בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ט, י"ב: לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֶאֱלֹקִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרשת נצבים פרק א'.))) הַקְּלָלוֹת וְהַיִּסּוּרִין מְקַיְּמִין אֶתְכֶם וּמַצִּיבִין אֶתְכֶם לְפָנָיו. *(((משלי כ"ט, י"ז.))) יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ, וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ. שֶׁאָדָם בְּלִי מְחַנֵּךְ וּמְיַסֵּר כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ט ע"ב בֶּן אָדָם הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי ה' מוֹדֵד מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הֲטוֹב בְּעֵינֶיךָ כְּשֶׁתִּקְרָאֵהוּ בְּצָרָתְךָ שֶׁיִּפְנֶה לִבּוֹ מִמָּךְ כַּבְיָכוֹל גַּם אַתָּה כְּשֶׁתִּתְפַּלֵּל תְּפַנֶּה לִבָּךְ מֶעִסְקֶיךָ וְהַיְינוּ קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת עַל דֶּרֶךְ (שופטים י"א) וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם אוֹקִיר לְאַסְיָא עַד לֹא תִּצְטְרִיךְ … להמשך קריאה

איך אומרים קריאת שמע שעל המטה?

——– יכוון היטב בקריאת שמע שעל המטה לקוראה כהוגן מילה במילה, כי יש בה סודות גדולים, וגורם שמחה גדולה בשמים, ויכוון שקורא על דעת 60 המלאכים הסובבים את כסא הכבוד, כמו שנאמר (שיר השירים ג ז): "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל". והמכוון היטב, לוקחים המלאכים את האותיות ומזמרים בהם כל הלילה, … להמשך קריאה

מִי יַעֲלֶה – דובב שפתי ישנים

——– ל', י"ב: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((עירובין נ"ה ע"א.))) שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ וּלְלָמְדָהּ. יְהוּדִי הָרוֹצֶה לִהְיוֹת עוֹבֵד ה' בְּתַכְלִית, וּלְהִקָּרֵא *(((ישעיה מ"ט, ג'.))) "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", עָלָיו לְהָבִין שֶׁאֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מְקַיְּמִים בְּכָל מְחִיר. גַּם אִם קָשֶׁה, … להמשך קריאה

סעי' ג' – הרגיל לומר ד' דברים אלו, זוכה ומקבל פני שכינה: עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור איתמר בהגדה אמר שמואל כל הזריז לומר ד' דברים הללו זוכה ומקבל פני שכינה עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך. וכתב הב"י שהגדה זו הביאה הרוקח בסימן שכג' וגם המנהיג כתבה סימן ס"ב. וכ"פ מרן הרגיל לומר ד' דברים אלו, זוכה ומקבל פני שכינה: עשה למען … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ח – חק לישראל

——– (סד) בַּיּ&#1443וֹם הַה&#1431וּא קִדַּ&#1448שׁ הַמֶּ&#1436לֶךְ אֶת-תּ&#1443וֹךְ הֶחָצֵ&#1431ר אֲשֶׁר&#1433 לִפְנֵ&#1443י בֵית-יְהוָ&#1428ה כִּי-עָ&#1443שָׂה שָׁ&#1431ם אֶת-הָֽעֹלָה&#1433 וְאֶת-הַמִּנְחָ&#1428ה וְאֵ&#1430ת חֶלְבֵ&#1443י הַשְּׁלָמִ&#1425ים כִּֽי-מִזְבַּ&#1444ח הַנְּחֹ&#1433שֶׁת&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר לִפְנֵ&#1443י יְהוָ&#1428ה קָטֹ&#1431ן מֵֽהָכִיל&#1433 אֶת-הָעֹלָ&#1443ה וְאֶת-הַמִּנְחָ&#1428ה וְאֵ&#1430ת חֶלְבֵ&#1445י הַשְּׁלָמִֽים: בְּיוֹמָא הַהוּא קַדִּישׁ מַלְכָּא יַתגּוֹ דַּרְתָּא דִי קֳדָם בֵּיתמַקְדְּשָׁא דַייָ אֲרֵי עָבַד תַּמָּןיַת עֲלָתָא וְיַת מִנְחָתָא וְיַתתַּרְבֵּי נִכְסַת קוּדְשַׁיָּא אֲרֵי מַדְבְּחָאדִּנְחָשָׁא דִי קֳדָם יְיָ דָּחִיקמִלְּסוֹבָרָא … להמשך קריאה

ויגש יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (כח) וַיֵּצֵ&#1444א הָֽאֶחָד&#1433 מֵֽאִתִּ&#1428י וָֽאֹמַ&#1429ר אַ&#1430ךְ טָר&#1443ֹף טֹרָ&#1425ף וְלֹ&#1445א רְאִיתִ&#1430יו עַד-הֵֽנָּה: וּנְפַק חַד מִלְוָתִי וַאֲמָרִית בְּרַםמִקְטַל קְטִיל וְלָא חֲזִתֵּהּ עַדכְּעָן:(כט) וּלְקַחְתֶּ&#1447ם גַּם-אֶת-זֶ&#1435ה מֵעִ&#1445ם פָּנַ&#1430י וְקָרָ&#1443הוּ אָס&#1425וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ&#1447ם אֶת-שֵֽׂיבָתִ&#1435י בְּרָעָ&#1430ה שְׁאֹֽלָה: וְתַדְבְּרוּן אַף יָת דֵּין … להמשך קריאה

פקודי יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (לא) וְאֶת-אַדְנֵ&#1444י הֶֽחָצֵר&#1433 סָבִ&#1428יב וְאֶת-אַדְנֵ&#1430י שַׁ&#1443עַר הֶֽחָצֵ&#1425ר וְאֵ&#1448ת כָּל-יִתְד&#1447ֹת הַמִּשְׁכָּ&#1435ן וְאֶת-כָּל-יִתְד&#1445ֹת הֶֽחָצֵ&#1430ר סָבִֽיב: וְיָת סַמְכֵי דְדַרְתָּא סְחוֹר סְחוֹרוְיָת סַמְכֵי תְּרַע דַרְתָּא וְיָתכָּל סִכֵּי מַשְׁכְּנָא וְיָת כָּלסִכֵּי דַרְתָּא סְחוֹר סְחוֹר:לט (א) וּמִן-הַתְּכֵ&#1444לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן&#1433 וְתוֹלַ&#1443עַת הַשָּׁנִ&#1428י … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ עִנְיָן בַּ"חֲגִיגוֹת" יוֹם הֻלֶּדֶת, אוֹ חֲגִיגוֹת עֲשׂוֹר שָׁנִים, אוֹ "יוֹבֵל" וְכַיּוֹצֵא?

——– האדמו"ר מִמּוּנְקַאטְשׁ (ספר דברי תורה סימן פ"ח) כּוֹתֵב: "יוֹם הֻלֶּדֶת אֵצֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁמַעְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ וַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים לַעֲשׂוֹת כֵּן שְׂמָחוֹת וַחֲגִיגוֹת בְּיוֹם הֻלַּדְתָּם". הַגָּאוֹן הָאַדֶּרֶ"ת ("נפש דוד" פרשת וישב עמ' קצ"ה) כּוֹתֵב: בְּכָל לִבִּי כָּעַסְתִּי עַל הַמְבָרְכִים, לְבָרְכֵנִי בְּיוֹם הֻלַּדְתִּי וּלְשַׂמְּחֵנִי בּוֹ, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ לְרוּחוֹ שֶׁל עַם קָדוֹשׁ הַמְקֻבָּל אֶצְלֵנוּ "נוֹחַ לוֹ … להמשך קריאה

סימן תקפז – מקום הראוי לתקוע בו – ערוך השולחן

——– א המצוה היא "לשמוע קול שופר", כלומר התקיעות, כמו שהם ממש. אבל אם שמע קול הברה בעלמא, כגון שהתוקע עמד בבור, ואותו שעומד על הארץ חוץ לבור אינו שומע אלא קול הברה, אפילו שומע קול הברה עם הקול השופר – לא יצא, דהקול מעורבב, ואין זה "קול שופר". וכך שנינו במשנה (כז א): התוקע … להמשך קריאה

ספרים. בגדים. כלים.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כשם שיש איסור בורר במאכלים, כך יש איסור בורר בספרים המעורבים, או בגדים המעורבים, או כלים המעורבים. על כן, יקח את החפץ שצריך להשתמש בו לאלתר, וישאיר את החפץ שאינו צריך. (שבת ד רד) סכו"ם – סכינים, כפות ומזלגות המעורבים יחד, מותר לבוררם ולאסוף את הסכינים לבד, הכפות … להמשך קריאה

סימן תצב – תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצב – תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים א יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִתְעַנּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי א וְשֵׁנִי אַחַר הַפֶּסַח, וְכֵן אַחַר חַג הַסֻכּוֹת; וּמַמְתִּינִים עַד שֶׁיַּעֲבֹר כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן ב וְתִשְׁרֵי, וְאָז מִתְעַנִּים. { הַגָּה: מִיָּד שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְעַנּוֹת } (דִּבְרֵי עַצְמוֹ). { וּבְאַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת נָהֲגוּ לְהִתְעַנּוֹת, וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּמוֹ } ג { … להמשך קריאה

תקטו. שלא לדרש אל המתים. – ספר החינוך

שלא לדרש אל המתים. וענין דרישה זו הוא (עי' רמב"ם ל"ת לח), שיש בני אדם מרעיבים עצמם והולכים ולנים בבית הקברות כדי שיבוא להם המת בחלום ויודיעם מה שישאלו עליו, ויש אחרים שלובשין בגדים ידועים ואומרים דברים ומקטרים קטרת ידועה וישנים לבדם כדי שיבוא המת שהם רוצים בו ויספר להם בחלום, ועל כל מלאכות אלו … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק לז – חק לישראל

——– (כה) וְיָשְׁב&#1443וּ עַל-הָאָ&#1431רֶץ אֲשֶׁ&#1444ר נָתַ&#1433תִּי&#1433 לְעַבְדִּ&#1443י לְיַֽעֲקֹ&#1428ב אֲשֶׁ&#1445ר יָֽשְׁבוּ-בָ&#1430הּ אֲבֽוֹתֵיכֶ&#1425ם וְיָשְׁב&#1443וּ עָלֶ&#1441יהָ הֵ&#1440מָּה וּבְנֵיהֶ&#1438ם וּבְנֵ&#1444י בְנֵיהֶם&#1433 עַד-עוֹלָ&#1428ם וְדָוִ&#1443ד עַבְדִּ&#1428י נָשִׂ&#1445יא לָהֶ&#1430ם לְעוֹלָֽם: וִיתִיבוּן עַל אַרְעָא דִּי יְהָבִיתלְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב דִּיתִיבוּ בָהּ אֲבָהַתְכוֹןוְיֵתְבוּן עֲלָהּ אִנּוּן וּבְנֵיהוֹן וּבְנֵיבְנֵיהוֹן עַד עַלְמָא וְדָוִד עַבְדִּימַלְכָּא לְהוֹן לַעֲלָם: לעבדי ליעקב . כעין שנתתיה ליעקב בלי מצרי' : (כו) וְכָרַתִּ&#1444י לָהֶם&#1433 בְּרִ&#1443ית … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ז – חק לישראל

——– (נ) וְ&#1440הַסִּפּוֹת וְהַֽמְזַמְּר&#1447וֹת וְהַמִּזְרָק&#1435וֹת וְהַכַּפּ&#1445וֹת וְהַמַּחְתּ&#1430וֹת זָהָ&#1443ב סָג&#1425וּר וְהַפֹּת&#1441וֹת לְדַלְתוֹת&#1449 הַבַּ&#1448יִת הַפְּנִימִ&#1436י לְקֹ&#1443דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ&#1431ים לְדַלְתֵ&#1445י הַבַּ&#1435יִת לַהֵיכָ&#1430ל זָהָֽב: (פ) וְקוֹלַיָּא וּמְזַמְּרַיָּא וּמִזְרָקַיָּא וּבָזִיכַיָּא וּמַחְתְּיָתָאדַּהֲבָא טָבָא וּמוּגְלַסְיָא לְדָשֵׁי בֵּיתָאגַּוָּאָה לְקדֶשׁ קוּדְשַׁיָּא לְדָשֵׁי בֵּיתָאלְהֵיכָלָא דַּהֲבָא: והספות . כלי של מיני זמר הוא , וכן מזמרות : והמזרקות . לקבל דם : והכפות . לבזיכי לבונה : … להמשך קריאה

סימן תצג – דינים הנוהגים בימי העמר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצג – דינים הנוהגים בימי העמר א נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא א לִשָּׂא אִשָּׁה בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת עַד ל"ג לָעֹמֶר, מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן מֵתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא; אֲבָל ב לְאָרֵס וּלְקַדֵּשׁ, שַׁפִּיר דָּמִי, וְנִשּׂוּאִין נָמֵי, מִי שֶׁקָּפַץ וְכָנַס אֵין עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ. { הַגָּה: מִיהוּ מִלַּ"ג בָּעֹמֶר וָאֵילָךְ הַכֹּל } ג { שָׁרֵי } (אַבּוּדַרְהַם וּבֵית יוֹסֵף … להמשך קריאה

סימן תקפח – זמן תקיעת שופר – ערוך השולחן

——– א זמן תקיעת שופר ביום ולא בלילה, שנאמר: "יום תרועה יהיה לכם" (מגילה כ ב). ואף על גב דכל "יום" שבתורה הכוונה על כל המעת לעת, אך הך יום מיותר הוא, דכיון דכתיב (במדבר כט א): "ובחדש השביעי באחד לחדש" וגו' – הוה ליה לסיים "תרועה יהיה לכם" כמו באֶמור, דכתיב: (ויקרא כג כד): … להמשך קריאה

ברכת המפיל בשם ומלכות

——– בקריאת שמע שעל המטה מברכים ברכת המפיל בשם ומלכות, וישתדל שלא לדבר דברים בטלים לאחר מכן. ואולם אם הוצרך לשתות, יברך וישתה בלי שום חשש. וכן אם הוצרך לבית הכסא, יטול ידיו ויברך אשר יצר. וכמו כן, מותר לדבר על לב הילד ולהרגיעו אם הוא בוכה, וכן אם יש לו צורך לדבר על לב … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עז – חק לישראל

——– (טז) גָּאַ&#1443לְתָּ בִּזְר&#1443וֹעַ עַמֶּ&#1425ךָ בְּנֵי-יַעֲקֹ&#1430ב וְיוֹסֵ&#1443ף סֶֽלָה: פְּרַקְתָּא בִגְבוּרַת אֶדְרְעָךְ עַמָךְ בָּנַיָאדְאוֹלִיד יַעֲקֹב וְזָן יוֹסֵף לְעַלְמִין: (יז) רָ&#1432א&#1444וּךָ מַּ&#1448יִם | אֱֽלֹהִ&#1431ים רָא&#1443וּךָ מַּ&#1443יִם יָחִ&#1425ילוּ אַ&#1437&#1431ף יִרְגְּז&#1445וּ תְהֹמֽוֹת: חֲמוֹן שְׁכִנְתָּךְ בְּגוֹ יַמָא רְתַתּוּןעַמַיָא לְחוֹד אִתְרַגְזוּן תְּהוֹמַיָא: ראוך מים . רבים כשנגלית על הים : (יח) זֹ&#1444רְמוּ מַ&#1448יִם | עָב&#1431וֹת ק&#1430וֹל נָתְנ&#1443וּ שְׁחָקִ&#1425ים אַף-חֲ&#1437צָצֶ&#1431יךָ יִתְהַלָּֽכוּ: אָחִיתוּ … להמשך קריאה

תקטז. מצוה לשמע אל נביא האמת. – ספר החינוך

שנצטוינו לשמע בקול כל נביא מהנביאים בכל מה שיצונו, ואפילו יצוה אותנו לעשות בהפך מצוה אחת מן המצות או אפילו הרבה מהן לפי שעה, חוץ מעבודה זרה שומעין לו, כי באמת, אחר שהוא נביא אמת כל כונותיו לטובה, וכל אשר יעשה הוא עושה לחזק הדת ולהאמין בשם ברוך הוא, ועל זה נאמר (דברים יח טו) … להמשך קריאה

סעי' א' – כורע ופוסע ג' פסיעות לאחריו, בכריעה אחת, ואחר שפסע ג' פסיעות בעודו כורע, קודם שיזקוף, כשיאמר עושה שלום במרומיו, הופך פניו לצד שמאלו; וכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו, הופך פניו לצד ימינו; ואח"כ ישתחוה לפניו, כעבד הנפטר מרבו. – ספר מנחת שי

——– בסוף פרק אין עומדין אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום תניא נמי הכי המתפלל צריך שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו ואח"כ יתן שלום ואם לא עשה כן ראוי לו שלא התפלל ומשום רב שמעיה אמרו שנותן שלום לימין ואח"כ לשמאל שנאמר (דברים לג ג) מימינו אש דת … להמשך קריאה

תקיז. שלא להנבא בשקר. – ספר החינוך

שנמנענו שלא להתנבא בשקר, כלומר: שלא יאמר שום אדם שנאמרו לו דברים בנבואה מהשם יתברך, והשם יתברך לא אמרם, וכן בכלל הלאו אפילו אם יאמר דברים שנאמרו בנבואה לזולתו ויאמר בשקר שהוא נצטוה לאמרן, ועל זה נאמר (דברים יח כ) אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר וגו'. וכן אמרו … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כ – חק לישראל

——– (כט) תִּפְאֶ&#1443רֶת בַּחוּרִ&#1443ים כֹּחָ&#1425ם וַהֲדַ&#1430ר זְקֵנִ&#1443ים שֵׂיבָֽה: שִׁבְהוֹרָא דְעוּלֵימַיָא תוּקְפֵיהוֹן וּשְׁבָחָא דְסָבֵיסִיבְתָא: תפארת בחורים כחם . כמו שתפארת בחורים כחם כן הדרת זקנים שיבה : (ל) חַבֻּר&#1443וֹת פֶּ&#1453צַע (תמריק) תַּמְר&#1443וּק בְּרָ&#1425ע וּ&#1437מַכּ&#1431וֹת חַדְרֵי-בָֽטֶן: שׁוּחֲנֵי וּפוּדְעָתָא פְּגַעוּ בְבִישָׁא וּמַחְיָתָאבְּגַוָהּ דִכְרֵיסָא: חבורות פצע . תמרוק ברע . דרשו רבותינו הממרק עצמו לדבר עבירה סוף בא לידי … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– הטוחן בשבת חיטים או שעורים, או הדך במדוכה פלפל או כל סוג תבלין, עובר מן התורה על מלאכת טוחן. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

כֵּיצַד מַצְלִיחִים לְהַשְׁפִּיעַ וּלְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים?

——– א. אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ שֶׁבָּא פַּעַם אֶחָד מִמְּזַכֵּי הָרַבִּים הַחֲשׁוּבִים לְאַחַד הַגְּדוֹלִים וְאָמַר לוֹ יְבָרְכֵנִי רַבֵּנוּ שֶׁאַצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הָרַבִּים, עָנָה לוֹ הָרַב: תְּבַקֵּשׁ בְּרָכָה שֶׁתְּהֵא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, וְאָז בְּמֵילֶא דְּבָרֶיךָ שֶׁיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ אַהֲבָה יִכָּנְסוּ לְלִבּוֹת הַשּׁוֹמְעִים. ב. כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לִדְרֹשׁ לָרַבִּים תֵּלֵךְ בְּמַטָּרָה לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּהֶם, וְלֹא כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה … להמשך קריאה

סימן תקפט – מי הם הראויים לתקיעת שופר – ערוך השולחן

——– א הכל חייבין לשמוע קול שופר בראש השנה, חוץ מנשים, ועבדים, וקטנים, וחרש, ושוטה. דנשים פטורות משום דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא, ועבדים הוקשו לנשים: דכל מצוה שאין האשה חייבת – אין העבד מחוייב. וקטנים לאו בני מצוה נינהו, לבד קטן שהגיע לחינוך, שהאב מחויב לחנכו במצות. וחרש ושוטה – פשיטא, שאינן בכלל מצוות, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן