יוֹם הֻלֶּדֶת שָׂמֵח! – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, ב': וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סוטה י"ג ע"ב.))) הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי, בְּיוֹם זֶה נוֹלַדְתִּי וּבְיוֹם זֶה אָמוּת. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, *(((מדרש תנחומא פרשת ואתחנן. והובא ג"כ בסוטה שם.))) שֶׁהַקָּבָּ"ה מַשְׁלִים שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים … להמשך קריאה

סימן תצד – סדר תפלת חג השבועות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצד – סדר תפלת חג השבועות א בְּיוֹם חֲמִשִּׁים לִסְפִירַת הָעֹמֶר הוּא חַג א שָׁבוּעוֹת, וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח, אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים: אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, וְגוֹמְרִים הַהַלֵּל, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִים בָּרִאשׁוֹן חֲמִשָּׁה מִבַּחֹדֶשׁ ב הַשְּׁלִישִׁי עַד סוֹף הַסֵדֶר, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בַּשֵּׁנִי וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמַפְטִיר ג בְּמֶרְכָּבָה … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק י – חק לישראל

——– (טו) ה&#1443וֹן עָ&#1453שִׁיר קִרְיַ&#1443ת עֻזּ&#1425וֹ מְחִתַּ&#1430ת דַּלִּ&#1443ים רֵישָֽׁם: קִנְיָנָא דְעַתִּירָא כְּרַכָּא דְעוּשְׁנֵיהּ וְשֵׁצְיָאדְמִסְכְּנָא צְרִיכוּתְהוֹן: הון עשיר . בתורה : קרית עוזו . היא לו : מחתת דלים רישם . עניותם שלא עסקו בתורה היא מחיתתם : (טז) פְּעֻלַּ&#1443ת צַדִּ&#1443יק לְחַיִּ&#1425ים תְּבוּאַ&#1430ת רָשָׁ&#1443ע לְחַטָּֽאת: עוֹבָדֵי דְצַדִיקָא לְחַיֵּי עֲלַלְתֵּיהּ דְּרַשִּׁיעָאלַחֲטוּתָא: פעולת צדיק לחיים . כמשמעו , … להמשך קריאה

משנה נדרים פרק ג – חק לישראל

——– א. אַרְבָּעה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים, נִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲבַאי, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֹנָסִים. נִדְרֵי זֵרוּזִין כֵּיצַד, הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ וְאָמַר קוֹנָם שֶׁאֵינִי פוֹחֵת לְךָ מִן הַסֶלַע, וְהַלָּה אוֹמֵר קוֹנָם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל הַשֶּׁקֶל, שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלשָׁה דִינָרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, אוֹמֵר, כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי … להמשך קריאה

ברכת המפיל בשם ומלכות גם לאחר חצות

——– גם ההולך לישון אחר חצות לילה [בקיץ בערך: 12:40, ובחורף בערך: 11:30], מברך ברכת המפיל בשם ומלכות ללא חשש. כן הורה מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א, שכן הוא פשט הגמרא והפוסקים בלי ספק שצריך לברך בשם ומלכות, כי כל הלילה זמן שינה הוא. {כן מבואר מהראב"ד והמאירי ועוד. וכן פסקו מרן החיד"א, … להמשך קריאה

סעי' ב' – לא יחזור למקומו עד שיגיע ש"צ לקדושה, ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ובמקום שכלו ג' פסיעות יעמוד ולא יחזור מיד למקומו דאיתמר (יומא נג ב) משמיה דרב מרדכי כיון שפסע ג' פסיעות לאחריו התם מיבעי ליה למיקם משל לתלמיד שנפטר מרבו שאם חוזר מיד דומה לכלב שב על קיאו שסופו הוכיח על תחילתו שלא פסע לאחוריו כדי ליפטר מרבו כיון שחוזר אליו מיד וכתב … להמשך קריאה

משנה יבמות פרק יא – חק לישראל

——– א. נוֹשְאִין עַל הָאֲנוּסָה וְעַל הַמְפֻתָּה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה, חַיָּב. נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו, אֲנוּסַת בְּנוֹ וּמְפֻתַּת בְּנוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו: (א) נושאין על האנוסה. לאחר שאנס או פתה אשה מותר לישא בתה או אמה או אחותה, דכתיב (ויקרא כ') ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה, … להמשך קריאה

סימן תקצ – כמה תקיעות חייבין לתקוע בראש השנה, ואיך סידורן – ערוך השולחן

——– א שלש תרועות נאמרו בתורה על חדש השביעי, שתים בראש השנה: האחד ב"אֶמור" (ויקרא כג כד) "בחדש השביעי באחד לחדש… זכרון תרועה"; והשני ב"פינחס" (במדבר כט א): "ובחדש השביעי באחד לחדש… יום תרועה יהיה לכם". והשלישי ביובל, בפרשה "בהר" (ויקרא כה ט) כתיב: "והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש… תעבירו שופר…" והך בחדש … להמשך קריאה

תולדת טוחן – חיתוך ירק דק דק

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כשם שמלאכת טוחן מהותה לפורר הדבר ולחלקו לחלקים קטנים מאוד, כך החותך פרי או ירק דק דק לחלקים קטנים, הרי זה תולדת טוחן. אולם לא נאסר לחתוך דק דק, אלא כשאינו אוכל לאלתר, אבל אם אוכל או מאכיל לאחרים לאלתר, מותר לחתוך דק דק, שלא נאסר לאדם לאכול … להמשך קריאה

לֵב מֶלֶךְ בְּיַד ה' – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, ב': וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וַה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סוטה י"ג ע"ב.))) יָכוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: *(((דברים ל"ד, ז'.))) "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה". אֶלָּא מַהוּ "לֹא אוּכַל" – אֵינִי רַשַּׁאי, שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנִּי הָרְשׁוּת וְנִתְּנָה … להמשך קריאה

הַאִם לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם שֶׁהִנְּךָ נִקְרָא לְהַרְצוֹת אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּט מֵחֲשַׁשׁ בִּטּוּל תּוֹרָה. – הַאִם כָּל אֶחָד רָאוּי לְהוֹכִיחַ וּלְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה?

——– יֵשׁ בָּזֶה ב' פְּרָטִים: א. לְהוֹכִיחַ אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ עַל דָּבָר שֶׁנֶּגֶד הַהֲלָכָה וְכֵן אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן חַיָּב כָּל אֶחָד וְזֶה מֻטָּל עַל כָּל אֶחָד. ב. לְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה אֲנָשִׁים שֶׁעַד כֹּה הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּשַׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה, בְּהֶחְלֵט אֵין זוֹ עֲבוֹדַת כָּל אֶחָד. וּבַעֲבוֹדָה זוֹ יֶשְׁנָהּ גַּם סַכָּנָה, לֹא כָּל אֶחָד מְסֻגָּל … להמשך קריאה

תקיח. שלא להתנבא בשם עבודה זרה. – ספר החינוך

שלא להתנבא בשם עבודה זרה. כגון שיאמר עבודה זרה פלונית צותה לעבדה, ותבטיח גמול לעובדיה, ותפחיד מענש למי שלא יעבדה. כמו שהיו אומרים נביאי הבעל והאשרה, כמו שהזכר בספרי הנביאים. וכן בכלל זה אם יאמר שהאל צוה לעבד עבודה זרה פלונית, ולא בא על זה בכתוב באזהרה מבארת מיחדת בזה, אמנם נתבאר בכתוב ענש המתנבא … להמשך קריאה

משנה כתובות פרק ז – חק לישראל

——– א. הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּהָנוֹת לוֹ, עַד שְׁלשִׁים יוֹם, יַעֲמִיד פַּרְנָס. יָתֵר מִכֵּן, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּיִשְׂרָאֵל, חֹדֶשׁ אֶחָד יְקַיֵּם. וּשְׁנַיִם, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וּבַכֹּהֶנֶת שְׁנַיִם יְקַיֵּם, וּשְׁלשָׁה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה: (א) המדיר את אשתו מליהנות לו. על הנאת תשמיש אין הנדר חל, משום דמשועבד לה ולאו כל כמיניה להפקיע שעבודו. … להמשך קריאה

גמרא נדרים דף לב ע"א – חק לישראל

——– וּפְלִיגָא דְּרִבִּי אֱלִעָזָר דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁאִלְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לג) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי. אָמַר רִבִּי אֲבָהוּ אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מִפְּנֵי מָה נֶעֱנָשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו בְּמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָיא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד) וַיָּרֶק אֶת … להמשך קריאה

הנחת הבגדים

——– לא יניח את בגדיו תחת ראשו וישן עליהם, שדבר זה גורם לשכחה. אבל הישן על כרית, רשאי לתת את בגדיו תחת הכרית. (א רכד) לא יניח את נעליו תחת המטה כנגד ראשו. (החיד"א, מהר"ם שיק. א רכד) כיפה – טוב שיכסה את ראשו בכיפה גם בשינה. (א רלט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

גמרא יבמות דף ס"ג ע"א – חק לישראל

——– וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר עֲתִידִין כָּל בַּעֲלֵי אוּמְנִיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כז) וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חוֹבְלֵי הַיָּם עַל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ. וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אֵין לָךְ אוּמְנוּת פְּחוּתָה מִן הַקַּרְקַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרְדוּ. רִבִּי אֶלְעָזָר חַזְיָא לְהַהִיא אַרְעָא דְשָׁדֵי בֵיהּ כְּרַבָּא לְפוּתְיָא אָמַר לָהּ אִי תְשַׁדְיֵיהּ לְאוּרְכִּיךְ הֲפוּכֵי בְּעִיסְקָא טַב מִינָךְ. … להמשך קריאה

סעי' ג' – כשפוסע, עוקר רגל שמאל תחלה; ושיעור פסיעות אלו, לכל הפחות הוא כדי שיתן גודל בצד עקב. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שהגהומ"י כתב בשם מדרש שוחר טוב שכשפוסע ג' פסיעות עוקר רגל שמאל תחילה וכ"כ בספר אהל מועד שכן נהגו. וכ"כ בשבילי הלקט. אבל המהר"י אבוהב בשם האורחות חיים כתב שיעקור רגל ימין תחילה שכל פניות אתה פונה לימין וכ"כ באהל מועד בשם ספר המפתח. וכתב הב"י ולעניין הלכה מאחר שנמצא מפורש במדרש … להמשך קריאה

טלית קטן

——– כתב רבנו האר"י ז"ל, יש להקפיד לישון עם טלית קטן. ודבר זה מועיל גם כסגולה להנצל ממקרים רעים (פס"ת ב תתקצה). ועל הכל מרוויח, שכיון שהטלית עליו, הרי כל רגע שאחר עמוד השחר אף שעדיין הוא ישן, מקיים מצות ציצית. (עיין חזו"ע סוכות עמוד רב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, ו': חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן לִהְיוֹת נֶעֱזָב מִמֶּנּוּ. *(((תהלים קי"ט, נ'.))) זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי, *(((תהלים צ"ד, י"ד.))) כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עִמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב, וְהִבְטִיחָנוּ אֱלֹקֵינוּ שֶׁגַּם *(((דברים ל', ד'.))) אִם יִהְיֶה … להמשך קריאה

ריסוק פירות וירקות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לכתחילה לרסק בשיני המזלג בננה, אבוקדו, עגבניה וכיוצא, לאכול לאלתר, ואין להחמיר בזה כלל, כי כן דעת רבותינו הראשונים, השלחן ערוך, הרמ"א ורבים מהאחרונים. וכל שכן שמותר לרסק תפוח אדמה מבושל עם הביצה שבחמין [טשולנט]. ואף שיש מי שרצה להחמיר בריסוק הבננה, מכל מקום רבים מהאחרונים חלקו … להמשך קריאה

סימן תקצא – סדר תפילת מוסף בלחש – ערוך השולחן

——– א משונה תפלת המוספין בראש השנה מכל מוספי השנה, דכל המוספין הם שבע ברכות, ומוסף ראש השנה תשע ברכות, שנתוסף ברכת מלכיות, וברכת זכרונות, וברכת שופרות. ואם תאמר: אם כן עשרה הן? דאינו כן, דכולל קדושת היום עם מלכיות (ראש השנה לב א). והני תשע דראש השנה כנגד תשעה אזכרות שהזכירה חנה בתפילתה (ברכות … להמשך קריאה

תקיט. שלא נירא מהריגת נביא השקר. – ספר החינוך

שלא נירא מלהרג נביא השקר (עי, רמב"ם סנהדרין יד ג), ולא נפחד שיהיה לנו בזה שום ענש, ואפילו היה מתנבא בקיום המצות, אחר ששקר בפיו אין לנו ענש במיתתו, אבל היא עלינו מצוה, ועל זה נאמר (דברים יח כב) לא תגור ממנו, ולשון ספרי לא תגור ממנו, לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה. משרשי המצוה. … להמשך קריאה

סימן תצה – איזה מלאכות אסורים ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצה – איזה מלאכות אסורים ביום טוב א כָּל מְלָאכָה הָאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת א אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב, חוּץ מִמְּלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְחוּץ מֵהוֹצָאָה וְהַבְעָרָה וְכֵן מַכְשִׁירֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָם מֵאֶתְמוֹל. { הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בְּאֹכֶל נֶפֶשׁ עַצְמוֹ כָּל } ב { שֶׁאֵינוֹ מֵפִיג טַעַם כְּלָל, אִם עֲשָׂאוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב } … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ לְקָרֵב כָּל אֶחָד לִתְשׁוּבָה?

——– בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לְנַסּוֹת לְקָרֵב כָּל אָדָם וּבְכָל הִזְדַּמְּנוּת, נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ, לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר ה"', כָּאן מַבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יִשְׁלַח רָעָב וְצִמָּאוֹן לִשְׁמִיעַת דְּבַר ה' בְּלִבּוֹת עַם יִשְׂרָאֵל, וְהַמֻּטָּל עָלֵינוּ הוּא רַק לְסַפֵּק אֶת הַמַּיִם וְהַמָּזוֹן – הַתּוֹרָה וְהַמּוּסָר לְאוֹתָם רְעֵבִים וּצְמֵאִים. … להמשך קריאה

גמרא כתובות דף ע"ב ע"א – חק לישראל

——– וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָה מְקַיֶּימֶת דְּאָמַר מָר בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ה') אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרְךָ וגו' וְאֵיזוֹ הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם הֱוֵי אוֹמֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. רַב נַחְמָן אָמַר מֵהָכָא (ירמיה ב') לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם לַשָּׁוְא עַל עִסְקֵי שָׁוְא. תַּנְיָא הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁנּוֹדֶרֶת וְאֵינָה … להמשך קריאה

זוהר אמור דף קג ע"ב – חק לישראל

——– רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר (ירמיה ב) כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרָיִךְ וְגוֹ'. הַאי קְרָא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְמָר בְּשַׁעְתָּא דַּהֲוָת אָזְלָא בְּמַדְבְּרָא עִמְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד דָּא עֲנָנָא דְּאַהֲרֹן דְּנָטְלָא בְּחָמֵשׁ אָחֳרָנִין דְּאִתְקַשְּׁרוּ עֲלָךְ וּנְהִירוּ עֲלָךְ. אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ דְּאִשְׁתַּכְלְלוּ לָךְ (ס"א וְכֻלְּהוּ אִשְׁתַּכְלְלוּ בָּךְ) וְאַעֲטְרוּ לָךְ וְאַתְקִּינוּ לָךְ כְּכַלָּה דְּתַעְדֵּי תַּכְשִׁיטָאָה. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן