סעי' ג' – תשמישי קדושה צריכים גניזה, תיק של ספרים ומזוזות, ורצועות תפילין, ארגז של ס"ת או חומש, תיבה שמניחים עליה ס"ת. – ספר מנחת שי

——– בברייתא כו: ת"ר תשמישי מצוה נזרקין תשמישי קדושה נגנזין ואלו הן תשמישי מצוה סוכה לולב שופר ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה דלוסקמי (שק אמתחת) ספרים תפילין ומזוזות נרתיק של ס"ת ונרתיק של תפילין ורצועותיהן. ואמר רבא שכן הדין בבימה של עץ שמניחים עליה ס"ת בלא מפה נחשבת לתשמיש קדושה. וכן יריעה שפורסים סביבות הארון … להמשך קריאה

תרג. לזכר מה שעשה לנו עמלק. – ספר החינוך

שנצטוינו לזכר מה שעשה עמלק לישראל, שהתחיל להתגרות בם בצאתם ממצרים, בטרם נשא גוי וממלכה ידו עליהם, וכענין שכתוב (במדבר כד, כ) ראשית גוים עמלק. ותרגומו, ריש קרביא דישראל הוה עמלק, שהכל היו יראים מהם בשמעם היד הגדולה אשר עשה להם השם במצרים, והעמלקים ברע לבם ובמזגם הרע לא שתו לבם לכל זה ויתגרו בם, … להמשך קריאה

סימן תרעא – דיני הדלקת נרות חנוכה והנחתן – ערוך השולחן

——– א ולפי שאירע הנס בנרות – תקנוה להדליק נרות בכל לילה, כדי להזכיר הנס (טור). וצריך כל אדם ליזהר בהם מאד. ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה – שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן להדליק. דכל מה שהוא פירסומי ניסא – החיוב אפילו על עני, כמו ארבע כוסות (מגיד משנה ובית יוסף). והזהיר בזה – … להמשך קריאה

סימן תקעו – על איזה דברים מתענין ומתריעין – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעו – על איזה דברים מתענין ומתריעין א כְּשֵׁם שֶׁמִּתְעַנִּים א וּמַתְרִיעִים עַל הַגְּשָׁמִים כָּךְ מִתְעַנִּים עַל שְׁאָר הַצָּרוֹת; כְּגוֹן עַכּוּ"ם שֶׁבָּאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, אוֹ לִטֹּל מֵהֶם מַס, אוֹ לִקַּח מִיָּדָם אֶרֶץ, אוֹ לִגְזֹר עֲלֵיהֶם צָרָה אֲפִלּוּ בְּמִצְוָה קַלָּה, הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עַד שֶׁיְּרֻחַמוּ; וְכָל הֶעָרִים שֶׁסְבִיבוֹתֵיהֶם מִתְעַנִּים אֲבָל אֵין מַתְרִיעִין, … להמשך קריאה

סימן תרעב – זמן הדלקת נר חנוכה – ערוך השולחן

——– א תניא (כא ב): מצותה משתשקע החמה, עד שתכלה רגל מן השוק. וזהו חצי שעה אחר השקיעה (רי"ף ורא"ש). והרמב"ם בפרק רביעי דין ה כתב: אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה, לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד, ולא הדליק עם שקיעת החמה – מדליק והולך עד שתכלה רגל מן … להמשך קריאה

סימן תקעז – אם נתרבו הגשמים עד שמטשטשים הקרקע איך מתנהגים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעז – אם נתרבו הגשמים עד שמטשטשים הקרקע איך מתנהגים א בְּכָל מָקוֹם, אִם רֹב גְּשָׁמִים מְטַשְׁטְשִׁים הַקַּרְקַע וּמוֹנְעִים א הַחֲרִישָׁה, מַתְרִיעִים וּמְבַקְּשִׁים רַחֲמִים; וְאִם הָעִנְיָן נֶחְפָּז וְאֵין פְּנַאי לְהַתְרִיעַ כְּסֵדֶר שְׁאָר תַּעֲנִיּוֹת, אֵין גּוֹזְרִין בּוֹ תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר, שֶׁאֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל יוֹם, אֶלָּא מַתְרִיעִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל תְּפִלָּה, וּבְהַתְרָעָה בַּפֶּה דַּי; … להמשך קריאה

תרד. למחות זרעו מן העולם. – ספר החינוך

שנצטוינו למחת זרעו של עמלק ולאבד זכדו מן העולם, זכר ונקבה, גדול וקטן, ועל זה נאמר (דברים כה יט) תמחה את זכר עמלק", שבכלל זכר הוא הכל. וכבר טעה בנקוד תבה זו גדול הדור, והוא יואב בן צרויה, והשאיר מהם הנקבות, לפי שרבו לא השגיח יפה עליו כשלמדו מקרא זה ונשתבש יואב וקרא זכר במקום … להמשך קריאה

תיבה עם זבובים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תיבה שיש בה זבובים, מותר לסוגרה שלא יפריעו לו [ואף שבודאי הם ניצודים, הרי זה "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן" שמותר, כמבואר להלן בהלכות בישול. גם כתב מרן הבית יוסף, שכשהם בתיבה לא נחשב שצדם עד שיתפסם]. ובני אשכנז מחמירים בזה. (ה"ע ד ט, שבת ה קי, … להמשך קריאה

סעי' ד' – מטפחות ספרים שבלו יכולים לעשות מהן תכריכים למת מצווה. – ספר מנחת שי

——– בגמרא מגילה כו: ובטור מטפחות ספרי תורות שבלו יכולין לעשות מהן תכריכין למת מצוה וזו היא גניזתן. וכ"פ מרן מטפחות ס"ת שבלו, יכולים לעשות מהם תכריכין למת מצוה וזו גניזתן. וכתב המ"ב (ס"ק כא') שצרכיו מוטלים על צרכי ציבור [מאירי]. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

תרה. שלא לשכח מה שעשה לנו. – ספר החינוך

שנמנענו מלשכח מה שעשה עמנו עמלק, כלומר, התחלתו להזיק לנו, ועל זה נאמר בפרשה זו של עמלק (דברים כה יט) לא תשכח. וכתוב בספרי זכור בפה, לא תשכח בלב, כלומר לא תשליך שנאתו ולא תסירה מנפשך בענין שתשכח אותה. משרשי המצוה. וכל ענינה כתוב במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תרג), וקחנו משם ותרוה צמאונך. … להמשך קריאה

צידת דבורים ויתושים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– דבורה הנמצאת בסמוך לאדם, והוא חושש וירא מאוד מעקיצתה, מותר לכפות עליה כלי שלא תעקצנו. וכן אם נכנסה לבקבוק, מותר לסוגרו בפקק. אבל יתוש הנמצא בסמוך לאדם אסור לצודו. ואם היתוש על בשרו ממש וחושש שיעקצהו, יפילהו לארץ בלי לקחתו ביד, ואם אי אפשר, רשאי להסירו בידו בעדינות … להמשך קריאה

סימן תקעח – שכל יחיד יתענה ויתפלל על צרתו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעח – שכל יחיד יתענה ויתפלל על צרתו א כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מִתְעַנִּים וּמִתְפַּלְּלִים עַל צָרָתָם, כָּךְ כָּל יָחִיד מִתְעַנֶּה וּמִתְפַּלֵּל עַל צָרָתוֹ. כֵּיצַד, הָיָה לוֹ חוֹלֶה אוֹ תּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר, אוֹ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, יֵשׁ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים בְּתַעֲנִיתוֹ; וְלֹא יִתְעַנֶּה בְּשַׁבָּת וּמוֹעֵד, חֲנֻכָּה וּפוּרִים וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ. באר היטב – סימן תקעח – שכל … להמשך קריאה

סימן תרעג – שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה – ערוך השולחן

——– א מצוה מן המובחר להדליק נרות חנוכה בשמן זית, לפי שהוא נמשך אחר הפתילה יפה, וצליל נהוריה טובא (שבת כג א). ועוד: שהנס נעשה בשמן זית. ואם אין שמן זית מצוי – מצוה בשארי שמנים שאורן זך ונקי. ונוהגים במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה, כי אורן צלול כמו שמן (רמ"א). ועכשיו יש נרות … להמשך קריאה

סעי' ה' – ס"ת שבלה מניחים בכלי חרס בקבר ת"ח אפילו רק שונה הלכות. – ספר מנחת שי

——– בגמרא שם, ואמר רבא ס"ת שבלה גונזים אותו אצל תלמיד חכם ואפילו שונה הלכות. ופירש"י כלומר אפילו לא שימש תלמידי חכמים בתלמוד ובגמרא אלא במשניות ובברייתות. אמר רב אחא בר יעקב ובכלי חרס שנאמר ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים, ופירש הר"ן דאע"פ שגונזין אותו עושים לו תקנה כמה שאפשר לקיימו. וכ"פ מר"ן … להמשך קריאה

סעי' ו' – מארון קודש שבלה לא יעשה בימה, אבל ארון קודש קטן עושה, מבימה לא יעשה שרפרף אבל בימה קטנה עושה, מפרוכת שמניחים עליה הס"ת לא עושה כיס לחומש, אבל פרוכת קטנה או כיס לס"ת עושה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' שם, ובטור אין עושין מתיבה כסא לס"ת אבל שרי לעשות מתיבה גדולה קטנה וכן מותר לעשות מכסא גדול כסא קטן אבל אסור לעשות ממנו שרפרף לכסא וכן מותר לעשות מוילון גדול וילון קטן או לעשות ממנו כיס לס"ת אבל לעשות ממנו כיס לחומשים אסור. וכתב הב"י בשם תה"ד שאין לעשות מהמוט שתולים עליו … להמשך קריאה

תרו. מצות קריאה על הבכורים. – ספר החינוך

שנצטוינו בהביאנו הבכורים למקדש לקרות עליהם הכתובים אלו הנזכרים בפרשה זו, והן, מארמי אבד אבי עד הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יי. ועל זה נאמר (דבוים כו ה) וענית ואמרת לפני יי אלהיך וגו'. וזאת המצוה יקראו זכרונם לברכה (סוטה לב א) מקרא בכורים. ומצות הבאתן כתבתיו בסדר משפטים במצות הבאת … להמשך קריאה

צידת תרנגולים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– תרנגולים שיצאו מהלול לרחוב, מותר לדחותם ללול ולסוגרו, שכיון שרגילים לחזור למקומם בלול, הרי זה כאילו ניצודים כבר. (רש"י, הרשב"א, הר"ן, ראבי"ה, הרא"ש, הגהות מימוניות, המאירי, שיטה לא נודע למי, שלחן ערוך (ס"ס שטז, סימן שח סעיף מ), מהרש"ל ועוד אחרונים רבים. שבת ה קא, קב) בני אשכנז … להמשך קריאה

סימן תרעד – שמותר להדליק מנר לנר – ערוך השולחן

——– א מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה, ואין בזה ביזוי מצוה, שהרי מדליק קודש מקודש. ואף שיש לומר דזהו כמו אכחושי מצוה, שנוטל קצת שמן מהנר במה שהדליק בה אחרת – אין זה כלום, שהרי לא ניטל ממנה כלום, ואין אנו חוששים בזה כלל. ודווקא להדליק מזה לזה בלא אמצעי. אבל להדליק מזה לזה על … להמשך קריאה

סימן תקעט – סדר תפלות באלו התעניות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעט – סדר תפלות באלו התעניות א בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעָה תַּעֲנִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים מִתְפַּלְּלִים עַל סֵדֶר זֶה: מוֹצִיאִים אֶת הַתֵּבָה א לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְכָל הָעָם מִתְקַבְּצִים וּמִתְכַּסִים ב בְּשַׂקִּים, וְנוֹתְנִים אֵפֶר מַקְלֶה (פֵּרוּשׁ אֵפֶר שֶׁל דָּבָר שֶׁנִּשְׂרַף, לַאֲפוּקֵי עָפָר בְּעָלְמָא שֶׁגַּם הוּא נִקְרָא אֵפֶר) עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה וְעַל גַּבֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, כְּדֵי … להמשך קריאה

צידת בהמה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בקר וצאן, כגון עגל וטלה, מותר להכניסם לכלוב, שהואיל ואין דרכם להישמט כשבאים לתופסם, הרי הם נחשבים כניצודים כבר. אבל אם מרדו וברחו עד שצריך תחבולות לתופשם או שצריך לפרוס להם מצודה, אסור לצודם. (שבת ה קו) ויש לשאול, הרי אחת מט"ל מלאכות שהיו במשכן היא מלאכת צידה, … להמשך קריאה

סימן תקפ – ימים שמתענים בהם – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקפ – ימים שמתענים בהם א אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶם צָרוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ א וְרָאוּי לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם; וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּקְּצָתָם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיִּתְעַנּוּ בּוֹ { וְטוֹב שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. } ב בְּאֶחָד בְּנִיסָן מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן; בַּעֲשָׂרָה בּוֹ מֵתָה מִרְיָם וְנִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר; ב בְּכ"ו בּוֹ מֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, בַּעֲשָׂרָה … להמשך קריאה

תרז. מצות ודוי מעשר. – ספר החינוך

שנצטוינו להתודות לפני השם ברוך הוא ולהגיד בפינו בבית מקדשו, שהוצאנו חקי המעשרות והתרומות מתבואותינו ומפרותינו, ושלא נשאר כלום מהם ברשותנו שלא נתנו אותו, וזה נקרא מצות ודוי מעשר, ועל זה נאמר (דברים כו יג) ואמרת לפני יי אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגו'. משרשי המצוה. לפי שסגלת האדם וגדל שבחו, הוא הדבור שהוא יתר … להמשך קריאה

סימן תרעה – שעיקר המצוה היא ההדלקה ולא ההנחה – ערוך השולחן

——– א אף על פי שמצות נר חנוכה אי אפשר להתקיים בלא הנחת הנר על מקומו, כמו שאי אפשר להתקיים בלא הדלקה, וקיימא לן שאם היה תפוש הנר בידו כל זמן משך ההדלקה, אפילו במקום שצריך להדליק שם – לא יצא (כב ב). וכן קיימא לן שצריך להדליק במקום הנחתה, והיינו על פתח ביתו מבחוץ … להמשך קריאה

סעי' ז' – הבימה יש לה קדושת בית הכנסת. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה לב. הבימות אין בהם משום קדושה ופירש הרא"ש שאין בהם משום קדושת ארון אבל יש להם משום קדושת בית הכנסת, וכתב הב"י שכן הוא בירושלמי ונכון הוא. ופירש רש"י בימה שהיו עושים למלך לשבת עליה כשקורא בתורה. עוד כתב הב"י בשם הירושלמי שספסלי ביהכ"נ והשרפרפים שמניחים עליהם הרגליים יש להם קדושת בית … להמשך קריאה

מלכודת עכברים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להעמיד מלכודת בשבת, כדי לצוד בה עכברים. שהרי זו "מלאכה שאין צריך לגופה" שאסורה רק מדרבנן כנ"ל, ואינו עושה מעשה בידיים אלא גרמא, ומותר. (שבת ה צו, קיח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

סימן תרעו – סדר הברכות וההדלקה – ערוך השולחן

——– א המדליק נר חנוכה בליל ראשון מברך שלוש ברכות: "להדליק נר חנוכה", ויש אומרים "נר שלחנוכה", ובטור הגירסא "של חנוכה" בשתי תיבות, וכן הוא ברמב"ם פרק שלישי, עיין שם, וכמו בנר של שבת שמברכין כן. אבל בשולחן ערוך כתב: "נר חנוכה", וכן הוא על פי האריז"ל. ויש שכתבו "שלחנוכה" בתיבה אחת (של"ה). וכתבו דנר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן