הפרדת דפים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ספר חדש שנמצאו בו דפים דבוקים, מותר להפרידם, כי דיבוקם לא נעשה על מנת להתקיים. אולם אם הדפים מחוברים מחמת שלא נחתכו בדפוס, אסור להפרידם. (שבת ה פה) חבילת נייר טואלט שחתכוה במספריים ונמצאו ניירות מחוברים, מותר להפרידם. כי אינם מחוברים ממש אלא נראים כמחוברים מלחץ החיתוך. ——– … להמשך קריאה

סימן תרסו – דין סוכה בשביעי ושמיני בחוץ לארץ – ערוך השולחן

——– א אפילו גמר סעודתו ביום השביעי שחרית, ובארץ ישראל שאינו צריך לישב בה בשמיני עצרת – מכל מקום לא יסתור סוכתו לגמרי, שהרי צריך לישב בה כל היום עד הלילה. ואולי איתרמי ליה סעודה, ויצטרך לאכול בסוכה. אמנם הכלים שצריך להבית – מוריד אותם מהסוכה מן המנחה ולמעלה. ונראה דממנחה קטנה היא, שאז ניכר … להמשך קריאה

תקצז. שלא תנשא היבמה לאחר עד שתחלץ. – ספר החינוך

שנמנע כל אדם מישראל מלבוא על היבמה בעודנה תחת זקת היבם, ועל זה נאמר (דברים כה ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה. משרשי מצות היבום אכתב מה שידעתי בו במצות עשה של יבום שבסדר זה (מצוה תקצח). וגם שם אכתב קצת דיני המצוה וענינה כמנהג ספר זה. והעובר על זה … להמשך קריאה

צמר גפן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתלוש חתיכת צמר גפן מחבילה. והרי זה כתולש מתלוש, שמותר. ועוד שסיבי הצמר גפן דקים מאוד ונראים כגופים נפרדים, ולא שייך בהם קורע, וכמו סיבים של קורי עכביש שאין בהם קורע. (מהר"ם בריסק, ישכיל עבדי, ציץ אליעזר, הגרשז"א. שבת ג שעז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

סימן תקעא – מי הם החוטאים לישב בתענית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעא – מי הם החוטאים לישב בתענית א הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית, אִם יָכוֹל לִסְבֹּל הַתַּעֲנִית נִקְרָא קָדוֹשׁ; וְאִם לָאו, כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ בָּרִיא וְחָזָק, נִקְרָא א חוֹטֵא. ב ב תַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לִישֵׁב בְּתַעֲנִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בִּמְלֶאכֶת שָׁמַיִם, אֶלָּא אִם כֵּן כְּשֶׁהַצִּבּוּר מִתְעַנִּים שֶׁלֹּא יִפְרֹשׁ עַצְמוֹ מֵהֶם; וּמְלַמְּדֵי ג תִּינוֹקוֹת דִּינָם כְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. ג עִיר … להמשך קריאה

סעי' כא' – בגד שהשתמש בו הדיוט אין משתמש בה לקדושה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י מצאתי כתוב בתשובת מהרי"ל (סימן קי"ד) איתא באגודה פרק הקומץ רבה (מנחות סי' ג) דאין לקנות מעילין שנשתמש בהם הדיוט לתשמיש קדושה ויליף ליה מדדרשינן (זבחים קטז:) מה מזבח שלא נשתמש בהן הדיוט אף עצים וכו' ואף על גב דנהוג עלמא לעשות מפות ופרוכת מבגדים ישנים לאו מר בריה דרבינא חתם עלייהו … להמשך קריאה

סימן תרסז – סוכה ונויה אסורין גם בשמיני – ערוך השולחן

——– א אף על פי שבסימן תרסה נתבאר דאתרוג בשמיני מותר בארץ ישראל, מכל מקום סוכה ונוי סוכה אסורין בשמיני, מטעמא דכיון דאתקצאי לבין השמשות שבין שביעי לשמיני – אתקצאי לכולי יומא. ולא דמי לאתרוג, דהמוקצה אינו על ידי מעשה אלא מחמת יום שעבר. ולא כן גבי סוכה, שהרי צריך לישב שם בין השמשות. ואלו … להמשך קריאה

תקצח. מצות יבום. – ספר החינוך

שנצטוה מי שמת אחיו ולא הניח בנים לקח אשת אחיו המת לו לאשה, וזהו הנקרא יבם בתורה ובדברי רבותינו זכרונם לברכה, ועל זה נאמר (דברים כה ה) יבמה יבא עליה וגו'. משרשי המצוה. לפי שהאשה אחר שנשאת לאיש הרי היא כאחד מאבריו, שכן יחיב הטבע מפני מעשה האב הראשון שלקחה אחת מצלעותיו וממנה בנה לו … להמשך קריאה

שקיות מזון ומצרכים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– שקיות חלב וממתקים, חבילות מזון, כוסות חד פעמי, טישו, טיטולים וכל שיש צורך בהם לשבת, מותר לקורען ולפותחן. כמבואר בהרחבה להלן בדין פתיחת קופסאות ושקיות. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

סימן תקעב – באיזה ימים אין גוזרים תענית צבור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעב – באיזה ימים אין גוזרים תענית צבור א אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בִּתְחִלָּה בְּיוֹם חֲמִישִׁי, שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ (פי' שֶׁלֹּא לְיַקֵר הַשַּׁעַר) שְׁעָרִים; וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם א שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְכָךְ. ב אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אוֹ בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד; וְאִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת עַל הַצָּרָה, אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וּפָגַע … להמשך קריאה

תקצט. מצות חליצה. – ספר החינוך

שנצטוינו להיות היבמה (עי' ספהמ"צ עשה ריז) חולצת ליבם נעלו מעל רגלו כשלא ירצה לשא אותה לו לאשה, ועל זה נאמר (דברים כה ט) וחלצה נעלו מעל רגלו. משרשי המצוה. לפי שהאשה הזאת היתה ראויה לשמש האיש הזה תחת אחיו, מן הטעם שזכרנו למעלה במצות יבום, והוא אינו רוצה בה, צותה התורה שתעשה אליו מעשה … להמשך קריאה

סימן תרסח – תפילת שמונה עשרה וישיבת סוכה בחוץ לארץ בשמיני עצרת – ערוך השולחן

——– א ליל שמיני מתפללין שלוש ראשונות ושלוש אחרונות, וקדושת היום באמצע. וכתבו הטור והשולחן ערוך לומר "ותתן לנו… את יום השמיני חג העצרת הזה". ורבינו הרמ"א כתב דאנו נוהגים שאין אומרים "חג" בשמיני, דלא מצינו בשום מקום שנקרא "חג". אלא אומרים "יום שמיני עצרת הזה", עד כאן לשונו. ויש אומרים שצריך לומר "את יום … להמשך קריאה

סעי' כב' – היה רגיל באיזה מצווה והעני ולקחה אחר ושוב העשיר חוזר למצוותו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם המרדכי בשם מהר"ם אדם שהיה רגיל באיזה מצוה כגון גלילת ס"ת ואירעו אונס או עוני ונתנו הקהל המצוה לאחר ואח"כ העשיר ורצה שיחזירו לו את המצווה, אם בשעה שנתנו לאחר היה בידו להחזיר אליו המצוה כגון שעבר האונס או העשיר ולא עשה כן ולא ערער, איבד את זכותו שהרי מחל לו. … להמשך קריאה

סימן תרסט – סדר יום שמחת תורה – ערוך השולחן

——– א בחוץ לארץ שעושים שני ימים טובים, ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן. ולמחר מוציאין שלושה ספרים, וקורין באחד "וזאת הברכה" עד סוף התורה, ובשני מ"בראשית" עד "אשר ברא אלקים לעשות", מטעם שנתבאר בסימן הקודם. ובשלישי קורא המפטיר כמו אתמול. וההפטרה "ויהי אחרי מות משה". ובמקום שאין להם רק שני ספרי תורה קורין בראשונה "וזאת … להמשך קריאה

תר. מצוה להציל הנרדף בנפשו של רודף. – ספר החינוך

שנצטוינו להציל הנרדף מיד מי שירדפהו להרגו, ואפילו בנפש הרודף כלומר שאנו מצוין להרג הרודף אם לא נוכל להציל הנרדף אלא אם כן נהרג הרודף, ועל זה נאמר (דברים כה יב) וקצתה את כפה לא תחוס עינך. ואמרו בספרי (עי' ספהמ"צ להרמב"ם עשין רמז), והחזיקה במבשיו מה אותו מקום מיחד שיש בו סכנת נפשות ונאמר … להמשך קריאה

קריעת חוט התפור במאכל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הנותנים בסיר החמין עוף או חתיכת בשר רחבה וגדולה ממולאים באורז, ותופרים אותם בחוט לבל יפתחו, מותר לקרוע את החוט בשבת. (סימן שיד ס"ט. שבת ה עד) כתב בספר שבולי הלקט (סימן פז): כשיושב אדם בסעודה בשבת, ומביאים לפניו תרנגולת צלויה או בשר צלוי וקשורים בגמי או בדבר … להמשך קריאה

סימן תקעג – שבטלה מגלת תענית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעג – שבטלה מגלת תענית א הִלְכְתָא בָּטְלָה מְגִלַּת תַּעֲנִית, וְכָל הַיָּמִים הַכְּתוּבִים בָּהּ מֻתָּר לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם וְכָל שֶׁכֵּן לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, חוּץ מֵחֲנֻכָּה וּפוּרִים שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם בְּעַצְמָם, אֲבָל לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם מֻתָּר; וְכֵן שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מֻתָּרִים לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. { הַגָּה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִשּׂוּאִין בַּחֲנֻכָּה אֵין לוֹ לְהִתְעַנּוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ … להמשך קריאה

תרא. שלא לחום על הרודף. – ספר החינוך

שנמנענו מלחמל על נפש הרודף, ובאור זה הענין כמו שכתבתי במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תר), שבאה הקבלה עלינו בשתי עברות, שהן רציחה ועריות, שכל שנראהו רודף לעשות אחת מהן שנמנעהו בכל כחנו, ואם אינו רוצה להמנע מעשות העברה בדברים ונוכל להציל מידו הנרדף או הנרדפת באחד מאבריו שנקטעהו, ואם אי אפשר לנו להציל … להמשך קריאה

סימן תקעד – שנותנין בתענית חמרי מקום שיצא ושהלך לשם – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעד – שנותנין בתענית חמרי מקום שיצא ושהלך לשם א הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁמִּתְעַנִּין לְמָקוֹם שֶׁאֵין מִתְעַנִּין, וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת כָּל תַּעֲנִיּוֹת א שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם. ב הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין מִתְעַנִּין לְמָקוֹם שֶׁמִּתְעַנִּים, יִתְעַנֶּה עִמָּהֶם אֲפִלּוּ ב דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר; וּמִיהוּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית, אִם יָצָא מִן הָעִיר חוּץ לַתְּחוּם מֻתָּר לֶאֱכֹל ג וְאֵינוֹ … להמשך קריאה

סעי' א' – מקום שמתפללים בו באקראי אין בו קדושה. – ספר מנחת שי

——– במגילה כו. אהא דתנן בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחים בדמיו בית הכנסת אמרינן בגמרא זו דברי רבי מנחם ברבי יוסי אבל חכמים אומרים הרחוב אין בו משום קדושה ואע"פ שמתפללין בו בתעניות ובמעמדות דאקראי בעלמא הוא. כתב הטור רחבה של עיר אע"פ שמתפללין בה בתעניות אין בה משום קדושה מפני שהוא עראי … להמשך קריאה

הכנת עורות לכיסוי המשכן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בהיות וציונו ה' לכסות את המשכן בעורות אלים מאודמים ועורות תחשים, לשם כך הוצרכו לצוד, לשחוט, לעבד את העור ועוד. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד … להמשך קריאה

סעי' ב' – השוכרים בית ומתפללים בו אין לו דין בית הכנסת. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם מהר"י בן חביב שכן הדין בארצות הגויים שאין רשות לבנות בית הכנסת ושוכרים מקום לחודש או שנה להתפלל שם, נחשב לעראי ולאקראי ואין למקום קדושת בית הכנסת. וכן אין איסור לגור מעל בית הכנסת כיוון שאין בנויה מעיקרא בנין קבע לבית הכנסת, ובלבד שינהגו בנקיות בביתם שלמעלה מהבית שמתפללים בו וכ"פ … להמשך קריאה

סימן תקעה – דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקעה – דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים א סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת שֶׁמִּתְעַנִּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל הַגְּשָׁמִים כָּךְ הוּא: הִגִּיעַ י"ז בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרִדוּ גְּשָׁמִים, מַתְחִילִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בִּלְבַד לְהִתְעַנּוֹת שְׁלֹשָׁה תַּעֲנִיּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וְכָל הַתַּלְמִידִים רְאוּיִם לְכָךְ; וְדִין תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ כְּדִין תַּעֲנִית יָחִיד. ב הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים, בֵּית … להמשך קריאה

סימן תרע – דברים האסורים והמותרים בחנוכה – ערוך השולחן

——– א בבית שני, כשמלכו אנטיוכוסים הרשעים – גזרו גזירות על ישראל וביטלו דתם הקדושה, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם. ונכנסו למקדש ופרצו בו פרצות וטימאו הטהרות, והצירו לישראל ולחצום לחץ גדול; עד שריחם עליהם ד' אלקי אבותיהם והושיעם מידם, והצילם על ידי בני חשמונאים הקדושים והטהורים הכהנים הגדולים, מתתיהו … להמשך קריאה

תרב. שלא להשהות משקלות ומדות חסרות. – ספר החינוך

שנמנענו שלא להשהות את המשקלים והמאזנים החסרים בבתנו, ואף על פי שלא נשא ונתן במקחנו ובממכרנו בהן, פן יהיה לנו למוקש, ועל זה נאמר (דברים כה יג) לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. וכן לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה. וכן אמרו זכרונם לברכה בבבא בתרא (פט, ב) אסור לאדם שישהא מדה חסרה … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הצד בשבת בעלי חיים שיש דרך לצודם, כצבי או דג וכיוצא בהם, הרי הוא עובר מן התורה על מלאכת צד. אבל הצד בעלי חיים שאין דרך לצודם, כזבובים, יתושים ופרעושים, הרי הוא עובר איסור מדברי חכמים. (סימן שטז ס"ג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן