ויגש יום שישי תורה – חק לישראל

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר חק לישראל בראשית ויגש יום שישי תורה – חק לישראל
תוכן עניינים הצג

——–

כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה:

(ח) וְאֵ&#1448לֶּה שְׁמ&#1447וֹת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ&#1435ל הַבָּאִ&#1445ים מִצְרַ&#1430יְמָה יַֽעֲק&#1443ֹב וּבָנָ&#1425יו בְּכ&#1445ֹר יַֽעֲק&#1430ֹב רְאוּבֵֽן: וְאִלֵּין שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דְּעַלּוּלְמִצְרַיִם יַעֲקֹב וּבְנוֹהִי בּוּכְרָא דְיַעֲקֹברְאוּבֵן:

הבאים מצרימה. על שם השעה קורא להם הכתוב באים. ואין לתמוה על אשר לא כתב אשר באו:

(ט) וּבְנֵ&#1430י רְאוּבֵ&#1425ן חֲנ&#1445וֹךְ וּפַלּ&#1430וּא וְחֶצְר&#1445ֹן וְכַרְמִֽי: וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרֹןוְכַרְמִי:(י) וּבְנֵ&#1443י שִׁמְע&#1431וֹן יְמוּאֵ&#1447ל וְיָמִ&#1435ין וְא&#1430ֹהַד וְיָכִ&#1443ין וְצ&#1425ֹחַר וְשָׁא&#1430וּל בֶּן-הַֽכְּנַֽעֲנִֽית: וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַדוְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בַּר כְּנַעֲנֵיתָא:

בן הכנענית. בן דינה שנבעלה לכנעני ,כשהרגו את שכם לא הייתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה (בראשית רבה):

(יא) וּבְנֵ&#1430י לֵוִ&#1425י גֵּֽרְשׁ&#1429וֹן קְהָ&#1430ת וּמְרָרִֽי: וּבְנֵי לֵוִי גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי:(יב) וּבְנֵ&#1443י יְהוּדָ&#1431ה עֵ&#1447ר וְאוֹנָ&#1435ן וְשֵׁלָ&#1430ה וָפֶ&#1443רֶץ וָזָ&#1425רַח וַיָּ&#1448מָת עֵ&#1444ר וְאוֹנָן&#1433 בְּאֶ&#1443רֶץ כְּנַ&#1428עַן וַיִּֽהְי&#1445וּ בְנֵי-פֶ&#1430רֶץ חֶצְר&#1445ֹן וְחָמֽוּל: וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָהוָפֶרֶץ וָזָרַח וּמִית עֵר וְאוֹנָןבְּאַרְעָא דִּכְנַעַן וַהֲווֹ בְנֵי פֶרֶץחֶצְרֹן וְחָמוּל:(יג) וּבְנֵ&#1430י יִשָּׂשׂכָ&#1425ר תּוֹלָ&#1445ע וּפֻוָּ&#1430ה וְי&#1445וֹב וְשִׁמְרֹֽן: וּבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹבוְשִׁמְרוֹן:(יד) וּבְנֵ&#1430י זְבֻל&#1425וּן סֶ&#1445רֶד וְאֵל&#1430וֹן וְיַחְלְאֵֽל: וּבְנֵי זְבֻלוּן סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל:(טו) אֵ&#1443לֶּה | בְּנֵ&#1443י לֵאָ&#1431ה אֲשֶׁ&#1448ר יָֽלְדָ&#1444ה לְיַֽעֲקֹב&#1433 בְּפַדַּ&#1443ן אֲרָ&#1428ם וְאֵ&#1430ת דִּינָ&#1443ה בִתּ&#1425וֹ כָּל-נֶ&#1447פֶשׁ בָּנָ&#1435יו וּבְנוֹתָ&#1430יו שְׁלֹשִׁ&#1445ים וְשָׁלֹֽשׁ: אִלֵּין בְּנֵי לֵאָה דִּילִידַת לְיַעֲקֹבבְּפַדַּן אֲרָם וְיָת דִּינָה בְרַתֵּהּכָּל נֶפֶשׁ בְּנוֹהִי וּבְנָתֵהּ תְּלָתִיןוּתְלָת:

אלה בני לאה ואת דינה בתו. הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה: שלשים ושלש. ובפרטן אי אתה מוצא אלא שלשים ושנים, אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לידתה במצרים ואין הורתה במצרים:

(טז) וּבְנֵ&#1443י גָ&#1428ד צִפְי&#1445וֹן וְחַגִּ&#1430י שׁוּנִ&#1443י וְאֶצְבּ&#1425ֹן עֵרִ&#1445י וַֽאֲרוֹדִ&#1430י וְאַרְאֵלִֽי: וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִיוְאֶצְבּוֹן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי:(יז) וּבְנֵ&#1443י אָשֵׁ&#1431ר יִמְנָ&#1447ה וְיִשְׁוָ&#1435ה וְיִשְׁוִ&#1445י וּבְרִיעָ&#1430ה וְשֶׂ&#1443רַח אֲחֹתָ&#1425ם וּבְנֵ&#1443י בְרִיעָ&#1428ה חֶ&#1430בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל: וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִיוּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחַתְהוֹן וּבְנֵי בְרִיעָהחֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל:(יח) א&#1434ֵלֶּה בְּנֵ&#1443י זִלְפָּ&#1428ה אֲשֶׁר-נָתַ&#1445ן לָבָ&#1430ן לְלֵאָ&#1443ה בִתּ&#1425וֹ וַתֵּ&#1444לֶד אֶת-אֵ&#1448לֶּה&#1433 לְיַֽעֲק&#1428ֹב שֵׁ&#1445שׁ עֶשְׂרֵ&#1430ה נָֽפֶשׁ: אִלֵּין בְּנֵי זִלְפָּה דִי יְהַבלָבָן לְלֵאָה בְרַתֵּהּ וִילִידַת יָתאִלֵּין לְיַעֲקֹב שִׁית עֶשְׂרֵי נַפְשָׁא:(יט) בְּנֵ&#1444י רָחֵל&#1433 אֵ&#1443שֶׁת יַֽעֲק&#1428ֹב יוֹסֵ&#1430ף וּבִנְיָמִֽן: בְּנֵי רָחֵל אִתַּת יַעֲקֹב יוֹסֵףוּבִנְיָמִן:

