——–
כתב הב"י כיון שקשה איך אמרינן שכוס של ברכה צריך להיות חי, הא אמרינן בברכות נ: אין מברכים על היין עד שיתן לתוכו מים. לכן פירשו הרי"ף והרמב"ם כדאמרינן בגמ' "חי, אמר רב ששת עד ברכת הארץ". ומשם והילך מוזגו במים. ולדעת ר"ת ורבינו יונה והרא"ש צריך להיות מזוג בתחילת הברכה, לכן ימזגנו מעט עד בברכת הארץ ועדיין לא יצא מגדר חי, ובברכת הארץ מוזגו כל צורכו על חד תלת. ורש"י פירש חי, פירושו שיתן היין חי לתוך הכוס ושם ימזגנו במים ולא ימזגנו מחוץ לכוס. (ומה שאמר רב ששת חי עד ברכת הארץ, יתפרש או כהרי"ף והרמב"ם כפשוטו שימזגנו במים רק בברכת הארץ. או כר"ת שבברכת הארץ ימזגנו כל צורכו. אלא שלר"ת יכול לתיתו לכוס כשהוא מזוג מעט). עוד כתב רש"י אי נמי חי להביאו מהחבית לשמו. (שלא יקח כוס שנמזג מקודם לשם שתייה וחי פירושו כמו טרי). וכ"כ התו"ס נ: ד"ה מודים והוסיפו אי נמי חי פירושו שלם שצריך שיהא הכוס שלם בלא שבירה. וכתב הטור וטוב לחוש לצאת ידי כל הפירושים ויין שלנו אין צריך מזיגה. וכתב הב"י כיוון שהיינות שלנו חלשים, ומה שאמרו אין מברכים על היין עד שייתן לתוכו מים, דווקא ביינות שלהם שהם חזקים, אבל נהגו העולם למזוג גם יינות דידן בברכת הארץ וטעם המנהג ע"פ מה שכתב הרמב"ם שאין לך יין שאינו יותר ערב במים מבלא מים, ועוד טעם ע"פ הסוד שכתוב בזוהר סוד נרמז בנתינת המים ביין בברכת הארץ. ואפשר שעל פיו נהגו העולם למזוג כוס של ברכה אפילו יין שאינו חזק. עוד כתב בשם רבנו יונה שהטעם שמוזגים דווקא בברכת הארץ שבשעה שמזכיר הארץ ומוזג היין מראה שבח הארץ שהיין חזק וצריך מים הרבה . וכתב הב"י ואע"פ שמברך בחוץ לארץ כיוון שלא מוזג היין עד ברכת הארץ מוכחא מילתא ששבח
הארץ בא להראות. עוד כתב שיש נוהגים למזוג בסוף ברכת הארץ ואביו של הב"י אמר שאין להם על מה שיסמוכו אלא כשמתחיל בברכת הארץ צריך ליתן בו מים. וכך משמע ברמב"ם ורבנו יונה. (ודלא כמו שנוהגים היום למזוג בסוף ברכת הארץ, ובכה"ח אות ו' כתב שימזגנו ב' ג' טיפות כשיגיע למילה את בפסוק "ואכלת ושבעת וברכת את". ואפשר כיוון שהוא רק ג' טיפות ואין ניכר בזה שבח היין והארץ ע"כ אין קפידא למזוג בסוף ע"פ הסוד).
ופסק מרן כדעת הרי"ף והרמב"ם. יתן היין לתוכו חי, עד שמגיע לברכת הארץ, ואז מוזגו להודיע שבח הארץ. הגה: וי"א דאם היין אינו חזק א"צ למוזגו (טור), וכן נוהגין באלו הארצות; ויוציאנו מן החבית לשם ברכה (טור בשם רש"י); ונראה דלדידן שאין לנו הרבה יין, א"צ רק לשפכו מן הקנקן ששומרים בו היין לשם ברכה וחבית לאו דוקא, וכן נוהגין במדינות אלו. וכוס של ברכה ימלאנו שיהא מלא על כל גדותיו.
וכתב המ"ב (ס"ק ט') על מה שכתב הרמ"א צריך שיהא מלא, יש שממלאים עד כדי שנשפך קצת לארץ ויש שלא ממלאים כ"כ כדי שלא ישפך לארץ.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5