——–
כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה:
(ח) וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַֽעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַֽעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן: וְאִלֵּין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּעַלּוּלְמִצְרַיִם יַעֲקֹב וּבְנוֹהִי בּוּכְרָא דְיַעֲקֹברְאוּבֵן:
הבאים מצרימה. על שם השעה קורא להם הכתוב באים. ואין לתמוה על אשר לא כתב אשר באו:
(ט) וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְרֹ֥ן וְכַרְמִֽי: וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרֹןוְכַרְמִי:(י) וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן-הַֽכְּנַֽעֲנִֽית: וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַדוְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בַּר כְּנַעֲנֵיתָא:
בן הכנענית. בן דינה שנבעלה לכנעני ,כשהרגו את שכם לא הייתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (בראשית רבה):
(יא) וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּֽרְשׁ֕וֹן קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי: וּבְנֵי לֵוִי גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי:(יב) וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי-פֶ֖רֶץ חֶצְרֹ֥ן וְחָמֽוּל: וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָהוָפֶרֶץ וָזָרַח וּמִית עֵר וְאוֹנָןבְּאַרְעָא דִּכְנַעַן וַהֲווֹ בְנֵי פֶרֶץחֶצְרֹן וְחָמוּל:(יג) וּבְנֵ֖י יִשָּׂשׂכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֹֽן: וּבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹבוְשִׁמְרוֹן:(יד) וּבְנֵ֖י זְבֻל֑וּן סֶ֥רֶד וְאֵל֖וֹן וְיַחְלְאֵֽל: וּבְנֵי זְבֻלוּן סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל:(טו) אֵ֣לֶּה | בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַֽעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל-נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ: אִלֵּין בְּנֵי לֵאָה דִּילִידַת לְיַעֲקֹבבְּפַדַּן אֲרָם וְיָת דִּינָה בְרַתֵּהּכָּל נֶפֶשׁ בְּנוֹהִי וּבְנָתֵהּ תְּלָתִיןוּתְלָת:
אלה בני לאה ואת דינה בתו. הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה: שלשים ושלש. ובפרטן אי אתה מוצא אלא שלשים ושנים, אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לידתה במצרים ואין הורתה במצרים:
(טז) וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי: וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִיוְאֶצְבּוֹן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי:(יז) וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל: וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִיוּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחַתְהוֹן וּבְנֵי בְרִיעָהחֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל:(יח) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר-נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת-אֵ֨לֶּה֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ: אִלֵּין בְּנֵי זִלְפָּה דִי יְהַבלָבָן לְלֵאָה בְרַתֵּהּ וִילִידַת יָתאִלֵּין לְיַעֲקֹב שִׁית עֶשְׂרֵי נַפְשָׁא:(יט) בְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן: בְּנֵי רָחֵל אִתַּת יַעֲקֹב יוֹסֵףוּבִנְיָמִן:
בני רחל אשת יעקב. ובכולן לא נאמר בהן אשת אלא שהיתה עיקרו של בית:
(כ) וַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֘ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה-לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת-פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת-מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת-אֶפְרָֽיִם: וְאִתְיְלִידוּ לְיוֹסֵף בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם דִּילִידַתלֵהּ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַערַבָּא דְאוֹן יָת מְנַשֶּׁה וְיָתאֶפְרָיִם:(כא) וּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֨כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַֽעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ: וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּלגֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּיםוְחֻפִּים וָאָרְדְּ:(כב) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַֽעֲקֹ֑ב כָּל-נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר: אִלֵּין בְּנֵי רָחֵל דְּאִתְיְלִידוּ לְיַעֲקֹבכָּל נַפְשָׁא אַרְבָּעָה עֲשָׂר:(כג) וּבְנֵי-דָ֖ן חֻשִֽׁים: וּבְנֵי דָן חֻשִׁים:(כד) וּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם: וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶרוְשִׁלֵּם:(כה) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר-נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת-אֵ֛לֶּה לְיַֽעֲקֹ֖ב כָּל-נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה: אִלֵּין בְּנֵי בִלְהָה דִּיהַב לָבָןלְרָחֵל בְּרַתֵּהּ וִילִידַת יָת אִלֵּיןלְיַעֲקֹב כָּל נַפְשָׁא שִׁבְעָא:(כו) כָּל-הַ֠נֶּ֠פֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַֽעֲקֹ֤ב מִצְרַ֨יְמָה֙ יֹֽצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי-יַֽעֲקֹ֑ב כָּל-נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ: כָּל נַפְשָׁא דְּעַלָּא לְיַעֲקֹב לְמִצְרַיִםנָפְקֵי יַרְכֵּהּ בַּר מִנְּשֵׁי בְנֵייַעֲקֹב כָּל נַפְשָׁתָא שִׁתִּין וְשִׁית:
כל הנפש הבאה ליעקב.שיצאו מארץ כנען לבוא למצרים. ואין הבאה זו לשון עבר, אלא לשון הווה, כמו (אסתר ב) בערב היא באה וכמו והנה רחל בתו באה עם הצאן, לפיכך טעמו למטה באל"ף, לפי שכשיצאו לבוא מארץ כנען לא היו אלא שישים ושש. והשני כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים הוא לשון עבר לפיכך טעמו למעלה בבי"ת לפי שמשבאו שם היו שבעים שמצאו שם יוסף ושני בניו ונתוספה להם יוכבד בין החומות. (ועיין בביאור לת"י ומשם תמצא להרוות צמאונך ברש"י) ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים שהרי לא נמנו כאן. מצאתי בויקרא רבה עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן נפשות ביתו לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש, לפי שהיו עובדים לאל אחד:
(כז) וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר-יֻלַּד-ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל-הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵית-יַֽעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים: (ס) וּבְנֵי יוֹסֵף דִּי אִתְיְלִידוּ לֵהּבְּמִצְרַיִם נַפְשָׁתָא תְרֵין כָּל נַפְשָׁתָאלְבֵית יַעֲקֹב דְּעַלּוּ לְמִצְרַיִם שִׁבְעִין:(כח)  שישי  וְאֶת-יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל-יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן: וְיָת יְהוּדָה שְׁלַח קֳדָמוֹהִי לְוַתיוֹסֵף לְפַנָּאָה קֳדָמוֹהִי לְגשֶׁן וַאֲתוֹלְאַרְעָא דְגשֶׁן:
להורות לפניו. כתרגומו לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה: לפניו. קודם שיגיע לשם.ומדרש אגדה: להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה:
(כט) וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת-יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל-צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל-צַוָּארָ֖יו עֽוֹד: וְטַקֵּיס יוֹסֵף רְתִכּוֹהִי וּסְלֵיק לְקַדָּמוּתיִשְׂרָאֵל אֲבוּהִי לְגשֶׁן וְאִתְגְּלִי לֵהּוּנְפַל עַל צַוְארֵהּ וּבְכָא עַלצַוְארֵהּ עוֹד:
ויאסור יוסף מרכבתו. הוא עצמו אסר את הסוסים למרכבה להזדרז לכבוד אביו: וירא אליו. יוסף נראה אל אביו: ויבך על צואריו עוד. לשון הרבות בכיה. וכן (איוב לד) כי לא על איש ישים, עוד לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עלילות נוספות על חטאיו, אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו. ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע:
(ל) וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל-יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת-פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽי: וַאֲמַר יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף אִלּוּ אֲנָאמָאִית זִמְנָא הָדָא מְנַחֵם אֲנָאבָּתַר דַּחֲזֵיתִי יָת אַפָיךְ אֲרֵיעַד כְּעַן אַתְּ קַיָּם:
אמותה הפעם. פשוטו כתרגומו ומדרשו – סבור הייתי למות שתי מיתות בעולם הזה ובעולם הבא, שנסתלקה שכינה ממני, והייתי אומר שיתבעני הקב"ה מיתתך, עכשיו שעודך חי לא אמות אלא פעם אחת:
(לא) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל-אֶחָיו֙ וְאֶל-בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶֽעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֗יו אַחַ֧י וּבֵית-אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ-כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי: וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי וּלְבֵית אֲבוּהִיאֶסַּק וְאֵחַוֵּי לְפַרְעֹה וְאֵימַר לֵהּאַחַי וּבֵית אַבָּא דִּי בְאַרְעָאדִּכְנַעַן עַלּוּ לְוָתִי:
ואמרה אליו אחי וגו'. ועוד אומר לו (פסוק לב) והאנשים רועי צאן וגו':
(לב) וְהָֽאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי-אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל-אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ: וְגֻּבְרַיָּא רָעֵי עָנָא אֲרֵי גֻּבְרֵימָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹ וְעָנְהוֹן וְתוֹרְהוֹןוְכָל דִּי לְהוֹן אַיְתִיאוּ:(לג) וְהָיָ֕ה כִּֽי-יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה-מַּֽעֲשֵׂיכֶֽם: וִיהֵי אֲרֵי יִקְרֵי לְכוֹן פַּרְעֹהוְיֵימַר מָה עוֹבָדֵיכוֹן:(לד) וַֽאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד-עַ֔תָּה גַּם-אֲנַ֖חְנוּ גַּם-אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּֽעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּי-תֽוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל-רֹ֥עֵה צֹֽאן: וְתֵימְרוּן גֻּבְרֵי מָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹעַבְדָּיךְ מֵעוּלֵמָנָא וְעַד כְּעַן אַףאֲנַחְנָא אַף אַבְהָתָנָא בְּדִיל דִּיתֵיתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן אֲרֵי מְרַחֲקִיןמִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא:
בעבור תשבו בארץ גשן. והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה, וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם: כי תועבת מצרים וגו'. לפי שהם להם אלהות.
מז (א) וַיָּבֹ֣א יוֹסֵף֘ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל-אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן: וַאֲתָא יוֹסֵף וְחַוִּי לְפַרְעֹה וַאֲמַראַבָּא וְאַחַי וְעָנְהוֹן וְתוֹרְהוֹן וְכָלדִּי לְהוֹן אֲתוֹ מֵאַרְעָא דִּכְנָעַןוְהָא אִנּוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן:(ב) וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה: וּמִקְצַת מִן אֲחוֹהִי דְּבַר חַמְשָׁאגֻּבְרִין וַאֲקֵימִנּוּן קֳדָם פַּרְעֹה:
ומקצה אחיו. מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גיבורים, שאם יראה אותם גיבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו. ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין, אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם, אבל שמות הגיבורים כפל, וזאת ליהודה שמע ה' קול יהודה, ולגד אמר ברוך מרחיב גד. ולנפתלי אמר נפתלי. ולדן אמר דן. וכן לזבולן, וכן לאשר זה לשון בראשית רבה שהיא אגדת ארץ ישראל אבל בגמרא בבלית שלנו (בבא קמא צ"ב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה, ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות, אלא טעם יש בדבר כדאיתא בבבא קמא ובברייתא דספרי שנינו בה בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו:
(ג) וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל-אֶחָ֖יו מַה-מַּֽעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּֽאמְר֣וּ אֶל-פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם-אֲנַ֖חְנוּ גַּם-אֲבוֹתֵֽינוּ: וַאֲמַר פַּרְעֹה לַאֲחוֹהִי מָה עוֹבָדֵיכוֹןוַאֲמָרוּ לְפַרְעֹה רָעֵי עָנָא עַבְדָּיךְאַף אֲנַחְנָא אַף אֲבָהָתָנָא:(ד) וַיֹּֽאמְר֣וּ אֶל-פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָ֘רֶץ֘ בָּ֒אנוּ֒ כִּי-אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַֽעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי-כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ-נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן: וַאֲמָרוּ לְוַת פַּרְעֹה לְאִתּוֹתָבָא בְאַרְעָאאֲתֵינָא אֲרֵי לֵית רַעֲיָא לְעָנָאדִּי לְעַבְדָּיךְ אֲרֵי תַקִּיף כַּפְנָאבְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וּכְעַן יֵתְבוּן כְּעַןעַבְדָּיךְ בְּאַרְעָא דְגשֶׁן:(ה) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל-יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ: וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף לְמֵימָר אֲבוּךְוְאַחָיךְ אֲתוֹ לְוָתָךְ:(ו) אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת-אָבִ֖יךָ וְאֶת-אַחֶ֑יךָ יֵֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן וְאִם-יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ-בָּם֙ אַנְשֵׁי-חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל-אֲשֶׁר-לִֽי: אַרְעָא דְמִצְרַיִם קֳדָמָךְ הִיא בִּדְשַׁפִּירבְּאַרְעָא אוֹתֵיב יָת אֲבוּךְ וְיָתאַחָיךְ יֵתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן וְאִםיָדַעְתְּ וְאִית בְּהוֹן גֻּבְרִין דְּחֵילָאוּתְמַנִּנוּן רַבָּנֵי גֵיתֵי עַל דִּילִי:
אנשי חיל. בקיאין באומנותן לרעות צאן: על אשר לי. על צאן שלי:
(ז) וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת-יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַֽעֲקֹ֖ב אֶת-פַּרְעֹֽה: וְאַיְתִי יוֹסֵף יָת יַעֲקֹב אֲבוּהִיוַאֲקִימִנֵּהּ קֳדָם פַּרְעֹה וּבְרִיךְ יַעֲקֹביָת פַּרְעֹה:
ויברך יעקב. היא שאילת שלום כדרך כל הנראים לפני המלכים לפרקים, שלידי"ר בלע"ז [גריסען]:
(ח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל-יַֽעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּיֽךָ: וַאֲמַר פַּרְעֹה לְּיַעֲקֹב כַּמָּה יוֹמֵישְׁנֵי חַיָּיךְ:(ט) וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל-פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת-יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגֽוּרֵיהֶֽם: וַאֲמַר יַעֲקֹב לְפַרְעֹה יוֹמֵי שְׁנֵיתוֹתָבוּתַי מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין זְעֵירִיןוּבִישִׁין הֲווֹ יוֹמֵי שְׁנֵי חַיַּיוְלָא אַדְבִּיקוּ יָת יוֹמֵי שְׁנֵיחַיֵּי אֲבָהָתַי בְּיוֹמֵי תּוֹתָבוּתְהוֹן:
שני מגורי. ימי גרותי כל ימי הייתי גר בארץ: ולא השיגו. בטובה:
(י) וַיְבָ֥רֶךְ יַֽעֲקֹ֖ב אֶת-פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה: וּבָרִיךְ יַעֲקֹב יָת פַּרְעֹה וּנְפַקמִן קֳדָם פַּרְעֹה:
ויברך יעקב. כדרך כל הנפטרים מלפני שרים מברכים אותם ונוטלים רשות ומה ברכה ברכו שיעלה נילוס לרגליו לפי שאין מצרים שותה מי גשמים אלא נילוס עולה ומשקה ומברכתו של יעקב ואילך היה פרעה בא אל נילוס והוא עולה לקראתו ומשקה את הארץ [תנחומא]:
(יא)  שביעי  וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֘ אֶת-אָבִ֣יו וְאֶת-אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה: וְאוֹתֵיב יוֹסֵף יָת אֲבוּהִי וְיָתאֲחוֹהִי וִיהַב לְהוֹן אַחֲסָנָא בְּאַרְעָאדְמִצְרַיִם בִּדְשַׁפִּיר בְּאַרְעָא בְּאַרְעָא דְרַעְמְסֵסכְּמָא דִי פַקֵּיד פַרְעֹה:
רעמסס. מארץ גושן היא:
(יב) וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת-אָבִ֣יו וְאֶת-אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל-בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף: וְזָן יוֹסֵף יָת אֲבוּהִי וְיָתאֲחוֹהִי וְיָת כָּל בֵּית אֲבוּהִילַחְמָא לְפוּם טַפְלָא:
לפי הטף. לפי הצריך לכל בני ביתם:
(יג) וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל-הָאָ֔רֶץ כִּֽי-כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֨יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָֽרָעָֽב: וְלַחֲמָא לֵית בְּכָל אַרְעָא אֲרֵיתַקִּיף כַּפְנָא לַחֲדָא וְאִשְׁתַּלְהֵי עַמָּאדְאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְעַמָּא דְאַרְעָא דִּכְנַעַןמִן קֳדָם כַּפְנָא:
ולחם אין בכל הארץ. חוזר לענין הראשון לתחלת שני הרעב: ותלה. כמו ותלאה לשון עייפות כתרגומו ודומה לו (משלי כו) כמתלהלה היורה זיקים:
(יד) וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת-כָּל-הַכֶּ֨סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ-מִצְרַ֨יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר-הֵ֣ם שֹֽׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת-הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה: וְלַקִּיט יוֹסֵף יָת כָּל כַּסְפָּאדְּאִשְׁתְּכַח בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וּבְאַרְעָא דִּכְנַעַןבְּעִיבוּרָא דִּי אִנּוּן זָבְנִין וְאַיְתִייוֹסֵף יָת כַּסְפָּא לְבֵית פַּרְעֹה:(טו) וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֘יִם֘ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַ֒עַן֒ וַיָּבֹ֩אוּ֩ כָל-מִצְרַ֨יִם אֶל-יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה-לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף: וּשְׁלִים כַּסְפָא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם וּמֵאַרְעָאדִּכְנַעַן וַאֲתוֹ כָּל מִצְרָאֵי לְוַתיוֹסֵף לְמֵימַר הַב לָנָא לַחֲמָאוּלְמָה נְמוּת לְקִבְלָךְ אֲרֵי שְׁלִיםכַּסְפָּא:
אפס. כתרגומו שלים:
(טז) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם-אָפֵ֖ס כָּֽסֶף: וַאֲמַר יוֹסֵף הָבוּ גֵּיתֵיכוֹן וְאֶתֵּןלְכוֹן בְּגֵּיתֵיכוֹן אִם שְׁלִים כַּסְפָּא:(יז) וַיָּבִ֣יאוּ אֶת-מִקְנֵיהֶם֘ אֶל-יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַֽחֲמֹרִ֑ים וַיְנַֽהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֨חֶם֙ בְּכָל-מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא: וְאַיְתִיּוּ יָת גֵּיתֵיהוֹן לְוַת יוֹסֵףוִיהַב לְהוֹן יוֹסֵף לַחְמָא בְּסוּסְוָתָאוּבְגֵיתֵי עָנָא וּבְגֵיתֵי תוֹרִין וּבַחֲמָרִיןוְזָנִנּוּן בְּלַחֲמָא בְּכָל גֵּיתֵיהוֹן בְּשַׁתָּאהַהִיא:(יח) וַתִּתֹּם֘ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא-נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם-תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל-אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם-גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ: וּשְׁלִימַת שַׁתָּא הַהִיא וַאֲתוֹ לְוָתֵהּבְּשַׁתָּא תִנְיֵתָא וַאֲמָרוּ לֵהּ לָאנְכַסֵּי מִן רִבּוֹנִי אֶלָּהֵין שְׁלִיםכַּסְפָּא וְגֵּיתֵי בְעִירָא לְוַת רִבּוֹנִילָא אִשְׁתָּאַר קֳדָם רִבּוֹנִי אֶלָּהֵיןגְּוִיָתָנָא וְאַרְעָנָא:
בשנה השנית. שנית לשני הרעב: כי אם תם הכסף וגו'. כי אשר תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני: בלתי אם גויתנו. כמו אם לא גויתנו:
(יט) לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם-אֲנַ֨חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה-אֹתָ֥נוּ וְאֶת-אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֨נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן-זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָֽאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם: לְמָה נְמוּת לְעֵינָיךְ אַף אֲנַחְנָאאַף אַרְעָתָנָא קְנֵי יָתָנָא וְיָתאַרְעָתָנָא בְּלַחְמָא וּנְהֵי אֲנַחְנָא וְאַרְעָתָנָאעַבְדִּין לְפַרְעֹה וְהַב בַּר זַרְעָאוְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת וְאַרְעָא לָאתְבוּר:
ותן זרע. לזרוע האדמה ואע"פ שאמר יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר מכיון שבא יעקב למצרים באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב וכן שנינו בתוספתא דסוטה: לא תשם – לא תהא שממה. לא תבור לשון שדה בור שאינו חרוש:
(כ) וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת-כָּל-אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּי-מָֽכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי-חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה: וּקְנָא יוֹסֵף יָת כָּל אַרְעָאדְמִצְרַיִם לְפַרְעֹה אֲרֵי זַבִּינוּ מִצְרַיִםגְּבַר חַקְלֵהּ אֲרֵי תְקֵיף עֲלֵיהוֹןכַּפְנָא וַהֲוַת אַרְעָא לְפַרְעֹה:
ותהי הארץ לפרעה. קנויה לו:
(כא) וְאֶ֨ת-הָעָ֔ם הֶֽעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶֽעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל-מִצְרַ֖יִם וְעַד-קָצֵֽהוּ: וְיָת עַמָּא אַעְבֵּר יָתֵהּ מִקְּרֵילִקְרֵי מִסְּיָפֵי תְּחוּם מִצְרַיִם וְעַדסוֹפֵהּ:
ואת העם העביר. יוסף מעיר לעיר לזכרון שאין להם עוד חלק בארץ והושיב של עיר זו בחברתה, ולא הוצרך הכתוב לכתוב זאת אלא להודיעך שבחו של יוסף שנתכוין להסיר חרפה מעל אחיו שלא יהיו קורין אותם גולים (חולין ס): מקצה גבול מצרים וגו'. כן עשה לכל הערים אשר במלכות מצרים מקצה גבולה ועד קצה גבולה:
(כב) רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּֽהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּֽהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת-חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל-כֵּ֕ן לֹ֥א מָֽכְר֖וּ אֶת-אַדְמָתָֽם: לְחוֹד אַרְעָא דְכֻמָּרַיָּא לָא זַבִּיןאֲרֵי חֳלָקָא לְכֻמָּרַיָּא מִלְּוַת פַּרְעֹהוְאָכְלִין יָת חֳלָקְהוֹן דִּי יְהַבלְהוֹן פַּרְעֹה עַל כֵּן לָאזַבִּינוּ יָת אַרְעֲהוֹן:
הכהנים. הכומרים כל לשון כהן משרת לאלהות הוא חוץ מאותן שהם לשון גדולה כמו כהן מדין כהן און: חוק לכהנים. חק כך וכך לחם ליום:
(כג) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל-הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא-לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת-הָֽאֲדָמָֽה: וַאֲמַר יוֹסֵף לְעַמָּא הָא זְבֵנִיתיָתְכוֹן יוֹמָא דֵּין וְיָת אַרְעֲכוֹןלְפַרְעֹה הֵא לְכוֹן בַּר זַרְעָאוְתִזְרְעוּן יָת אַרְעָא:
הא. כמו הנה כמו (יחזקאל טז) וגם אני הא דרכך בראש נתתי:
(כד) וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִֽהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַֽאֲשֶׁ֥ר בְּבָֽתֵּיכֶ֖ם וְלֶֽאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם: וִיהֵי בְּאָעוֹלֵי עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חַדמִן חַמְשָׁא לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע חֳלָקִיןיְהֵא לְכוֹן לְבַר זְרַע חַקְלָאוּלְמֵיכַלְכוֹן וְלֶאֱנַשׁ בָתֵּיכוֹן וּלְמֵיכַל לְטַפְלְכוֹן:(כה)  מפטיר  וַיֹּֽאמְר֖וּ הֶֽחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא-חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה: וַאֲמָרוּ קַיִּמְתָּנָא נִשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינֵירִבּוֹנִי וּנְהֵי עַבְדִּין לְפַרְעֹה:
נמצא חן. לעשות לנו זאת כמו שאמרת: והיינו עבדים לפרעה. להעלות לו המס הזה בכל שנה לחק שלא יעבור:
(כו) וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד-הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל-אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָֽיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה: וְשַׁוִּי יָתַהּ יוֹסֵף לִגְזֵרָא עַדיוֹמָא הָדֵין עַל אַרְעָא דְמִצְרַיִםדִּיהוֹן יָהֲבִין חַד מִן חַמְשָׁאלְפַרְעֹה לְחוֹד אַרְעָא דְכֻמָּרַיָּא בִּלְחוֹדֵיהוֹןלָא הֲוַת לְפַרְעֹה:(כז) וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גּ֑שֶׁן וַיֵּאָֽחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד: וִיתֵיב יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּאַרְעָאדְגשֶׁן וְאַחֲסִינוּ בַהּ וּנְפִישׁוּ וּסְגִיאוּלַחֲדָא:
וישב ישראל בארץ מצרים. והיכן בארץ גושן שהיא מארץ מצרים: ויאחזו בה. לשון אחוזה:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5