בני רחל אשת יעקב. ובכולן לא נאמר בהן אשת אלא שהיתה עיקרו של בית:

(כ) וַיִּוָּלֵ&#1443ד לְיוֹסֵף&#1432 בְּאֶ&#1443רֶץ מִצְרַ&#1426יִם&#1426 אֲשֶׁ&#1444ר יָֽלְדָה-לּוֹ&#1433 אָֽסְנַ&#1428ת בַּת-פּ&#1445וֹטִי פֶ&#1430רַע כֹּהֵ&#1443ן א&#1425ֹן אֶת-מְנַשֶּׁ&#1430ה וְאֶת-אֶפְרָֽיִם: וְאִתְיְלִידוּ לְיוֹסֵף בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם דִּילִידַתלֵהּ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַערַבָּא דְאוֹן יָת מְנַשֶּׁה וְיָתאֶפְרָיִם:(כא) וּבְנֵ&#1443י בִנְיָמִ&#1431ן בֶּ&#1444לַע וָבֶ&#1448כֶר&#1433 וְאַשְׁבֵּ&#1428ל גֵּרָ&#1445א וְנַֽעֲמָ&#1430ן אֵחִ&#1443י וָר&#1425ֹאשׁ מֻפִּ&#1445ים וְחֻפִּ&#1430ים וָאָֽרְדְּ: וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּלגֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּיםוְחֻפִּים וָאָרְדְּ:(כב) א&#1434ֵלֶּה בְּנֵ&#1443י רָחֵ&#1428ל אֲשֶׁ&#1445ר יֻלַּ&#1430ד לְיַֽעֲק&#1425ֹב כָּל-נֶ&#1430פֶשׁ אַרְבָּעָ&#1445ה עָשָֽׂר: אִלֵּין בְּנֵי רָחֵל דְּאִתְיְלִידוּ לְיַעֲקֹבכָּל נַפְשָׁא אַרְבָּעָה עֲשָׂר:(כג) וּבְנֵי-דָ&#1430ן חֻשִֽׁים: וּבְנֵי דָן חֻשִׁים:(כד) וּבְנֵ&#1430י נַפְתָּלִ&#1425י יַחְצְאֵ&#1445ל וְגוּנִ&#1430י וְיֵ&#1445צֶר וְשִׁלֵּֽם: וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶרוְשִׁלֵּם:(כה) א&#1434ֵלֶּה בְּנֵ&#1443י בִלְהָ&#1428ה אֲשֶׁר-נָתַ&#1445ן לָבָ&#1430ן לְרָחֵ&#1443ל בִּתּ&#1425וֹ וַתֵּ&#1447לֶד אֶת-אֵ&#1435לֶּה לְיַֽעֲק&#1430ֹב כָּל-נֶ&#1445פֶשׁ שִׁבְעָֽה: אִלֵּין בְּנֵי בִלְהָה דִּיהַב לָבָןלְרָחֵל בְּרַתֵּהּ וִילִידַת יָת אִלֵּיןלְיַעֲקֹב כָּל נַפְשָׁא שִׁבְעָא:(כו) כָּל-ה&#1440ַנֶּ&#1440פֶשׁ הַבָּאָ&#1448ה לְיַֽעֲק&#1444ֹב מִצְרַ&#1448יְמָה&#1433 יֹֽצְאֵ&#1443י יְרֵכ&#1428וֹ מִלְּבַ&#1430ד נְשֵׁ&#1443י בְנֵי-יַֽעֲק&#1425ֹב כָּל-נֶ&#1430פֶשׁ שִׁשִּׁ&#1445ים וָשֵֽׁשׁ: כָּל נַפְשָׁא דְּעַלָּא לְיַעֲקֹב לְמִצְרַיִםנָפְקֵי יַרְכֵּהּ בַּר מִנְּשֵׁי בְנֵייַעֲקֹב כָּל נַפְשָׁתָא שִׁתִּין וְשִׁית:

כל הנפש הבאה ליעקב.שיצאו מארץ כנען לבוא למצרים. ואין הבאה זו לשון עבר, אלא לשון הווה, כמו (אסתר ב) בערב היא באה וכמו והנה רחל בתו באה עם הצאן, לפיכך טעמו למטה באל"ף, לפי שכשיצאו לבוא מארץ כנען לא היו אלא שישים ושש. והשני כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים הוא לשון עבר לפיכך טעמו למעלה בבי"ת לפי שמשבאו שם היו שבעים שמצאו שם יוסף ושני בניו ונתוספה להם יוכבד בין החומות. (ועיין בביאור לת"י ומשם תמצא להרוות צמאונך ברש"י) ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים שהרי לא נמנו כאן. מצאתי בויקרא רבה עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן נפשות ביתו לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש, לפי שהיו עובדים לאל אחד:

(כז) וּבְנֵ&#1445י יוֹסֵ&#1435ף אֲשֶׁר-יֻלַּד-ל&#1445וֹ בְמִצְרַ&#1430יִם נֶ&#1443פֶשׁ שְׁנָ&#1425יִם כָּל-הַנֶּ&#1447פֶשׁ לְבֵית-יַֽעֲק&#1435ֹב הַבָּ&#1445אָה מִצְרַ&#1430יְמָה שִׁבְעִֽים: (ס) וּבְנֵי יוֹסֵף דִּי אִתְיְלִידוּ לֵהּבְּמִצְרַיִם נַפְשָׁתָא תְרֵין כָּל נַפְשָׁתָאלְבֵית יַעֲקֹב דְּעַלּוּ לְמִצְרַיִם שִׁבְעִין:(כח) &nbspשישי&nbsp&nbspוְאֶת-יְהוּדָ&#1438ה שָׁלַ&#1444ח לְפָנָיו&#1433 אֶל-יוֹסֵ&#1428ף לְהוֹר&#1445ֹת לְפָנָ&#1430יו גּ&#1425ֹשְׁנָה וַיָּב&#1430ֹאוּ אַ&#1445רְצָה גֹּֽשֶׁן: וְיָת יְהוּדָה שְׁלַח קֳדָמוֹהִי לְוַתיוֹסֵף לְפַנָּאָה קֳדָמוֹהִי לְגשֶׁן וַאֲתוֹלְאַרְעָא דְגשֶׁן:

להורות לפניו. כתרגומו לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה: לפניו. קודם שיגיע לשם.ומדרש אגדה: להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה:

(כט) וַיֶּאְס&#1444ֹר יוֹסֵף&#1433 מֶרְכַּבְתּ&#1428וֹ וַיַּ&#1435עַל לִקְרַֽאת-יִשְׂרָאֵ&#1445ל אָבִ&#1430יו גּ&#1425ֹשְׁנָה וַיֵּרָ&#1443א אֵלָ&#1431יו וַיִּפֹּל&#1433 עַל-צַוָּארָ&#1428יו וַיֵּ&#1445בְךְּ עַל-צַוָּארָ&#1430יו עֽוֹד: וְטַקֵּיס יוֹסֵף רְתִכּוֹהִי וּסְלֵיק לְקַדָּמוּתיִשְׂרָאֵל אֲבוּהִי לְגשֶׁן וְאִתְגְּלִי לֵהּוּנְפַל עַל צַוְארֵהּ וּבְכָא עַלצַוְארֵהּ עוֹד:

ויאסור יוסף מרכבתו. הוא עצמו אסר את הסוסים למרכבה להזדרז לכבוד אביו: וירא אליו. יוסף נראה אל אביו: ויבך על צואריו עוד. לשון הרבות בכיה. וכן (איוב לד) כי לא על איש ישים, עוד לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עלילות נוספות על חטאיו, אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו. ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע:

(ל) וַיּ&#1447ֹאמֶר יִשְׂרָאֵ&#1435ל אֶל-יוֹסֵ&#1430ף אָמ&#1443וּתָה הַפָּ&#1425עַם אַֽחֲרֵי&#1433 רְאוֹתִ&#1443י אֶת-פָּנֶ&#1428יךָ כִּ&#1445י עֽוֹדְךָ&#1430 חָֽי: וַאֲמַר יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף אִלּוּ אֲנָאמָאִית זִמְנָא הָדָא מְנַחֵם אֲנָאבָּתַר דַּחֲזֵיתִי יָת אַפָיךְ אֲרֵיעַד כְּעַן אַתְּ קַיָּם:

אמותה הפעם. פשוטו כתרגומו ומדרשו – סבור הייתי למות שתי מיתות בעולם הזה ובעולם הבא, שנסתלקה שכינה ממני, והייתי אומר שיתבעני הקב"ה מיתתך, עכשיו שעודך חי לא אמות אלא פעם אחת:

(לא) וַיּ&#1448ֹאמֶר יוֹסֵ&#1444ף אֶל-אֶחָיו&#1433 וְאֶל-בֵּ&#1443ית אָבִ&#1428יו אֶֽעֱלֶ&#1430ה וְאַגִּ&#1443ידָה לְפַרְע&#1425ֹה וְאֹֽמְרָ&#1443ה אֵלָ&#1431יו אַחַ&#1447י וּבֵית-אָבִ&#1435י אֲשֶׁ&#1445ר בְּאֶֽרֶץ-כְּנַ&#1430עַן בָּ&#1445אוּ אֵלָֽי: וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲחוֹהִי וּלְבֵית אֲבוּהִיאֶסַּק וְאֵחַוֵּי לְפַרְעֹה וְאֵימַר לֵהּאַחַי וּבֵית אַבָּא דִּי בְאַרְעָאדִּכְנַעַן עַלּוּ לְוָתִי:

ואמרה אליו אחי וגו'. ועוד אומר לו (פסוק לב) והאנשים רועי צאן וגו':

(לב) וְהָֽאֲנָשִׁים&#1433 ר&#1443ֹעֵי צ&#1428ֹאן כִּֽי-אַנְשֵׁ&#1445י מִקְנֶ&#1430ה הָי&#1425וּ וְצֹאנָ&#1447ם וּבְקָרָ&#1435ם וְכָל-אֲשֶׁ&#1445ר לָהֶ&#1430ם הֵבִֽיאוּ: וְגֻּבְרַיָּא רָעֵי עָנָא אֲרֵי גֻּבְרֵימָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹ וְעָנְהוֹן וְתוֹרְהוֹןוְכָל דִּי לְהוֹן אַיְתִיאוּ:(לג) וְהָיָ&#1429ה כִּֽי-יִקְרָ&#1445א לָכֶ&#1430ם פַּרְע&#1425ֹה וְאָמַ&#1430ר מַה-מַּֽעֲשֵׂיכֶֽם: וִיהֵי אֲרֵי יִקְרֵי לְכוֹן פַּרְעֹהוְיֵימַר מָה עוֹבָדֵיכוֹן:(לד) וַֽאֲמַרְתֶּ&#1431ם אַנְשֵׁ&#1448י מִקְנֶ&#1436ה הָי&#1444וּ עֲבָדֶ&#1448יךָ&#1433 מִנְּעוּרֵ&#1443ינוּ וְעַד-עַ&#1428תָּה גַּם-אֲנַ&#1430חְנוּ גַּם-אֲבֹתֵ&#1425ינוּ בַּֽעֲב&#1431וּר תֵּֽשְׁבוּ&#1433 בְּאֶ&#1443רֶץ גּ&#1428ֹשֶׁן כִּי-תֽוֹעֲבַ&#1445ת מִצְרַ&#1430יִם כָּל-ר&#1445ֹעֵה צֹֽאן: וְתֵימְרוּן גֻּבְרֵי מָרֵי גֵּיתֵי הֲווֹעַבְדָּיךְ מֵעוּלֵמָנָא וְעַד כְּעַן אַףאֲנַחְנָא אַף אַבְהָתָנָא בְּדִיל דִּיתֵיתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן אֲרֵי מְרַחֲקִיןמִצְרָאֵי כָּל רָעֵי עָנָא:

בעבור תשבו בארץ גשן. והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה, וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם: כי תועבת מצרים וגו'. לפי שהם להם אלהות.

מז (א) וַיָּב&#1443ֹא יוֹסֵף&#1432 וַיַּגֵּ&#1443ד לְפַרְעֹה&#1426 וַיּ&#1431ֹאמֶר אָבִ&#1448י וְאַחַ&#1436י וְצֹאנָ&#1444ם וּבְקָרָם&#1433 וְכָל-אֲשֶׁ&#1443ר לָהֶ&#1428ם בָּ&#1430אוּ מֵאֶ&#1443רֶץ כְּנָ&#1425עַן וְהִנָּ&#1430ם בְּאֶ&#1445רֶץ גֹּֽשֶׁן: וַאֲתָא יוֹסֵף וְחַוִּי לְפַרְעֹה וַאֲמַראַבָּא וְאַחַי וְעָנְהוֹן וְתוֹרְהוֹן וְכָלדִּי לְהוֹן אֲתוֹ מֵאַרְעָא דִּכְנָעַןוְהָא אִנּוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן:(ב) וּמִקְצֵ&#1443ה אֶחָ&#1428יו לָקַ&#1430ח חֲמִשָּׁ&#1443ה אֲנָשִׁ&#1425ים וַיַּצִּגֵ&#1430ם לִפְנֵ&#1445י פַרְעֹֽה: וּמִקְצַת מִן אֲחוֹהִי דְּבַר חַמְשָׁאגֻּבְרִין וַאֲקֵימִנּוּן קֳדָם פַּרְעֹה:

ומקצה אחיו. מן הפחותים שבהם לגבורה שאין נראים גיבורים, שאם יראה אותם גיבורים יעשה אותם אנשי מלחמתו. ואלה הם ראובן שמעון לוי יששכר ובנימין, אותם שלא כפל משה שמותם כשברכם, אבל שמות הגיבורים כפל, וזאת ליהודה שמע ה' קול יהודה, ולגד אמר ברוך מרחיב גד. ולנפתלי אמר נפתלי. ולדן אמר דן. וכן לזבולן, וכן לאשר זה לשון בראשית רבה שהיא אגדת ארץ ישראל אבל בגמרא בבלית שלנו (בבא קמא צ"ב) מצינו שאותם שכפל משה שמותם הם החלשים ואותן הביא לפני פרעה, ויהודה שהוכפל שמו לא הוכפל משום חלשות, אלא טעם יש בדבר כדאיתא בבבא קמא ובברייתא דספרי שנינו בה בוזאת הברכה כמו בגמרא שלנו:

(ג) וַיּ&#1447ֹאמֶר פַּרְע&#1435ֹה אֶל-אֶחָ&#1430יו מַה-מַּֽעֲשֵׂיכֶ&#1425ם וַיֹּֽאמְר&#1443וּ אֶל-פַּרְע&#1431ֹה רֹעֵ&#1445ה צֹאן&#1433 עֲבָדֶ&#1428יךָ גַּם-אֲנַ&#1430חְנוּ גַּם-אֲבוֹתֵֽינוּ: וַאֲמַר פַּרְעֹה לַאֲחוֹהִי מָה עוֹבָדֵיכוֹןוַאֲמָרוּ לְפַרְעֹה רָעֵי עָנָא עַבְדָּיךְאַף אֲנַחְנָא אַף אֲבָהָתָנָא:(ד) וַיֹּֽאמְר&#1443וּ אֶל-פַּרְע&#1431ֹה לָג&#1443וּר בָּאָ&#1432רֶץ&#1432 בָּ&#1426אנוּ&#1426 כִּי-אֵ&#1443ין מִרְעֶ&#1431ה לַצֹּאן&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר לַֽעֲבָדֶ&#1428יךָ כִּֽי-כָבֵ&#1445ד הָֽרָעָ&#1430ב בְּאֶ&#1443רֶץ כְּנָ&#1425עַן וְעַתָּ&#1435ה יֵֽשְׁבוּ-נָ&#1445א עֲבָדֶ&#1430יךָ בְּאֶ&#1445רֶץ גֹּֽשֶׁן: וַאֲמָרוּ לְוַת פַּרְעֹה לְאִתּוֹתָבָא בְאַרְעָאאֲתֵינָא אֲרֵי לֵית רַעֲיָא לְעָנָאדִּי לְעַבְדָּיךְ אֲרֵי תַקִּיף כַּפְנָאבְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וּכְעַן יֵתְבוּן כְּעַןעַבְדָּיךְ בְּאַרְעָא דְגשֶׁן:(ה) וַיּ&#1443ֹאמֶר פַּרְע&#1428ֹה אֶל-יוֹסֵ&#1430ף לֵאמ&#1425ֹר אָבִ&#1445יךָ וְאַחֶ&#1430יךָ בָּ&#1445אוּ אֵלֶֽיךָ: וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף לְמֵימָר אֲבוּךְוְאַחָיךְ אֲתוֹ לְוָתָךְ:(ו) אֶ&#1444רֶץ מִצְרַ&#1448יִם&#1433 לְפָנֶ&#1443יךָ הִ&#1428וא בְּמֵיטַ&#1443ב הָאָ&#1428רֶץ הוֹשֵׁ&#1445ב אֶת-אָבִ&#1430יךָ וְאֶת-אַחֶ&#1425יךָ יֵֽשְׁבוּ&#1433 בְּאֶ&#1443רֶץ גּ&#1428ֹשֶׁן וְאִם-יָדַ&#1431עְתָּ וְיֶשׁ-בָּם&#1433 אַנְשֵׁי-חַ&#1428יִל וְשַׂמְתָּ&#1435ם שָׂרֵ&#1445י מִקְנֶ&#1430ה עַל-אֲשֶׁר-לִֽי: אַרְעָא דְמִצְרַיִם קֳדָמָךְ הִיא בִּדְשַׁפִּירבְּאַרְעָא אוֹתֵיב יָת אֲבוּךְ וְיָתאַחָיךְ יֵתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן וְאִםיָדַעְתְּ וְאִית בְּהוֹן גֻּבְרִין דְּחֵילָאוּתְמַנִּנוּן רַבָּנֵי גֵיתֵי עַל דִּילִי:

אנשי חיל. בקיאין באומנותן לרעות צאן: על אשר לי. על צאן שלי:

(ז) וַיָּבֵ&#1444א יוֹסֵף&#1433 אֶת-יַֽעֲק&#1443ֹב אָבִ&#1428יו וַיַּֽעֲמִדֵ&#1430הוּ לִפְנֵ&#1443י פַרְע&#1425ֹה וַיְבָ&#1445רֶךְ יַֽעֲק&#1430ֹב אֶת-פַּרְעֹֽה: וְאַיְתִי יוֹסֵף יָת יַעֲקֹב אֲבוּהִיוַאֲקִימִנֵּהּ קֳדָם פַּרְעֹה וּבְרִיךְ יַעֲקֹביָת פַּרְעֹה:

ויברך יעקב. היא שאילת שלום כדרך כל הנראים לפני המלכים לפרקים, שלידי"ר בלע"ז [גריסען]:

(ח) וַיּ&#1445ֹאמֶר פַּרְע&#1430ֹה אֶל-יַֽעֲק&#1425ֹב כַּמָּ&#1429ה יְמֵ&#1430י שְׁנֵ&#1445י חַיֶּיֽךָ: וַאֲמַר פַּרְעֹה לְּיַעֲקֹב כַּמָּה יוֹמֵישְׁנֵי חַיָּיךְ:(ט) וַיּ&#1444ֹאמֶר יַֽעֲקֹב&#1433 אֶל-פַּרְע&#1428ֹה יְמֵי&#1433 שְׁנֵ&#1443י מְגוּרַ&#1428י שְׁלשִׁ&#1445ים וּמְאַ&#1430ת שָׁנָ&#1425ה מְעַ&#1443ט וְרָעִ&#1431ים הָיוּ&#1433 יְמֵי&#1433 שְׁנֵ&#1443י חַיַּ&#1428י וְלֹ&#1443א הִשִּׂ&#1431יגוּ אֶת-יְמֵי&#1433 שְׁנֵי&#1433 חַיֵּ&#1443י אֲבֹתַ&#1428י בִּימֵ&#1430י מְגֽוּרֵיהֶֽם: וַאֲמַר יַעֲקֹב לְפַרְעֹה יוֹמֵי שְׁנֵיתוֹתָבוּתַי מְאָה וּתְלָתִין שְׁנִין זְעֵירִיןוּבִישִׁין הֲווֹ יוֹמֵי שְׁנֵי חַיַּיוְלָא אַדְבִּיקוּ יָת יוֹמֵי שְׁנֵיחַיֵּי אֲבָהָתַי בְּיוֹמֵי תּוֹתָבוּתְהוֹן:

שני מגורי. ימי גרותי כל ימי הייתי גר בארץ: ולא השיגו. בטובה:

(י) וַיְבָ&#1445רֶךְ יַֽעֲק&#1430ֹב אֶת-פַּרְע&#1425ֹה וַיֵּצֵ&#1430א מִלִּפְנֵ&#1445י פַרְעֹֽה: וּבָרִיךְ יַעֲקֹב יָת פַּרְעֹה וּנְפַקמִן קֳדָם פַּרְעֹה:

ויברך יעקב. כדרך כל הנפטרים מלפני שרים מברכים אותם ונוטלים רשות ומה ברכה ברכו שיעלה נילוס לרגליו לפי שאין מצרים שותה מי גשמים אלא נילוס עולה ומשקה ומברכתו של יעקב ואילך היה פרעה בא אל נילוס והוא עולה לקראתו ומשקה את הארץ [תנחומא]:

(יא) &nbspשביעי&nbsp&nbspוַיּוֹשֵׁ&#1443ב יוֹסֵף&#1432 אֶת-אָבִ&#1443יו וְאֶת-אֶחָיו&#1426 וַיִּתֵּ&#1448ן לָהֶ&#1444ם אֲחֻזָּה&#1433 בְּאֶ&#1443רֶץ מִצְרַ&#1428יִם בְּמֵיטַ&#1445ב הָאָ&#1430רֶץ בְּאֶ&#1443רֶץ רַעְמְסֵ&#1425ס כַּֽאֲשֶׁ&#1430ר צִוָּ&#1445ה פַרְעֹֽה: וְאוֹתֵיב יוֹסֵף יָת אֲבוּהִי וְיָתאֲחוֹהִי וִיהַב לְהוֹן אַחֲסָנָא בְּאַרְעָאדְמִצְרַיִם בִּדְשַׁפִּיר בְּאַרְעָא בְּאַרְעָא דְרַעְמְסֵסכְּמָא דִי פַקֵּיד פַרְעֹה:

רעמסס. מארץ גושן היא:

(יב) וַיְכַלְכֵּ&#1444ל יוֹסֵף&#1433 אֶת-אָבִ&#1443יו וְאֶת-אֶחָ&#1428יו וְאֵ&#1430ת כָּל-בֵּ&#1443ית אָבִ&#1425יו לֶ&#1430חֶם לְפִ&#1445י הַטָּֽף: וְזָן יוֹסֵף יָת אֲבוּהִי וְיָתאֲחוֹהִי וְיָת כָּל בֵּית אֲבוּהִילַחְמָא לְפוּם טַפְלָא:

לפי הטף. לפי הצריך לכל בני ביתם:

(יג) וְלֶ&#1444חֶם אֵין&#1433 בְּכָל-הָאָ&#1428רֶץ כִּֽי-כָבֵ&#1445ד הָֽרָעָ&#1430ב מְא&#1425ֹד וַתֵּ&#1436לַהּ אֶ&#1444רֶץ מִצְרַ&#1448יִם&#1433 וְאֶ&#1443רֶץ כְּנַ&#1428עַן מִפְּנֵ&#1430י הָֽרָעָֽב: וְלַחֲמָא לֵית בְּכָל אַרְעָא אֲרֵיתַקִּיף כַּפְנָא לַחֲדָא וְאִשְׁתַּלְהֵי עַמָּאדְאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְעַמָּא דְאַרְעָא דִּכְנַעַןמִן קֳדָם כַּפְנָא:

ולחם אין בכל הארץ. חוזר לענין הראשון לתחלת שני הרעב: ותלה. כמו ותלאה לשון עייפות כתרגומו ודומה לו (משלי כו) כמתלהלה היורה זיקים:

(יד) וַיְלַקֵּ&#1443ט יוֹסֵ&#1431ף אֶת-כָּל-הַכֶּ&#1448סֶף&#1433 הַנִּמְצָ&#1444א בְאֶֽרֶץ-מִצְרַ&#1448יִם&#1433 וּבְאֶ&#1443רֶץ כְּנַ&#1428עַן בַּשֶּׁ&#1430בֶר אֲשֶׁר-הֵ&#1443ם שֹֽׁבְרִ&#1425ים וַיָּבֵ&#1445א יוֹסֵ&#1435ף אֶת-הַכֶּ&#1430סֶף בֵּ&#1445יתָה פַרְעֹֽה: וְלַקִּיט יוֹסֵף יָת כָּל כַּסְפָּאדְּאִשְׁתְּכַח בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וּבְאַרְעָא דִּכְנַעַןבְּעִיבוּרָא דִּי אִנּוּן זָבְנִין וְאַיְתִייוֹסֵף יָת כַּסְפָּא לְבֵית פַּרְעֹה:(טו) וַיִּתּ&#1443ֹם הַכֶּ&#1431סֶף מֵאֶ&#1443רֶץ מִצְרַ&#1432יִם&#1432 וּמֵאֶ&#1443רֶץ כְּנַ&#1426עַן&#1426 וַיָּב&#1449ֹאוּ&#1449 כָל-מִצְרַ&#1448יִם אֶל-יוֹסֵ&#1444ף לֵאמֹר&#1433 הָֽבָה-לָּ&#1443נוּ לֶ&#1428חֶם וְלָ&#1445מָּה נָמ&#1430וּת נֶגְדֶּ&#1425ךָ כִּ&#1445י אָפֵ&#1430ס כָּֽסֶף: וּשְׁלִים כַּסְפָא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם וּמֵאַרְעָאדִּכְנַעַן וַאֲתוֹ כָּל מִצְרָאֵי לְוַתיוֹסֵף לְמֵימַר הַב לָנָא לַחֲמָאוּלְמָה נְמוּת לְקִבְלָךְ אֲרֵי שְׁלִיםכַּסְפָּא:

אפס. כתרגומו שלים:

(טז) וַיּ&#1444ֹאמֶר יוֹסֵף&#1433 הָב&#1443וּ מִקְנֵיכֶ&#1428ם וְאֶתְּנָ&#1445ה לָכֶ&#1430ם בְּמִקְנֵיכֶ&#1425ם אִם-אָפֵ&#1430ס כָּֽסֶף: וַאֲמַר יוֹסֵף הָבוּ גֵּיתֵיכוֹן וְאֶתֵּןלְכוֹן בְּגֵּיתֵיכוֹן אִם שְׁלִים כַּסְפָּא:(יז) וַיָּבִ&#1443יאוּ אֶת-מִקְנֵיהֶם&#1432 אֶל-יוֹסֵף&#1426 וַיִּתֵּ&#1443ן לָהֶם&#1449 יוֹסֵ&#1448ף לֶ&#1436חֶם בַּסּוּסִ&#1431ים וּבְמִקְנֵ&#1445ה הַצּ&#1435ֹאן וּבְמִקְנֵ&#1445ה הַבָּקָ&#1430ר וּבַֽחֲמֹרִ&#1425ים וַיְנַֽהֲלֵ&#1444ם בַּלֶּ&#1448חֶם&#1433 בְּכָל-מִקְנֵהֶ&#1428ם בַּשָּׁנָ&#1430ה הַהִֽוא: וְאַיְתִיּוּ יָת גֵּיתֵיהוֹן לְוַת יוֹסֵףוִיהַב לְהוֹן יוֹסֵף לַחְמָא בְּסוּסְוָתָאוּבְגֵיתֵי עָנָא וּבְגֵיתֵי תוֹרִין וּבַחֲמָרִיןוְזָנִנּוּן בְּלַחֲמָא בְּכָל גֵּיתֵיהוֹן בְּשַׁתָּאהַהִיא:(יח) וַתִּתֹּם&#1432 הַשָּׁנָ&#1443ה הַהִוא&#1426 וַיָּב&#1448ֹאוּ אֵלָ&#1436יו בַּשָּׁנָ&#1443ה הַשֵּׁנִ&#1431ית וַיּ&#1444ֹאמְרוּ לוֹ&#1433 לֹֽא-נְכַחֵ&#1443ד מֵֽאֲדֹנִ&#1428י כ&#1434ִּי אִם-תַּ&#1443ם הַכֶּ&#1428סֶף וּמִקְנֵ&#1445ה הַבְּהֵמָ&#1430ה אֶל-אֲדֹנִ&#1425י לֹ&#1444א נִשְׁאַר&#1433 לִפְנֵ&#1443י אֲדֹנִ&#1428י בִּלְתִּ&#1445י אִם-גְּוִיָּתֵ&#1430נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ: וּשְׁלִימַת שַׁתָּא הַהִיא וַאֲתוֹ לְוָתֵהּבְּשַׁתָּא תִנְיֵתָא וַאֲמָרוּ לֵהּ לָאנְכַסֵּי מִן רִבּוֹנִי אֶלָּהֵין שְׁלִיםכַּסְפָּא וְגֵּיתֵי בְעִירָא לְוַת רִבּוֹנִילָא אִשְׁתָּאַר קֳדָם רִבּוֹנִי אֶלָּהֵיןגְּוִיָתָנָא וְאַרְעָנָא:

בשנה השנית. שנית לשני הרעב: כי אם תם הכסף וגו'. כי אשר תם הכסף והמקנה ובא הכל אל יד אדוני: בלתי אם גויתנו. כמו אם לא גויתנו:

(יט) לָ&#1447מָּה נָמ&#1443וּת לְעֵינֶ&#1431יךָ גַּם-אֲנַ&#1448חְנוּ&#1433 גַּ&#1443ם אַדְמָתֵ&#1428נוּ קְנֵֽה-אֹתָ&#1445נוּ וְאֶת-אַדְמָתֵ&#1430נוּ בַּלָּ&#1425חֶם וְנִֽהְיֶ&#1438ה אֲנַ&#1444חְנוּ וְאַדְמָתֵ&#1448נוּ&#1433 עֲבָדִ&#1443ים לְפַרְע&#1428ֹה וְתֶן-זֶ&#1431רַע וְנִֽחְיֶה&#1433 וְלֹ&#1443א נָמ&#1428וּת וְהָֽאֲדָמָ&#1430ה לֹ&#1445א תֵשָֽׁם: לְמָה נְמוּת לְעֵינָיךְ אַף אֲנַחְנָאאַף אַרְעָתָנָא קְנֵי יָתָנָא וְיָתאַרְעָתָנָא בְּלַחְמָא וּנְהֵי אֲנַחְנָא וְאַרְעָתָנָאעַבְדִּין לְפַרְעֹה וְהַב בַּר זַרְעָאוְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת וְאַרְעָא לָאתְבוּר:

ותן זרע. לזרוע האדמה ואע"פ שאמר יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר מכיון שבא יעקב למצרים באה ברכה לרגליו והתחילו לזרוע וכלה הרעב וכן שנינו בתוספתא דסוטה: לא תשם – לא תהא שממה. לא תבור לשון שדה בור שאינו חרוש:

(כ) וַיִּ&#1448קֶן יוֹסֵ&#1436ף אֶת-כָּל-אַדְמַ&#1444ת מִצְרַ&#1448יִם&#1433 לְפַרְע&#1428ֹה כִּי-מָֽכְר&#1444וּ מִצְרַ&#1448יִם&#1433 אִ&#1443ישׁ שָׂדֵ&#1428הוּ כִּֽי-חָזַ&#1445ק עֲלֵהֶ&#1430ם הָרָעָ&#1425ב וַתְּהִ&#1445י הָאָ&#1430רֶץ לְפַרְעֹֽה: וּקְנָא יוֹסֵף יָת כָּל אַרְעָאדְמִצְרַיִם לְפַרְעֹה אֲרֵי זַבִּינוּ מִצְרַיִםגְּבַר חַקְלֵהּ אֲרֵי תְקֵיף עֲלֵיהוֹןכַּפְנָא וַהֲוַת אַרְעָא לְפַרְעֹה:

ותהי הארץ לפרעה. קנויה לו:

(כא) וְאֶ&#1448ת-הָעָ&#1428ם הֶֽעֱבִ&#1445יר אֹת&#1430וֹ לֶֽעָרִ&#1425ים מִקְצֵ&#1445ה גְבוּל-מִצְרַ&#1430יִם וְעַד-קָצֵֽהוּ: וְיָת עַמָּא אַעְבֵּר יָתֵהּ מִקְּרֵילִקְרֵי מִסְּיָפֵי תְּחוּם מִצְרַיִם וְעַדסוֹפֵהּ:

ואת העם העביר. יוסף מעיר לעיר לזכרון שאין להם עוד חלק בארץ והושיב של עיר זו בחברתה, ולא הוצרך הכתוב לכתוב זאת אלא להודיעך שבחו של יוסף שנתכוין להסיר חרפה מעל אחיו שלא יהיו קורין אותם גולים (חולין ס): מקצה גבול מצרים וגו'. כן עשה לכל הערים אשר במלכות מצרים מקצה גבולה ועד קצה גבולה:

(כב) רַ&#1435ק אַדְמַ&#1445ת הַכֹּֽהֲנִ&#1430ים לֹ&#1443א קָנָ&#1425ה כִּי&#1449 ח&#1448ֹק לַכֹּֽהֲנִ&#1436ים מֵאֵ&#1443ת פַּרְע&#1431ֹה וְאָֽכְל&#1444וּ אֶת-חֻקָּם&#1433 אֲשֶׁ&#1448ר נָתַ&#1444ן לָהֶם&#1433 פַּרְע&#1428ֹה עַל-כֵּ&#1429ן לֹ&#1445א מָֽכְר&#1430וּ אֶת-אַדְמָתָֽם: לְחוֹד אַרְעָא דְכֻמָּרַיָּא לָא זַבִּיןאֲרֵי חֳלָקָא לְכֻמָּרַיָּא מִלְּוַת פַּרְעֹהוְאָכְלִין יָת חֳלָקְהוֹן דִּי יְהַבלְהוֹן פַּרְעֹה עַל כֵּן לָאזַבִּינוּ יָת אַרְעֲהוֹן:

הכהנים. הכומרים כל לשון כהן משרת לאלהות הוא חוץ מאותן שהם לשון גדולה כמו כהן מדין כהן און: חוק לכהנים. חק כך וכך לחם ליום:

(כג) וַיּ&#1444ֹאמֶר יוֹסֵף&#1433 אֶל-הָעָ&#1428ם הֵן&#1449 קָנִ&#1448יתִי אֶתְכֶ&#1445ם הַיּ&#1435וֹם וְאֶת-אַדְמַתְכֶ&#1430ם לְפַרְע&#1425ֹה הֵֽא-לָכֶ&#1443ם זֶ&#1428רַע וּזְרַעְתֶּ&#1430ם אֶת-הָֽאֲדָמָֽה: וַאֲמַר יוֹסֵף לְעַמָּא הָא זְבֵנִיתיָתְכוֹן יוֹמָא דֵּין וְיָת אַרְעֲכוֹןלְפַרְעֹה הֵא לְכוֹן בַּר זַרְעָאוְתִזְרְעוּן יָת אַרְעָא:

הא. כמו הנה כמו (יחזקאל טז) וגם אני הא דרכך בראש נתתי:

(כד) וְהָיָה&#1433 בַּתְּבוּא&#1428ֹת וּנְתַתֶּ&#1445ם חֲמִישִׁ&#1430ית לְפַרְע&#1425ֹה וְאַרְבַּ&#1443ע הַיָּד&#1441ֹת יִֽהְיֶ&#1443ה לָכֶם&#1449 לְזֶ&#1448רַע הַשָּׂדֶ&#1447ה וּֽלְאָכְלְכֶ&#1435ם וְלַֽאֲשֶׁ&#1445ר בְּבָֽתֵּיכֶ&#1430ם וְלֶֽאֱכ&#1445ֹל לְטַפְּכֶֽם: וִיהֵי בְּאָעוֹלֵי עֲלַלְתָּא וְתִתְּנוּן חַדמִן חַמְשָׁא לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע חֳלָקִיןיְהֵא לְכוֹן לְבַר זְרַע חַקְלָאוּלְמֵיכַלְכוֹן וְלֶאֱנַשׁ בָתֵּיכוֹן וּלְמֵיכַל לְטַפְלְכוֹן:(כה) &nbspמפטיר&nbsp&nbspוַיֹּֽאמְר&#1430וּ הֶֽחֱיִתָ&#1425נוּ נִמְצָא-חֵן&#1433 בְּעֵינֵ&#1443י אֲדֹנִ&#1428י וְהָיִ&#1445ינוּ עֲבָדִ&#1430ים לְפַרְעֹֽה: וַאֲמָרוּ קַיִּמְתָּנָא נִשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינֵירִבּוֹנִי וּנְהֵי עַבְדִּין לְפַרְעֹה:

נמצא חן. לעשות לנו זאת כמו שאמרת: והיינו עבדים לפרעה. להעלות לו המס הזה בכל שנה לחק שלא יעבור:

(כו) וַיָּ&#1443שֶׂם אֹתָ&#1443הּ יוֹסֵ&#1441ף לְחֹק&#1449 עַד-הַיּ&#1448וֹם הַזֶּ&#1436ה עַל-אַדְמַ&#1445ת מִצְרַ&#1435יִם לְפַרְע&#1430ֹה לַח&#1425ֹמֶשׁ רַ&#1438ק אַדְמַ&#1444ת הַכֹּֽהֲנִים&#1433 לְבַדָּ&#1428ם לֹ&#1445א הָֽיְתָ&#1430ה לְפַרְעֹֽה: וְשַׁוִּי יָתַהּ יוֹסֵף לִגְזֵרָא עַדיוֹמָא הָדֵין עַל אַרְעָא דְמִצְרַיִםדִּיהוֹן יָהֲבִין חַד מִן חַמְשָׁאלְפַרְעֹה לְחוֹד אַרְעָא דְכֻמָּרַיָּא בִּלְחוֹדֵיהוֹןלָא הֲוַת לְפַרְעֹה:(כז) וַיֵּ&#1447שֶׁב יִשְׂרָאֵ&#1435ל בְּאֶ&#1445רֶץ מִצְרַ&#1430יִם בְּאֶ&#1443רֶץ גּ&#1425שֶׁן וַיֵּאָֽחֲז&#1443וּ בָ&#1428הּ וַיִּפְר&#1445וּ וַיִּרְבּ&#1430וּ מְאֹֽד: וִיתֵיב יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּאַרְעָאדְגשֶׁן וְאַחֲסִינוּ בַהּ וּנְפִישׁוּ וּסְגִיאוּלַחֲדָא:

וישב ישראל בארץ מצרים. והיכן בארץ גושן שהיא מארץ מצרים: ויאחזו בה. לשון אחוזה:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן