——–
הזכרנו בסעיף א' הא דאמר ר' יוחנן הדחה שטיפה חי ומלא. וכתב הטור וסימנו חמש"ה. וכ"פ הרמב"ם כר' יוחנן שלא הביא אלא ארבע דברים אלו. אולם לדעת רבינו יונה ארבע לאו דוקא ור' יוחנן מודה גם בנותנו לימינו מזה שאמר ר' יוחנן שאלו ראשונים מהו שתסייע שמאל לימין ש"מ שצריך לאחוז הכוס בימין. ונמצא שחמישה חייב בהם וחמישה האחרים שהיו נוהגים בהם שאר האמוראים הם רק לרווחא דמלתא ויפוי המצוה. וכ"כ התוס' להחמיר בכולם. (וגם שיגור שהוא האחד עשרה אינו מהחיוב). ושבולי הלקט (סי' קנו) כתב בשם ר"ש דצריך עיטוף מדרב פפא ורב אשי אבל לא הצריך שאר דברים. ולדעת הרא"ש ר' יוחנן מודה גם בשאר הדברים חוץ מעיטור ועיטוף. (ומה שאמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבע דברים בלבד אמר לי ידידי הרב אלישי שליט"א הכוונה שארבע אלו קבלה הם בידינו ושאר הדברים אם יש להם לימוד או סברא נקבלם ואם לאו לא נקבלם, וכיון שמבואר בגמ' לימוד מפסוק או מסברא על שאר הדברים חוץ מעיטור ועיטוף נמצא שאותם מיעט ר' יוחנן. ואף שנותנו לימינו גם אין לו סברא או פסוק עכ"פ כיון ששקיל וטרי בה ר' יוחנן שאלו ראשונים וכו' ש"מ שפשוט לו מסברא שאוחז הכוס בימינו. ודפח"ח. והוספתי אני בעוניי סימן לזה. שהארבעה דברים שקיבלם ר' יוחנן השבח הוא בגוף הכוס עצמו. ושאר חמשת הדברים הנלמדים מפסוק או מסברא השבח הוא בפעולות שפועל האדם בכוס. ועיטור ועיטוף הוא בפעולות שפועל האדם מחוץ לכוס). וכתב הרא"ש שהמנהג ליזהר בכל הדברים גם בעיטוף חוץ מעיטור. והטור כתב בשם הגאונים שאין הלכה כדברי ר' יוחנן כלל כיון שבעיטוף נזהרו בגמ' רב פפא ורב אשי, ש"מ ליתא לר' יוחנן וצריך ליזהר בכל הדברים. ומרן בשו"ע פסק כדעת הרא"ש אבל לא הזכיר את המנהג של עיטוף. ועיטוף פירשו בגמ' רב פפא מעטף ויתיב, ורב אשי פריס סודרא ארישא. וכתב הב"י שהוא סודר שפורסים על כובעיהם העומדים לפני גדולים. ודלא כרבנו ירוחם שפירש שהוא הסודר שנותן על ראשו שלא ילך בגילוי הראש, דא"כ מה הרבותא בברכת המזון הרי בכל הברכות חייב לכסות ראשו. ופירוש עיטור, רב יהודה מעטר ליה בתלמידי, פי' היה מושיב תלמידיו סביבותיו בשעת הברכה. רב חסדא מעטר ליה בנטלי. פירש"י בכוסות (כשהגיע לברכת הארץ היה מוסיף עליו). וי"מ שהיה מניח כוסות יפים סביביו להדרו בהן: כתב הטור מקבלו בשתי ידיו, וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו. וכתב הב"י בשם שיבולי הלקט מה שהחמירו בגמ' ששמאל תסייע לימין באופן שתופס הכוס גם ביד שמאל אבל כשאין נוגע בכוס אלא יד ימין אם הניח יד שמאל תחתיה לסייעה אין בכך כלום. עוד כתב הב"י ואם מיסב בשולחנו צריך שיגביהנו מעל השולחן טפח וכן מפורש בירושלמי (ברכות פ"ז ה"ה) מגביהו מן השולחן טפח:
וכ"כ מרן מקבלו בשתי ידיו, וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו, ולא יסייע בשמאל. הגה: והיינו דוקא שלא תגע השמאל בכוס, אבל אם נותן השמאל תחת הימין, לסייעה, מותר (ב"י בשם שבולי הלקט). ומגביהו מהקרקע טפח, אם הוא יושב על גבי קרקע; ואם הוא מיסב בשלחן, מגביהו מעל השלחן טפח; ונותן בו עיניו שלא יסיח דעתו. הגה: ועל כן אין לוקחין כוס שפיו צר, שקורין גלוק קלא"ז, לברך עליו; ומשגרו לאשתו שתשתה ממנו.
וכתב המ"ב (ס"ק טו') אם מסייע ביד שמאל לימין לא יגע בכוס כלל רק יסמוך את ידיו. והאחרונים כתבו יש להחמיר בזה אם לא לצורך. כתב השל"ה ע"פ הקבלה נכון שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב. לא יטול הכוס בבתי ידים רק יסירם מקודם:
עוד כתב (ס"ק טז') שיגביהנו כדי שיהא נראה הכוס לכל המסובין ויסתכלו בו.
עוד כתב (ס"ק יז') נותן בו עיניו שלא יסיח דעתו מן הברכה.
עוד כתב (ס"ק י"ח) מה שכתב הרמ"א שלא יקח כוס צר, הקשו על זה האחרונים הרי צריך לתת את עיניו בכוס ולא מה שבתוכו, על כן אין להקפיד בזה אם אינו יכול להשיג בקל כלי אחר.
עוד כתב (ס"ק י"ט) שמשגר כוס ברכה לאשתו אפילו לא אכלה האשה עימהם. וגם יתן לכל המסובים לטעום.
עוד כתב (ס"ק כ') בשם הגר"א שכל מה שנזכר בסעיף זה הוא רק להידור מצווה לכתחילה.
עוד כתב המ"ב (ס"ק י"א) כתב המ"א בשם הב"ח ירא שמים לא יברך במצנפת רק ישים הכובע על ראשו ויש שנוהגין ג"כ להתעטף בבגד העליון דכל זה הוא בכלל עיטוף הנאמר בגמרא אצל כוס ברכה וכן נהגו כהיום בישראל בעת בהמ"ז שמשימין הכובע על ראשיהן אפילו כשהוא מברך ביחיד בלי כוס: (ובהלכה ברורה אות כב' כתב מידת חסידות ללבוש כובע, ויש מקפידים ללבוש בגד עליון נאה).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5