור אע"ג דקימ"ל בכל דוכתא הלכה … להמשך קריאה

הדליק אור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חייל שאינו שומר שבת שהדליק את האור, אין צריכים חבריו לצאת מהחדר, ודי שלא יהנו מהאור, דהיינו שלא יעשו דבר שלא יכלו לעשותו ללא האור, כגון לקרוא וכיוצא בזה. ומכל מקום לצורך לימוד תורה, אם אין באפשרותם ללמוד במקום אחר, רשאים ללמוד לאור זה. (ג מ, מד) ——– … להמשך קריאה

אור בחדר מדרגות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– העולה בחדר מדרגות, ושכנו שלא זכה עדיין לשמור שבת הדליק את האור, רשאי לעלות, ואינו חייב להמתין עד שיכבה האור, כיון שגם בלי האור יכל לעלות. וישים לב שלא לעשות דבר שלא היה יכול לעשותו ללא האור [כגון שבחושך היה ממשמש את צרור המפתחות עד שימצא את מפתח … להמשך קריאה

סעי' א' – ברכת המזון נאמרת בכל לשון. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מסוטה לב. במשנה אלו נאמרין בכל לשון. ומני בהדייהו ברכת המזון ובגמרא לומדים מהכתוב וברכת בכל לשון שאתה מברך. וכ"פ מרן ברכת המזון נאמרת בכל לשון . וכתב במ"ב (ס"ק א') שאם מברך שלא בלשון הקודש צריך להבין את אותו לשון. ועכ"פ גם כשמבין מצוה מן המובחר לברך בלשון הקודש. כתב בספר … להמשך קריאה

כיבוי אור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם עברו וכיבו את האור בחדר, מותר לישון שם ואין צריך לעבור לחדר אחר. כי החושך הוא טבעי, ובמעשה הכיבוי חזר המצב לקדמותו. (ג עג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סעי' ב' – ישמיע לאוזנו, ואם לא השמיע והוציא בשפתיו יצא. – ספר מנחת שי

——– בגמ' טו': תניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם ברך יצא. ופירש"י בלבו שלא השמיע לאוזנו. משמע מדבריו שצריך שיוציא בשפתיו ואם הרהר בלבו לא יצא. ובגמ' כ: נחלקו בזה אמוראים דלרבינא הרהור כדיבור דמי ולרב חסדא הרהור לאו כדיבור דמי. וכתב הרא"ש שרבנו חננאל פסק כרב חסדא דלאו כדיבור דמי וצריך להוציא … להמשך קריאה

קצר חשמלי שתוקן בשבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם אירע קצר חשמלי בבנין מגורים, ועבר אחד השכנים ותיקן את הקצר, אסור ליהנות ממלאכתו בשבת, ועליהם להוציא את התבשילים מהפלאטה, כדי שלא ימשיכו להתבשל באיסור. ואם לא הוציאום, אזי תבשיל שלא היה מבושל כל צרכו, או שהיה מבושל כל צרכו אך השביח יותר בעקבות שהופעלה הפלאטה באיסור, … להמשך קריאה

סעי' ג' – בעל הבית יברך בקול רם להוציא בניו ואשתו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתב הכל בו (סי' כה כא:) שבעל הבית עם בניו ואשתו הוו כסופר מברך ובור יוצא (שם מה:) ולפיכך צריך לברך בעל הבית בקול רם כדי שישמעו בניו ואשתו ויצאו בברכתו ומי שבירך בלחש טועה אם יש שם אשה ובנים: (ממה שכתב כסופר מברך בכ' הדמיון משמע אפילו שיודעים לברך, רק מפני … להמשך קריאה

הפסקת חשמל בשכונה גדולה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם אירעה הפסקת חשמל בשכונה גדולה, שמן הסתם יש שם חולים או תינוקות שעבורם תיקון החשמל הוא בגדר פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, וחייבים להחזיר ולספק להם חשמל, יש להקל לאכול מהתבשילים ששהו באותה שעה על הפלאטה, אף אם לא היו מבושלים כל צרכם, שכיון שאי אפשר … להמשך קריאה

סעי' ד' – שיכור, אף שאינו יכול לדבר כראוי, מברך ברכת המזון. – ספר מנחת שי

——– כתה הטור, ירושלמי בפרק קמא דמסכת תרומות (ה"ד) שכור מהו שיברך אבא בר אבין אמר חד חסיד שאל לאליהו שכור מהו שיברך א"ל ואכלת ושבעת וברכת אפי' מדומדם פירו' נרדם ואינו מיושב בדעתו: וכתב הב"י בשם התוספות ברכות לא: ד"ה מכאן ואפילו מדומדם פירוש ואפילו הוא שתוי ושיכור כל כך שאינו יכול לדבר, דהכי … להמשך קריאה

מאכל שהובא ברכב

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חייל העומד על משמרתו בשבת בשדה, והובא לו מהבסיס תבשיל ברכב, מותר לו לאוכלו. ואולם על הרבנות הצבאית לדאוג להבא שלא יקרה כן, ומערב שבת ידאגו לחיילים שבשדות, לבל יצטרכו לחלל שבת עבורם. והטעם שמותר לאוכלו, כיון שלא נעשה חילול שבת בגוף המאכל ממש כבישול וכיוצא, אלא רק … להמשך קריאה

הנאה ממלאכה שיש בה מחלוקת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כבר התבאר שאיסור הנאה ממלאכת שבת הוא מדרבנן, לפיכך העושה מעשה ששנוי במחלוקת פוסקים אם מותר לעשותו בשבת או לא, אף שלהלכה נפסק שאסור לעשותו, אם עבר ועשה, מותר ליהנות ממנו בשבת. שכיון שמעשה זה שנוי במחלוקת, אזי לגבי ההנאה ממנו שאיסורה מדרבנן, הרי זה ספק דרבנן שמקילים … להמשך קריאה

סעי' ה' – ברך שהיה שיכור, או ליד צואה, נסתפקו התוס' והרא"ש אם חוזר. ומי רגלים לא חוזר. – ספר מנחת שי

——– בגמ' עירובין סד. שתוי הוא מי שיכול לעמוד ולדבר לפני המלך, ושיכור הוא מי שאינו יכול לדבר לפני מלך. וכתב הב"י, אם בירך והיתה צואה כנגדו או שהיה שיכור נסתפקו התוספות (ד"ה שכור) (ערובין סד.) והרא"ש בפרק הדר (סי' ה) אם צריך לחזור ולברך כמו שאנו אומרים בתפילה או נאמר כיון דבברכת המזון מדומדם … להמשך קריאה

הנאה ממלאכות דרבנן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– נעליים נקיות הראויות לנועלן, וצחצח אותן בשבת במשחת נעליים, אם עשה כן בשוגג, מותר לנועלן בשבת. אבל אם עשה כן במזיד, לא ינעלן עד מוצאי שבת. כי באיסורי דרבנן הקילו ולא קנסו בשוגג אלא במזיד. ואפילו שמצחצח במשחה ולא בנוזלי, אין בזה איסור ממרח מהתורה, כיון שהמשחה רכה … להמשך קריאה

סעי' א' – נשים ספק אם חייבות ברהמ"ז מדאורייתא, ומוציאות רק מי שלא שבע. – ספר מנחת שי

——– במשנה כ. נשים עבדים וקטנים חייבים בתפילה ומזוזה וברכת המזון. ובגמ' ע"ב בעי רבא מרבינא אם נשים חייבות בברהמ"ז מהתורה כמו כל מצוות עשה שהזמן גרמן, או כיון שאין להם חלק בארץ (רש"י) ואינם בברית ותורה (תו"ס) חייבות רק מדרבנן. ונ"מ אם יכולות להוציא המחויב מהתורה, ולא איפשטא. וכתב הב"י שלדעת הרשב"א והראב"ד חייבות … להמשך קריאה

איסור כבישה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסרו חכמים לכבוש ירקות במי מלח או חומץ, מפני שהכבישה דומה לבישול, שמתקן את הירק לאכילה. (סימן שכא ס"ג. שבת ד תמז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

סעי' ב' – קטן חייב מדרבנן ומוציא אביו שלא שבע. – ספר מנחת שי

——– בגמ' כ: על הא דאמרינן במשנה באמת אמרו בן מברך לאביו ועבד לרבו ואשה לבעלה אבל אמרו חכמים תבוא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו, אמרינן בגמ' הכא במאי עסקינן כגון דאכל שיעורא דרבנן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן: וכתב הטור קטן חייב בברה"מ מדרבנן כדי לחנכו במצות. וכ"פ מרן קטן חייב מדרבנן, כדי לחנכו; … להמשך קריאה

נתינת מלח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לתת מלח על ארבע וחמש חתיכות ירק שיש דרך לכובשן [כמו: גמבה, גזר, קישוא, כרוב, לפת, עגבניות ירוקות ועוד], או כשמטרתו להפיג חריפותם, או מרירותם, או חמיצותם [כגון: צנון, בצל, לימון], משום שנראה ככובש. אבל מותר לתת מלח על חתיכה אחת ולאוכלה, או לטבל כל חתיכה במלח … להמשך קריאה

בהמשך – מי שלא אכל יכול לברך להוציא מי שאכל מדין ערבות. אלא שצריך שיאכל כזית. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י דלדעת התוספות (מח. ד"ה עד) והרא"ש (סי' כא) ומרדכי (סי' קעד) וסמ"ג. אף שלא שייך בברכת הנהנים להוציא מדין ערבות לפי שאינם חובה על האדם דלא ליכול ולא ליתהני, בברכת המזון שכבר אכל ונתחייב בברכה יכול להוציאו מי שלא אכל מדין ערבות. ולא אמרו שצריך שיאכל כזית דגן אלא כדי שיוכל לומר … להמשך קריאה

אין כובש אחר כובש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– דגים מלוחים או ירקות שנכבשו במי מלח, מותר ליתנם בחומץ להשביח טעמם לאוכלם בשבת, שאין איסור כבישה אחר שכבר נכבשו [כמו שאין בישול אחר בישול]. אבל אסור לתת דגים מלוחים על הפלאטה, כי יש בישול אחר כבישה. (שבת ד תנא, תנג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

כבושים שלא נגמרו כל צרכם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חמוצים שלא נגמרה כבישתם כראוי, אינם מוקצה, כי ראויים לאכילה על ידי הדחק (שבת ג פו). ומותר להחזירם לצנצנת להמשך כבישתם, כדי לאכול מהם בשבת. [כי לדעת רבים מהראשונים, אין בישול אחר בישול במאכל שראוי לאכילה בדוחק. ואף שלהלכה מרן החמיר, היינו דוקא בבישול שהוא ספק איסור תורה, … להמשך קריאה

סעי' א' – מטבע הלשון של ברכת המזון אינו מן התורה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש, הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא: אותו היום שניתנו … להמשך קריאה

כבישה בסוכר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לפזר סוכר על הרבה חתיכות תותים ואשכוליות וכיוצא, ולהשהותם זמן רב ולאוכלם, שאין כבישה בסוכר. (שבת ד תנז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

בהמשך – שלא לאמר ברוך משביע רעבים ברוך משקה לצמאים קודם ברהמ"ז. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור יש שאומרים קודם ברכת המזון ברוך משביע לרעבים ברוך משקה לצמאים. ואין לאומרו שאינו ממטבע הברכה והמוסיף גורע, ע"כ. וכתב הב"י שהמרדכי כתב בשם ספר הפרדס שיחיד אין אומרו ומשמע מדבריו שבזימון יש לאומרו, ובאורחות חיים כתב שביחיד אומרו. ודעת הטור שאין לאומרו כלל. וכ"פ מרן יש אומרים: ברוך משביע לרעבים, ואין … להמשך קריאה

דילוג לתוכן