סעי' ז' – אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם הרמ"ה כיון שמים אחרונים חובה, צריך לברך עליהם. וקצת גאונים כתבו שיש לברך עליהן על רחיצת ידים. ובה"ג כתב כיון שאינן אלא לצורך האדם משום מלח סדומית אין טעונין ברכה. וכתב הב"י שכן כתבו התוספות בשמו בפרק כל הבשר (קה. ד"ה מים), וכן כתב הרמב"ם בפ"ו מהלכות ברכות (ה"ב): עוד כתב … להמשך קריאה

סעי' ח' – מים אחרונים אינם צריכים נגוב, ולהרמב"ם מנגב ואח"כ מברך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י משמע מדברי הרשב"א בתורת הבית (ב"ו ש"ב) שבמים אחרונים אין צריך לנגב ידיו. וכן כתב בספר שולחן של ארבע (עמ' תסו). וכן כתב הכל בו (סי' כג יג ע"ג) בשם הראב"ד. אבל הרמב"ם כתב בפ"ו מהלכות ברכות (ה"כ) שכל הנוטל ידיו באחרונה מנגב ואח"כ מברך: כתוב בספר שולחן של ארבע (עמ' תסז) … להמשך קריאה

אש גלויה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ישנם אופנים שאסרו חכמים להשהות תבשיל מערב שבת על גבי אש גלויה, כגון בתבשיל שהתבשל רק מעט קודם השבת, שחששו שמא יגביה את האש שיתבשל מהר יותר. וישנם אופנים שהתירו להשהות תבשיל על אש גלויה, כגון, תבשיל שהתבשל לגמרי ומצטמק ורע לו [שאינו משתבח כלל במה שמתבשל יותר], … להמשך קריאה

סעי' ט' – מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתוב עוד בספר שולחן של ארבע שם, מים ראשונים דוקא מים ולא שאר משקים, מים אחרונים אפילו שאר משקים, כגון: יין וחלב, שאינו אלא להעביר את הזוהמא. ע"כ. וכן כתב הכל בו בשם הראב"ד מים ראשונים אין השמן והדבש ושאר משקין לבד [המים] מטהרים את הידים, אחרונים בכל מיני משקים מפני שהם … להמשך קריאה

סעי' י' – יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם התוספות שלא נהגו בהן האידנא אותן שאין מברכין לפי שאין מלח סדומית בינינו. וגם מטעם שהמברך צריך שלא יברך בידים מזוהמות, כיון שאין אנו עושין כמ"ש הפסוק 'קדוש אני' זה שמן ערב, להעביר בו את הזוהמה שבידים, גם בנטילה לא נהגו. ועוד לא מיקרו לדידן ידים מזוהמות כיון שאין אנו רגילין … להמשך קריאה

עצה טובה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הנכון ביותר להשהות כל תבשיל, בין שהוא מבושל כל צרכו, בין שאינו מבושל כל צרכו, בין שהוא מצטמק ויפה לו, בין שהוא מצטמק ורע לו [לבד מהמים החמים], על אש מכוסה או פלאטה [שבאלו אין חשש שיגביה את החום כדלהלן]. ובכך ישנה תועלת נוספת שיוכל להחזיר את התבשיל … להמשך קריאה

פלאטה חשמלית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פלאטה חשמלית דינה כאש מכוסה, שהרי אין הסיר מונח על גופי החימום ממש, אלא על הפח המפסיק בין הסיר לגופי החימום. זאת ועוד, הרי הטעם שאסרו חכמים להשהות תבשיל על גבי אש גלויה, הוא מחשש שמא יגביה את האש או יחתה [יהפוך] בגחלים, ובפלאטה שהחום קבוע, לא שייך … להמשך קריאה

תנור חשמלי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להשהות מערב שבת כל תבשיל שהוא בתוך תנור אפיה חשמלי, כשהעמידו על דרגת חום קבועה הנקראת "מצב שבת", שאז הוא כעין פלאטה. (ח"א תפב) תנורים חדשים המצויים כיום, שבפתיחת הדלת גופי החימום נכבים מיד, ובסגירת הדלת נדלקים שוב, אין להשהות בהם תבשיל לשבת. (ח"א תצג) ——– לעילוי … להמשך קריאה

סעי' א' – ברכת המזון אינה טעונה כוס ומצוה מן המובחר לברך על כוס אם הם שלושה. – ספר מנחת שי

——– בפרק ערבי פסחים (קה:) תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת וכו' ואסיקנא שמע מינה מהאי מתניתא תמני וכו' ושמע מינה ברכת המזון טעונה כוס. וכתבו התוספות (ד"ה ש"מ ברכה) ומשמע דאפילו ביחיד טעונה כוס דהנכנס משמע שהוא יחידי, ושכן דעת רשב"ם להטעין כוס אפילו ביחיד. וכן דעת הר"ר יחיאל דטעונה כוס אפילו ביחיד, אלא שהעולם … להמשך קריאה

סעי' ב' – אין לברך ברכת המזון על שאר משקים אלא אם כן אין היין מצוי באותו מקום, והשכר או שאר משקים הם חמר מדינה. – ספר מנחת שי

——– בפרק ערבי פסחים (קז.) ת"ר אין מקדשין אלא על היין ואין מברכין אלא על היין. ופירש רשב"ם אין מברכין ברכת המזון ולא גורסים הני מילי דלא קבע עליה אבל קבע עליה לית לן בה. וכן וכתב שם המרדכי (לז ע"ג) שלא גורסים כיון שכל שאינו חמר מדינה אין מברכים עליו . (וקבע פירושו לשיטתם … להמשך קריאה

מהי הטמנה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הטמנה, פירושה, שמכסה את הסיר ועוטפו מכל צדדיו. ומותר להטמין בערב שבת בכיסוי בד כשמיכה או מגבת וכדומה, שהם שומרים על חום התבשיל שלא יתקרר, אך אינם מוסיפים חום מעצמם. [אבל דבר המוסיף חום, [כמלח וסיד שהיו מטמינים בהם בזמנם,] אסרו חכמים להטמין בו אפילו מערב שבת, שמא … להמשך קריאה

סעי' ג' – שלא יהא הכוס פגום, דהיינו שלא שתו ממנו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וצריך שלא יהיה פגום. כדאמרינן בפרק ערבי פסחים (קו.) שמע מינה טעמו פגמו מר בר רב אשי קפיד אפילו אחביתא פגימא. וכתב הב"י שפירש רשב"ם דוקא חבית קטנה פוגם אבל אם חבית של עץ גדולה אין להקפיד. וכן נראה דעת הטור. אולם לדעת רבינו ירוחם יין פגום נקרא אפילו שתה מן החבית: … להמשך קריאה

עונג שבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מצוה להטמין תבשיל בערב שבת, כי זהו כבודה של השבת לענגה במיני מאכלים חשובים הערבים לחכו כשהם חמים ולא קרים. אולם מי שאכילת החמין מזיקה לו או שאינו מתענג במאכל חם, לא יאכל חמין. (א קטז) בחשיבות הטמנת החמין לכבוד שבת, כבר הליץ רבנו זרחיה הלוי בעל "המאור … להמשך קריאה

סעי' ד' – היו כוסות המסובים פגומים צריך לתת מכוס הברכה לתוכם. – ספר מנחת שי

——– כתב בשם ספר אוהל מועד אם כוסות המסובים פגומים הואיל ואינם ראוים לברכה צריך לתת מכוס של ברכה לכוסות הפגומים. וכן דעת התוס'. ולדעת הרא"ה לא צריך. שלא הצריכו כוס של ברכה אלא למברך. (ונראה להסביר מחלוקתם דלדעת התוס' הכוסות שאוחזים המסובים נחשבים לכוס ברהמ"ז ולכן צריכים תיקון, משא"כ הרא"ה סובר שלא נחשבים כוס … להמשך קריאה

סעי' ה' – אם החזיר הכוס הפגום לקנקן כשר. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שאם החזירו יין של כוס פגום לקנקן אין לחוש כלל לברך על היין שבקנקן משום דקמא קמא בטיל וכתב הב"י שכל זה כתוב באורחות חיים. וכ"פ מר"ן אם החזיר יין של כוס פגום לקנקן, היין שבקנקן כשר, משום דקמא קמא בטיל. וכתב המ"ב (ס"ק כז') שדווקא בדיעבד אם החזיר לבקבוק כשר, אבל … להמשך קריאה

זמן ההטמנה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מטמינים את התבשילים מערב שבת, ואם לא הספיק, רשאי להטמין אפילו בזמן בין השמשות, אבל לאחר צאת הכוכבים אסור להטמין. והטעם בזה, כיון שהדרך להרתיח את התבשיל קודם ההטמנה כדי שישמר חומו היטב, ואם היה מותר להטמין בשבת, יש חשש שמא יטעו להרתיח את התבשיל קודם. אבל בבין … להמשך קריאה

סעי' ו' – אפשר לתקן כוס פגום על ידי הוספת מעט יין או מים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם התוס' והרא"ש שדייקו מהירושלמי שאפשר לתקן כוס פגום שטעמו ממנו ע"י שיוסיף עליו מעט מים או יין. וכתב המרדכי שכך נוהגים באשכנז שמועיל תיקון. וכתב הטור ויש שנותנין בו מעט פירורין של פת ואומרים שמיתקן בכך ומנהג של שוטים הוא ואין לו סמך ולא ראיה: וכתב הב"י שדעה זו הובאה ברבנו … להמשך קריאה

הטמנה חלקית

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם מניח את השמיכה מלמעלה ואינה עוטפת את הסיר מכל צדדיו או שהיא נופלת על ידיות הסיר ואינה נוגעת ממש בצדדי הסיר, מותר להטמין כך אפילו בשבת עצמה, שכל שאין ההטמנה נוגעת ממש בצדדי הסיר, אינה הטמנה. ומטעם זה מותר להשהות תבשיל מערב שבת בתנור אפיה [המכוון על … להמשך קריאה

התגלתה ההטמנה. הוספה להטמנה.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם נפלו הבגדים שהטמין בהם, או אפילו הוציאם על דעת שלא להחזירם, רשאי לחזור ולהניחם (רבנו יונה, הרא"ש, הגר"ז, ערוך השלחן ועוד). וכן אם הוציאם מערב שבת על דעת להחזירם קודם השבת ושכח, מותר להחזירם (הב"ח, יד יוסף). וכמו כן, אם הטמין בבגד דק, רשאי להוסיף שמיכות ובגדים … להמשך קריאה

סעי' ז' – בשעת הדחק מברכים על כוס פגום. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שהרשב"ם ומהר"ם מרוטנבורג סוברים שבשעת הדחק אפשר לברך על כוס פגום. וכ"פ מרן בשעת הדחק מברכין על כוס פגום. וכתב המ"ב (ס"ק לב') שמדובר שאין לו מים או יין לתקן את הכוס. וכתבו האחרונים שישפוך מהכוס הפגום לכוס אחר וזה מתקן קצת הפגימה. (ועיין בסימן קפג' סעי' ב' בשם רש"י שביאר עניין … להמשך קריאה

סיר לבישול איטי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– סיר כפול, דהיינו שהסיר החיצוני מתחמם על ידי גופי חימום חשמליים, ובסיר הפנימי מונח התבשיל, מותר לתת בו תבשיל לשבת, ובפרט לצורך סעודת הבוקר. ויכסה את הכפתור, כדי שלא יטעה להגביה את החום בשבת. אף שהסיר החיצוני מוסיף חום, אין לאסור משום מטמין בדבר המוסיף חום, כי כתב … להמשך קריאה

סעי' א' – כוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ. – ספר מנחת שי

——– בברכות נא'. אמר רבי זירא אמר רבי אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא, עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה: טעון הדחה, ושטיפה, חי, ומלא, עיטור, ועיטוף, נוטלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, ומגביהו מן הקרקע טפח, ונותן עיניו בו; ויש אומרים: אף משגרו במתנה לאנשי ביתו. אמר רבי יוחנן, אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד: הדחה, … להמשך קריאה

אין הטמנה באוכלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להטמין אוכל באוכל, וכן המנהג לתת אורז בבד או ניילון, וכן עוף ממולא אורז, בתוך סיר החמין. ואפילו בשבת רשאי להטמין אוכל באוכל. על כן, אם נשאר לו מסעודת ליל שבת אורז ועוף, רשאי ליתנם בשקית 'קוקיס' ולהניחם בחמין לסעודת הבוקר. ואין זה נחשב כמטמין בשקית, שהרי … להמשך קריאה

סעי' ב' – חי. נותן היין לכוס כשהוא חי ומוזגו במים בברכת הארץ. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כיון שקשה איך אמרינן שכוס של ברכה צריך להיות חי, הא אמרינן בברכות נ: אין מברכים על היין עד שיתן לתוכו מים. לכן פירשו הרי"ף והרמב"ם כדאמרינן בגמ' "חי, אמר רב ששת עד ברכת הארץ". ומשם והילך מוזגו במים. ולדעת ר"ת ורבינו יונה והרא"ש צריך להיות מזוג בתחילת הברכה, לכן ימזגנו מעט … להמשך קריאה

הטמנת צונן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בקבוק תינוק עם חלב צונן, מותר להטמינו בשבת במים חמים שבכלי שני לחממו. כי מותר להטמין צונן אפילו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל. (סימן רנז ס"ו. שבת א סה, סו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

סעי' ג' – צריך לחזור אחר כוס שלם. – ספר מנחת שי

——– הזכרנו לעיל מה שהביא התו"ס שיש מפרשים חי, שלא יהא שבור, כמו שמצאנו בגמ' ששלם נקרא חי, 'ריסק ט' נמלים ואחד חי' אלמא חי שלם. וכן כתב הטור ממה שאמרו בגמ' על כלים ששבירתן זוהי מיתתן בבב"ק. נד'. וכ"פ מרן צריך לחזור אחר כוס שלם. וכתב המ"ב ששפתו לא יהא פגום אפילו חיסרון מועט, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן