שומן קרוש. גולש.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להניח בשבת על הפלאטה פיתה או בורקס הממולאים בחתיכות רבות של שומן קרוש. ואף שלדעת מרן יש בישול אחר בישול כשרובו לח? מכל מקום הולכים לפי המציאות של עכשיו שהחתיכות אינן לחות אלא קרושות ויבשות, ומה שלאחר זמן הן נעשות לחות ומתבשלות, מאליו הוא נעשה. ובצירוף דעת … להמשך קריאה

סעי' ו' – לאכול מלח אחר אכילה ולשתות מים אחר משקים. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות מ. ת"ר אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקה ולא שתה מים ביום ידאג מפני ריח הפה ובלילה מפני ריח הפה ומפני אסכרא וכתבו רבוותא ז"ל כיון דאי לא אכל ולא שתי הוי סכנה אין צריך לברך מידי דהוה אשותה משקה לרפואה שאין צריך לברך. והאוכל מלח אחר אכילתו לא … להמשך קריאה

חימום מים שאינם מבושלים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להניח מים שאינם מבושלים בריחוק מעט מהאש, כדי להפיג את צינתם. ובתנאי שיודע שאפילו אם יהיו מונחים שם כל השבת, לא יגיעו לחום של יד סולדת. אבל לא יניחם על אש מכוסה או פלאטה, אפילו אם בדעתו להסירם לפני שיגיעו לחום שהיד סולדת בו, שמא ישכחם ויתבשלו. … להמשך קריאה

סעי' א' – אין להסיר המפה והלחם עד לאחר ברכת המזון. – ספר מנחת שי

——– בתוס' מב. ד"ה סילק כתב שבימיהם היו מסלקים השולחן מלפני המסובים שהיו להם שולחנות קטנים, ומלפני המברך לא היו מסלקים. ואנחנו שרגילים לאכול על שולחן אחד אין נאה לסלק השולחן עד לאחר ברהמ"ז. וכ"כ הרא"ש שאין נכון להסיר המפה והלחם עד אחר ברהמ"ז. ויש נוהגים שלוקחים כל הלחם והמפה ומניחים אותם לפני המברך. וכ"כ … להמשך קריאה

חימום מרק מבושל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להניח מרק קר מבושל על הפלאטה להפשירו, ובלבד שיעמוד שם להשגיח שלא יגיע לחום שהיד סולדת בו, ולא יניחו וילך לו, שמא ישכח ויתבשל. והטעם בזה, כי שמא הלכה כרש"י והרמב"ם והרמב"ן שלא חוששים שמא ישכח. ושמא אין בישול אחר בישול בלח. ומה שאסר הבית יוסף אף … להמשך קריאה

ביצה רכה בחמין

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ביצה מבושלת רכה, מותר להניחה בתוך סיר החמין שעל הפלאטה, כדי שתתקשה יותר. כי חז"ל החשיבו את הביצה כמאכל יבש ולא כמשקה [חתם סופר, מהרש"ם, דבר אליהו מלובלין, הרי בשמים, אור שמח ועוד] ואין בישול אחר בישול ביבש. (שבת ד שכט. ג רלט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סעי' ב' – לשייר פת על השלחן, ולא יביא שלמה אם יש פתיתים. – ספר מנחת שי

——– בגמ' חולין צב. אמר רבי אלעזר כל שאינו משייר פת על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם שנאמר (איוב כ כא) אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו והאמר רבי אלעזר כל המשייר פתיתין על שולחנו כאילו עובד ע"ז שנאמר (ישעיה סה יא) העורכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך לא קשיא הא דאיכא … להמשך קריאה

סעי' ג' – לנקות הפירורים קודם נטילת מים אחרונים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור, קודם שיטול ידיו יכבד הבית שלא ישארו שם פירורים וימאסו במים של נטילה, אף על פי שמותר לאבד הפירורים שאין בהם כזית שמא יהא השמש עם הארץ, שמותר להשתמש בשמש עם הארץ, ויניח גם פירורים שיש בהם כזית שאסור לאבדן, לכך יכבד תחלה. וכתב הב"י, בפרק אלו דברים (נא: נב:) נחלקו בית … להמשך קריאה

בישול מאכל אפוי, קלוי, צלוי, מטוגן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כשם שאין בישול אחר בישול ביבש [דהיינו שאין איסור לבשל מאכל יבש שכבר מבושל וכנ"ל], כך גם אין בישול אחר אפיה, ואין בישול אחר קליה, ואין בישול אחר צליה. וכן אין צליה, אפיה, וקליה אחר בישול, שכיון שנגמר בישולם וראויים לאכילה, שוב אין בהם איסור בישול. { כן … להמשך קריאה

סעי' ד' – לא יאבד גם פירורים שאין בהם כזית. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם התוספות נב: (ד"ה פירורים) דאע"ג דמותר לאבד ביד פירורין שאין בהם כזית מכל מקום קשה לעניותא כדאמרינן בפרק כל הבשר (קה:): וכ"פ בשו"ע אע"פ שמותר לאבד פירורין שאין בהם כזית, מכל מקום קשה לעניות. וכתב במ"ב (ס"ק י') ודוקא לדרוס עליהם דהוא בזוי גדול אבל כשמשליכן למים אפילו כשנאבדין עי"ז אין … להמשך קריאה

שקדי מרק. אטריות.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת שקדי מרק או אטריות מטוגנות הראויות לאכילה לתוך מרק רותח שבכלי ראשון. כיון שאין בישול אחר בישול, וטיגון הרי הוא כבישול. (פרי חדש, החיד"א, רבנו זלמן, קצות השלחן, שלחן שלמה אוירבך, חשב האפוד, אז נדברו, הגר"י פישר, שבט הלוי, הגרי"ש אלישיב, תשובות והנהגות, שבט הקהתי, אשמרה … להמשך קריאה

סעי' ה' – לכסות הסכין בשעת ברכת המזון. – ספר מנחת שי

——– כתב הרוקח בסימן של"ב מכסין סכין בשעת ברכת המזון על שם לא תניף עליהם ברזל (דברים כז ה) במכילתא (פרשה יא אות ח) אינו דין שיניף המקצר על המאריך ושולחן כמזבח בשילהי חגיגה (כז.) עכ"ל וכן כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' שכ) וכן כתוב בשבלי הלקט (סי' קנה) וכתוב עוד בשבלי הלקט מפי החבר … להמשך קריאה

לחם במרק. קרוטונים.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת לחם בתוך מרק רותח, כיון שאין בישול אחר אפיה. ובני אשכנז נהגו להחמיר בזה אפילו בכלי שני, כיון שהלחם רך מאוד [כדין קלי בישול המבואר לעיל]. אך רשאים לערות מרק רותח מכלי ראשון באמצעות מצקת על הלחם [שאז הוא עירוי מכלי שני]. (סימן שיח ס"ה. ה"ע … להמשך קריאה

צנימים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להניח פרוסות לחם על הפלאטה, לחממם או לעשותם צנימים, שכיון שנגמרה אפייתן, שוב אין אפיה אחר אפיה. (כן פסקו: המהרש"ם, אמרי בינה, באר יצחק אלחנן, משנה ברורה, לבושי מרדכי, ארץ צבי פרומר, בית אבי, יגל יעקב גוטליב, הרב פראנק, יסודי ישורון, אגרות משה, שלחן שלמה אוירבך, ציץ … להמשך קריאה

סעי' א' – מים אחרונים חובה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור, (בברכות נג:) ואחר כך יטול ידיו דא"ר יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא, והתקדשתם אלו מים ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים, כי קדוש אני זה שמן הטוב, פירוש שמושחים הידים בשמן כדי להסיר הזוהמא, אני ה' אלהיכם זו ברכה. והם חובה דגרסי' בפ' כל הבשר קה. א"ר אידי בר אבין … להמשך קריאה

פיצוחים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתת גרעינים ושאר פיצוחים קלויים על הפלאטה, כי אין קליה אחר קליה. ובלבד שיהיו קלויים לגמרי, אבל אם אינם קלויים לגמרי וכל שכן אם אינם קלויים כלל, אסור ליתנם, אף שראויים להאכל כמות שהם. (ג רכג) ומותר ליתנם על הפלאטה ממש ללא הפסק כלי אחר, ואין בזה … להמשך קריאה

סעי' ב' – אין נוטלים על גבי קרקע. – ספר מנחת שי

——– בחולין קה. מים אחרונים אין ניטלים אלא בכלי, ואמרי לה אין ניטלין על גבי קרקע, מאי בינייהו, איכא בינייהו קינסא. ופירש"י קינסא אם נותן שפאי עצים וקיסמים תחתיהם, למאן דאמר כלי, הכא לאו כלי הוא, ולמאן דאמר אין ניטלין על גבי קרקע, שפיר דמי. וכתב הטור אם נוטל על גבי עצים דקים שפיר דמי. … להמשך קריאה

קפה. סוכר. נס קפה.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לערות מים רותחים מהמיחם על אבקת קפה, כיון שהקפה קלוי וראוי לאכילה כמות שהוא עם מעט סוכר, ואין בישול אחר קליה [וכן נוהג מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א למעשה, כדעת מרן השלחן ערוך ורוב הראשונים והאחרונים.] ובני אשכנז נהגו להחמיר לכתחילה, אך רשאים לערות מים … להמשך קריאה

סעי' ג' – לא נוטלים מים אחרונים במים חמים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' שם ואין ניטלין אלא בצונן אבל לא בחמין מפני שמפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמא ודוקא חמין שהיד נכוית בהם אבל פושרין שפיר דמי. כתב ב"י כתב הרשב"א בתורת הבית (שם) שכל המימות שפסולים למים ראשונים כשרים למים אחרונים בזמן שהם צוננין, שכולם מעבירים את הזוהמא ע"כ. והכי משמע מדברי … להמשך קריאה

סעי' ד' – אין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות. כן כתב הרשב"א בתורת הבית (ב"ו ש"א סט.) וטעמא לפי שאין מגיע למעלה משם לכלוך המאכל. ובספר שלחן של ארבע (לרבינו בחיי מהדו' י – ם עמ' תסו) כתב שיש אומרים שצריך ליטול עד מקום שהאצבעות כלים. ולענין הלכה נקטינן כדברי הרשב"א ורבינו: … להמשך קריאה

כיסוי הסיר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם הוציא את מכסה הסיר, וראה שאינו מבושל כל צרכו, לא יחזור לכסותו, כיון שבכיסויו הוא גורם לגמור את הבישול מהר יותר. ואם כיסהו, יפתחהו מיד, כדי שלא יעבור על איסור בישול. ואם לא פתחו – אם בעת שכיסהו היה ראוי התבשיל להאכל בדוחק, מותר לאוכלו. ואם לא … להמשך קריאה

בישול מח שבעצמות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פתח סיר שהתבשיל שבתוכו מבושל כל צרכו, אך העצמות אינן מבושלות כל צרכן – אם דרכו למצוץ את המח שבעצמות, אסור לכסותו. אך אם אין דרכו בכך, מותר. והטעם שמותר, כי אף אם נאמר שכיסוי התבשיל אסור מהתורה, משום שממהר את הבישול, מכל מקום כיון שאינו מוצץ את … להמשך קריאה

סעי' ה' – צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה, כדי שתרד הזוהמא. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור, וצריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה כדי שתרד הזוהמא. והוא מגמ' סוטה דף ד: וכ"פ מרן צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה, כדי שתרד הזוהמא. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

מֵגִיס SOבוחש בתבשילSC

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תבשיל שאינו מבושל כל צרכו, אסור להגיס בו – לבחוש, לפי שממהר את בישולו. וכן אסור להוציא מהתבשיל, אם יש חשש שמאכל אחר יזוז ממקומו, שנמצא שהוא מגיס. אולם אם הוא מבושל כל צרכו ומונח על הפלאטה, מותר אף להגיס בו, וכל שכן שמותר להוציא ממנו מאכל. (ג … להמשך קריאה

סעי' ו' – נשארו חמשה שלא נטלו, מתחילין מן המברך. – ספר מנחת שי

——– בריש פרק שלשה שאכלו (מו:) מים אחרונים בזמן שהם חמשה מתחילין מן הגדול ובזמן שהם מאה מתחילין מן הקטן עד שמגיעים אצל חמשה וחוזרים ומתחילים מן הגדול ולמקום שמים אחרונים חוזרים לשם ברכה חוזרת ופירש רש"י ובזמן שהם מאה. לאו דוקא דהוא הדין עשרה ולכל יותר מחמשה שגנאי הוא שיסלקו השולחן מלפני הגדול כשיטול … להמשך קריאה

טפטוף על הפלאטה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המוציא מאכל מהסיר בעודו על הפלאטה, טוב שישים לב בהגבהת המכסה שלא יטפטפו טיפות מים על הפלאטה. על כן, בלילות החורף שסעודת שבת מסתיימת מוקדם ויושב ועוסק בתורה, ולאחר כמה שעות רוצה לטעום מהחמין המבושל כל צרכו, יזיז את הסיר לקצה הפלאטה, ויגביה את המכסה כלפי חוץ. (ג … להמשך קריאה

דילוג לתוכן