סעי' יב' – העונה אמן, לא יגביה קולו יותר מהמברך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י גרסינן בריש פרק שלושה שאכלו (ברכות מה.) מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר (תהלים לד ד) גדלו ליי' אתי ונרוממה שמו יחדיו: וכ"פ מרן העונה אמן, לא יגביה קולו יותר מהמברך. וכתב המ"ב (ס"ק מז') ונראה דה"ה לענין ברכו או ברכת הזימון ג"כ לא יגביה העונה יותר מהמברך. … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. הַשָּׂח שִׂיחָה בְטֵלָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) וְדִבַּרְתָּ בָּם וְאָמְרוּ עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְעַל רַב שֶׁמִּימֵיהֶן לֹא שָׂחוּ שִׂיחַת חוּלִין וכו' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִלָּה בְּסֶלַע מַשְׁתּוּקָא בִּשְׁתַּיִם וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא מָצָאתִי לְגוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה וּכְתִיב (איכה ג) … להמשך קריאה

מַה הֵם גִּדְרֵי קְרִיצַת יָדַיִם וּרְמִיזַת עֵינַיִם?

——– א. אֲסוּרִים אִשָּׁה וְאִישׁ לִקְרֹץ בַּיָּדַיִם אוֹ לִרְמֹז בָּעֵינַיִם זֶה לָזֶה. ב. וְיֵשׁ בָּזֶה ב' אֳפָנִים, הָא' בְּאֹפֶן שֶׁל חִבָּה וְשַׁעֲשׁוּעִים, שֶׁזֶּהוּ אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל "לֹא תִּקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה", וְהוּא בִּכְלַל אֲבִיזְרַיְהוּ דְּגִלּוּי עֲרָיוֹת שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, וְהַב' שֶׁלֹּא בְּאֹפֶן חִבָּה, כִּי אִם כְּעֵין שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, הַמּוֹרֶה עַל אַחְדוּת [שְׂפַת-סִימָנִים], שֶׁדָּבָר זֶה … להמשך קריאה

סימן תקיד – שלא לכבות ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקיד – שלא לכבות ביום טוב א אָסוּר א לְכַבּוֹת דְּלֵקָה בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה בֵּיתוֹ שֶׁנִּשְׂרַף, אִם אֵין שָׁם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְאֵין מְכַבִּין הַבְּקַעַת, אֲפִלּוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַשֵּׁן הַבַּיִת אוֹ הַקְּדֵרָה אוֹ כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ ב מִטָּתוֹ. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא אִם אֶפְשָׁר לְהַצִּיל הַקְּדֵרָה בְּלֹא כִּבּוּי, אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצִּיל … להמשך קריאה

סימן תרי – דיני הדלקת הנרות ביום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א אמרינן בשבת (קיט א): מאי דכתיב "ולקדוש ד'…"? זה יום הכיפורים, שאין בו לא אכילה, ולא שתייה, אמרה תורה "כבדהו בכסות נקייה". כלומר: דמקודם כתיב "וקראת לשבת עונג לקדוש ד' מכובד", ואי סלקא דעתך דרק אשבת קאי – הוה ליה להקדים "קדוש ד'…" משארי דברים. אלא ודאי ששני דברים הם, כלומר: בשבת, שאתה … להמשך קריאה

הכנת אריגים למשכן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בבניית המשכן הוצרכו לאריגים מצמר עיזים בשביל בגדי הכהונה ולפרישׂת יריעות על המשכן, ולשם כך הוצרכו לגזוז את הצמר, ללבנו, לצובעו ועוד. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

פקודי ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (טז) וַֽיַּֽעֲשׂ&#1431וּ שְׁתֵּי&#1433 מִשְׁבְּצ&#1443ֹת זָהָ&#1428ב וּשְׁתֵּ&#1430י טַבְּע&#1443ֹת זָהָ&#1425ב וַֽיִּתְּנ&#1431וּ אֶת-שְׁתֵּי&#1433 הַטַּבָּע&#1428ֹת עַל-שְׁנֵ&#1430י קְצ&#1445וֹת הַחֹֽשֶׁן: וַעֲבָדוּ תַּרְתֵּין מְרַמְצָן דִדְהַב וְתַרְתֵּיןעִזְקָן דִדְהָב וִיהָבוּ יָת תַּרְתֵּיןעִזְקָתָא עַל תְּרֵין סִטְרֵי חוּשְׁנָא:(יז) וַֽיִּתְּנ&#1431וּ שְׁתֵּי&#1433 הָֽעֲבֹת&#1443ֹת הַזָּהָ&#1428ב עַל-שְׁתֵּ&#1430י הַטַּבָּע&#1425ֹת עַל-קְצ&#1430וֹת הַחֹֽשֶׁן: וִיהָבוּ תַּרְתֵּין גְדִילָתָא דִדְהַב עַלתַּרְתֵּין עִזְקָתָא עַל סִטְרֵי חוּשְׁנָא:(יח) וְאֵ&#1448ת שְׁתֵּ&#1444י קְצוֹת&#1433 שְׁתֵּ&#1443י הָֽעֲבֹת&#1428ֹת נָתְנ&#1430וּ עַל-שְׁתֵּ&#1443י הַֽמִּשְׁבְּצ&#1425ֹת … להמשך קריאה

הפטרת וזאת הברכה – יהושע א – חק לישראל

——– א (א) וַיְהִ&#1431י אַחֲרֵ&#1435י מ&#1445וֹת מֹשֶׁ&#1430ה עֶ&#1443בֶד יְהוָ&#1425ה וַיֹּ&#1444אמֶר יְהוָה&#1433 אֶל-יְהוֹשֻׁ&#1443עַ בִּן-נ&#1428וּן מְשָׁרֵ&#1445ת מֹשֶׁ&#1430ה לֵאמֹֽר: (ב) מֹשֶׁ&#1445ה עַבְדִּ&#1430י מֵ&#1425ת וְעַתָּה&#1449 ק&#1448וּם עֲבֹ&#1436ר אֶת-הַיַּרְדֵּ&#1443ן הַזֶּ&#1431ה אַתָּה&#1433 וְכָל-הָעָ&#1443ם הַזֶּ&#1428ה אֶל-הָאָ&#1429רֶץ אֲשֶׁ&#1447ר אָנֹכִ&#1435י נֹתֵ&#1445ן לָהֶ&#1430ם לִבְנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵֽל: (ג) כָּל-מָק&#1431וֹם אֲשֶׁ&#1448ר תִּדְרֹ&#1447ךְ כַּֽף-רַגְלְכֶ&#1435ם בּ&#1430וֹ לָכֶ&#1443ם נְתַתִּ&#1425יו כַּאֲשֶׁ&#1445ר דִּבַּ&#1430רְתִּי אֶל-מֹשֶֽׁה: (ד) מֵהַמִּדְבָּר&#1449 וְהַלְּבָנ&#1448וֹן הַזֶּ&#1436ה וְֽעַד-הַנָּהָ&#1447ר הַגָּד&#1443וֹל נְהַר-פְּרָ&#1431ת כֹּ&#1434ל אֶ&#1443רֶץ … להמשך קריאה

ויגש ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (י) וְיָֽשַׁבְתָּ&#1443 בְאֶֽרֶץ-גּ&#1431שֶׁן וְהָיִ&#1444יתָ קָרוֹב&#1433 אֵלַ&#1428י אַתָּ&#1429ה וּבָנֶ&#1430יךָ וּבְנֵ&#1443י בָנֶ&#1425יךָ וְצֹֽאנְךָ&#1445 וּבְקָֽרְךָ&#1430 וְכָל-אֲשֶׁר-לָֽךְ: וְתֵתֵב בְּאַרְעָא דְגשֶׁן וּתְהֵי קָרִיבלִי אַתְּ וּבְנָיךְ וּבְנֵי בְנָיךְוְעָנָךְ וְתוֹרָךְ וְכָל דִּי לָךְ:(יא) וְכִלְכַּלְתִּ&#1444י אֹֽתְךָ&#1433 שָׁ&#1428ם כִּי-ע&#1435וֹד חָמֵ&#1445שׁ שָׁנִ&#1430ים רָעָ&#1425ב פֶּן-תִּוָּרֵ&#1435שׁ אַתָּ&#1445ה וּבֵֽיתְךָ&#1430 וְכָל-אֲשֶׁר-לָֽךְ: וְאֵזוּן יָתָךְ תַּמָּן אֲרֵי עוֹדחֲמֵשׁ שְׁנִין כַּפְנָא דִּלְמָא תִתְמַסְכַּןאַתְּ וֶאֱנַשׁ בֵּיתָךְ וְכָל דִּילָךְ: פן תורש. … להמשך קריאה

תקלט. שלא להעלים עיניו ממנה. – ספר החינוך

שלא נעלים עין מאבדת אחינו (ב"מ כו ב), אבל נקחה ונשיבה אליו, ועל זה נאמר (דברים כב ג) לא תוכל להתעלם. כל ענין המצוה כתוב במצות עשה שלו (מצוה תקלח) שבסדר זה. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות בעל ספר החינוך האתר … להמשך קריאה

סימן תקטו – דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקטו – דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום א עַכּוּ"ם שֶׁהֵבִיא דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, אִם יֵשׁ מִמִּינוֹ בִּמְחֻבָּר אוֹ א שֶׁמְּחֻסָר צֵידָה, ב אָסוּר אַף לְמִי שֶׁלֹּא הוּבָא בִּשְׁבִילוֹ לְאָכְלוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, { וַאֲפִלּוּ עָבַר וְנָתַן לְפִיו וּלְעָסוֹ אָסוּר לְבָלְעוֹ, } (ר"ש בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה בפ"ב דִּתְרוּמוֹת); וַאֲפִלּוּ ג לְטַלְטְלָן, אָסוּר. וְלָעֶרֶב, מֻתָּרִים … להמשך קריאה

מַה הֵם גִּדְרֵי שְׁאָר מִינֵי נְגִיעָה?

——– א. אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְאִישׁ לִגַּע בְּאִשָּׁה [וְכֵן אִשָּׁה בְּאִישׁ] בְּדֶרֶךְ חִבָּה, וְאִם הִיא אֵשֶׁת אִישׁ אוֹ פְּנוּיָה גְּדוֹלָה (שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וִסְּתָהּ), הֲרֵי זֶה בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. (כמבואר בשו"ע אה"ע (סימן כא סעי' א') וכן בשו"ע יו"ד (סימן קנ"ז סעי' א') שגם על אביזריהו דג"ע צריך האדם למסור נפש, ומכל מה שמקרב … להמשך קריאה

מַהוּ גֶּדֶר אִסּוּר הִשְׁתַּמְּשׁוּת בְּנָשִׁים:

——– א. אָסוּר לְאִשָּׁה לְשָׁרֵת לְאִישׁ שֶׁאֵינוֹ בַּעֲלָהּ, בִּדְבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ אִשָּׁה לְשַׁמֵּשׁ אֶת בַּעֲלָהּ, כְּגוֹן לִמְזֹג לוֹ כּוֹס, וּלְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד. (שו"ע אהע"ז סי' כ"א סעי' ה') ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

סימן תקטז – דין איזה דברים מתרים לשלח ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקטז – דין איזה דברים מתרים לשלח ביום טוב א מֻתָּר לִשְׁלֹחַ לַחֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב בְּהֵמָה, חַיָּה וְעוֹף אֲפִלּוּ א חַיִּים, וְיֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְקִטְנִיּוֹת, אֲבָל לֹא תְּבוּאָה, לְפִי שֶׁמְּחֻסֶרֶת ב טְחִינָה שֶׁהִיא מְלָאכָה הָאֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב. ב כָּל דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לִשְׁלֹח בְּיוֹם טוֹב, לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ ג בְּשׁוּרָה דְּהַיְנוּ שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם אוֹ יוֹתֵר … להמשך קריאה

פקודי יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (מב) כְּכ&#1435ֹל אֲשֶׁר-צִוָּ&#1445ה יְהוָֹ&#1430ה אֶת-מֹשֶׁ&#1425ה כֵּ&#1444ן עָשׂוּ&#1433 בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1428ל אֵ&#1430ת כָּל-הָֽעֲבֹדָֽה: כְּכֹל דִי פַקִיד יְיָ יָתמשֶׁה כֵּן עֲבָדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵליָת כָּל פָּלְחָנָא:(מג) וַיַּ&#1448רְא מֹשֶׁ&#1436ה אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָ&#1431ה וְהִנֵּה&#1433 עָשׂ&#1443וּ אֹתָ&#1428הּ כַּֽאֲשֶׁ&#1435ר צִוָּ&#1445ה יְהוָֹ&#1430ה כֵּ&#1443ן עָשׂ&#1425וּ וַיְבָ&#1445רֶךְ אֹתָ&#1430ם מֹשֶֽׁה: (פ) וַחֲזָא משֶׁה יָת … להמשך קריאה

גוזז שערות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הגוזז שתי שערות בכלי [מספריים, מכונה וכדומה] חייב מהתורה משום תולדת גוזז. ואף שאינו צריך לשער, אין זה נחשב "מלאכה שאין צריך לגופה" האסורה רק מדרבנן { כמבואר להלן במלאכת צידה}, כי מאחר ומתקן את גופו ומייפה עצמו, נחשב מלאכה הצריכה לגופה. (רמב"ן. שבת ג שנה) ——– לעילוי … להמשך קריאה

תקמ. שלא להניח בהמת חברו נופלת תחת משאה. – ספר החינוך

שהזהרנו שאם נראה אחד מישראל שנפל לו חמורו או בהמה אחרת מכבד המשא או בסבה אחרת או שהוא בעצמו רובץ תחת משאו (עיררמב"ם בסהמ"צ לאוין ער) שלא להניחו בדרך ונלך, אבל נעזרהו ונקים עמו בהמתו ונעמד שם עד שיתקן משאו או על גבו או על בהמתו, ועל זה נאמר (דברים כב ד) לא תראה את … להמשך קריאה

סעי' א' – לדעת מרן, הציבור מכונים בקדושה לש"צ ועונים רק קדוש, ברוך, וימלוך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הרא"ש בתשובה כלל ד' סי' י"ט וזה לשונו דבר פשוט הוא שאין לומר קדיש עם החזן כי אין אומרים קדיש אלא בעשרה וצריך להבין לחזן ולענות אמן אחריו כמו כן בקדושה אומר החזן נקדישך ונעריצך וכו' עד שמגיע לקדוש ואז עונין הציבור קדוש עכ"ל ונראה דכן יש לעשות כשאומר החזן לעומתם … להמשך קריאה

ויגש יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ח) וְאֵ&#1448לֶּה שְׁמ&#1447וֹת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ&#1435ל הַבָּאִ&#1445ים מִצְרַ&#1430יְמָה יַֽעֲק&#1443ֹב וּבָנָ&#1425יו בְּכ&#1445ֹר יַֽעֲק&#1430ֹב רְאוּבֵֽן: וְאִלֵּין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּעַלּוּלְמִצְרַיִם יַעֲקֹב וּבְנוֹהִי בּוּכְרָא דְיַעֲקֹברְאוּבֵן: הבאים מצרימה. על שם השעה קורא להם הכתוב באים. ואין לתמוה על אשר לא כתב אשר באו: (ט) וּבְנֵ&#1430י רְאוּבֵ&#1425ן … להמשך קריאה

סימן תריא – שליל יום הכיפורים – דינו כיומו לכל דבר – ערוך השולחן

——– א דבר ידוע שכל האיסורים שאסור ביום הכיפורים – אסור בין ביום בין בלילה. ומה המה הדברים האסורים ביום הכיפורים? חמשה דברים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המטה. ואינו חייב כרת אלא על אכילה ושתייה. מיהו כולהו הוי מדאורייתא לכמה פוסקים. ב וזהו גם דעת הרמב"ם בפרק ראשון דין ד שכתב: מצות … להמשך קריאה

משנה נגעים פרק י – חק לישראל

——– א. הַנְתָקִים מִטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁנֵי סִימָנִים בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק וּבְפִשְׂיוֹן. בְּשֵׂעָר צָהֹב דַּק, לָקוּי קָצָר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָרוֹךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמְרִים, דַּק מַקֵּל זֶה, דַּק קָנֶה זֶה, דַּק לָקוּי קָצָר, אוֹ דַק לָקוּי אָרוֹךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, עַד שֶׁאָנוּ לְמֵדִים … להמשך קריאה

סעי' ב' – טוב לכוין רגליו בשעה שאומר קדושה עם שליח ציבור. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ונוהגין בני ספרד ליתן עיניהם למטה בשעה שאומרים קק"ק ובני אשכנז וצרפת נותנין עיניהן למעלה ונושאין גופן כלפי מעלה וסמך למנהגם מספר היכלות ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קק"ק ולמדו אותם שיהיו עיניהם נשואים למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי … להמשך קריאה

סימן תריב – דין איסור אכילה ביום הכיפורים ושיעורו – ערוך השולחן

——– א אף על גב דבכל התורה כולה הוה אכילה בכזית – מכל מקום ביום הכיפורים באה הקבלה דהשיעור הוא ככותבת, והוא מעט פחות מכביצה. וטעמו של דבר: לפי שביום כיפור לא כתיבא לשון "אכילה" אלא "כי כל הנפש אשר לא תעונה", כלומר: כשהוא רעב – תתיישב דעתו עליו. ובאה הקבלה מהלכה למשה מסיני דשיעור … להמשך קריאה

הפטרת ויגש – יחזקאל לז – חק לישראל

——– (טו) וַיְהִ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: (טז) וְאַתָּ&#1443ה בֶן-אָדָ&#1431ם קַח-לְךָ&#1433 עֵ&#1443ץ אֶחָ&#1428ד וּכְתֹ&#1444ב עָלָיו&#1433 לִֽיהוּדָ&#1428ה וְלִבְנֵ&#1445י יִשְׂרָאֵ&#1430ל (חברו) חֲבֵרָ&#1425יו וּלְקַח&#1433 עֵ&#1443ץ אֶחָ&#1428ד וּכְת&#1443וֹב עָלָ&#1431יו לְיוֹסֵף&#1433 עֵ&#1443ץ אֶפְרַ&#1428יִם וְכָל-בֵּ&#1445ית יִשְׂרָאֵ&#1430ל (חברו) חֲבֵרָֽיו: (יז) וְקָרַ&#1448ב אֹתָ&#1436ם אֶחָ&#1447ד אֶל-אֶחָ&#1435ד לְךָ&#1430 לְעֵ&#1443ץ אֶחָ&#1425ד וְהָי&#1445וּ לַאֲחָדִ&#1430ים בְּיָדֶֽךָ: (יח) וְכַֽאֲשֶׁר&#1433 יֹאמְר&#1443וּ אֵלֶ&#1428יךָ בְּנֵ&#1445י עַמְּךָ&#1430 לֵאמֹ&#1425ר הֲלֽוֹא-תַגִּ&#1445יד לָ&#1430נוּ מָה-אֵ&#1445לֶּה לָּֽךְ: (יט) דַּבֵּ&#1443ר … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לְקַיֵּם יְשִׁיבָה בִּמְקוֹמוֹת נִפְרָדִים בַּאֲסֵפוֹת שׁוֹנוֹת?

——– א. כְּשֶׁעוֹבְדִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּיַחַד, צְרִיכִין לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, רַק יְסַדְּרוּ הַמִּשְׂרָד בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשְׁבוּ אֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָם, וְנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן, בְּשֻׁלְחָנוֹת נִפְרָדִים. (שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תתקי"ט) ב. בְּמִשְׂרָד שֶׁעוֹבְדִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יֵשׁ חִיּוּב לְסַדֵּר הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּאֹפֶן שֶׁהָאֲנָשִׁים לֹא יִרְאוּ הַנָּשִׁים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בְּיָשְׁבָם אֵצֶל שֻׁלְחָנָם. ג. מֵהַנָּכוֹן לְהִמָּנַע מִלְּהִשְׁתַּתֵּף בִּמְסִבּוֹת … להמשך קריאה

לבן מתוך שחור

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הגוזז אפילו שערה אחת לבנה מתוך שערותיו השחורות, חייב. כיון שאפילו בשערה אחת אדם מקפיד שלא יהיה נראה כזקן. ומלבד איסור שבת, עובר גם על איסור מן התורה של "לא ילבש גבר שמלת אשה", שממנו למדנו שאסור לאיש לתקן עצמו בתיקוני נשים. וכן פסק מרן בשלחן ערוך: "אסור … להמשך קריאה

דילוג לתוכן