זוהר פקודי דף רמ"ט ע"ב – חק לישראל

——– בְּאֶמְצָעִיתָא דְהֵיכְלָא דָא אִית אַתְרָא דְקַיְימָא לְעֵילָא לְעֵילָא בְאַרְבַּע פִּתְחִין לְאַרְבַּע סִטְרֵי עַלְמָא וְעֶשֶׂר מְמָנָן לְכָל פִּתְחָא וּפִתְחָא וְחָד מְמָנָא עָלַיְיהוּ. וְהָאי כָלִיל בִּנְהוֹרָא דְאִקְרֵי אַהֲדִ"אֵל וְהָאי אִיהוּ אוֹפָן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן מְשֻׁלָּבָן דָּא בְדָא. אִלֵּין אַרְבְּעִין נַטְלֵי דִינָא מִבֵּי זְכוּתָא לְאַלְקָאָה לְהָאי נִשְׁמָתָא דְחָבָאת לְאַלְקָאָה וְאִלֵּין קַיְימֵי בְשַׁלְהוֹבֵי נוּרָא לְגַבֵּי אִינוּן נִשְׁמָתִין וְטָאסִין לְבַר … להמשך קריאה

יוֹם הֻלֶּדֶת

——– (מספר "יום שאדם נולד בו") ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– רמב"ם הלכות ברכות פרק ז א. הַשַׁמָּשׁ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַמְסֻבִּין אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶן. וְדֶרֶךְ רַחֲמָנוּת הוּא לִתֵּן לְתוֹךְ פִּיו מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל כְּדֵי לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. וְאִם נָתְנוּ לוֹ יַיִן מְבָרֵךְ עַל כָּל כּוֹס וְכוֹס שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁתִיָּתוֹ תְּלוּיָה בִּרְצוֹנוֹ אֶלָּא בִּרְצוֹנָם: ב. יָצָא אֶחָד מִן הַמְסֻבִּין לְהַשְׁתִּין מַיִם נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת וְנִכְנָס. … להמשך קריאה

תקיב. שלא לחבר חבר. – ספר החינוך

שנמנענו מלעשות השבעות על שום ענין. וזה הענין הוא, שיאמר אדם דברים ויאמר לבני אדם שאותם הדברים יועילו או יזיקו לאחד מכל הענינים, ועל זה נאמר (דברים יח י יא) לא ימצא בך וגו' וחובר חבר. ולשון ספרי (כאן), אחד חובר את הנחש ואחד חובר את העקרב, כלומר, שיאמר עליהם דברים כדי שלא ישכהו לפי … להמשך קריאה

לְשֵׁם שָׁמַיִם – דובב שפתי ישנים

——– כ"ט, ט': אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש תנחומא פרשת נצבים פרק א'.))) לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִפַּרְנָס לְפַרְנָס, מִמֹּשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, לְפִיכָךְ עָשָׂה אוֹתָם מַצֵּבָה כְּדֵי לְזָרְזָם. וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן שְׁמוּאֵל. פַּרְנָסִים גְּדוֹלִים הֶעֱמִיד הַקָּבָּ"ה לְיִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת, אֲשֶׁר לֹא עָמַד … להמשך קריאה

זוהר ויגש דף ר"ז ע"ב – חק לישראל

——– פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר (שם פ"ח) יְיָ אֱלֹקֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדְּךָ תָּא חֲזֵי דָּוִד מַלְכָּא הַוָּה קָם בְּפַלְגוּת לֵילְיָא וְאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְתָא בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן לְחֶדְוָה דְּמַלְכָּא וּמַטְרוּנִיתָא וְדָא הַוָּה חֶדְוָה דִּמְהֵימָנוּתָא בְּאַרְעָא בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ שִׁבְחָא דִּמְהֵימָנוּתָא דְּאִתְחֲזֵי בְּאַרְעָא דְּהָא לְעֵילָא פָּתְחֵי בְּחֶדְוָה שִׁירָתָא כַּמָּה מַלְאָכין עִלָּאִין בְּכַמָּה זִינִין דְּקָא מְשַׁבְּחָן בְּלֵילְיָא בְּכָל … להמשך קריאה

אפילו לילה אחד

——– אף על פי שמצות תלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר: "והגית בו יומם ולילה", מכל מקום אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה. וכך אמרו חכמים: אין רינה של תורה אלא בלילה, שנאמר: "קומי רוני בלילה". וכן אמרו חכמים (עבודה זרה ג ע"ב): "כל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד משוך עליו ביום" [שהקב"ה נותן … להמשך קריאה

הַאִם יֶשְׁנָהּ מַשְׁמָעוּת לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל הָאָדָם?

——– מוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (ראש השנה פרק ג' הלכה ח'): "לֹא בִּמְהֵרָה אָדָם נוֹפֵל בְּיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁלּוֹ", וּמְפָרֵשׁ שָׁם "קָרְבַּן הָעֵדָה": "לֹא בִּמְהֵרָה אָדָם נִזּוֹק בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁאָז הַמַּזָּל הַשּׁוֹלֵט בַּיּוֹם הַהוּא עוֹזֵר לוֹ". וְעַל סְמַךְ זֶה כָּתַב בְּ"הִלֵּל אוֹמֵר" (חלק או"ח סימן קלט): "נִמְצָא שֶׁיּוֹם זֶה מְסֻגָּל לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ כָּל גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְהוּא יוֹם הַצְלָחָה … להמשך קריאה

סימן תקפה – דיני תקיעות וברכתה – ערוך השולחן

——– א מצות עשה מן התורה לתקוע בראש השנה בשופר, שנאמר (במדבר כט א): "יום תרועה יהיה לכם". ובכל תרועה: תקיעה מלפניה ותקיעה מלאחריה, וטעמו של דבר יתבאר בסימן תקץ. והנה אנחנו תוקעים שני פעמים: אחד לאחר קריאת התורה, והשנית במוסף על סדר הברכות. ואין בזה משום "בל תוסיף", דאין זה אלא במוסיף בעיקר המצוה, … להמשך קריאה

תקיג. שלא לשאל בבעל אוב. – ספר החינוך

שלא נשאל בעל אוב שיודיענו דבר, ועל זה נאמר (דברים יח י יא) לא ימצא בך וגו' ושאל אוב. וענין הכשוף הזה הוא, שיש בני אדם שעושין מכשפות ששמו פיתוס שהוא מעלה את המת מבין שחיו ושומע השואל מן המת תשובה על שאלותיו. משרשי המצוה. מה שכתבתי בסמוך בעניני הכשוף. דיני המצוה. בספרי (כאן) ובסנהדרין, … להמשך קריאה

סעי' א' – אחר יהיו לרצון שקודם אלקי נצור יכול לענות קדיש וקדושה ואם הוא באמצע אלקי נצור יעשה ג' פסיעות ויענה, וגם אם לא עשה ג' פסיעות יכול לענות. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ולאחר שסיים י"ח ברכות קודם אלהי נצור יכול לענות קדושה קדיש וברכו שאלהי נצור אינו אלא מתחנונים שלאחר תפלה. וכתב הב"י דאמרינן בגמ' ברכות יז. שרבא היה אומר אלהי נצור אחר תפלתו. ועוד מביא שם נוסח תחנות אחרות שהיו החכמים אומרים כל אחד אחר תפילתו והעולם ביררו להם תחנה זו דאלהי נצור … להמשך קריאה

מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ – דובב שפתי ישנים

——– כ"ט, י"ב: לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֶאֱלֹקִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. *(((מדרש תנחומא פרשת נצבים פרק ב'.))) לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נִצָּבִים לַקְּלָלוֹת? לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵאָה קְלָלוֹת חָסֵר שְׁתַּיִם, הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם וְאָמְרוּ: מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ? הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיְּסָם: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם – הַרְבֵּה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פרק א' א. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לְפִי שֶׁהוּא כַפָּרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְוַדֶּה עָלָיו עַל לָשׁוֹן כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ב. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת בֵּין שֶׁעָבַר בְּזָדוֹן בֵּין שֶׁעָבַר בִּשְׁגָגָה בֵּין שֶׁהוֹדַע לוֹ בֵּין שֶׁלֹּא הוֹדַע לוֹ הַכֹּל … להמשך קריאה

שטיפת פירות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לשטוף פירות וירקות מהלכלוך שעליהם על מנת לאוכלם לאלתר. שכך דרך אכילתם לרוחצם תחילה ולאוכלם, וכקולף פרי מקליפתו ואוכלו. וגם אין זה אלא ניקוי בלבד, וכמדיח כלים מהלכלוך הדבוק בהם, שאין בזה בורר. (שבת ד ריז) אין להשרות פירות וירקות במים כדי להסיר את הלכלוך והעפר הדבוק … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק ג' א. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחוֹל הַמּוֹעֵד מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה תֵּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת כִּשְׁאַר הַיָּמִים וְאוֹמֵר אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּמוּסַף בְּחוֹל הַמּוֹעֵד מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָף כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּיוֹם טוֹב וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע בְּרָכוֹת שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלש אַחֲרוֹנוֹת וְאֶמְצָעִיוֹת מֵעֵין קָרְבָּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחוֹתֵם בָּהּ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ל"ב ע"ג אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁקוּל לָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד שָׁלֹש עֲבֵרוֹת וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָמִים. בַּעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱמַר (שמות לב) אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חַטָּאָה גְדוֹלָה. בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת נֶאֱמַר (בראשית לט) וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים נֶאֱמַר (שם ז) גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא וְאִלּוּ עַל … להמשך קריאה

סימן תצ – סדר תפלת יום שני ותפלת חלו של מועד – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצ – סדר תפלת יום שני ותפלת חלו של מועד א בְּיוֹם שֵׁנִי קוֹרִין בְּפָרָשַׁת אֱמֹר, שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב עַד סוֹף א הָעִנְיָן, וּמַפְטִיר קוֹרֵא כְּמוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמַפְטִיר בִּמְלָכִים בְּפֶסַח דְּיֹאשִׁיָּהוּ, מִוַּיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ עַד וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמוֹהוּ. ב יוֹם ג' שֶׁהוּא חש"מ, עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל כְּדַרְכּוֹ, וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בַּעֲבוֹדָה, וְאִם … להמשך קריאה

תיקון חצות

——– כתב מרן השלחן ערוך (סימן א ס"ג): "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש", ויצטער ויבכה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו. ורבנו האר"י ז"ל תיקן לומר פרקי תהלים מסויימים המובאים בסידורים בסדר "תיקון חצות" [תיקון רחל ותיקון לאה]. וזמן אמירתם מחצות הלילה עד עמוד השחר. … להמשך קריאה

תקיד. שלא לשאל בידעוני. – ספר החינוך

שלא לשאל ידעוני. והענין הזה הוא שמשים המכשף עצם חיה ששמה "ידוע" לתוך פיו, ואותו העצם מדבר על ידי כשפיו. וזאת החיה ששמה ידוע ראיתי בספר מן הגאונים (עי' ר"ש כלאים פ"ח מ"ה) שהיא גדלה בחבל גדול שיוצא מן הארץ כעין חבל הקשואין והדלועין, וצורתו כצורת אדם בכל דבר בפנים וגוף וידים ורגלים, ומטבורו מחבר … להמשך קריאה

הסרת עטיפות ותוויות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להסיר את תוית המאפיה הדבוקה בחלה, והנייר שעל הארטיק, והניילון שעל הנקניק וכיוצא, על דעת לאכול לאלתר, שהרי זה כקולף האגוז מקליפתו. (שבת ד קצד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

סימן תקפו – דיני שופר של ראש השנה – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם בריש פרק ראשון משופר: שופר שתוקעין בו, בין בראש השנה בין ביובל, הוא קרן הכבשים הכפוף. וכל השופרות פסולין חוץ מקרן הכבש. עד כאן לשונו. כלומר: קרן מזכר הכבשים, והוא איל שיש לו קרן. והוא כפוף, שכן דרכו. אבל כבשה נקבה – אין לה קרן, וכדאיתא בראש השנה (טז א): אמר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הַלְבָּנַת פָּנִים וּמְכַנֶה שֵׁם רַע לַחֲבֵירוֹ וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵירוֹ יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם וְאֵינָן עוֹלִּים וְאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם בִּכְלַל לֹא תִרְצַח כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק הַזָהָב בְּמַעֲרָבָא בְּמַאי זְהִירֵי טַפֵי בֶּאָזִיל סוּמָקָא וְאָתֵי חִוָּרָא. לֵיצָנוּת הִיא אֶחָד מֵאַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ … להמשך קריאה

סעי' ב' – אין נכון לומר התחנונים קודם יהיו לרצון, והרשות בידו לומר שוב יהיו לרצון אחר התחנונים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם הרשב"א בתשובה וכ"כ בחידושים פרק היה קורא בשם הראב"ד שיהיו לרצון הוא חלק מהתפילה ולא נכון לומר תחנונים קודם שאמר יהיו לרצון וכ"כ ה"ר יונה בפרק תפילת השחר (כ. ד"ה לא אמרן) וכתב עוד (שם) ואם ירצה לחזור ולאמרו פעם אחרת הרשות בידו. ונראה שאפילו אם יאמר יהיו לרצון אחר התחנונים … להמשך קריאה

מָה רָאוּי לָאָדָם לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ?

——– הַ"חֲתַם סוֹפֵר" (שו"ע או"ח סימן תקס"ח) כָּתַב: "יוֹם הַיָּארְצַיְט שֶׁל הָאָדָם הוּא יוֹם הַדִּין לוֹ, וְצָרִיךְ תִּקּוּן. כָּל שֶׁכֵּן יוֹם הַהֻלֶּדֶת – יוֹם בִּיאָתוֹ לָעוֹלָם, וַדַּאי שֶׁהוּא הַתְחָלַת חֶשְׁבּוֹן וְרֹאשׁ שְׁנָתוֹ לָעוֹלָם". וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִישַׁן בְּאוֹתוֹ יוֹם, כִּי אִם לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה בַּחֲרָטָה עַל הֶעָבָר וְקַבָּלָה עַל הֶעָתִיד, וְכוּ', וְאָז עוֹמֵד לוֹ סְגֻלַּת … להמשך קריאה

וזאת הברכה יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) בָּרֵ&#1444ךְ יְהֹוָה&#1433 חֵיל&#1428וֹ וּפ&#1445ֹעַל יָדָ&#1430יו תִּרְצֶ&#1425ה מְחַ&#1448ץ מָתְנַ&#1447יִם קָמָ&#1435יו וּמְשַׂנְאָ&#1430יו מִן-יְקוּמֽוּן: (ס) בָּרֵךְ יְיָ נִכְסוֹהִי וְקוּרְבַּן יְדוֹהִיתְּקַבֵּל בְּרַעֲוָא תְּבַר חַרְצָא דְסָנְאוֹהִיוּדְבֵעֲלֵי דְבָבוֹהִי דְלָא יְקוּמוּן: מחץ מתנים קמיו. מחץ קמיו, מכת מתנים, כענין שנאמר … להמשך קריאה

סימן תצא – סדר הבדלה במוצאי יום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצא – סדר הבדלה במוצאי יום טוב א בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, בֵּין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֹל בֵּין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, א מַבְדִּיל בַּתְּפִלָּה כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים. ב יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹמֵר בְּאַתָּה בְחַרְתָּנוּ, וַתּוֹדִיעֵנוּ. באר היטב – סימן תצא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן