הפטרת פקודי כמנהג הספרדים – מלכים א ז – חק לישראל

——– (מ) וַיַּ&#1443עַשׂ חִיר&#1428וֹם אֶת-הַ&#1448כִּיֹּר&#1428וֹת וְאֶת-הַיָּעִ&#1430ים וְאֶת-הַמִּזְרָק&#1425וֹת וַיְכַ&#1443ל חִירָ&#1431ם לַֽעֲשׂוֹת&#1433 אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָ&#1428ה אֲשֶׁ&#1445ר עָשָׂ&#1435ה לַמֶּ&#1445לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1430ה בֵּ&#1445ית יְהוָֽה: (מא) עַמֻּדִ&#1443ים שְׁנַ&#1428יִם וְגֻלֹּ&#1447ת הַכֹּתָרֹ&#1435ת אֲשֶׁר-עַל-רֹ&#1445אשׁ הָֽעַמֻּדִ&#1430ים שְׁתָּ&#1425יִם וְהַשְּׂבָכ&#1443וֹת שְׁתַּ&#1428יִם לְכַסּ&#1431וֹת אֶת-שְׁתֵּי&#1433 גֻּלֹּ&#1443ת הַכֹּֽתָרֹ&#1428ת אֲשֶׁ&#1430ר עַל-רֹ&#1445אשׁ הָעַמּוּדִֽים: (מב) וְאֶת-הָרִמֹּנִ&#1435ים אַרְבַּ&#1445ע מֵא&#1430וֹת לִשְׁתֵּ&#1443י הַשְּׂבָכ&#1425וֹת שְׁנֵֽי-טוּרִ&#1444ים רִמֹּנִים&#1433 לַשְּׂבָכָ&#1443ה הָֽאֶחָ&#1428ת לְכַסּ&#1431וֹת אֶת-שְׁתֵּי&#1433 גֻּלֹּ&#1443ת הַכֹּֽתָרֹ&#1428ת אֲשֶׁ&#1430ר עַל-פְּנֵ&#1445י הָעַמּוּדִֽים: (מג) וְאֶת-הַמְּכֹנ&#1430וֹת עָ&#1425שֶׂר וְאֶת-הַכִּיֹּרֹ&#1445ת … להמשך קריאה

תקמא. לטען המשא שנפל עם חברו. – ספר החינוך

שנצטוינו לעזר את אחינו כשיהיו צריכים לתת המשא על הבהמה או על האיש ואין מי שיעזרם על הדבר, ועל זה נאמר (דברים כב ד) הקם תקים עמו. וזה יקראו זכרונם לברכה (ב"מ לב א) טעינה. ואמרו זכרונם לברכה (שם) שנוטלין שכר על הטעינה, אבל על הפריקה, כלומר לעזר את אחיו לפרק המשא מעליו או מעל … להמשך קריאה

סימן תקיז – באיזה אפן מתר לקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקיז – באיזה אפן מתר לקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל א לוֹמַר לְחֶנְוָנִי לָתֵת לוֹ בֵּיצִים אוֹ אֱגוֹזִים אוֹ שְׁאָר מִינֵי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת { כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן שכ"ג } (סָעִיף ד'). וְאִם הוּא עַכּוּ"ם, אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁבְּמִינוֹ בִּמְחֻבָּר אוֹ שֶׁבְּמִינוֹ מְחֻסַר צֵידָה, אֶלָּא אִם … להמשך קריאה

סימן תריג – דיני איסור רחיצה ביום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א אסור לרחוץ ביום הכיפורים, אפילו אבר אחד, ובין בחמין ובין בצונן. ואפילו להושיט אצבעו במים, שלא בדרך רחיצה – אסור, דזהו גם כן כקצת תענוג. ואפילו היו ידיו, או פניו, או גופו מלא זיעה – אסור (ט"ז סעיף קטן א), דזהו גם כן תענוג בהעברת הזיעה. אמנם אם היו ידיו, או רגליו, או … להמשך קריאה

מַה דִּין נְתִינַת מַתָּנוֹת?

——– א. אָסוּר לְאִישׁ לִתֵּן מַתָּנָה לְאִשָּׁה, וְכֵן הָאִשָּׁה אֲסוּרָה לִתֵּן מַתָּנָה לְאִישׁ, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְחִבָּה בֵּינֵיהֶם. (רמ"א או"ח סוף סימן תרצ"ה לגבי משלוח מתנות) ב. אוּלָם, מֻתָּר לִתֵּן לָהּ הוֹסָפָה [הַעֲנָקָה] לִכְבוֹד יוֹם טוֹב בְּדֶרֶךְ מַשְׂכֹּרֶת וְכַדּוֹמֶה, שֶׁדָּבָר זֶה הוּא חֵלֶק מֵהַתַּשְׁלוּמִין – בְּרַם הַיְנוּ דַּוְקָא אִם מוֹסִיף כָּךְ בְּשָׁוֶה גַּם לִשְׁאָר צֶוֶת … להמשך קריאה

סימן תקיח – דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקיח – דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב א מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, הֻתְּרָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן א קָטָן וְלוּלָב וְסֵפֶר תּוֹרָה וְכֵלִים. { הַגָּה: הַצְּרִיכִים לוֹ קְצָת, אוֹ שֶׁמִּתְיָרֵא } ב { שֶׁלֹּא יִגְנֹבוּ אוֹ שְׁאָר פְּסֵידָא } (הַגָּהוֹת סְמַ"ק וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם), אֲבָל אֲבָנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אָסוּר. { הַגָּה: וּמֻתָּר לִשְׂחֹק } … להמשך קריאה

גמרא נדה דף מד ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן: בַּת שָׁלש שָׁנִים מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּת שָׁלש שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. מַאי בֵּינַיְיהוּ אֲמָרֵי דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁלשִים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִין שָׁנָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מִיתִיבֵי בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים וַאֲפִלּוּ בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים … להמשך קריאה

משנה פרה פרק א – חק לישראל

——– א. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֶגְלָה, בַּת שְׁנָתָהּ. וּפָרָה. בַּת שְׁתַּיִם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עֶגְלָה, בַּת שְׁתַּיִם. וּפָרָה, בַּת שָׁלשׁ אוֹ בַּת אַרְבַּע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף בַּת חָמֵשׁ כְּשֵׁרָה הַזְּקֵנָה, אֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִין לָהּ, שֶׁמָּא תַשְׁחִיר, שֶׁלֹּא תִפָּסֵל. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא שְׁלָשִׁית. אָמְרוּ לוֹ, מַה הַלָּשׁוֹן שְׁלָשִׁית. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁמַעְתִּי סְתָם. … להמשך קריאה

תקמב. שלא תלבש אשה עדי איש. – ספר החינוך

שלא ילבשו הנשים מלבושי האנשים ולא יזדינו בזינם, ועל זה נאמר (דברים כב ה) לא יהיה כלי גבר על אשה. ותרגם אונקלוס לא יהא תקון זין דגבר על אתתא (עי' נזיר נט א). ומן הדומה כי מפני כן פרש הכתוב בכלי זין, לפי שהם הכלים המיחדים לגמרי לאנשים, שאין דרך אשה בעולם לצאת בכלי זין, … להמשך קריאה

סירוק במסרק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פסק מרן בשלחן ערוך (סימן שג סכ"ז): "אסור לסרוק במסרק בשבת, שאי אפשר שלא יעקרו שערות". וכתב המשנה ברורה (ס"ק פו): כתב בספר ישועות יעקב, ראיתי אנשים מקילים לסרוק ראשם בשבת, וכמעט נעשה הדבר כהיתר אצלם, ואוי לעיניים שכך רואות לעבור בשאט נפש לחלל שבת בידיים. ומהראוי לכל … להמשך קריאה

הפטרת פקודי כמנהג האשכנזים – מלכים א ז – חק לישראל

——– (נא) וַתִּשְׁלַם&#1433 כָּל-הַמְּלָאכָ&#1428ה אֲשֶׁ&#1445ר עָשָׂ&#1435ה הַמֶּ&#1445לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1430ה בֵּ&#1443ית יְהוָ&#1425ה וַיָּבֵ&#1448א שְׁלֹמֹ&#1436ה אֶת-קָדְשֵׁ&#1443י | דָּוִ&#1443ד אָבִ&#1431יו אֶת-הַכֶּ&#1444סֶף וְאֶת-הַזָּהָב&#1433 וְאֶת-הַכֵּלִ&#1428ים נָתַ&#1429ן בְּאֹצְר&#1430וֹת בֵּ&#1445ית יְהוָֽה: ח (א) אָ&#1443ז יַקְהֵ&#1443ל שְׁלֹמֹ&#1443ה אֶת-זִקְנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1441ל אֶת-כָּל-רָאשֵׁ&#1443י הַמַּטּוֹת&#1449 נְשִׂיאֵ&#1448י הָאָב&#1436וֹת לִבְנֵ&#1447י יִשְׂרָאֵ&#1435ל אֶל-הַמֶּ&#1445לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1430ה יְרוּשָׁלָ&#1425ִם לְֽהַעֲל&#1438וֹת אֶת-אֲר&#1447וֹן בְּרִית-יְהוָ&#1435ה מֵעִ&#1445יר דָּוִ&#1430ד הִ&#1445יא צִיּֽוֹן: (ב) וַיִּקָּ&#1448הֲל&#1436וּ אֶל-הַמֶּ&#1444לֶךְ שְׁלֹמֹה&#1433 כָּל-אִ&#1443ישׁ יִשְׂרָאֵ&#1428ל בְּיֶ&#1445רַח הָאֵֽתָנִ&#1430ים בֶּחָ&#1425ג … להמשך קריאה

סימן תקיט – צירי דלתות מתר להסיר ולהחזיר לצרך יום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקיט – צירי דלתות מתר להסיר ולהחזיר לצרך יום טוב א מְסַלְּקִין א תְּרִיסֵי (פי' קְרָשִׁים שֶׁנּוֹעֲלִים בָּהֶם הַחֲנוּיוֹת) חֲנוּיוֹת ב וּמַחֲזִירִין אוֹתָם בְּיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא תַּבְלִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן וְלֹא יִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צִיר בָּאֶמְצַע; אֲבָל יֵשׁ לָהֶם צִיר מִן הַצַּד, אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְקַע; וְשֶׁאֵין … להמשך קריאה

גמרא נדה דף י"ד ע"ב – חק לישראל

——– מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רִבִּי לְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חָמָא בַּר בִּיסָא דְאָדָם גָּדוֹל הוּא אָמַר לוֹ לִכְשֶׁיָּבוֹא לְיָדְךָ הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי כִּי אָתָא אָמַר לֵיהּ בְּעֵי מִינָאִי מִילְתָא בָּעָא מִינֵיהּ בָּדְקָה בְּעֵד שֶׁאֵינוֹ בָדוּק לָהּ וְהִנִּיחָתוֹ בְקוּפְסָא וּלְמָחָר מָצְאָה עָלָיו דָּם מַהוּ אָמַר לוֹ כְּדִבְרֵי אַבָּא אִימָא לָךְ אוֹ כְּדִבְרֵי רִבִּי אִימָא לָךְ אָמַר לוֹ … להמשך קריאה

תקמג. שלא ילבש איש מלבושי אשה. – ספר החינוך

שלא ילבשו האנשים מלבושי הנשים, ועל זה נאמר (דברים כב ה) ולא ילבש גבר שמלת אשה. משרשי המצוה. מה שכתוב במצוה הקודמת. דיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (מכות כ, ב) שאין האסור והמלקות בלבוש לבד, דהוא הדין בתיקון שלהם, שכל המתקן עצמו בתקונים המיחדים לנשים חיב מלקות, כגון המלקט שערות לבנות מתוך שחורות מראשו … להמשך קריאה

מברשת רכה או ששיניה רחוקות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לסדר את השיער במברשת רכה [העשויה משערות] (ה קט). וכן מותר להשתמש במברשת ששיניה רחוקות אחת מהשניה, משום שאין זה ודאי שיתלשו שערות. (כן הורה מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א הלכה למעשה בשיעור שמסר בליל שבת – ראש חודש אלול ה'תשמ"ט, בשבת חתן בר מצוה … להמשך קריאה

סימן תריד – דיני סיכה ונעילת הסנדל – ערוך השולחן

——– א סיכה אסורה לגמרי. והיינו למשוח הגוף או הראש באיזה דבר אסור, ואפילו מקצת גופו, ואפילו אבר אחד, ואפילו מקצת אבר. אך כשהוא חולה, אפילו אין בו סכנה, וצריך הסיכה לרפואתו – מותר, כמו ברחיצה שהותרה לרפואה, כמו שכתבתי בסימן הקודם. וכן מי שיש לו חטטין בראשו – הוה כחולי, ומותר לסוך כדרכו, ואינו … להמשך קריאה

משנה מסכת ידים פרק א – חק לישראל

——– א. מֵי רְבִיעִית נוֹתְנִין לַיָּדַיִם, לְאֶחָד אַף לִשְׁנָיִם. מַחֲצִית לֹג, לִשְׁלשָׁה אוֹ לְאַרְבָּעָה. מִלֹּג, לַחֲמִשָּׁה וְלָעֲשָׂרָה וְלַמֵּאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחוֹת לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם מֵרְבִיעִית. מוֹסִיפִין עַל הַשְּׁנִיִּים, וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָרִאשׁוֹנִים: (א) מי רביעית. מים שיש בהן שיעור רביעית הלוג שהוא ביצה ומחצה: נותנים לידים לאחד אף לשנים. לחד בעינן מתחלה רביעית. … להמשך קריאה

הֵיאַךְ הַהַנְהָגָה כְּשֶׁאִישׁ חָפֵץ לִקְרֹא לְאִשָּׁה אוֹ אִשָּׁה לְאִישׁ?

——– א. מִנְהַג יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים שֶׁלֹּא לִקְרֹא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתּוֹ בִּשְׁמָהּ, אֶלָּא בְּשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה, כִּי שֵׁם הָרִאשׁוֹן הוּא אֹפֶן פְּרָטִי בְּיוֹתֵר, וּמֵבִיא לִידֵי קִרְבָה יְתֵרָה. (שו"ת "נודע ביהודה" או"ח סימן כד דבהזכרת שמה של האשה כבר יש מבוא ליצר הרע, ועדיף להוסיף כינוי "גברת" לשם המשפחה). ב. כְּמוֹ כֵן, יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּקְרָא אִשָּׁה בְּשֵׁם … להמשך קריאה

זוהר אמור דף צד ע"ב – חק לישראל

——– בְּהַאי יוֹמָא תְּלָת סְעוּדָתָן בָּעְיָא בְּנֵי מַלְכָּא לְזַמְּנָא וּלְסַדְּרָא פְּתוֹרֵי בְּגִין יְקָרָא דְּמַלְכָּא כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא וְכַד אִזְדַּמַּן בֵּיהּ חַגָּא אוֹ זְמַנָּא לָא יְסַדֵּר בַּר נַשׁ תְּרֵי פְּתוֹרֵי בְּכָל סְעוּדָתָא חַד לְשַׁבָּת וְחַד לְאוּשְׁפִּיזָא בְּגִין דִּכְתִיב (שמואל ב ט) עַל שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אוֹכֵל סִפּוּקָא הוּא בִּפְתוֹרָא דְּמַלְכָּא לְהַהוּא אוּשְׁפִּיזָא דְּאַתְיָא לֵיהּ וְעַל דָּא … להמשך קריאה

סעי' א' – ש"צ שדילג אחת הברכות מחזירים אותו, דילג למינים ולא התחיל בה מסלקין אותו. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כט. אמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כולם אין מעלין אותו טעה בברכת המינים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא כלומר שמא נזרקה בו מינות ואיתמר עלה לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל אם התחיל בה גומרה. ומה שאומרת הגמ' לד. העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו, בכל … להמשך קריאה

גמרא נדה דף קי"ט ע"ב – חק לישראל

——– רַב נַחְמָן אָמַר כְּדַם הַקָּזָה. מְתִיבֵי מַעֲשֵׂה וְתָלָה רִבִּי מֵאִיר בְּקִילוּר וְרַבִּי תָלָה בִּשְׂרַף שִׁקְמָה מָאי לָאו אַאָדוֹם לֹא אַשְׁאָר דָמִים אַמֵימָר וּמַר זוּטְרָא וְרַב אַשֵּׁי הֲווּ יַתְבֵי קָמֵיהּ אוּמְנָא שַׁקְלֵי לֵיהּ קַרְנָא קָמַיְיתָא לַאֲמֵימָר חַזְיֵהּ אָמַר לְהוּ אָדוֹם דִּתְנַן כִּי הָאי שַׁקְלִי לֵיהּ אַחֲרִיתִי אָמַר לְהוּ אִשְׁתַּנֵּי אָמַר רַב אַשֵּׁי כְּגוֹן אֲנָא דְלָא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק י א. הַמְשַׁלֵחַ כְּלָבִים כְּדֵי שֶׁיָצוֹדוּ צְבָאִים וְאַרְנָבִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֵן וּבָרַח הַצְבִי מִפְּנֵי הַכֶּלֶב וְהָיָה הוּא רוֹדֵף אַחַר הַצְבִי אוֹ שֶׁעָמַד בְּפָנָיו וְהִבְהִילוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַכֶּלֶב וּתְפָשׂוֹ הֲרֵי זֶה תּוֹלָדַת הַצָד וְחַיָּב וְכֵן הָעוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ זוֹ בְּעוֹפוֹת: ב. צְבִי שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת וְנַעַל אֶחָד בְּפָנָיו חַיָּב. נְעָלוּהוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִין. אִם אֵין … להמשך קריאה

סעי' ב' – ש"צ שטעה ואינו יודע לחזור למקומו, יעמוד אחר תחתיו, ומתחיל מתחלת הברכה שטעה זה, אם היה הטעות באמצעיות; ואם היה בג' ראשונות, מתחיל בראש; ואם בג' אחרונות, מתחיל רצה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ממשנה ברכות לד. והיכא שטעה ואינו יודע לחזור שאחר עומד במקומו מתחיל השני מתחלת ברכה שטעה זה ואם היה הטעות בג' ראשונות מתחיל בראש ובג' אחרונות מתחיל ברצה. וכתב הב"י ודע שבפרק ט"ו מהלכות תפלה (אות ו) כתבו הגהות מיימוניות שאם שליח ציבור כהן ועולה לדוכן לישא את כפיו צריך ליזהר שלא … להמשך קריאה

סימן תרטו – איסור תשמיש המיטה ביום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א יום הכיפורים אסור בתשמיש המטה, וגם זה בכלל "ועניתם", דמניעת תשמיש מקרי "עינוי". ובגמרא (עז ב) יליף זה מקרא, עיין שם. ואפילו במקום שאין טובלין לקרי – אסור התשמיש (טור), כלומר: דלא תימא דהאיסור הוא משום הטבילה שאחר כך, מפני איסור רחיצה, אלא התשמיש עצמו אסור. ולכן יתרחק אדם מאשתו כל יום זה … להמשך קריאה

סימן תקכ – לכבד הבית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכ – לכבד הבית א לְכַבֵּד הַבַּיִת, כְּדִינוֹ בְּשַׁבָּת כָּךְ דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב { וְעַיֵּן לְעֵיל סי' של"ז. } באר היטב – סימן תקכ – לכבד הבית ובו סעיף אחד מגן אברהם תק"כ – סימן תקכ – לכבד הבית אין טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תק"כ אין ספר מחצית השקל על אורח … להמשך קריאה

זוהר יתרו דף פ"ח ע"ב – חק לישראל

——– זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, רַבִּי יִצְחָק אָמַר כְּתִיב (שם) וַיְּבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וּכְתִיב בַּמָּן (שמות טז) שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בוֹ, כֵּיוָן דְּלָא מִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ מְזוֹנֵי מַה בִּרְכָתָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ, אֶלָּא הָכִי תָּאנָא כָּל בִּרְכָאן דִּלְעֵילָא וְתַתָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תַּלְיָן, וְתָאנָא אַמַּאי לָא אִשְׁתַּכַּח מָנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן