סימן תקסה – דין תפלת עננו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסה – דין תפלת עננו א יָחִיד אוֹמֵר עֲנֵנוּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, בֵּין יָחִיד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית בֵּין יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר בְּתַעֲנִית צִבּוּר; וְכֵן שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמְּסַדֵּר תְּפִלָּתוֹ בְּלַחַשׁ, כְּיָחִיד דָּמִי וּבְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. { הַגָּה: וְאוֹמְרוֹ קֹדֶם כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכו', וְלֹא יַחְתֹּם בְּעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה יְסַיֵּם כִּי … להמשך קריאה

סימן תרסא – דין קידוש, וזמן, וברכת סוכה בליל שני – ערוך השולחן

——– א למנחה מתפללין כמו ב"יוצר", וכן בערבית כמו בליל ראשון. וכתב הטור דבקידוש של ליל שני אומר קידוש, וזמן אחריו מיד, ואחר כך סוכה. דזמן לא קאי אלא אקידוש, ולא אסוכה. דאף אם יום ראשון חול – יצא בזמן דסוכה, הלכך צריך שלא להפסיק בסוכה בין קידוש לזמן. ואבי העזרי כתב שאף בליל שני … להמשך קריאה

סימן תקסו – דין תענית צבור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסו – דין תענית צבור א בְּתַעֲנִית צִבּוּר אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא, וְחוֹתֵם: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ א יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה { וְאִם שָׁכַח עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן קי"ט } (סָעִיף ד'); וְקוֹרִים וַיְחַל בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה, בֵּין שֶׁחָל בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי בֵּין שֶׁחָל בִּשְׁאָר הַיָּמִים. { הַגָּה: וּמַפְטִירִין בְּמִנְחָה, דִּרְשׁוּ, וּבְשַׁחֲרִית … להמשך קריאה

זוהר ויחי דף רל"ט ע"ב – חק לישראל

——– רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בָּעֵי לְאִתְעַנָּגָא בְּהַאי יוֹמָא וּלְמֵיכָל תְּלָת סְעוּדָתֵי בְּשַׁבַּתָּא בְּגִין דְּיִשְׁתַּכַּח שָׂבְעָא וְעִנּוּגָא בְּהַאי יוֹמָא בְּעָלְמָא, רַבִּי אַבָּא אָמַר לְאִזְדַּמְּנָא בִּרְכָתָא בְּאִנּוּן יוֹמִין דִּלְעֵילָא דְּמִתְבָּרְכָאן מֵהַאי יוֹמָא, וְהַאי יוֹמָא מַלְיָא רֵישֵׁיהּ דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִטַּלָּא דְּנָחִית מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָא דְּכֹלָּא וְאַטִּיל לְחַקְלָא דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין תְּלָת זִמְנֵי מִכַּד עַיִּל שַׁבְּתָא דְּיִתְבָּרְכוּן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, וְעַל … להמשך קריאה

סעי' טז' – מי שהשאיל ביתו לבית הכנסת לא יכול לאסור ליחיד אלא לכל הקהל. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם האורחות חיים בשם רבנו גרשום בתקנותיו איש שהשאיל ביתו לבית הכנסת ויש לו מריבה עם אחד מהקהל שאינו רשאי לאסרה אלא אם כן יאסור אותו לכל הקהל כאחד: וכ"פ מרן מי שהשאיל ביתו לבהכ"נ ויש לו מריבה עם אחד מהקהל, אינו יכול לאסרה אא"כ יאסרנה לכל הקהל כאחד. {הגה: ודוקא שהשאיל … להמשך קריאה

תקצג. שלא ישוב לקחת השכחה. – ספר החינוך

שנמנענו (עי' ספהמ"צ להרמב"ם לאוין ריד) מלקחת עמר השכחה, שנאמר (דברים כד יט) ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו. ומצות השכחה היא גם כן באילן. וזה הלאו הוא מן הלאוין הנתקין לעשה, שכל מי שעבר ולקח השכחה חיב להחזיר אותה לעניים, שנאמר לגר ליתום ולאלמנה יהיה. וכבר כתבתי בסדר זה בענין שלוח הקן (מצוה תקמד), … להמשך קריאה

סימן תרסב – סדר תפילת יום שני של סוכות – ערוך השולחן

——– א וביום שני מתפללין כמו בראשון. ונוטלין לולב ומברכין "על נטילת לולב", וכן כל שבעה. דאף על גב שהם מדרבנן – מברכים עליהם, כמו שכתבתי בריש סימן תרנח, עיין שם. ולעניין זמן ביום טוב שני על הלולב: יש אומרים שאינו צריך לאומרו, שהרי יצא בזמן דאתמול. ואף אם היה חול – הלא מדינא דגמרא … להמשך קריאה

סימן תרסג – סדר קריאת התורה בחול המועד, והתפילות – ערוך השולחן

——– א בחולו של מועד מתפללין ערבית, ושחרית, ומנחה כבחול, ומזכירין "יעלה ויבוא" ב"עבודה'. ואם לא אמר – מחזירין אותו. ומברכין בכל יום על הלולב, וגומרין ההלל. ואינו דומה לפסח, שאין גומרין, דסוכות – כל יום הוי חג בפני עצמו, שהרי קרבנותיהם חלוקין. וקורין בתורה מעניינא דיומא, כמו שיתבאר, ומתפללין מוסף של יום טוב. ואומרים … להמשך קריאה

תקצד. מצוה להלקות לרשע. – ספר החינוך

שנצטוו הבית דין שבישראל להלקות העוברים על קצת מצות התורה, וזהו ענין מלקות הנזכר בגמרא, וכענין שכתבתי בכל מצוה ומצוה שיש בה חיוב מלקות, ואכתב בעזרת השם במה שאני עתיד לכתב, ועל זה נאמר (דברים כה ב) והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו וגו'. משרשי המצוה. לפי שישראל נקראים בניו של מקום, ורצה ברוך הוא … להמשך קריאה

סעי' יז' – מי שהיה בביתו בית הכנסת אין ציבור רשאים לשנות לבית אחר. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב מהר"י קולון בסימן קי"ג שמי שהיה בית הכנסת בביתו ימים רבים אין הציבור רשאין לשנותו בבית אחר: וכ"פ מרן מי שהיה בביתו בהכ"נ ימים רבים, אין הצבור רשאים לשנותו בבית אחר. וכתב המ"ב (ס"ק צ') מפני דרכי שלום שלא יאמרו על בני בית זה שהם אנשים שאינם מהוגנים, ולפיכך נמנעו הצבור … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הקורע מבגד כדי לתקנו, עובר על מלאכת קורע [אף שאינו מתקנו בשבת], אבל הקורע שלא על מנת לתקנו, עובר על איסור דרבנן, כיון שהוא רק מקלקל. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

סימן תקסז – טעימה ורחיצת הפה שמתר בתענית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסז – טעימה ורחיצת הפה שמתר בתענית א הַשָּׁרוּי בְּתַעֲנִית יוּכַל א לִטְעֹם כְּדֵי ב רְבִיעִית, וּבִלְבַד שֶׁיִּפְלֹט; וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, אָסוּר. { הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר, וְהָכֵי נוֹהֲגִין } (תּוֹסָפוֹת וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א וְת"ה סִימָן קנ"ח). ב יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִתִּירוּ רְבִיעִית בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא ג מְעַט מְעַט; וְיֵשׁ אוֹמְרִים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פ"ה א. חֵלֶב שֶׁהִתִּיכָן וְקִרְבֵי דָגִים שֶׁנִּימוֹחוּ נוֹתֵן לְתוֹכָן שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא וּמַדְלִיק אֲבָל שְׁמָנִים שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם אֲפִילוּ עֵרְבָן בִּשְׁמָנִים שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהֶם לֹא יַדְלִיק מִפְּנֵי שֶׁאֵין נִמְשָׁכִין: ב. אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ רַע שֶׁמָא יַנִּיחֶנּוּ וְיֵצֵא וְחוֹבָה עָלָיו לֵישֵׁב לְאוֹר הַנֵּר וְלֹא בִּצְרִי מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ טוֹב שֶׁמָּא יִקַּח מִמֶּנּוּ … להמשך קריאה

סימן תקסח – דיני נדרי תענית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסח – דיני נדרי תענית א נָדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם זֶה א וְשָׁכַח וְאָכַל, מַשְׁלִים תַּעֲנִיתוֹ; וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה תַּעֲנִית חֲלוֹם, אוֹ שֶׁהָיָה תַּעֲנִית צִבּוּר, אוֹ שֶׁהָיָה יוֹם יָדוּעַ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ רַבּוֹ; אֲבָל אִם נָדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם א' אוֹ שְׁנֵי יָמִים, וּכְשֶׁהִתְחִיל לְהִתְעַנּוֹת שָׁכַח וְאָכַל ב כַּזַּיִת, אִבֵּד תַּעֲנִיתוֹ … להמשך קריאה

סעי' יח' – כלים שנהגו תמיד להביאם לבית הכנסת בחגים אין להוציאם לחולין. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם מהר"י קולון דכלי הקדש של כסף שנהגו בהם להביאם תמיד לבית הכנסת בחגים ומועדות אין יכולים להוציאם לחולין ולמכרם: וכתב עוד שם שהקהל יכולים לתפוס אותם כלים שישארו בחזקת ההקדש אחר מיתת המקדיש: וכ"פ מרן יש מי שאומר שכלי הקודש של כסף שנהגו להביא תמיד לבית הכנסת בחגים, אין יכולים להוציא … להמשך קריאה

סימן תרסד – סדר יום הושענא רבה – ערוך השולחן

——– א ביום זה נתוספת מצוה אחת, והיא מצות ערבה. והיינו עיקר מצותה היתה במקדש, דהלכה למשה מסיני שמביאין במקדש ערבה אחרת, חוץ מערבה שבלולב. ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב. ושיעורה אפילו עלה אחד בבד אחד. כיצד היתה מצותה? בכל יום ויום משבעת הימים היו מביאין מורביות של ערבה, והם ענפים גדולים של … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר דברים שבקדושה ס"ג א. כָּל הַצָרוֹת שֶׁבָּאוּ עַל יַעֲקֹב מִדִּינָה וְיוֹסֵף וְכֵן כֻּלָּם הָיוּ מִטַּעַם שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה יַעֲקֹב עָל עֵשָׂו אָחִיו: ב. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה קַיִן בָּא בְּגַּסּוּת הָרוּחַ וְהֶבֶל בִּנְמִיכוּת רוּחַ דִּכְתִיב (תהלים יא) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה מַה כְּתִיב (בראשית ד) וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ … להמשך קריאה

תולדת קורע

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המפריד ניירות דבוקים זה בזה על מנת לתקן, עובר על תולדת קורע, וחייב. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי … להמשך קריאה

תקצה. שלא להוסיף להכותו. – ספר החינוך

שנמנע הדין מהכות החוטא הכאות גדולות. ובאור זה הענין, כך הוא, שכל המחיב מלקות תכלית מה שילקה ארבעים הכאות חסר אחת, כמו שבאה בקבלה (ספהמ"צ להרמב"ם לאוין ש). ולא יכה לשום אדם עד שישער ההכאה שתהיה כפי יכלת המכה ושניו ומזגו וצורת גופו, ואם יכל לסבל הכאת גבול הענש כלו יכה, ואם לא יוכל לסבלו … להמשך קריאה

סימן תרסה – אתרוג אסור לאכול בשביעי – ערוך השולחן

——– א אתרוג בשביעי – אסור כל היום, שהרי הוקצה לכל שבעה. ואיסורו מתחיל מיום הראשון גם קודם שבירך עליו, כיון שהקצהו למצוה בערב יום טוב (ט"ז). ואפילו נפסל אחר שעשה בו המצוה – מכל מקום אסור כל שבעת הימים, שהרי הוקצה על כל השבעה. אבל בשמיני – מותר. ואף על גב דבין השמשות שבין … להמשך קריאה

תקצו. שלא לחסם בהמה בשעת מלאכתה. – ספר החינוך

שלא נמנע הבהמה מלאכל ממה שתעבד בו בשעת עבודה, כגון שתדוש תבואה או תשא תבן, ממקום למקום על גבה, שאין רשות לנו למנעה מלאכל ממנה, ועל זה נאמר (דברים כה ד) לא תחסם שור בדישו. משרשי המצוה. ללמד עצמנו להיות נפשנו נפש יפה בוחרת הישר ומדבקת בו ורודפת אחר החסד והחמלה, ובהרגילנו אותה על זה … להמשך קריאה

סעי' יט' – נמצא כתב הקדש אחר מיתת האדם לא אמרינן שמא נמלך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם מהר"י קולון שאם נמצא כתב אחר מיתת אדם כתוב בו שהקדיש כלים ואין עליו עדים ולא מסרו לקהל אפילו הכי הוי הקדש ולא אמרינן שמא כתב להקדיש ונמלך: וכ"פ מרן יש מי שאומר שאם נמצא אחר מיתת אדם כתב כתוב שהקדיש כלים, ואין עליו עדים ולא מסרו לקהל, אפ"ה הוי הקדש. … להמשך קריאה

הכנת נייר טואלט

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יש להכין מערב שבת כמות מספקת של נייר חתוך, כדי להשתמש בו לבית הכסא [שירותים] ולשאר צרכים. ואם שכח להכין או נקלע למקום שאין שם נייר חתוך, יחתוך בשינוי [במרפק או ברגל], מפני כבוד הבריות, וכדי שיברך בנקיות. (ה קמו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

סימן תקסט – דין נודר בעת צרה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסט – דין נודר בעת צרה א יָחִיד הַמִּתְעַנֶּה עַל כָּל צָרָה, וְעָבְרָה, אוֹ עַל חוֹלֶה, וְנִתְרַפֵּא אוֹ מֵת, צָרִיךְ א לְהַשְׁלִים כָּל הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁקִּבֵּל עָלָיו; אֲבָל צִבּוּר שֶׁמִּתְעַנִּין עַל שׁוּם דָּבָר, ב וְנַעֲנִין קֹדֶם חֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ; וְאִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְרֹב צִבּוּר רוֹצִים לְהַשְׁלִים, אֵין הַיָּחִיד רַשַּׁאי לְהַפְרִישׁ עַצְמוֹ מֵהֶם. ב יָחִיד שֶׁמִּתְעַנֶּה … להמשך קריאה

סעי' כ' – ספר תורה שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן אין הציבור יכולין להחזיק בו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם מהר"י קולון על ספר תורה שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן אין הציבור יכולים להחזיק בו דלא שייך חזקה בס"ת העשוי מתחלתו על מנת כן שיקראו בו הרבים ושיהיה תמיד מונח בבית הכנסת עד יום פקוד אותו הבעלים ואפילו אם העידו מבני הקהל שהוא של ציבור לא מהני כי נוגעים בעדות … להמשך קריאה

סימן תקע – דין חנכה ופורים וימים שאין אומרים בהם תחנה שנפגשו בתוך ימי נדרי תענית, – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקע – דין חנכה ופורים וימים שאין אומרים בהם תחנה שנפגשו בתוך ימי נדרי תענית, א יָחִיד שֶׁקִּבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית כָּךְ וְכָךְ יָמִים וְאֵרְעוּ בָּהֶם שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ חֲנֻכָּה וּפוּרִים אוֹ עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, אִם קִבְּלוֹ בִּלְשׁוֹן א קַבָּלַת תַּעֲנִית בְּעָלְמָא, אֵין צָרִיךְ הַתָּרָה; וְאִם קִבְּלוֹ בְּלָשׁוֹן ב הֲרֵי עָלַי, שֶׁהוּא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן