אזיקונים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להשתמש באזיקונים, כדי לאגוד כמה דברים יחד, אף שהחיבור נעשה לקיימא, כיון שאין כאן מעשה קשירה אלא הידוק בלבד. על כן, מותר להדק באזיקונים את המחיצות שבין הגברים לנשים שלא יפתחו. (שבת ה עה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר … להמשך קריאה

סימן תקנז – לומר נחם ועננו בתשעה באב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנז – לומר נחם ועננו בתשעה באב א בְּתִשְׁעָה בְּאָב אוֹמֵר בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם: א נַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְכו', וַעֲנֵנוּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה; וְאִם לֹא אָמַר לֹא זֶה וְלֹא זֶה, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. { הַגָּה: וְהַמִּנְהָג פָּשׁוּט שֶׁאֵין אוֹמְרִים נַחֵם רַק בִּתְפִלַּת } ב { מִנְחָה שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב, לְפִי שֶׁאָז הִצִּיתוּ בַּמִּקְדָּשׁ … להמשך קריאה

גמרא זבחים דף קי"ח ע"א – חק לישראל

——– קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. מְנָא הָנֵי מִילֵי אָמַר רִבִּי אוֹשַׁעְיָא דְאָמַר קְרָא (דברים יב) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה אִי אַתָּה מַעֲלֶה אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל בְּכָל מָקוֹם שָׁאַתָּה רוֹאֶה. אִימָא בְּכָל מָקוֹם שָׁאַתָּה רוֹאֶה אִי אַתָּה מַעֲלֶה אֲבָל אַתָּה זוֹבֵחַ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה. אָמַר רִבִּי יַנַּאי אָמַר קְרָא … להמשך קריאה

סימן תרנג – אם מותר להריח בהאתרוג וההדס – ערוך השולחן

——– א דבר ידוע שהאתרוג וכל המינים – הוקצו למצוותן על כל ימי החג, אם לא שהתנו עליהם שאינו בודל מהם כל בין השמשות, כמו שכתבתי בסימן תרמט. וגם כתבנו שם שאין לעשות כן, עיין שם. ולפי זה האתרוג אסור באכילה עד אחר החג. אבל להריח בו – מותר. וההדס אסור להריח בו, מטעם שיתבאר. … להמשך קריאה

תקפד. שלא לתלוש סימני צרעת. – ספר החינוך

שנמנענו מלקץ סימני צרעת או לכוותה עד שישתנה מראה, ועל זה נאמר (דברים כד ח) השמר בנגע הצרעת וגו'. ולשון ספרי, השמר בנגע הצרעת בלא תעשה, ולשון משנה (נגעים פ"ז, מ"ד) התולש סימני הטמאה והכווה את המחיה עובר בלא תעשה. משרשי מצוה זו. כתבתי בסדר אשה כי תזריע באזהרת ואת הנתק לא יגלח (מצוה קע), … להמשך קריאה

סימן תקנח – במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנח – במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר א בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ אֵשׁ בַּהֵיכָל וְנִשְׂרַף עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה בְּיוֹם עֲשִׂירִי, וּמִפְּנֵי כָּךְ מִנְהָג כָּשֵׁר א שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל עֲשִׂירִי וְיוֹם עֲשִׂירִי. { הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין עַד } ב { חֲצוֹת הַיּוֹם וְלֹא יוֹתֵר } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי); { אִם … להמשך קריאה

סעי' ז' – בית הכנסת של כפרים מכרו בלא זט"ה או בלא מא"ה אין מורידים בקדושה, ובזט"ה במא"ה מוציאים הדמים אפילו לחולין וכן אם מינו הזט"ה במא"ה אדם יחיד מה שעשה עשוי. ושל כרכים אינו נמכר אפילו בזט"ה במא"ה רק אם נבנה על דעת יחיד מוכרו בהסכמת הציבור וכן הדין לכל דברי הקדושה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כו. לא שנו (שבית הכנסת נמכרת) אלא בית הכנסת של כפרים אבל בית הכנסת של כרכים כיון דמעלמא אתו ליה לא מצו מזבני ליה, דהוי ליה דרבים. אמר רב אשי האי בי כנישתא דמתא מחסיא אע"ג דמעלמא אתו לה כיון דאדעתא דידי קא אתו אי בעינא מזביננא לה. והטעם שלא שייך מכירה … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– התופר שתי תפירות, דהיינו שמכניס את החוט בבד ומוציאו, וחוזר ומכניסו, עובר על מלאכת תופר. ובלבד שקשר את החוט בשני ראשיו שאז התפירה מתקיימת ולא ישמט החוט. אבל אם לא קשר, עבר איסור מדרבנן. והתופר שלוש תפירות, אף אם לא קשר את ראשי החוט, עבר מהתורה, כיון שהתפירה … להמשך קריאה

סעי' ח' – בית שהקדשוהו לבית הכנסת, דינו כבית הכנסת. ואין בית הכנסת קדוש עד שיתפללו בו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בשם הירושלמי ואם בנו בית סתם והקדישוהו אחר כך לבה"כ דינו כבה"כ ומיהו אינו קדוש עד שישתמשו בו אפי' אם בנאוהו תחילה לשם ב"ה. וכתב הב"י שהירושלמי הביא ראיה שאין ביהכ"נ קדוש עד שישתמשו בו, ממטפחות שנעשו לשם ס"ת שאינם קדושות עד שישתמשו בהם וא"כ כ"ש אם בנה בית הכנסת לשם חצר … להמשך קריאה

סימן תרנד – שיכול להחזיר הלולב במים ביום טוב – ערוך השולחן

——– א תנן (מב א): מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה, ומחזירתו למים בשבת – בזמן שהיו מברכין על הלולב בשבת, כמו שיתבאר בסימן תרנח. והלולב עומד במים שלא יכמוש, ומותר להחזירו לאותן מים בשבת. ואף על גב דתקוני מנא – אסור בשבת, מכל מקום כיון דבמים אלו עמד – לא מיחזי כתקוני מנא. ואפילו … להמשך קריאה

תקפה. שלא למשכן בעל חוב בזרוע. – ספר החינוך

שנמנענו מלמשכן בידינו בעל חוב כלומר הלוה אלא במצות השופט ועל ידי שלוחו, לא שנקפץ אנחנו ונבוא בבית בעל החוב ונמשכנהו או שנמצאהו בשוק ונחטף המשכון מידו, ועל זה נאמר (דברים כד י) לא תבא אל ביתו לעבט עבטו, ולאו דוקא בית, אלא הוא הדין החוטף מידו בשוק. ולשון המשנה (ב"מ קיג א) המלוה את … להמשך קריאה

זוהר ויחי דף רמ"ב ע"א – חק לישראל

——– דָבָר אַחֵר, יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם רוֹבֵץ וְגוֹ' פָּתַח וְאָמַר (תהלים כ"ז) לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד כַּמָּה חֲבִיבִין אִנּוּן מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה חֲבִיבִין אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא לָא דָּחִיל מִפִּגְעֵי עָלְמָא נָטִיר הוּא לְעֵילָא נָטִיר הוּא לְתַתָּא וְלָא עוֹד אֶלָא דְּכָפִית … להמשך קריאה

סימן תקנט – מנהגי תשעה באב ודין מילה בתשעה באב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקנט – מנהגי תשעה באב ודין מילה בתשעה באב א חָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ בְּמִנְחָה בְּשַׁבָּת. { הַגָּה: וּמַבְדִּילִין בַּלַּיְלָה בַּתְּפִלָּה כִּשְׁאָר מוֹצָאֵי שַׁבָּת } (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי הִלְכוֹת ט' בְּאָב), { וְאִם שָׁכַח מִלְּהַבְדִּיל עַיֵּן לְעֵיל סי' רצ"ד סָעִיף ג'; וּמִתְפַּלְּלִים בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בְּכִי כַּאֲבֵלִים, וְכֵן עוֹשִׂים בִּקְרִיאַת אֵיכָה } … להמשך קריאה

סעי' ט' – ביהכ"נ של כפרים נמכר ממכר עולם, ואם נמכר בלא זט"ה במא"ה אסור לעשות בו ד' דברים, מרחץ, בורסקי, מקווה, ובית הכסא. – ספר מנחת שי

——– במגילה במשנה כז: אין מוכרים בית הכנסת אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו דברי ר"מ, וחכמים אומרים מוכרים אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים, למרחץ ולבורסקי לטבילה ולבית המים. ופסק הרמב"ם כחכמים. וכ"פ הטור. וכתב הטור והא דאמרינן שהמעות נשארין בקדושתן ואין הלוקח יכול לעשות בו אלו הד' דברים ה"מ בשלא מכרוהו שבעה טובי … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פ"ג א. כָּל מִי שֶׁנִּיחַם עַל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה וְתוֹהֶא עַל הַזָּכִיּוֹת וְאָמַר בְּלִבּוֹ וּמַה הוֹעַלְתִּי בַּעֲשִׂיָּיתָן הַלְוַאי לֹא עָשִׂיתִי אוֹתָן הֲרֵי זֶה אִבֵּד אֶת כּוּלָן וְאֵין מַזְכִּירִין לוֹ שׁוּם זְכוּת בָּעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יח) צִדְקַת הַצַדִּיק לֹא תַּצִילֶנּוּ בְּיוֹם רִשְׁעוֹ אֵין זֶה אֶלָּא בְתוֹהֶא עַל הָרִאשּׁוֹנוֹת: ב. וּכְשֵׁם שֶׁשּׁוֹקְלִין זָכִיּוֹת אָדָם … להמשך קריאה

סימן תרנה – עובד כוכבים שהביא לולב – ערוך השולחן

——– א אינו יהודי שהביא לישראל לולב או אתרוג או הדס או ערבה מחוץ לתחום – כתב הרשב"א שמותר ליטלו, שלא אסרו חכמים דבר שבא מחוץ לתחום אלא לאותו שהובא בשבילו; וגם זה לא בטלטול, אלא באכילה ובהנאה. אבל בטלטול – מותר, ואין כאן הנאה, דמצות לאו ליהנות ניתנו. וכן כתב הטור, עיין שם. וגם … להמשך קריאה

תקפו. שלא למנע המשכון מבעליו העני. – ספר החינוך

שהזהרנו שלא למנע המשכון מבעליו בעת שהוא צריך אליו, אלא שנשיב לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה, ועל זה נאמר (דברים כד יב) לא תשכב בעבטו. ולשון ספרי, לא תשכב ועבוטו אצלך, אלא תחזירהו לו כשלא יהיה לו במה יחליפנו לחלשת עניו (עניותו), כמו שבאר הכתוב כי הוא כסותה לבדה, היא שמלתו לעורו וגו' … להמשך קריאה

סיכת בטחון

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לחבר את שני חלקי הבגד במחט, בסיכה או בסיכת בטחון, אפילו אם עושה שלוש תחיבות ועל דעת להתקיים. כיון שאין זה שייך למעשה תפירה, כי אין תפירה בלי חוט, והרי זה דומה למחבר שני בגדים באטבי כביסה. (ה"ע ד רכט. שבת ג עו, שבת ה פ) ——– … להמשך קריאה

סימן תקס – לעשות זכר לחרבן – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקס – לעשות זכר לחרבן א מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁאֵין בּוֹנִים לְעוֹלָם בִּנְיָן א מְסֻיָּד וּמְכֻיָּר כְּבִנְיַן הַמְּלָכִים, אֶלָּא טָח בֵּיתוֹ בַּטִּיט וְסַד בַּסִיד וּמְשַׁיֵּר מָקוֹם אַמָּה עַל אַמָּה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח ב בְּלֹא סִיד; וְהַלּוֹקֵחַ חָצֵר מְסֻיֶּדֶת וּמְכֻיֶּרֶת, הֲרֵי זוֹ ג בְּחֶזְקָתָהּ וְאֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִקְלֹף בַּכְּתָלִים. ב וְכֵן … להמשך קריאה

תקפז. להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו. – ספר החינוך

שנצטוינו להשיב המשכון לבעליו הישראלי בעת שיצטרך אליו, כלומר, שאם המשכון הוא מה שצריך האדם ביום, כגון כלי מלאכתו ישיבהו אליו ביום, והלוה יחזירהו לו בלילה. ואם הוא כלי שצריך אליו בלילה, כגון כסת ומכסה ישיבהו לו בלילה, והלוה יחזירהו למלוה ביום. ולשון מכלתא (משפטים פסקא קפו), עד בא השמש תשיבנו לו (שמות כד כה) … להמשך קריאה

סעי' י' – יחיד שיש לו ספר תורה מותר למוכרו ולהוציא הדמים לחולין. – ספר מנחת שי

——– הזכרנו לעיל בסעי' הקודם מש"כ הב"י שלדעת הרא"ש יחיד יכול למכור ס"ת שלו ולהוציא המעות לחולין. ולדעת הרמב"ם אסור רק אם מכר וקנה ס"ת אחר מותר להוציא את מותר הדמים לחולין. ולדעת הרא"ש כתב כאן הב"י מה שאמר ר"מ (מגילה כז.) שאין מוכרים ס"ת אלא ללמוד תורה או לישא אישה זה דוקא בס"ת של … להמשך קריאה

חיבור ביטנה וכובע ברוכסן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לחבר את הביטנה או את הכובע למעיל על ידי רוכסן, אף שכוונתו להשאירם מחוברים זמן רב, כיון שאין דרך תפירה בכך, ובקל יכול לפותחו, והרי זה כמו כפתור המחבר את חלקי הבגד. (שבת ה פג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

סימן תקסא – דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחרבנן – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקסא – דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחרבנן א הָרוֹאֶה עָרֵי יְהוּדָה א בְּחֻרְבָּנָן אוֹמֵר: עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר, וְקוֹרֵעַ { וְאֵינוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ סָמוּךְ לָהֶם כְּמִן הַצּוֹפִים לִירוּשָׁלַיִם } (בֵּית יוֹסֵף). ב הָרוֹאֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּחֻרְבָּנָהּ, אוֹמֵר: צִיּוֹן הָיְתָה מִדְבַּר שְׁמָמָה וְקוֹרֵע; וּכְשֶׁרוֹאֶה ב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אוֹמֵר: בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ … להמשך קריאה

סימן תרנו – שצריך להדר אחר אתרוג מהודר – ערוך השולחן

——– א אמרו חכמינו ז"ל בבבא קמא (ט ב): הידור מצוה עד שליש במצוה. ופירש רש"י שאם מוצא שנים לקנות, אחד הדור מחבירו – יוסיף שליש הדמים ויקח את ההדור. עד כאן לשונו. ומשמע דזהו כשלא קנה עדיין. אבל אם כבר קנה – אינו מחוייב בזה. אבל הרא"ש כתב דאף אם כבר קנה – צריך … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר דברים שבקדושה סי' ב' א. אָמַר רַב הוּנָא סָבָא כְּתִיב (תהלים עח) לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִים בִּקְדוּשָׁה וּבִנְקִיּוּת אַף יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים כֵּן בִּקְדוּשָׁה וּבִנְקִיּוּת דִּכְתִיב (ויקרא כ) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם זוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְכָל הָאוֹכֵל בִּקְדוּשָׁה וּנְקִיּוּת דּוֹמֶה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: … להמשך קריאה

סעי' יא' – בית הכנסת שניתן במתנה או הוחלף יוצא לחולין אבל אסור להשכירן או למשכנן או להשאילן אפילו בזט"ה במא"ה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' מגילה כו: אמר רבא האי בי כנישתא חלופה וזבונה שרי אוגורה ומשכונה אסור מאי טעמה בקדושתה קאי. ופירש"י כשמחליף או מוכר חלה קדושתו על החילוף או על הדמים והוא יצא מן הקדושה להשתמש בו. ולענין לתת במתנה נחלקו רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי מי שאוסר סובר שאין במה שתחול עליו הקדושה. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן