——–
בברכות נא: תנן מי שאכל ושכח ולא ברך בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך ובית הלל אומרים יברך במקום שנזכר ובגמ' מחלוקת בשכח אבל במזיד יחזור למקומו ויברך.
ופירש הב"י מחלוקת ב"ה וב"ש, לפי מה שכתב הטור שלב"ש אם ברך במזיד לא יצא, דלב"ה ההבדל בין יצא ממקומו בשוגג או במזיד הוא באופן שעדיין לא ברך, דאם שוגג לא חוזר ומברך במקומו, ובמזיד חוזר לברך במקומו. ואם כבר ברך במקום השני בדיעבד יצא, ואפילו יצא ממקומו וברך במזיד. ולב"ש כל עוד שלא ברך בין היה שוגג ביציאתו בין מזיד צריך לחזור למקום שאכל ויברך שם. וההבדל בין שוגג למזיד
הוא אחר שברך, שאם יצא ממקומו במזיד וברך חוזר ומברך במקומו, ואם יצא בשוגג וברך אינו חוזר לברך.
וכתב הרא"ש בשם רב עמרם גאון שהלכה כבית שמאי וכ"כ רבנו יונה בשם הגאונים וכ"פ הטור. אבל הרמב"ם פסק כבית הלל וכ"כ רבנו יונה שתמיד הלכה כבית הלל רק המעשה בגמ' בזה שעשה כב"ש ומצא ארנקי בא להודיעני שמי שירצה לטרוח ולחזור למקומו שיש לו שכר טוב לעמלו. ומודים ב"ה בשוכח שאם רצה להחמיר על עצמו ולחזור למקומו הרי זה משובח.
וכ"כ מרן מי שאכל במקום אחד, צריך לברך קודם שיעקור ממקומו. (הגה: ועיין לעיל סי' קע"ח), ואם יצא ממקומו ולא בירך, אם היה במזיד, יחזור למקומו ויברך; ואם בירך במקום שנזכר, יצא. הגה: ודוקא לדעת הרמב"ם, אבל לדעת הרא"ש דס"ל דאף בשוגג יחזור למקומו לכתחלה, במזיד אף בדיעבד לא יצא (טור), ואם היה בשוגג, להרמב"ם יברך במקום שנזכר, ולהר"ר יונה והרא"ש גם הוא יחזור למקומו ויברך.
(וכתב בהליכות עולם ח"ב עמוד מב שדעת מרן לפסוק כהרמב"ם כיוון שהזכיר שמו בפירוש. עוד כתב שהגירסא בשו"ע ובשוגג להרמב"ם ולרבנו יונה יברך במקום שנזכר, ולהרא"ש יחזור למקומו ויברך).
וכתב המ"ב (ס"ק א' ב') שכל שהוא באותו חדר יכול לברך לכתחילה אף שלא במקום שאכל ואפילו לא רואה מקומו שאכל כגון אחר מחיצה. ואם אכל בחוץ במקום שלא מוקף מחיצות לא יברך מחוץ לד' אמות שאכל, אא"כ יש לו מניעה קטנה לברך שם. וכן אם רוצה לברך בחדר אחר ורואה מקומו הראשון אם יש לו איזה מניעה לברך במקומו, מותר לברך בחדר השני. ואם לא רואה מקומו מהחדר השני והיה דעתו בשעת ברכת המוציא לברך שם יש להקל בשעת הדחק, כגון שהמקום אינו נקי, לברך בחדר השני.
עוד כתב (ס"ק ג') שאם יצא ממקומו במזיד צריך לחזור למקומו ולברך אפילו התרחק ממקומו יותר מארבע מילין. ובאופן שלא יהיה רעב אם יחזור ויפסיד את הברכה.
עוד כתב (ס"ק ה'- ז') לענין הלכה, אם ברך לא חוזר ומברך אפילו היה מזיד בהליכה ובברכה. ואם לא ברך אם יצא במזיד חייב לחזור, ואם יצא בשוגג נכון שיחזור כדעת הרא"ש אא"כ היה שעת הדחק. (ובהליכות עולם (עמוד מה') כתב שבשוגג אם החמיר על עצמו לחזור תע"ב).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5