סעי' ט' – אם יש קצת מהעונים שמאריכין יותר מדאי, א"צ המברך להמתין להם. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתוב בארחות חיים אם יש קצת מהעונים אמן שמאריכין יותר מדאי אין צריך המברך להמתין להם אלא יברך כדרכו דשלא כהוגן עושים: וכ"פ מרן אם יש קצת מהעונים שמאריכין יותר מדאי, א"צ המברך להמתין להם. וכתב המ"ב (ס"ק לז') אבל על רוב הצבור מחויב להמתין בכל התפלה שלא להתחיל בברכה שלאחריה עד … להמשך קריאה

עַד כַּמָּה אַחֲרָיוּת אָב שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶת בִּתּוֹ לַעֲבֹד בְּמִשְׂרָד?

——– א. הַחוֹב מֻטָּל עַל כָּל אָב שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶת בִּתּוֹ לַעֲבֹד בְּאֵיזֶה מִשְׂרָד, שֶׁיֵּלֵךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מִקֹּדֶם לְשָׁם, וְיִבְדֹּק אִם אֵין קַיָּם שָׁם חֲשַׁשׁ יִחוּד בְּאֵיזֶה צוּרָה שֶׁהִיא, וְכֵן יִרְאֶה וְיַבְחִין בִּכְלָלוּת הַהִתְנַהֲגוּת אוֹתָהּ סְבִיבָה, וּמַהוּת הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְדִים שָׁם, וַאֲפִלּוּ אִם קָבַע שֶׁהַכֹּל כַּדִּין, עִם כָּל זֶה חַיָּב לְבַקֵּר שׁוּב מִזְּמַן לִזְמַן, כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁלֹּא … להמשך קריאה

אין לישה בלא משקה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין איסור לש בלי תערובת משקה. על כן, מותר לרסק כמה מיני פירות יחד עם המיץ שלהם, שאין זה משקה חיצוני אלא מיץ הפירות בלבד. (שבת ד רפו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה – דובב שפתי ישנים

——– ל"ג, כ"א: וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : שֶׁהֶאֱמִינוּ (בְּנֵי גָּד) דִּבְרֵיהֶם וְשָׁמְרוּ הַבְטָחָתָם. בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, לִהְיוֹת *(((מתוך נוסח "ברכת הקשת" בברכות (נ"ט ע"א). ))) נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ, וּ*(((במדבר ל', ג'.))) כְכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ … להמשך קריאה

סימן תרז – במנחה מתוודין, וסדר הוידוי – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בסימן תרג דלתשובה צריך וידוי, ושוידוי הוי מצות עשה מן התורה, דכתיב: (במדבר ה ז): "והתודו את חטאתם". ועיקר מצות וידוי הוא ביום הכיפורים. ובזמן המקדש היה הכהן הגדול מתוודה בעד כל ישראל על השעיר המשתלח, כדכתיב: (ויקרא טז כא): "והתודה עליו את כל עונות בני ישראל" וגו'. ולכן כל אחד … להמשך קריאה

תקלו. שלא להלין התלוי. – ספר החינוך

שלא נעזב התלוי להלין על העץ, שנאמר (דברים כא כג) לא תלין נבלתו על העץ, זו מצות לא תעשה. כל ענין המצוה, כתוב במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תקלז), ואין להאריך במה שאין צרך בו. ושם כתוב, שאף המלין מתו שלא לכבודו עובר בלאו. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן … להמשך קריאה

זוהר ויגש דף רי"א ע"ב – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב וַיְּבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה אָמַר רַבִּי יוֹסֵי פַּרְעֹה אַף עַל גַּב דְּאוֹקְמוּהָ בְּרָזָא אוֹחָרָא סָמַךְ דְּקָא סָמְכֵינָן בְּעָלְמָא אֲבָל תָּא חֲזֵי (שיר א) לְסוּסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי, תָּא חֲזֵי אִית רְתִיכִין לִשְׂמָאלָא בְּרָזָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְאִית רְתִיכִין לִימִינָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָא דִּקְדֻשָּׁה וְאִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין אִלֵּין דְּרַחֲמֵי וְאִלֵּין דְּדִינָא, וְכַד … להמשך קריאה

הדבקת שיניים תותבות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המרכיב פלאטה של שיניים תותבות בפיו, ופעמים שהיא זזה ממקומה ומפריעה באכילה ובדיבור, מותר לתת אבקה המדביקה אותה לחניכיים, אף שהאבקה מתערבת ברוק, ואין לחשוש בזה משום לישה. [שהלישה נעשית כלאחר יד, וגם אינה מתקיימת, והרי זה פסיק רישיה דלא ניחא ליה בשני דרבנן שבודאי מותר, כמבואר להלן.] … להמשך קריאה

סימן תקיב – שלא לבשל לצרך עכו"ם ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקיב – שלא לבשל לצרך עכו"ם ביום טוב א אֵין מְבַשְּׁלִים לְצֹרֶךְ א עַכּוּ"ם בְּיוֹם טוֹב, לְפִיכָךְ אָסוּר לְהַזְמִינוֹ שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ; וְדַוְקָא לְהַזְמִינוֹ, { הַגָּה: לְבֵיתוֹ, אֲבָל לִשְׁלֹחַ לוֹ לְבֵיתוֹ } ב { עַל יְדֵי עַכּוּ"ם, שָׁרֵי, } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ); אֲבָל עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ, וְכֵן שָׁלִיחַ שֶׁנִּשְׁתַּלַּח לוֹ, וְכֵן עַכּוּ"ם … להמשך קריאה

זוהר יתרו דף פ"ט ע"א – חק לישראל

——– קָרְבְּנָא כֹלָּא לְסִטְרָא דָא חוּלָקָא דְקֻדְשָׁא וּרְעוּתָא דְקֻדְשָׁא לְסִטְרָא דָא הַהוּא חוּלָקָא דְאִינוּן חוֹבִין וְחַטָּאִין דְּאִתְיְיהִיבוּ בְהוֹדָאָה עַל הַהוּא בִשְׂרָא דְקָרְבְּנָא כְּמָה דִכְתִיב (משלי כ"ג) אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְגוֹמֵר כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה וְגוֹמֵר. וְסִימָנֵיךְ (אסתר ה) יָבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל הַמִּשְׁתֶּה. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָדַע אָרְחֵיהּ לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט. וְכָל מָאן … להמשך קריאה

סעי' י' – מי ששכח יעלה ויבא וכיוצ"ב, אע"פ שהוא בקי יכול לצאת י"ח בחזרת הש"צ. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מי ששכח ולא אמר יעלה ויבא בר"ח או בחולו של מועד או בכל דבר שצריך לחזור בשבילו להתפלל יכוין דעתו וישמע מש"צ כל י"ח ברכות מראש עד סוף ויוצא ידי חובתו. וכתב הב"י שכן כתבו התוס' (ברכות כט: ד"ה טעה) וה"ר יונה (כ. ד"ה טעה) והרא"ש (סי' יד) והרשב"א (ל. ד"ה לא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ז א. אִם הָיָה שָׁם יַיִן מְבִיאִין כּוֹס מַחֲזִיק רְבִיעִית אוֹ יֶתֶר עַל רְבִיעִית וּמְבִיאִין בְּשָׂמִים וְאוֹחֵז אֶת הַיַּיִן בִּימִינוֹ וְאֶת הַבְּשָׂמִים בִּשְׂמֹאלוֹ וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים. אִם הָיוּ הַבְּשָׂמִים שֶׁמֶן עָרֵב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ טָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ. וְאִם הָיָה הַשַּׁמָּשׁ תַּלְמִיד … להמשך קריאה

אַחֲרִית דָּבָר… – דובב שפתי ישנים

——– ל"ג, כ"ה: בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : כְּיָמֶיךָ שֶׁהֵם טוֹבִים לְךָ, שֶׁהֵן יְמֵי תְּחִלָּתְךָ וִימֵי נְעוּרֶיךָ, כָּךְ יִהְיוּ יְמֵי זִקְנָתְךָ, שֶׁהֵם דּוֹאֲבִים זָבִים וּמִתְמוֹטְטִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: *(((שבת (קנ"ב ע"א). ובסוף מסכת קנים הובא בלשון אחרת: זקני ע"ה כל זמן שמזקינים – דעתם מיטרפת עליהם, וזקני ת"ח כל זמן שמזקינים – דעתם … להמשך קריאה

מי רגלים על עפר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להטיל מי רגלים על עפר. ואף שהתבאר לעיל שאפילו רק נתינת המים לקמח בלי לגבלם יחד אסורה מדרבנן? מכל מקום כאן שאינו נותן את מי הרגלים בידיו, אפילו אם היה "פסיק רישיה" שודאי יתגבל העפר, כיון שלא איכפת לו מזה כלל, מותר, כדלהלן בהלכות בישול בשבת. וכל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק ב' א. מִשִּׁבְעָה יָמִים בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְכִּיר הַגֶּשֶׁם בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל בְּשִׁנְעָר וּבְסוּרְיָא וּבִמְקוֹמוֹת הַסְּמוּכוֹת לָאֵלּוּ וְהַדּוֹמִין לָהֶן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּיוֹם שִׁשִּׁים אַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי: ב. מְקוֹמוֹת שֶׁהֵן צְרִיכִין לַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה כְּגוֹן אִיֵּי הַיַּם הָרְחוֹקִים שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּעֵת … להמשך קריאה

תקלז. לקברו בו ביום וכן כל המתים. – ספר החינוך

לקבר מי שנתלה ביום ההוא, שנאמר (דברים כא כג) כי קבור תקברנו ביום ההוא וגו'. ולשון ספרי (כאן) כי קבור תקברנו ביום ההוא מצות עשה. משרשי המצוה. מה שהזכירו זכרונם לברכה במשנה בפרק נגמר הדין (סנהדרין מו, ב) שאמרו שם כי קללת אלהים תלוי, כלומר, שלא יאמרו הבריות מפני מה זה תלוי? מפני שקלל את … להמשך קריאה

סימן תקיג – דין ביצה שנולדה ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקיג – דין ביצה שנולדה ביום טוב א בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב אָסוּר לִגֹּעַ בָּהּ, { הַגָּה: דְּהַיְנוּ } א { לְטַלְטְלָהּ, } (מָרְדְּכַי רֵישׁ בֵּיצָה ופ' כָּל הַכֵּלִים), וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְאָכְלָהּ; וְאִם נִתְעָרְבָה, אֲפִלּוּ בְּאֶלֶף, כֻּלָּן ב אֲסוּרוֹת. ב סָפֵק אִם נוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב אוֹ בַּחֹל, ג אֲסוּרָה. ג בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם … להמשך קריאה

סעי' יא' – אם בעוד האדם מתפלל סיים ש"צ ברכה, וקודם שכלתה עניית אמן מפי רוב הצבור סיים זה תפלתו, עונה עמהם: אמן. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתוב בכתבי מה"ר ישראל (תרומת הדשן ח"ב) סימן ק"ט מי שמתפלל בלחש בעת ששליח ציבור חוזר ובעת ששליח ציבור סיים ברכה שיש לענות אחריה אמן באותה פעם לא סיים היחיד תפילתו אך טרם שסיימו הקהל לומר אמן סיים תפילתו אם לא כלתה עניית אמן מפי רוב הציבור יכול לענות אמן עמהם דעניית … להמשך קריאה

מַה הֵם גִּדְרֵי שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ?

——– א. אִישׁ וְאִשָּׁה אֲסוּרִים לְשַׂחֵק בְּיַחַד בְּמִשְׂחָקִים. ב. וְכֵן אֲסוּרִים אִישׁ וְאִשָּׁה לִצְחֹק בְּיַחַד עַל אֵיזֶה דָּבָר. ג. וְלָכֵן, כְּשֶׁצְּרִיכִים לְדַבֵּר אֵיזֶה דָּבָר לְצֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה, אֵין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִטּוּיִים בִּלְשׁוֹן סָגִי-נָהוֹר הַמְעוֹרְרִים גִּחוּךְ, כְּגוֹן: "הַאִם דִּבַּרְתְּ עַתָּה עִם הַ'פִּקֵּחַ הַגָּדוֹל שֶׁבָּעוֹלָם"' = כַּוָּנָתוֹ לְמִישֶׁהוּ טִפֵּשׁ גָּדוֹל. "כִּמְדֻמֶּה שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת עָבְרָה עָלָיו לַיְלָה טוֹב עִם שֵׁנָה מְתוּקָה" … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ל"ו ע"ב נִבְלוּת הַפֶּה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו אֲפִלּוּ נִגְזַר עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה נֶהְפַּךְ עָלָיו לְרָעָה. וְאָמַר (ישעיה ט) עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו וְגוֹ'. וְכָל פֶּה דּוֹבֵר נְבָלָה בְּכָל זֹאת הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו כֶּבֶד עָוֹן וְנִתְעָב וְנֶאֱלָח כִּי עָזַב וְהִנִּיחַ הַבּוּשָׁה … להמשך קריאה

סימן תרח – דין תוספת מחול על הקודש, וסעודה המפסקת – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם בסוף פרק ראשון שצריך להוסיף מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו, שנאמר: "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב", כלומר: התחל לצום ולהתענות מערב תשיעי הסמוך לו. וכן ביציאה שוהה בעינויו מעט מליל אחד עשר סמוך לעשירי, שנאמר (שם): "מערב עד ערב תשבתו שבתכם". עד כאן לשונו. כלומר: "עד ערב" ועד בכלל. וזה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב' א. כָּל הַמִּתְוַדֶּה בִּדְבָרִים וְלֹא גָמַר בְּלִבּוֹ לַעֲזוֹב הֲרֵי הוּא דוֹמֶה לְטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ שֶׁאֵין הַטְּבִילָה מוֹעֶלֶת לוֹ עַד שֶׁיַּשְׁלִיךְ הַשֶּׁרֶץ וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כח) וּמוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרוּחָם. וְצָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת הַחֵטְא שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב) אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חַטָּאָה גְדוֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב: ב. מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ע"א ע"א לֵב חוֹשֵׁב בְּעִנְיָינֵי גוּפוֹ בְּעֵת תְּפִלָּה אוֹ חֲזָרַת שְׁלִיחַ צִבּוּר גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא וְעָלָיו נֶאֱמַר (שמואל א' ב') וּבוֹזַי יֵקָלּוּ כִּדְאִיתָא בְזוֹהַר שֶׁאֵין לָךְ בּוֹזֶה שְׁמוֹ גָדוֹל מִזֶּה שֶׁהֲרֵי לִפְנֵי מֶלֶךְ וַאֲפִילוּ לִפְנֵי אֶחָד מִשָּׂרָיו בְּרַעַשׁ וָרַעַד אָדָם עוֹמֵד וְיָרֵא פֶּן יִלָּכֵד בִּדְבָרָיו כִּי חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְכָל … להמשך קריאה

תקלח. להשיב אבדה לישראל. – ספר החינוך

להשיב אבדה לבעליה, שנאמר (דברים כב א) השב תשיבם לאחיך. ובבאור אמרו זכרונם לברכה (ב"מ ל, א) השבת אבדה עשה הוא, ונכפלה המצוה במקום אחר בתורה, שנאמר כי תפגע שור אחיך וגו' השב תשיבם לאחיך. שרש מצוה זו ידוע, כי יש בזה תועלת הכל וישוב המדינה, שהשכחה בכל היא מצויה, גם בהמתם וכל חיתם בורחים … להמשך קריאה

וזאת הברכה ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) &nbspשישי&nbsp&nbspמְעֹנָה&#1433 אֱלֹ&#1443הֵי קֶ&#1428דֶם וּמִתַּ&#1430חַת זְרֹע&#1443ֹת עוֹלָ&#1425ם וַיְגָ&#1447רֶשׁ מִפָּנֶ&#1435יךָ אוֹיֵ&#1430ב וַיּ&#1445ֹאמֶר הַשְׁמֵֽד: מְדוֹר אֱלָהָא דִי מִלְקַדְמִין בְּמֵימְרֵהּאִתְעֲבֵד עָלְמָא וְתָרִיךְ מִקֳדָמָךְ סָנְאָהוַאֲמַר שֵׁצִי: מענה אלהי קדם. למעון, הם השחקים לאלהי קדם, שקדם לכל אלהים וברר לו שחקים לשבתו ומעונתו, ומתחת מעונתו כל בעלי זרוע שוכנים: זרעת עולם. סיחון ועוג ומלכי כנען, שהיו תקפו … להמשך קריאה

סימן תרט – דין הטמנת החמין בערב יום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א בטור הביא דברי הגאונים, שאסרו להטמין חמין בערב יום הכיפורים על מוצאי יום הכיפורים. והתפלא הטור עליהם. וכן רבינו הבית יוסף בספרו הגדול: איזה איסור יש בדבר להכין מחול על חול? ואי משום ששוהה ביום הכיפורים על הכירה – מה בכך? והרי גם בשבת עומד על הכירה. ולכן כתב רבינו הבית יוסף: מותר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן