תקפח. לתת שכר שכיר ביומו. – ספר החינוך

לתת שכר שכיר ביומו ולא נאחר לו שכרו ליום אחר, שנאמר (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו, ובארו זכרונם לברכה, בבבא מציעא פרק תשיעי (קיא, א) דבין בשכיר ישראל או אפילו בגר תושב חיוב המצוה לפרעו ביומו, אבל לא תעשה הבא על זה אינו בגר תושב. משרשי המצוה. מה שמבאר בכתוב, כי כל שכיר ברב … להמשך קריאה

סימן תרנז – דין קטן היודע לנענע – ערוך השולחן

——– א תנן בסוף פרק שלישי דסוכה (מב א): קטן היודע לנענע – חייב בלולב כדי לחנכו במצות. ואיתא בירושלמי: לא סוף דבר לנענע, אלא מוליך ומביא, מעלה ומוריד וכו', עיין שם. ונערים שלנו נוטלין הלולב ומברכין, אבל אין מנענעין לכל הרוחות כהירושלמי, אפילו הגיעו לחינוך. ויש לומר משום דאינם בקיאים בזה. ב הטור והשולחן … להמשך קריאה

מתיחת חוט

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חוט שהתרופף ויצא מעט מהבגד, אסור למותחו כדי להדק את התפר. וכן כפתור שהתרופף, לא ימתח את החוט המחבר את הכפתור לבגד. (סימן שמ ס"ו. ה קלח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

ויחי ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ מט (א) &nbspרביעי&nbsp&nbspוַיִּקְרָ&#1445א יַֽעֲק&#1430ֹב אֶל-בָּנָ&#1425יו וַיּ&#1431ֹאמֶר הֵאָֽסְפוּ&#1433 וְאַגִּ&#1443ידָה לָכֶ&#1428ם אֵ&#1435ת אֲשֶׁר-יִקְרָ&#1445א אֶתְכֶ&#1430ם בְּאַֽחֲרִ&#1445ית הַיָּמִֽים: וּקְרָא יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי וַאֲמַר אִתְכַּנָשׁוּוַאֲחַוֵּי לְכוֹן יָת דִּי יְעָרַעיָתְכוֹן בְּסוֹף יוֹמַיָּא: ואגידה לכם. בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים: (ב) הִקָּֽבְצ&#1445וּ וְשִׁמְע&#1430וּ בְּנֵ&#1443י יַֽעֲק&#1425ֹב וְשִׁמְע&#1430וּ אֶל-יִשְׂרָאֵ&#1445ל אֲבִיכֶֽם: אִתְכַּנָּשׁוּ וּשְׁמָעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְקַבִּילוּאוּלְפַן מִן … להמשך קריאה

סעי' יב' – נתנו הקהל זכות לאחד לבנות בית הכנסת לא יכול למכור זכות זו לאחר. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם המרדכי שכתב בשם המהר"ם שאם השליטו הקהל על איזה מצווה לאיזה איש וזרעו אחריו, לא הרשהו למכור זכות זו לאחרים. והביאו רבנו ירוחם. וכ"פ מרן מי שיש לו תנאי עם הקהל שלא יוכל לבנות בהכ"נ כי אם הוא וזרעו, אינו יכול למכור זכותו לאחר. וכתב המ"ב (ס"ק עו') שאם התנו בפירוש … להמשך קריאה

סימן תרנח – דיני לולב ביום טוב ראשון – ערוך השולחן

——– א מן התורה – אין הלולב ניטל במדינה רק ביום הראשון בלבד, דכתיב: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" וגו'. ובמקדש – שבעה ימים, כדכתיב בסיפא דקרא: "ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים". ודריש בתורת כהנים: ולא בגבולין שבעת ימים. והך "ושמחתם" – אשמחת לולב קאי, דליכא לומר דאשלמי שמחה קאי כמו ב"ראה", … להמשך קריאה

תולדת תופר – הדבקת ניירות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המדביק ניירות, עובר על תולדת תופר, שמחבר שני דברים יחד. (סימן שמ סעיף יד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל … להמשך קריאה

תקפט. שלא יעיד קרוב זה אל זה. – ספר החינוך

שנמנענו מלקבל עדות הקרובים קצתן על קצתן, ועל זה נאמר (דברים כד טז) לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. ובזה בא הפרוש המקבל (סנהדרין כז, ב) לא יומתו אבות בעדות בנים, ולא בנים בעדות אבות. והוא הדין בדיני ממונות שאין מאמינין הקרובים קצתן על קצתן, ואמנם נזכר זה בדיני נפשות על … להמשך קריאה

סימן תקסב – דין קבלת התענית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסב – דין קבלת התענית א כָּל תַּעֲנִית שֶׁלֹּא שָׁקְעָה עָלָיו חַמָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוֹ עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים { דְּהַיְנוּ שֶּׁיִּרְאֶה ג' כּוֹכָבִים } א { בֵּינוֹנִים אוֹ שֶׁהַלְּבָנָה זוֹרַחַת בְּכֹחַ וְתָאִיר עַל הָאָרֶץ } (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ"ק דְּתַעֲנִית וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א), אֵינוֹ תַּעֲנִית; וְאִם דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל קֹדֶם לָכֵן, אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל עֲנֵנוּ. { הַגָּה: … להמשך קריאה

ויחי יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (כז) &nbspשישי&nbsp&nbspבִּנְיָמִין&#1433 זְאֵ&#1443ב יִטְרָ&#1428ף בַּבּ&#1430ֹקֶר י&#1443ֹאכַל עַ&#1425ד וְלָעֶ&#1430רֶב יְחַלֵּ&#1445ק שָׁלָֽל: בִּנְיָמִין בְּאַרְעֵהּ תִּשְׁרֵי שְׁכִנְתָּא וּבְאַחֲסַנְתֵּהּיִתְבְּנֵי מַקְדְשָׁא בְּצַפְרָא וּבְפַנְיָא יְהוֹןמְקָרְבִין כַּהֲנַיָּא קָרְבָּנָא וּבְעִדַּן רַמְשָׁאיְהוֹן מְפַלְגִין מוֹתַר חוּלְקְהוֹן מִשְׁאַרקָדְשַׁיָּא: בנימין זאב יטרף. זאב הוא אשר יטרף, נבא על שיהיו עתידין להיות חטפנין … להמשך קריאה

תקצ. שלא להטות משפט גר ויתום. – ספר החינוך

שנמנע הדין מהעלים עין להטות דין הגר או היתום, ועל זה נאמר (דברים כד יז) לא תטה משפט גר יתום וגו'. בענין הטית משפט כתבתי למעלה בסדר קדשים (מצוה רלג) ומשפטים (מצוה פא) הצריך לפי ענין הספר, וקחנו משם. והעובר על זה והטה משפט הגר עובר בשני לאוין. האחד זה הנזכר בכאן, והשני על לא … להמשך קריאה

סימן תרנט – סדר קריאת התורה ביום ראשון של סוכות – ערוך השולחן

——– א שחרית נכנסין לבית הכנסת, ולא מקדימין כל כך כמו בשבת. ומתפללין תפילת יום טוב. ואומרים פיוט, כל מקום כמנהגו. ואם חל יום ראשון בשבת – מחליפין הפיוט של יום שני לראשון, מפני שבראשון מדבר הפייטן אודות הארבעה מינים, ובשני אודות סוכה. וגומרין הלל, ואחר כך אומר "קדיש שלם". ומוציאין שני ספרי תורות, באחת … להמשך קריאה

סעי' יג' – גבו מעות לבניין בית הכנסת, מוציאים לדבר מצוה, קנו לבנים מוציאים לפידיון שבויים, בנו וגמרו לא ימכרו כלל. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, כתב הרמב"ם אנשי העיר שגבו מעות לבנין בית הכנסת ובא להם דבר מצוה מוציאין בו המעות קנו אבנים וקורות לא ימכרום לדבר מצוה אלא לפדיון שבויים אע"פ שהביאו את האבנים וגררום ואת הקורות ופסלום והתקינו הכל לבנין מוכרים הכל לפדיון שבויים בלבד אבל אם בנו יגמרו ולא ימכרו את בית הכנסת אלא … להמשך קריאה

סימן תקסג – דין מי שהרהר בלבו להתענות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסג – דין מי שהרהר בלבו להתענות א מִי שֶׁהִרְהֵר בְּלִבּוֹ, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, לֹא הָוֵי קַבָּלָה דְּלֹא עָדִיף א מֵהוֹצִיא בְּפִיו לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר דְּלֹא הָוֵי קַבָּלַת תַּעֲנִית, כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִבְּלוֹ בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה. באר היטב – סימן תקסג – דין מי שהרהר בלבו להתענות א א מהוציא. ומ"א כתב דאם הוציא … להמשך קריאה

הפטרת ויחי – מלכים א ב – חק לישראל

——– ב (א) וַיִּקְרְב&#1445וּ יְמֵֽי-דָוִ&#1430ד לָמ&#1425וּת וַיְצַ&#1435ו אֶת-שְׁלֹמֹ&#1445ה בְנ&#1430וֹ לֵאמֹֽר: (ב) אָנֹכִ&#1443י הֹלֵ&#1428ךְ בְּדֶ&#1430רֶךְ כָּל-הָאָ&#1425רֶץ וְחָזַקְתָּ&#1430 וְהָיִ&#1445יתָֽ לְאִֽישׁ: (ג) וְשָׁמַרְתָּ&#1438 אֶת-מִשְׁמֶ&#1443רֶת | יְהוָ&#1443ה אֱלֹהֶ&#1431יךָ לָלֶ&#1444כֶת בִּדְרָכָיו&#1433 לִשְׁמֹ&#1448ר חֻקֹּתָ&#1444יו מִצְוֹתָיו&#1433 וּמִשְׁפָּטָ&#1443יו וְעֵדְוֹתָ&#1428יו כַּכָּת&#1430וּב בְּתוֹרַ&#1443ת מֹשֶׁ&#1425ה לְמַ&#1443עַן תַּשְׂכִּ&#1431יל אֵ&#1434ת כָּל-אֲשֶׁ&#1443ר תַּֽעֲשֶׂ&#1428ה וְאֵ&#1435ת כָּל-אֲשֶׁ&#1445ר תִּפְנֶ&#1430ה שָֽׁם: (ד) לְמַעַן&#1449 יָקִ&#1448ים יְהוָ&#1436ה אֶת-דְּבָר&#1431וֹ אֲשֶׁ&#1448ר דִּבֶּ&#1443ר עָלַי&#1454 לֵאמֹר&#1426 אִם-יִשְׁמְר&#1448וּ בָנֶ&#1436יךָ אֶת-דַּרְכָּ&#1431ם … להמשך קריאה

טיטולים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לפתוח את המדבקות שבטיטולים, הואיל והדבקתם לא נעשית לקיום אלא על דעת שיפתחו אותן. ואולם כשמסיים את השימוש בטיטול וזורקו לאשפה, לא ידביק את המדבקות עליו, כי אז ההדבקה נעשית לקיום. על כן, יתנהו בשקית ניילון ויקשרה קשר אחד בלבד שלא תפָּתח וישליכה לאשפה. ובטיטולים הנדבקים באמצעות … להמשך קריאה

סימן תרס – סדר ההושענות והיקף הבימה – ערוך השולחן

——– א עניין ההושענות הוי זכר למקדש. דתנן (מה א): בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת, וביום השביעי שבע פעמים. ובמקדש למדו זה מיריחו, כדאיתא בירושלמי שם, ובמדרש שוחר טוב על פסוק "שמעה ד' צדק". ולכן גם אנחנו מקיפין את הבימה בלולבינו ואתרוגינו בכל יום פעם אחת, ובהושענא רבה שבע פעמים. ומעמידין ספר … להמשך קריאה

סעי' יד' – נדר קרקע לבית הכנסת אם לא גר בעיר מותר לשנותה לבית המדרש אע"פ שמתנגד, ואם גר בעיר צריך זט"ה במא"ה כדי לשנותה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם המרדכי בשם המהר"ם מי שנדר קרקע לצורך בנית בית הכנסת והשלטונות לא מאשרים בנית בית הכנסת יכולים החבר עיר (היינו נבחר הציבור ע"י בחירות, או גדול הדור בלא בחירות, וכן זט"ה שלא נבחרו, במא"ה). לשנות את יעוד הקרקע לבית המדרש ואפילו הנודר אינו מסכים, וכן לא יכול לחזור בו ולבטל את … להמשך קריאה

משנה פרה פרק ב – חק לישראל

——– א. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּרַת חַטָּאת הַמְעֻבֶּרֶת, כְּשֵׁרָה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵינָהּ נִלְקַחַת מִן הַנָּכְרִים. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִבּוּר וְהַיָּחִיד, בָּאִין מֵהָאָרֶץ וּמִחוּצָה לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, חוּץ מִן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ: (א) ר' אליעזר אומר פרה מעוברת כשרה. … להמשך קריאה

סימן תקסד – דין ליל שלפני התענית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסד – דין ליל שלפני התענית א כָּל תַּעֲנִית שֶׁאוֹכְלִים בּוֹ בַּלַּיְלָה, בֵּין צִבּוּר בֵּין יָחִיד, הֲרֵי זֶה א אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וְהוּא שֶׁלֹּא יָשַׁן { שְׁנַת } ב { קֶבַע } (טוּר), אֲבָל אִם יָשַׁן { שְׁנַת } ג { קֶבַע } אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה, אֶלָּא אִם כֵּן … להמשך קריאה

מדבקות סימניות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מדבקה שמדביק בצד הדף שבספר, כדי שיהיה לו לסימן והיכר היכן הגיע בלימודו, ושוב כשמסיים לימודו, מדביק אותו בדף האחר שבו סיים עתה, מותר להשתמש במדבקה זו בשבת, לפי שאין ההדבקה לקיום. והרי זה דומה להדבקת טיטולים הנ"ל, והסרת נייר מהפלסטר. (שבת ג תג) ——– לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

תקצא. שלא למשכן בגד אלמנה. – ספר החינוך

שנמנענו מלמשכן את האלמנות, שנאמר ולא תחבל בגד אלמנה. ולשון המשנה (ב"מ קטו א), אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה. משרשי המצוה. שחס השם על בריותיו ורצה לזכותנו לקנות בנפשנו מדת החמלה וצונו שנרחם על האלמנה, שלבבה שבור ודואג שלא למשכנה, וכל דרכי התורה נעם, ונתיבותיה שלום. מדיני המצוה. מה שאמרו … להמשך קריאה

גמרא נדה דף ט"ו ע"א – חק לישראל

——– וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָא בְּרוֹאָה כֶּתֶם. אָמַר רַב לְמַפְרֵעַ וְרִבִּי מֵאִיר הִיא וּשְׁמוּאֵל אָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא וְרַבָּנָן הִיא מִכָּאן וּלְהַבָּא פְּשִׁיטָא מַהוּ דְתֵימָא הוֹאִיל וּמֵעֵת לְעֵת דְּרַבָּנָן וּכְתָמִים דְּרַבָּנָן מַה מֵעֵת לְעֵת לֹא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ אַף כְּתָמִים לֹא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ קָא מַשְׁמַע לָן וְאֵימָא הָכִי נָמֵי הָתָם אֵין שׁוֹר שָׁחוּט לְפָנֶיךָ הָכָא … להמשך קריאה

סעי' טו' – אין אדם יכול לאסור חלקו מבית הכנסת ולא מן הספרים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתוב בספר ארחות חיים (דיני בהכ"נ אות כה) הורה הראב"ד וכל חכמי דורו שאין אדם יכול לאסור חלקו מבית הכנסת ולא מן הספרים ואם אסר אין איסורו איסור. וכ"פ מרן אין אדם יכול לאסור חלקו מבהכ"נ ולא מהספרים; ואם אסר, אינו כלום. וכתב המ"ב (ס"ק פו') שאין יכול לאסור בין ליחיד בין … להמשך קריאה

תקצב. להניח לעניים השכחה. – ספר החינוך

שנצטוינו כשנשכח עמר בשדה להניחו שם, ולא נשוב לקחתו כשיודע אלינו הדבר, ועל זה נאמר (דברים כד יט) ושכחת עמר בשדה לגר ליתום ולאלמנה יהיה, כלומר, הניחהו שם להם. משרשי המצוה. לפי שהעניים והאביונים בחטאם ובעניותם תולין עיניהם על התבואות, בראותם בעלי השדות מאלמים אלמים בתוך השדה כברכת השם אשר נתן להם, וחושבים בלבם לאמר, … להמשך קריאה

מגנט. ניילון נצמד. סקוטש.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להשתמש במגנט, לפי שאין זה חיבור אלא כוח משיכה בלבד. על כן, מגנט עם ברכת "אשר יצר" וכיוצא, מותר להדביקו על המקרר. וכן מותר להשתמש בניילון נצמד שעוטפים בו מאכל ונדבק קצה אחד על השני (חוט שני א קלה ועוד). וכן מותר להשתמש בדברים שהדבקתם נעשית על … להמשך קריאה

דילוג לתוכן